מבוא לנושאים רגשיים וקוגניטיביים הקשורים בטרשת נפוצה

מאת ד”ר ניקולס לה-קורה, מנהל מחקר בנושא מתן ומדיניות שירותי בריאות, איגוד הטרשת הנפוצה הלאומי, ניו יורק, ארצות הברית

טרשת נפוצה משפיעה לא רק על היכולות הגופניות. היא יכולה לשנות את האופן בו אנשים מרגישים לגבי עצמם ולשנות את התפקוד הקוגניטיבי שלהם. עבור אנשים רבים, ההשפעות הרגשיות והקוגניטיביות של המחלה הן האתגר הגדול ביותר שהיא מציבה.

שינויים רגשיים 

בטרשת נפוצה אין שלבים מוגדרים המובילים ל”הסתגלות”, אולם, ישנן מספר תגובות רגשיות השכיחות אצל אנשים הלומדים להתמודד עם המחלה.

חוסר ודאות וחרדה מתעוררים עם הופעתם של התסמינים הראשונים וממשיכים עד קביעת האבחנה. המחלה בלתי צפויה, ולכן אנשים עם טרשת נפוצה נדרשים לעתים קרובות להסתגל לחיים של חוסר ודאות.

אנשים עם טרשת נפוצה עלולים לגלות כי היבטים רבים של הדימוי העצמי מתערערים על ידי המחלה. לעתים קרובות ישנה תקופה של אבל על אותו אובדן לפני שדימוי עצמי מחודש מתפתח, תהליך המתרחש פעמים רבות לכל אורך המחלה. אֵבֶל הוא תהליך מרפא ומשקם, אך מלווה בכאב ועצבות.

טרשת נפוצה מוסיפה מתחים רבים, הקשורים במחלה, ללחצים הקיימים של החיים המודרניים. רכישת היכולת להתמודד עם המתחים מהווה אתגר משמעותי. יתר על כן, אנשים עם טרשת נפוצה לעתים מודאגים שהמתחים בעצמם יחמירו את המחלה על ידי עירור של התלקחויות. מחקרים בשאלה של דחק כ”מעורר” בטרשת נפוצה הגיעו לתוצאות מעורבות. אולם מתחים הם חלק בלתי נמנע מהחיים, ואדם יכול ליצור מתחים מיותרים בעצם הניסיון להימנע מהבלתי נמנע.

ישנם מספר שינויים רגשיים נוספים היכולים להתרחש בטרשת נפוצה, לרבות דיכאון קליני, הפרעה ביפולרית ותנודות במצב הרוח. כל אלה שכיחים יותר אצל אנשים עם טרשת נפוצה מאשר באוכלוסייה הכללית.

דיכאון מאז’ורי הוא מצב חמור, ולעתים מסכן חיים. הוא מאופיין, בין שאר התסמינים, באירועים דיכאוניים משמעותיים שיכולים לפגוע בתפקוד האדם באותה המידה כמו התסמינים הגופניים של טרשת נפוצה. דיכאון מאז’ורי שונה מה”דיכאון” היומיומי שאנשים רבים חווים למשך מספר שעות בכל פעם. מדובר במצב קשה ומתמיד, המלווה לעתים במחשבות או פעולות אובדניות. הוא מצריך התייחסות מקצועית וטיפולים יעילים, הכוללים גם תרופות נוגדות דיכאון ופסיכותרפיה. המחשבה היא כי טרשת נפוצה גורמת לשינויים במוח המעוררים דיכאון מאז’ורי, אך הראיות לכך מוגבלות.

הפרעה ביפולרית היא מצב נדיר המאופיין בתקופות של מאניה-דיפרסיה לסירוגין, או מאניה בלבד. במהלך תקופות מאניות, האדם עלול לעסוק בהתנהגויות בלתי הולמות, כגון בזבוז של סכומי כסף גדולים. לכן, הפרעה זו עלולה להפריע מאוד לבני המשפחה. בדיוק כמו בדיכאון מאז’ורי, הפרעה ביפולרית מצריכה התייחסות מקצועית ומטופלת לעתים קרובות בשילוב של נוגדי דיכאון ותרופות לייצוב מצב הרוח.

“אדם עלול ליצור מתחים מיותרים בעצם הניסיון להימנע מהבלתי נמנע”
נדמה כי תנודות מצב רוח מסוגים שונים שכיחים בטרשת נפוצה. בהקשר של טרשת נפוצה, המונח “תנודות מצב רוח” מתייחס למספר תופעות, לרבות אי יציבות רגשית (לביליות), צחוק ובכי בלתי נשלטים ואופוריה.

לביליות רגשית מתייחסת לשינויים תכופים במצב הרוח – משמח לעצוב לכועס וכד’. אין הבדל גדול בין אלה לבין טלטולי מצב הרוח אותם חווים מרבית האנשים, אך נדמה שהם שכיחים יותר ואולי אף חמורים יותר בטרשת נפוצה. הדבר נובע כנראה הן מהמתחים הנוספים הנגרמים על ידי הטרשת הנפוצה והן משינויים נוירולוגיים.

צחוק ובכי בלתי נשלטים הם הפרעה הפוגעת ב-10 אחוזים מאנשים עם טרשת נפוצה, לכל היותר. היא מאופיינת בתקופות בהם האדם צוחק או בוכה ללא שליטה וללא קשר למצב. הפרעה זו נגרמת כנראה על ידי שינויים במוח, הקשורים בטרשת הנפוצה.

אופוריה היא תסמין נדיר מאוד בטרשת נפוצה, המופיע אצל חמישה עד עשרה אחוזים מהאנשים עם טרשת נפוצה, לכל היותר. היא מאופיינת בתחושה בלתי מציאותית של אופטימיות, היכולה לבוא לידי ביטוי בתקופות של בעיות ומזל רע משמעותיים. אופוריה יכולה להתבטא בצחקוק בלתי הולם והיא בדרך כלל נראית אצל אנשים עם ליקוי קוגניטיבי.

על אף שמגוון תגובות רגשיות ומספר הפרעות חמורות יכולות ללוות טרשת נפוצה, אין “אישיות של טרשת נפוצה” לכשעצמה. אתגרים מיוחדים למדי עומדים בפני אנשים עם טרשת נפוצה, אך הם מנסים להתמודד בצורה הטובה ביותר עם מנת חלקם. במרבית המקרים הם מתמודדים בהצלחה ולעתים קרובות ההתמודדות עם אתגרים מיוחדים אלה מחזקת אותם.

שינויים קוגניטיביים 

קוגניציה מתייחסת לתפקודים מוחיים “גבוהים יותר”, כגון זיכרון והסקת מסקנות. אצל כמחצית מהאנשים עם טרשת נפוצה לא ניכר כל שינוי קוגניטיבי.

תחומי התפקוד הקוגניטיבי הנפגעים באופן שכיח ביותר בטרשת נפוצה כוללים את הבאים:
• זיכרון;
• קשב וריכוז;
• מציאת מילים;
• מהירות עיבוד המידע;
• מחשבה מופשטת ופתרון בעיות;
• יכולות של ראייה מרחבית;
• תפקודים ביצועיים.

כיוון שטרשת נפוצה עלולה לפגוע בכל חלק של המוח, עשוי להיווצר ליקוי כמעט בכל תפקוד קוגניטיבי. טרשת נפוצה פוגעת בחלק מהתפקודים הקוגניטיביים, אך מותירה את האחרים ללא פגע. מסיבה זו, אין זה סביר שתגרום להידרדרות קוגניטיבית גלובלית כמו זו המתרחשת במחלת האלצהיימר. אולם, במקרים מסוימים, השינויים הקוגניטיביים הקשורים בטרשת נפוצה יכולים להיות מפושטים יותר ולהותיר את האדם ללא יכולת להתמודד כראוי עם מטלות היום-יום.

השפעת השינויים הקוגניטיביים

לשינויים הקוגניטיביים עלולה להיות השפעה משמעותית על יכולת האדם לעבוד ולמלא את המחויבויות המשפחתיות. בני המשפחה לעתים קרובות אינם מודעים לכך שטרשת נפוצה עלולה לגרום לבעיות קוגניטיביות ואי הבנה זו יכולה להוביל לכעס ובלבול. במקרים כאלה, כדאי לפנות להערכה מקצועית כדי להבהיר את אופי וסיבת הבעיות.

טרשת נפוצה היא מחלה מורכבת עם הסתעפויות פסיכולוגיות רבות. הסתגלות מוצלחת אליה מצריכה הבנה והתייחסות אל השינויים הללו, יחד עם השינויים הגופניים. ישנם מקורות רבים בנושאי הדרכה, הערכה וטיפול. ניצולם המלא עשוי לסייע למשפחות שנפגעו לחיות בצורה נוחה יותר עם היישות הבלתי רצויה שפלשה לחייהם ואינה מתכוונת לעזוב.