פלגרידי היא תרופה מהדור החדש לטיפול בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית (RRMS). מדובר בגרסה משופרת של אינטרפרון בטא 1-איי (Interferon beta-1a-), שעברה צימוד כימי למולקולת פוליאתילן גליקול (polyethylene glycol, PEG) על מנת להאריך את זמן מחצית החיים שלה. היא ניתנת בזריקה תת-עורית (SC) אחת לשבועיים. התרופה אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration, FDA) בשנת 2014.

נכון להיום, ישנם מעל 38,100 מטופלי פלגרידי בעולם, אשר מייצגים מעל 49,578 שנות חשיפה של מטופל. התרופה מאושרת במעל 50 מדינות בעולם וזמינה כיום בכל קופות החולים בישראל.

ממצאים שהוצגו לאחרונה בכנס ה-AAN (איגוד הנוירולוגים האמריקאי) אשר נערך באפריל 2018, מחזקים את הבחירה בפלגרידי (Peginterferon beta-1a – Plegridy) כטיפול לאנשים עם אבחנה חדשה של טרשת נפוצה התקפית.

במסגרת תת הקבוצה במחקר ה-ATTAIN, נבדקה ההשפעה של פלגרידי אחת לשבועיים על תוצאים קליניים ורדיולוגיים במטופלים אשר החלו טיפול במחקר ה-ADVANCE והמשיכו למחקר ההארכה ATTAIN, למשך ארבע שנים. 1,512 מטופלים החלו טיפול במחקר ה-ADVANCE למשך שנתיים, כאשר 1,067 (71%) מתוכם המשיכו למחקר ההמשך ATTAIN. 376 מטופלים קיבלו טיפול בפלגרידי אחת לשבועיים כאשר מתוכם 180 מטופלים (48%) היו חולים עם אבחנה חדשה. חולים עם אבחנה חדשה הוגדרו כמטופלים שאובחנו כחולי RRMS עד שנה לפני תחילת מחקר ה ADVANCE ואשר לא קיבלו כל טיפול משנה מחלה (DMT) קודם (נאיביים).

שיעור התקפים שנתי מתוקנן היה נמוך במטופלים עם אבחנה חדשה ושאינה חדשה של RRMS שקיבלו פלגרידי לעומת מטופלים שקיבלו טיפול אינבו בשנה הראשונה למחקר. שיעור ההתקפים השנתי המתוקנן נותר נמוך בשתי תת-הקבוצות שהוזכרו לעיל על פני ארבע שנים של טיפול מתמשך. השיעור של מטופלים עם אבחנה חדשה ושאינה חדשה עם התקף או החמרה מאומתת בנכות על פני 24 שבועות (confirmed disability worsening-CDW) היה נמוך לאחר שנה בקבוצת הפלגרידי שטופלה כל שבועיים לעומת המשתתפים שקיבלו טיפול אינבו. כמו כן, בהיבט תוצאים רדיולוגיים בבדיקת תהודה מגנטית, החוקרים מצאו כי בשנה הראשונה למחקר, נצפו פחות לזיות חדשות או גדלות בפאזה T2 העוברות האדרה עם גדוליניום ולזיות

היפואינטנסיות בפאזה T1 במטופלים שקיבלו פלגרידי לעומת מטופלים שקיבלו טיפול אינבו.

ההטבה הקלינית והרדיולוגית אשר נצפתה במטופלים עם אבחנה חדשה של RRMS הייתה דומה לזו שנצפתה במטופלים עם אבחנה שאינה חדשה ודומה לאוכלוסיית המחקר הכללית.

מסקנת החוקרים היא כי פלגרידי מובילה ליתרונות קליניים והדמייתיים ארוכי טווח בחולי RRMS. תוצאי המחקר היו דומים בין מטופלים עם אבחנה חדשה למטופלים שאובחנו בעבר.