שאלות למר ציגי דיקשטיין

עו”ד (חשבונאי) – משרד עוה”ד קאין דיקשטיין ושות’, ת”א

שאלות משנת 2009

אני גרושה כבר הרבה שנים, עוד לפני שחליתי במחלה כל ענייני הכספיים והתשלומים וקניית הדירה, טופלו ע”י הגרוש. הוא השאיר אותי בחובות גדולים ועיקלו את רוב מטלטלי. אני משלמת את המשכנתא עדיין – הבית נקנה מעמידר לפני עשרים וחמש שנים בערך, לא העברנו את הבית לטאבו. כשניגשתי לעמידר להסביר, הם טוענים שמאחר והוא לא שילם את המזומנים במועד ושילם כעבור חודש, אז יש פיגור וקנס של עשרת אלפים ₪. מעולם לא קיבלתי מכתב מהם ושום בקשה לחיוב. האם הם יכולים לדרוש חוב ישן?

חסרים מידע ופרטים עובדתיים בשאלתך על מנת לתת לך תשובה מלאה לשאלתך. על כן, ראי בתשובתי זו כמסויגת לפרטים שנמסרו על ידך. ברמה העקרונית, אין כל מניעה מעמידר לדרוש ממך חוב ישן בגין הנכס בו את המתגוררת, שכן, אם וככל בתקופה שבו נוצר החוב הייתם נשואים, הרי החובות שלכם הם משותפים. כמו כן, רצוי להסדיר את נושא החוב לעמידר בהסכם הגירושין שביניכם. אנו ממליצים לך לפנות אל עמידר בכתב ולטעון למצבך הכלכלי הקשה והעובדה כי התגרשתם וכן, על טיפולו הלקוי של גרושך. ייתכן ועמידר תסכים לפנים משורת הדין ולאור מצבך הכלכלי לסייע לך באמצעות הפחתת הקנסות.

המידע המפורט לעיל אינו מתיימר למצות את כל ההיבטים אשר יש ליתן להם את הדעת בנושא ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

שאלות משנת 2008

מדוע איני יכולה לקבל את העזרה ממכבי לעובד זר, לפי רצוני

אני מניחה שהתכוונת שמאחר והינך בעלת 150% נכות, הינך זכאית לקבל שירותי סיעוד. שירותי סיעוד יש לקבל מביטוח לאומי לפי אחוזי הנכות ולא מאת מכבי (קופת החולים). יצוין, כי לקבלת שירותים מיוחדים זכאים גברים ונשים עד גיל הפרישה, המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה של אדם אחר בפעולות היום (לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית וכו’), או שהם זקוקים להשגחה מתמדת, למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים. לקבלת סיעוד רפואי מאת ביטוח לאומי יש לעמוד ב- 5 תנאים:
1. הוא תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה.
2. הוא גר בקהילה ולא במוסד. מי שנמצא במוסד סיעודי או בבית אבות (מוסדות החייבים ברישוי של משרד הבריאות או משרד הרווחה), לא יהיו זכאים לגמלה.
3. הכנסותיו אינן עולות על הסכומים המפורטים בלשכת ביטוח הלאומי.
4. הוא אינו מקבל קצבה לשירותים (לנכה שנפגע בעבודה או לנכה כללי) מן המוסד לביטוח לאומי, ואינו מקבל גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה (המקבל גמלה שכזאת יבחר בינה ובין גמלת הסיעוד שעל פי חוק ביטוח סיעוד).
5. הוא נמצא זקוק במידה רבה לעזרתו של אדם אחר, בביצוע פעולות יום יומיות (להתלבש, להתרחץ, לאכול, לטפל בהפרשות, להתהלך בבית וכדומה), או הוא נמצא זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו.
לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, ייבדק הנושא על ידי ביטוח לאומי ונציגיו.

אני עובד מזה כ- 20 שנים כשוטר במשטרת ישראל. לפי כ- 4 שנים חליתי במחלת טרשת הנפוצה. האם אני יכול להיות מוכר כנכה משרד הביטחון?

אין הלכה מחייבת בנושא, אך שוטר (כמו חייל) יכול להיות מוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) 1959, וזאת במידה ויוכיח קשר סיבתי בין תנאי השירות ולהוכיח נסיבות חריגות יוצאות דופן או היקלעות למצב של מתח נפשי חריג ומיוחד, תוך עיגון רפואי, המאפשר להכיר בקשר הסיבתי. ישנם מחקרים הטוענים כי ישנו קשר סיבתי בין התפתחות או החמרת המחלה לבין המתח הנפשי שבו שרוי היה החייל או השוטר במסגרת תפקידו. כרגע אין לנו מספיק מידע בכדי לקבוע קיום קשר זה במידת ביטחון רפואית מתקבלת על הדעת. אשר על כן יש לבחון כל מקרה לגופו ואף במקרה שלך, בכדי שנוכל ליתן לך תשובה מלאה לשאלתך מומלץ לקיים פגישה במשרדנו משרד קאין דיקשטיין שות’ (אנו יושבים בבית אמות השקעות קומה 10 ברחוב ויצמן 2 ת”א, מול בית המשפט). בפגישה נוכל להתרשם וללמוד את המקרה שלך כדבעי ואף להפנותך למומחה רפואי בתחום שיכול לסייע לנו ולך בהוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה שלך לבין השירות.

לפי 5 שנים עשיתי פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה. לפני כשנתיים גיליתי כי אני חולה במחלת הטרשת הנפוצה ומצבי הפיזי התדרדר עד כדי אי יכולתי לעבוד בכלל. פניתי לחברת הביטוח וטענתי כי אני זכאי לקבל פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. חברת הביטוח דחתה את התביעה וטענה כי המחלה אינה כלולה בפוליסה. מה עושים?

ראשית, כדאי להתייעץ עם עו”ד בטרם החתימה על הפוליסה, עדיף תמיד להיות זהיר בחתימה על מסמכים, הסכמים ופוליסות למיניהם. לשאלתך, נגדיר “אובדן כושר עבודה מוחלט: “עקב מחלה או תאונה איבד המבוטח 75% לפחות מכושר עבודתו לעסוק בעיסוק שבו עסק ערב התאונה או המחלה וכן, איבד 75% לפחות מכושר עבודה לעסוק בכל עיסוק סביר אחר. קיימות כיום גם הגדרות אחרות, אשר בדרך כלל מיטיבות עם המבוטח. ישנן גם פוליסות הכוללות כיסוי למקרה אובדן כושר עבודה חלקי, דהיינו, פחות מ-75% בהתקיים ההגדרה הקבועה בפוליסה,זכאי המבוטח לפיצוי מחברת הביטוח, על פי הסכום הנקוב בפוליסה, כל עוד הוא מצוי באובדן כושר עבודה. הטבה נוספת המוקנית למבוטח הינה שחרור מתשלום הפרמיה בגין הפוליסה. הנטל להוכיח כי שני התנאים האמורים, שניהם תנאים מצטברים, מוטל על המבוטח, והינו נטל קשה להוכחה. הסיבה לכך הינה שבתי המשפט מעודדים חזרה של נפגעים למעגל העבודה מהר ככל שניתן, ועל כן ממעטים להכיר בתביעות אבדן כושר עבודה. קיימות בשוק פוליסות של מקרה שבו חלה המבוטח במחלה קשה, הנקובה ברשימת המחלות הכלולה בפוליסה. ישנן פוליסות ביטוח חיים או ביטוח מנהלים הכוללות נספח לביטוח מחלות קשות. רשימת המחלות הקשות משתנה מפוליסה לפוליסה, אך ברוב הפוליסות כלולות המחלות הבאות: סרטן, התקף לב, השתלת איברים, טרשת נפוצה, עיוורון, שבץ מוחי. קיימות פוליסות הכוללות מחלות רבות נוספות, ויש לבדוק כל מקרה לגופו. בעת התקיימות מקרה הביטוח, דהיינו: בחלות המבוטח במחלה קשה הכלולה בפוליסה, חייב המבטח לשלם למבוטח פיצוי חד פעמי בסכום הנקוב בפוליסה. אחת הטענות השכיחות לדחיית תביעות לתשלום תגמולי ביטוח בגין מחלה קשה היא כי מצבו הרפואי של המבוטח אינו עונה על הגדרת המחלה הקשה לה הוא טוען, על פי תנאי הפוליסה, שזה כנראה המקרה שלך. כלומר, הפוליסה שלך לא מגדירה כמחלה קשה את מחלת “טרשת נפוצה” ולכן עפ”י הפוליסה הנ”ל אינך זכאי, לצערי, לתגמולים. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ עם משרדינו משרד קאין דיקשטיין ושות’, על מנת לקבל את חוות דעת מסודרת לגבי סיכויי התביעה כנגד חברת הביטוח במקרה שלך.

מהם סיכויי תביעה כנגד נוירולוג שלא אבחן כי הפציינט סובל מטרשת נפוצה משך כ- 5 שנים, לאור חוות דעת של רופא מומחה לפיה, ניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר?

בבואו של בית המשפט לקבוע האם יש באבחון מאוחר או באבחון שמתברר לימים כשגוי כדי רשלנות רפואית, עליו לבחון את מכלול נסיבות המקרה. מהנתונים אשר הועברו אלינו לא ניתן לקבוע מה היו הנסיבות לאשורן, ולפיכך, יוסברו להלן באופן כללי ביותר העקרונות המנחים את בית המשפט בשאלת רשלנות במקרים דומים, מבלי להתייחס למקרה הספציפי.
יצוין, כי המבחן המנחה את בית המשפט איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה, הכל בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה בעת קבלת ההחלטה. במסגרת זו יבחן בית המשפט את החומר הרפואי ו/או תלונות החולה, שהיו בפני הרופא ועל בסיסן, תוך שמיעת חוות דעת של מומחים לעניין, יקבע האם האבחון של הרופא היה סביר בהתאם לידע שהיה קיים באותה תקופה.
יצויין גם, כי ייתכן שבית המשפט יקבע שבאי הפנייה לבדיקות, שמן הראוי היה לבצען, הסבו הרופאים “נזק ראייתי” לחולה, שיש בו כדי להעביר את נטל השכנוע לכתפי הנתבע, להוכיח כי באותו שלב שבו נמנעו מלבצע את הבדיקות לא סבל הנפגע מהנזק, וראה לעניין זה פסקי הדין בעניין רע”א 99/7183 שלמה שוקרון נגד מדינת ישראל ואח’ פ”ד נו (5), 321, וע”א 20/8239 לאה מאיר נגד ד”ר דן לאור ואח’ תק-על 2004 (2) 837.

הייתה ברשותי פוליסת ביטוח מנהלים פעילה בעת אבחון טרשת נפוצה ב- 1996, הודעתי לחברת הביטוח על המחלה בזמנו, ולא קיבלתי תגובה – האם חברת הביטוח חייבת להכיר בנכות ולפצות בגינה?

פוליסת ביטוח מנהלים הינה תכנית המאושרת כקופת ביטוח לשכירים לפי תקנות מס הכנסה, הכוללת חיסכון (הוני או קצבתי) וכן ביטוח חיים למקרה מוות ואובדן כושר עבודה. אולם, חשוב להדגיש כי אין פוליסה סטנדרטית לביטוח מנהלים וניתן להוסיף לה כיסויים ביטוחיים נרחבים, כמו פיצוי למקרה גילוי מחלה קשה, נכות מתאונה ועוד, ומאידך, חברת הביטוח עשויה להחריג מקרים ספציפיים מגדר הפוליסה.
לפיכך, על מנת לענות על השאלה יש לבחון את תנאי הפוליסה הספציפית.