ד”ר רוני מילוא, יו”ר המועצה הרפואית המייעצת
מנהל המח’ הנוירולוגית, בי”ח ברזילי

טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העצבים המרכזית המתווכת ע”י מערכת החיסון וגורמת לפגיעות מוקדיות במיאלין (הכסות המבודדת של שלוחות תאי העצב) ובאקסונים (שלוחות תאי העצב) במקומות שונים במוח, חוט השדרה או עצבי הראיה הקורות בזמנים שונים. במרבית החולים פגיעות אלו מופיעות בצורת התקפים עם תופעות נוירולוגיות שונות שאחריהם יש החלמה מלאה או חלקית והפוגות לתקופות שונות. חלק קטן לוקה במחלה פרוגרסיבית (מתקדמת) ללא התקפים, ועם הזמן, המהלך ההתקפי בחלק מהחולים עם התקפים הופך גם הוא למתקדם תוך הצטברות הפרעות ונכויות נוירולוגיות. המחלה פוגעת בעיקר באנשים צעירים בין גיל 20-40, אולם יכולה להופיע גם בילדים או במבוגרים ובשנים האחרונות אנחנו עדים לעליה בשכיחות המחלה בילדים. טרשת נפוצה שכיחה יותר באזורים מסוימים בעולם, כמו צפון אירופה, צפון אמריקה, דרום אוסטרליה וני-זילנד, ונדירה באסיה ובאפריקה או באוכלוסיות אתניות מסוימות. הסיבה המדויקת למחלה לא ידועה, אולם יש עדויות רבות לכך ששילוב בין גורמים סביבתיים כמו וירוס, מחסור בויטמין D, עישון ומספר גורמים אחרים לבין גורמים גנטיים ואינטראקציה שלהם לפני גיל ההתבגרות גורמים להתעוררות המחלה באנשים עם נטייה גנטית מתאימה.

תופעות המחלה שונות ומגוונות, בהתאם למקום המוקדים הדלקתיים במוח, ויכולות לכלול הפרעות בתחושה בגפיים או בגוף (נימול, זרמים, ירידה בתחושה או כאב), חולשת שרירים בגפה אחת או יותר, הפרעות בקואורדינציה ובשווי המשקל, ירידה בראיה ולעיתים עיוורון בעין אחת, כפל ראיה, רעד, הפרעות בשליטה על הסוגרים, סחרחורת וכו’. עם הזמן יכולות להצטבר תופעות נוספות כמו קושי בהליכה, עייפות כרונית, שינויים במצב הרוח וגם הפרעות קוגניטיביות.
כמו במרבית המחלות האוטואימוניות, גם בטרשת נפוצה חולות יותר נשים מאשר גברים, ביחס של 2-3:1, ויחס זה עולה בהדרגה בעשורים האחרונים. הסיבה לכך נעוצה כנראה בהבדלים במערכת החיסון בין גברים לנשים ובהשפעות של הורמוני המין על מערכת החיסון.

יש 3 כווני טיפול עיקריים המחלה:

• טיפול בהתקפים החריפים על ידי סטרואידים הניתנים בד”כ במינון גבוה לתוך הווריד למשך מספר ימים.
• טיפולים סימפטומטיים שונים הנועדים להקל על תסמינים כמו עייפות, קשיים בהליכה, כאב, רעד, הפרעות במצב הרוח או בשליטה על הסוגרים.
• טיפולים המווסתים או מדכאים את מערכת החיסון ובכך מדכאים את פעילות המחלה ומשנים את מהלכה על ידי מניעת התקפים והאטה של התקדמות הנכות והצטברות הנגעים במוח. ב-24 השנים האחרונות אושרו לשימוש 14 תרופות כנגד טרשת נפוצה העובדות במנגנונים שונים, עם פרופילים שונים של יעילות ותופעות לוואי המאפשרות “לתפור” את הטיפול האינדיבידואלי המתאים למטופל המתאים לפי המאפיינים שלו ושל מחלתו. מרבית הטיפולים מכוונים כנגד הסוג ההתקפי של המחלה, ולאחרונה אושר הטיפול הראשון היעיל גם כנגד הסוג הפרוגרסיבי של טרשת נפוצה. בנוסף, מתנהלים מחקרים ענפים בתרופות ובטיפולים עתידיים רבים אחרים, כולל השתלת תאי גזע ושימוש בתרופות שמונעות נזק לתאי העצב או מחדשות ייצור של מיאלין, ואנחנו צופים שיפורים נוספים במגוון ובעיכות הטיפולים שניתן יהיה להציע לסובלים ממחלה זו.

בברכה,
ד”ר ר. מילוא