מיתוסים שגויים ודעות קדומות על טרשת נפוצה

צוות “בטאפרון” – חברת באייר

1. טרשת נפוצה מועברת גנטית לדור הבא.
   זוהי טעות. ייתכן מצב שבו בין שני תאומים זהים הנושאים את אותם גנים, רק אחד יפתח את המחלה. יחד עם זאת, הדעה הרווחת היא שאם לאירופאי הממוצע יש סיכוי של 1 ל-1000 לחלות ב-MS, הרי שלקרוב מדרגה ראשונה יש סיכוי של 1 ל-100 עד 1 ל-40. כך שהגנטיקה אמנם מייצרת נטייה מוגברת לחלות, אולם קשה לומר שהמחלה מועברת מדור לדור. לגורמים אחרים כמו וירוסים, זיהומים, תיעוש, ואף אקלים יש השפעה על התפרצות המחלה.
2. כשהמחלה מאובחנת, אולם אין סימפטומים, אין סיבה להתחיל טיפול.
   זוהי טעות בעלת השלכות לעתיד: טרשת נפוצה היא מחלה מתעתעת, ובמשך שנים רבות חשבו שאם אין סימפטומים גלויים אין צורך לטפל בה. אולם מחקרים הראו שגם כאשר אין התקפים, במהלך השנים הראשונות למחלה נוצר נזק משמעותי למערכת העצבים. מחקר הראה שבשנה הראשונה גורמת MS יותר נזק למערכת העצבים מכפי שנגרם לגוף בשנים 5-10 למחלה. לכן התחלת טיפול מוקדם, לאחר התקף ראשון, יכולה לעכב באופן משמעותי את התקדמות המחלה.
3. טרשת נפוצה מקצרת את תוחלת החיים.
   דווקא לא: טרשת נפוצה אינה מוגדרת כמחלה קטלנית, ורוב החולים חיים משך חיים ממוצע, פחות כשבע שנים. ב-1930, רק 8% מהמאובחנים במחלה שרדו לאורך 20 שנה. ב-1961 מעל 80% שרדו מעל 20 שנה, ותוחלת החיים רק ממשיכה לעלות. משך ההישרדות, ואיכות החיים, תלויים בהתחלה מוקדמת ככל האפשר של טיפול, והתמדה בשגרת הטיפול, גם כשאין התקפים מרובים. תוצאות מחקר שנמשך 21 שנים הראו כי למטופלי התרופה בטאפרון יש יתרון הישרדותי מובהק – במחקר נמצא כי חולים שטופלו מוקדם יותר בבטאפרון נמצאו בסיכון מופחת של 46.8% לתמותה, בהשוואה לחולים שקיבלו תרופת דמה בשנים הראשונות לטיפול.
4. חולים בטרשת נפוצה יזדקקו לכיסא גלגלים.
   לא בהכרח: היום כשני שליש מחולי טרשת נפוצה יכולים להיות ניידים בלי כל סיוע או עם עזרים אחרים (כגן מקל, קביים, הליכון). תרופות ופיזיותרפיה עוזרים לשמר את היכולות, והתחלה מוקדמת של טיפול תרופתי מעכבת את הידרדרות תאי העצב.
5. אפשר להתגבר על MS בעזרת כוח רצון ומאמץ.
   קרוביהם של חולים, שרואים אותם סובלים מעייפות, הפרעות בראייה או קשיים חושיים (סימפטומים שלא רואים כלפי חוץ), לא תמיד מפתחים אמפתיה לחולים וחושבים שעם כוח רצון ומאמץ, הם יכולים להתגבר על הסימפטומים האלה. זאת במיוחד לאור העובדה שהסימפטומים באים והולכים, ויש תקופות טובות יותר וטובות פחות. אולם תפיסה שלפיה החולים עצמם יכולים להתגבר על המחלה, רק מחלישה את החולים בהתמודדותם. נכון שמטרה בחיים, וכוח רצון, הם כלי חיובי, אולם המחלה אינה כזו שאפשר להתגבר עליה בלי עזרה של תרופות, פיזיותרפיה ואמצעים נוספים.
6. דיאטות מיוחדות יכולות לסייע בריפוי.
   למרבה הצער, אין כל קשר בין תזונה לבין טרשת נפוצה. המחלה קיימת בכל העולם, בכל התרבויות ופוגעת באנשים המקיימים כל מיני סגנונות תזונה. מעבר ליצירת תקוות שווא, אין לדיאטות מיוחדות כל השפעה. לצד זאת מוסכם כי צריכה של סמים, אלכוהול או מוצרי מזון מעובדים רוויים בשומן, יכולה לפגוע בבריאות לטווח הארוך, וכי רצוי להרבות באכילת ירקות, פירות, וסיבים תזונתיים.
7. החולים בטרשת נפוצה לא יכולים לעבוד.
   המציאות מוכיחה שחולים יכולים להתאים מחדש את שעות עבודתם, לעבוד יותר מהבית, לייצר סביבת עבודה תומכת יותר ולהמשיך לעבוד. יש חולים שאף מתחילים בקריירות חדשות המותאמות לקשיים שהמחלה מערימה. אין חובה לדווח למעסיק על אבחנה בטרשת נפוצה, אולם זה יכול לעזור בשביל להתאים את סביבת העבודה, ולקבל תמיכה במקום העבודה.
8. חולות בטרשת נפוצה לא יכולות להרות וללדת.
   זוהי טעות משמעותית: מנגנוני הפוריות של האישה ושל הגבר אינם נפגעים בשל המחלה, וחולות בטרשת נפוצה יכולות להרות וללדת. אולם בעת ההחלטה על הריון ולידה יש להתייעץ עם הרופא המטפל במקרה שבדיוק מתחילים או מפסיקים שימוש בתרופות מסוימות. שיעור ההתקפים יכול לעלות בחודשים שלאחר הלידה, אולם שיעור זה יורד מאוד בזמן ההיריון. באופן כללי אין להריון השפעה מזיקה על המחלה.
9. טרשת נפוצה מנוונת את השרירים.
   נהוג לחשוב כך, אולם הפתולוגיה בטרשת נפוצה שונה מזו של מחלות ניוון שרירים אחרות: MS פוגעת במעטפת העצבים וחושפת את העצב כך שההולכה העצבית איטית יותר מאשר באנשים בריאים, ולכן בסופו של דבר עשויה להיווצר חולשה בשרירים ועייפות, אולם לא פגיעה של ממש בשריר עצמו.
10. הטיפולים החדשים טובים יותר.
    מחקרים רבים נעשים למציאת תרופות חדשות לטרשת נפוצה. גם כיום, יש מגוון לא קטן של תרופות, כאשר כל תרופה מתאימה לפרופיל מחלה אחר. חשוב להבין כי את התרופה יש להתאים לסוג המחלה ולקצב ההתקדמות שלה – יש תרופות, דוגמת בטאפרון, המתאימות למתן באופן מידי עם האבחון, תוך דאגה לטווח הארוך, יש תרופות המתאימות למחלה המתקדמת במהירות רבה, יש תרופות המתאימות לחולים שמחלתם פעילה במיוחד. MS היא מחלה כרונית המצריכה טיפול תרופתי קבוע ומתמשך, ורק הרופא המכיר את אופי המחלה, קצב התקדמותה ומאפייניה בחולים שלו, יוכל לדעת להתאים את התרופה הנכונה, למטופל הנכון, בזמן המתאים.