טרשת נפוצה תיקון הפגיעה ושיפור התפקוד המוחי

פרופ’ אריאל מילר המרכז לטרשת נפוצה, המרכז הרפואי כרמל הפקולטה לרפואה, טכניון

בשנים האחרונות אנו עדים לחידושים מרשימים בהבנת יכולת התפקוד המוחי בבריאות ובמצבי חולי שונים. הפיתוחים בשטח הדמיית המוח באמצעות טכנולוגיות חדשניות מסוג PET Scan, MRI, CT נותנים לחוקרי המוח ולנוירולוגים המטפלים במחלות המוח אפשרות הצצה באשר למצב המוח ולתפקודו תוך ביצוע משימות פשוטות ומורכבות. באמצעות טכנולוגיות חדשניות אלו ניתן כיום להעריך מידת מעורבות מרכזים מוחיים שונים במהלך ביצוע משימות ובאשר ליכולת המוח להתארגן לתפקוד במצבים של פגיעה מסוגים שונים כולל: חבלת ראש, אירוע מוחי, או דלקת מוחית וטרשת נפוצה.

עד לפני שנים לא רבות ההנחה המקובלת היתה שפגיעה במוח, בניגוד לפגיעה באיברים אחרים, עלולה להתבטא בנזק בלתי-הפיך כתוצאה מחוסר יכולת המוח לתיקון, וכתוצאה מכך להוביל לנכות תמידית. בשנים האחרונות מצטברות ראיות באשר ליכולת המוח להשתמש ב”רזרבות” בלתי-מנוצלות לצורך שיפור התפקוד. ידע זה הינו הבסיס לפיתוח אסטרטגיות של שיקום נוירולוגי לצורך שיפור תפקוד החולה אשר מוחו נפגע מסיבה זו או אחרת. בין היתר, בשנים האחרונות הוכח כי למוח יכולת פלסטית (Plasticity) : כלומר, למוח יכולת להתארגן מחדש, לנצל מסילות ורשתות עצביות (Neuronal Network), תוך ניצול פוטנציאל אשר היה חבוי במוח, אך בלתי מנוצל עד לפגיעה המוחית. יתר על כן, אסטרטגיות שיקום נוירולוגי חדשניות מבוססות לא רק על רתימתן של מסילות עצביות ואזורי מוח שונים לקחת חלק בביצוע פעולות אשר לא לקחו בהן חלק בעבר ולא סייעו במימושן, אלא אף על עידוד יצירת קשרים מוחיות חדשים באמצעות רשתות ומסילות עצביות חדשות. כלומר, היכולת לעודד אזורי מוח שונים “לדבר” זה עם זה ולסייע זה לזה תוך “התגייסות” משותפת לביצוע פעולות יומיומיות ומורכבות הינן חלק מיכולת המוח לפלסטיות ולהתארגנות מחודשת לצורך שיפור יכולת ושיקום תפקודי.

בשנים האחרונות אנו עדים לאפשרויות שיקום נוירולוגי מואץ ושיפור תפקודי מזורז לאחר פגיעה מוחית, בעקבות חידושים פרמקולוגיים והכנסה לשימוש של סדרה של תרופות חדשניות לטיפול בטרשת נפוצה. השימוש בטיפולים אלו ודומים להם עשויים להתרחב גם כסיוע לחולים במחלות מוח אחרות. כך לדוגמא, השימוש בתכשירים ממשפחת האינטרפרון ביתא או הקופקסון מלווה בירידה משמעותית בחומרת ובפעילות מחלת הטרשת הנפוצה. מספר ההתקפים בשנה ומידת התדרדרות התפקוד של המטופל תוך טיפול בתרופות אלו נמוך באופן משמעותי. עובדה זו מאפשרת למוח להתאושש מהתהליך הדלקתי הפוגע בשכבת הבידוד העצבי (המיאלין), ולשיפור תפקודי, באופן שלא ניתן בעבר ללא השימוש בתרופות הנ”ל. למרות שאין מדובר בהחלמה מוחלטת מהמחלה, מטופלים רבים זוכים באמצעות התרופות הנ”ל לעדנה ושקט ממחלתם, תוך שמירה על יכולת תפקודית אישית ומקצועית במשך שנים. כלומר, עצירת תהליך המחלה מאפשרת למוח להתאושש ולממש את יכולת התיקון העצמי הקיימת במערכת העצבית.

במצבים בהם יש קושי בהתמודדות עם מתח ורגשנות-יתר (Emotional Lability), שימוש בתכשיר ה- Neurodex נמצא מחזק ומשפר מצב המטופל תוך הפחתה בתגובתיות היתר מסוג התפרצויות בכי. שימוש בתכשיר ה- Modafinil נמצא מפחית עייפות ומשפר ערנות, כתוצאה מכך מתאפשר ריכוז משופר ותפקוד קוגניטיבי משודרג. במקביל ישנו מאמץ מרוכז לאיתור תרופות חדשניות שהינן מקבוצת התרופות הנוירו-פרוטקטיביות (Neuroprotective). מטרת השימוש בתרופות אלו הינה לא רק האטת המחלה המוחית, אלא באופן פעיל ומניעתי לשמור על תפקוד המוח בבריאות ובחולי. מספר תרופות מבטיחות נבחנות כיום והתאמתן, יעילותן ובטיחות השימוש בהן יסתברו בתקופה הקרובה.

אסטרטגיה טיפולית נוספת לתיקון תפקוד המוח הפגוע הינה שימוש בתאי גזע עובריים (Stem Cell Therapy). גישה טיפולית זו זוכה לתשומת לב מיוחדת הן בקהילייה הרפואית-מדעית והן בקרב הציבור הרחב, גם לאור ההיבטים האתיים הכרוכים בטיפולים אלו. הבסיס המדעי לגישה חדשנית זו הינו השימוש בתאים עובריים אשר טרם עברו התמיינות ואשר ניתן לכוון את התפתחותם באופן שיהיו מסוגלים לסייע בתהליך התיקון. לדוגמא: לחולה טרשת נפוצה אשר ראייתו נפגעה בשל דלקת עצב הראייה עשויה להיות תקווה בשיפור הראייה לאחר הזרקה של תאי גזע אשר יכוונו לעצב הראייה ויאפשרו בנייה מחודשת של שכבת המיאלין החיונית לתפקוד העצב. כאמור, אסטרטגיה טיפולית זו של שימוש בתאים עובריים/ תאי גזע הינה עתירת פוטנציאל אך מצריכה עדיין גיבוש פרוטוקולים טיפוליים מוכחים ופתרון סוגיות אתיות נלוות.

שיפור התפקוד המוחי זוכה לעניין רב בקרב הקהילייה הרפואית, תוך שיתוף פעולה בין-תחומי עם חוקרים מסקטורים ודיסיפלינות מדעיות שונות. כך לדוגמא, לצורך סיוע לחולים בטרשת נפוצה אשר כושר הליכתם נפגע, נבחנה לאחרונה בהצלחה אפשרות של שימוש ויישום טכנולוגיות חדשניות מסוג “מציאות מדומה” (Virtual Reality). פרוייקט זה אשר הינו שיתוף פעולה בין צוות המרכז לטרשת נפוצה בביה”ח כרמל בפקולטה לרפואה עם צוות מדענים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון זכה לאחרונה לתהודה נרחבת בעקבות זכייה בפרס השנתי מטעם אירגון הקונפדרציות של המרכזים לטרשת נפוצה, בכנס שהתקיים בארה”ב. כמו-כן, במרכז לטרשת נפוצה בביה”ח כרמל נבחנת כיום אפשרות של שימוש במחשב ובתוכנות ייחודיות להערכה תפקודית של אזורי המוח השונים ואימון קוגניטיבי לשיפור יכולת הריכוז והחשיבה באנשים בריאים ובחולים אשר מוחם נפגע בנסיבות שונות.

לסיכום

שיפור יכולת התפקוד המוחי הינו פועל יוצא של הבנת מנגנוני התיקון המוחי וניצול אסטרטגיות טיפוליות מגוונות אשר הינן בשלבי פיתוח ויישום במצבי בריאות ובמצבי חולי.