הגנה על עצבים

הגנה על סיבי העצבים מפני נזק נחשבת כיום כגישה מאוד חשובה בחיפוש אחר פתרונות למניעת נזק לטווח ארוך במחלת הטרשת הנפוצה.

הטרשת הנפוצה מאופיינת גם על ידי איבוד ה”מיאלין” (חומר העוטף את סיבי העצב), וגם ע”י נזקים הנגרמים לסיבי העצב עצמם. יש מחשבה שנזק ל”אקסון” (סיב העצב היוצא מן הנוי רון ומעביר אימפולסים מן התא) מסביר את ההצטברות של הנזקים המאובחנים במשך הזמן עם הטרשת הנפוצה.

יש כיום די הוכחות לכך שהנזק ל”אקסון” מתחיל עם תחילת ההתפתחות הטרשת הנפוצה. תופעה זו נצפתה אפילו במצב של התקף הטרשת הנפוצה הראשון. הרמה של ה”אטרופיה” (איבוד ה”אקסון”), הנמדדת ע”י בדיקות ה-MRI לאורך התפתחות הטרשת הנפוצה, עולה באופן קשיח ועקבי.

החשיבה הנוכחית היא שהפגיעה ב”אקסון” מתרחשת בזמן ההתפרצויות של הטרשת הנפוצה. הנזק החמור ל”אקסון” מתחבר להתפרצויות של המחלה וקורה בגלל הדלקת שבתאים והמולקולות או כתוצאה ישירה של התקפה או כתוצאה מפעילות משנית של המכניזם של הגוף.

תרופות אנטי דלקתיות
המסקנה העיקרי היא כי על מנת למנוע נזק אקוטי ל”אקסון”, החולים בטרשת נפוצה צריכים להיות מטופלים בטיפול מונע דלקות, מיד מהשלבים הראשונים של המחלה. בסכמו סמינר של שלושה ימים בניו אורלינס במרץ 2001, אמר נוירולוג בכיר, “אנו צריכים להקדים ולהשתמש בתכשירים האנטי דלקתיים על מנת למנוע נזק ל”אקסון” ולהימנע מהצורך לטפל בו אחר כך”. ואולם, יש עדיין הרבה מסתורין בכל הקשור ל”אקסון”. ידוע כי אנשים עם מהלך מתקדם של המחלה מההתחלה (Primary Progressive MS) אינם סוברים מהתקפות של דלקות, ואולם, בכל מקרה יש להם נזק לסיבי העצבים ול”מיאלין”. קיים נעלם נוסף, איננו יודעים מהי הסיבה שחלק מהאנשים הסובלים מהמהלכים ההתקפיים (Relapsing-Remitting Pattern of MS) ממשיכים לכיוון נכות חמורה בזמן שאחרים לא.

נתיבי מעקב
מדענים המעריכים את היכולת של התרופות האנטי דלקתיות למנוע את התגברות הנכות של חולי הטרשת הנפוצה, בוחנים עכשיו קבוצה חדשה של כימיקלים הנקראים נוירופרוטקטורס. כימיקלים אלו אמורים להגן על תפקודי ואורך חיי ה”אקסון” ע”י חסימה ו/או הורדת המרכיבים הגורמים לחיסולו. רעיון הגישה לטפל ולהגן על העצבים נלקח מהטיפולים במחלות נוירולוגיות אחרות. למשל בניסוי קליני שנערך לאחרונה, נבדק התכשיר Riluzole זהו תכשיר המקטין את הנזקים לתאי העצבים במערכת העצבים המרכזית, הקשורים למחלה אחרת Motor Neuron Disease. זה היה מאכזב לגלות שלתכשיר זה יש תועלת קטנה ביותר בטיפול בטרשת נפוצה.

תכשיר אחר שנבחן נקרא Eliprodil. לתכשיר יש תכונות הגנה על עצבים והוא נבחן באופן קלחני בהתייחס למחלת הפרקינסון ולשבץ. בבדיקות מעבדתיות בו נבחנה השפעתו לגבי הטרשת הנפוצה, נמצא כי הוא יעיל בהגנה על ה”אקסון” וגם עוזר בחידוש מעטפת ה”מיאלין”.

גם לתרופות החוסמות את מעברי הקלציום והסודיום כמו Lignocaine, Statins ואחרות, יש פוטנציאל של יכולות הגנה על העצבים. חוקרים איתרו גורמים רעילים האחראים על הנזקים ל”אקסון”, למשל Nitric Oxide נוצר בדלקות הטרשת הנפוצה, והרבה מפעולות חומר זה ידועות כבעלות השפעה רעילה על ה”אקסון”. מדענים כבר הגדירו ומצאו דרכים להקטין את יצירת ה-Nitric Oxide ולחסום את פעילותה.

הניוון הואלריאני
כשה”אקסון” ניזוק, העצבים הנפרדים מגוף התא מתים. זהו תהליך הידוע בשם הניוון הואלריאני. תהליך שמקובל היה לחשוב שהוא בלתי נמנע. אבל בניסוי בעכברים נתגלתה מוטציה טבעית, שגרמה לכך שה”אקסון” לא ניזוק, לא עבר תהליך של ניוון ואלריאני, והמשיך לתפקד תקופה ארוכה. גילוי זה נותן פתח לסתור את המחשבה הנזכרת לעיל. הגילוי של שלושה גנים המונעים את התהליך הואלריאני בעכברים, פותח שדה חדש ומבטיח של מחקר לאיתור הפעולה של הגנים, מהלך שעשוי להוביל לפיתוח תהליך רפואי שימנע את ניוון העצבים.

מדענים מודעים לכך שמורכבות תהליך הניוון העצבי, יגרום לכך שיהיה צורך ב”קוקטייל” של תרופות לטפל בטרשת נפוצה, וכך הם ממשיכים לנסות לגלות ולחקור רמזים בכיוונים שונים.