ראשי » מאגרי מידע » מאמרים » (32) טרשת נפוצה ומיניות

(32) טרשת נפוצה ומיניות

שאלות ותשובות הקשורות בבעיות בתפקוד מיני של חולי טרשת נפוצה

עודכן 23.05.2014

טרשת נפוצה ומיניות
השאלות שרציתם לשאול
התשובות שרציתם לקבל

ד”ר רוזלינד ס. קאלב
האגודה האמריקאית
תרגום ועריכה: ג’נין ווסברג

מיניות
ד”ר וו. פולי
ד”ר (לרפואה) א. וורנר

טרשת נפוצה עשויה להשפיע בדרכים רבות ושונות על המיניות. חולים מדווחים לעיתים שהם מגלים פחות עניין במין אן שהמין מעורר אותם פחות. זו יכולה להיות תוצאה ישירה של שינויים נוירולוגים או תוצאה של המאמץ להתמודד עם השפעת השינויים הללו על חייהם. בני זוג טועים פעמים רבות בפירוש השינויים המיניים שהם מגלים אצל בן הזוג החולה, וההתמודדות עם מחלתו של בן הזוג עשויה לגרום לשינויים בהיענות המינית אצלם עצמם. לא אחת מתקשים שני בני הזוג לשוחח זה עם זה על השינויים בצורכיהם המיניים והאינטימיים.
המחקרים המעטים על שכיחותן של בעיות מיניות בקרב חולי טרשת, התבססו בעיקר על שיטת הסקרים או השאלונים. עד כ- 80 אחוז מכלל הגברים חולי הטרשת מדווחים לפחות על בעיות מיניות מדי פעם, והתסמין השכיח ביותר בדיווחים הוא בעיות בזקפה. שיעור הנשים המדווחות על בעיות מיניות נע בין 56 ל- 74 אחוזים, והבעיות השכיחות ביותר בדיווחים הן שינויים בתחושה ובסיכוך הנרתיק. 
פגיעותיה של הטרשת הנפוצה במיניות ובביטויים של אינטימיות חולקו ל”ליקויים ראשוניים בתפקוד המיני”, “ליקויים שניוניים” ו”ליקויים שלישוניים”. “ליקוי ראשוני בתפקוד המיני”, הוא תוצאה ישירה של שינויים נוירולוגיים הפוגעים בתגובה המינית. אצל גברים ונשים כאחד, יכול ליקוי כזה להתבטא בהפחתת הדחף המיני או באובדן הדחף המיני, בהפחתת התחושה או בתחושות לא נעימות באיברי המין, ובהפחתת היכולת להגיע לאורגזמה. אצל גברים יכול “ליקוי ראשוני” להתבטא בקושי להגיע לזקפה או לשמור עליה, בהיחלשות כוח השפיכה או בהיעלמותו, או בירידת תדירות השפיכה. נשים עשויות להרגיש יובש בנרתיק.
“ליקוי שניוני בתפקוד המיני”, נובע מתסמינים שאינם קשורים למסלולים העצביים המוליכים לאיברי המין , כגון: בעיות שליטה בשלפוחית השתן ובמעי, עייפות, עוויתות (ספסטיות) , חולשת שרירים, רעד בגוף או בידיים, פגיעות בקשב ובריכוז, ושינויים תחושתיים שלא באיברי המין.
“ליקוי שלישוני בתפקוד המיני”, נובע מבעיות נפשיות ותרבותיות הקשורות למוגבלות, ועלולות להפריע להרגשות ולהתנסויות המיניות. יש אנשים המתקשים למשל לקבל את הרעיון שאדם מוגבל יכול להיות בעל כושר ביטוי מיני מלא. שינויים בהערכה העצמית – כולל דרך התייחסותו של אדם לגופו, ייאוש, דיכאון, תנודות במצבי הרוח – כל אלה עלולים להפריע לאינטימיות ולמיניות. שינויים במערכת יחסים, כמו במקרה שאחד מבני הזוג הופך למטפל בבן הזוג האחר, עשויים להעמיד במבחן את הקשר המיני בין בני הזוג. בדומה לכך, שינוים בתעסוקה או בתפקידים במשק הבית קשורים פעמים רבות להסתגלויות רגשיות, העלולות להפריע זמנית לביטוי המיני. הלחץ הכרוך בהתמודדות עם הטרשת הנפוצה מכביד מאוד על מאמצי בני הזוג לשוחח בפתיחות על התנסויותיהם ועל צורכיהם המשתנים מבחינת הביטוי המיני הסיפוק המיני.

בשנים האחרונות הבחנתי בשינויים רבים בגופי ובהרגשותיי המיניות. הרופא המטפל לא העלה אף פעם את נושא המין וגם אני לא. מה המקום הטוב ביותר לקבל מידע על בעיות מיניות בטרשת נפוצה?

שינויים בהרגשות המיניות מתרחשים באופן נורמלי במרוצת החיים. ואולם הטרשת עלולה להוסיף סיבוכים נוספים על השינויים המתרחשים בדרך כלל. טרשת נפוצה משפיעה על הרגשות מיניות במישרין ובעקיפין, כפי שתואר קודם לכן. נוירולוגים ומטפלים אחרים אינם יוזמים בדרך כלל שיחות על מין. רופאים ואחיות עשויים להתעלם מן המיניות, משום שהם רואים בשאלה מסוג זה חדירה לחייהם הפרטיים של מטופליהם, משום שהם מרגישים שלא בנוח לשאול על המיניות, או משום שאין להם הכשרה בתחום זה. אף שקשה ואולי גם מביך לשוחח על הנושא, המיניות שלך היא נושא חשוב, ועליך להעלותו בשיחה עם הרופא המטפל. שוחח עמו על השינויים בהרגשותיך המיניות, ושאל ישירות על הטיפולים הקיימים לשיפור המיניות. שוחח עם הרופא על ההשפעות האפשריות של התסמינים ושל התרופות המשמשות לטיפול בתסמינים על תגובותיך המיניות. אף שאתה הוא שצריך לעשות את הצעד הראשון ולהעלות את נושא המיניות בשיחותיך עם הצוות המטפל, כשאתה עושה זאת אתה מבטיח שהתסמין, שתכופות איננו מטופל, יזכה לתשומת הלב הראויה.
לקבלת מידע על ספרות בנושא בעיות מיניות אצל חולי טרשת, פנה לאגודה הישראלית לטרשת נפוצה. תוכל להיעזר גם ברשימת המקורות שבסוף הספר.

נראה לי שאשתי נהנית עדיין ממין כמו בעבר, אבל היא איננה מגיעה לאורגזמה. היא אומרת שזו לא אשמתי, אבל אני לא מבין מה הבעיה.

טרשת נפוצה עלולה להפריע, במישרין או בעקיפין לאורגזמה. “ליקוי ראשוני המתבטא בחוסר יכולת להגיע לאורגזמה” נובע מפגיעות הטרשת הנפוצה בחוט השדרה או במוח, פגיעות העלולות להפריע ישירות לאורגזמה. אורגזמה תלויה במסלולים של מערכת העצבים, שתחילתם במוח (מרכז הרגש והדמיון במהלך אוננות או יחסי מין) ומסלולים בחלק העליון, בחלק האמצעי ובחלק התחתון של חוט השדרה (המפקחים על התחושות מהאזורים הארוגניים – האיזורים הרגישים לגירוי מיני- כגון: שפתיים, פטמות, דגדגן וכו’). התחושה והאורגזמה עלולות להחלש או להעלם, במקרה שיש איזורים של רקמה דלקתית (plaques) המשבשים את המסלולים האלה. גם תסמינים שניוניים או תסמינים עקיפים כמו: תחושת נמלול (paresthesias), בעיות קוגנטיביות ותסמינים אחרים של טרשת נפוצה עלולים למנוע אורגזמה. חרדה, דיכאון, ואובדן הבטחון העצמי או ההערכה העצמית בכל הקשור למין הם תסמינים שלישוניים, העלולים להפריע גם הם ליכולתו של האדם ליהנות מהחוויה המינית, וכך למנוע אורגזמה.
כדי לטפל בחוסר יכולתם של חולי טרשת להגיע לאורגזמה, יש להבין מה גרם לאובדן האורגזמה. אם נפגעת התחושה בדגדגן ובחלקי הגוף התחתונים, אפשר לפעמים להגביר את האורגזמה על ידי הגברת הגירוי באזורים ארוגניים אחרים כמו: השדיים, האוזניים והשפתיים. בני הזוג יכולים לשרטט “מפת גוף” ובאמצעותה לגלות במדויק מקומות שבהם התחושות מענגות, מופחתות או שונות מהרגיל. שרטוט מפה כזאת יכול להגביר את האינטימיות ולספק מידע מועיל. אפשר לגרום עונג חושני או ארוטי על ידי גירוי שוליהם של אזורים בגוף שהתחושה בהם קהתה או פחתה. בדומה לכך, גם הגברת הגירוי המוחי על ידי צפייה בסרטים בעלי תוכן מיני, התעניינות בפנטזיות, והוספת סוגים חדשים של משחק מיני לפעילויות המיניות יכולה גם היא לעורר אורגזמות.
הגברת הגירוי באמצעות גירוי אורלי נמרץ או באמצעות ויברטורים מכניים עשויה לסייע אם הגורם לבעיה הוא תחושה מופחתת באיברי המין. ויברטורים הנקשרים לדגדגן (אפשר לרכוש אותם בהזמנה בדואר), אינם מפריעים ליחסי מין ודורשים רק טיפול מועט, לאחר שקובעם אותם במקומם. ויברטורים המתחברים לבסיס הפין מגרים את הדגדגן ישירות, כאשר יש חדירה מלאה לנרתיק, והם גם יכולים לסייע לגבר להגיע לזקפה. בוויברטור הניזון מותקן מנוע חזק יותר מהמנוע המותקן בוויברטור המונע בסוללה, והגירוי שהוא יוצר חזק יותר. ואולם, יש ויברטורים חשמליים רבי עוצמה, העלולים לפגוע ברקמות הנרתיק או הדגדגן אם יופעלו בצורה נמרצת מדי.

אני מרגישה כל הזמן עקצוץ בעור. בעבר היה לי נעים מאוד כשבעלי חבק אותי או שפשף את גבי, אך כיום, רק המגע גורם לי לתחושה לא נעימה. אני אפילו מרגישה כאילו סיכות ומחטים דוקרים את אזור הנרתיק שלי. אני חייבת לפתור את הבעיה הזאת, לפני שבעלי יתייאש לגמרי.

בתחושות של כאב או גירוי לא נעים באיברי המין או בגוף אפשר לטפל לעיתים בעזרת תרופות. לעיתים נותנים לחולים , amitripyline (Elavil ®)carbamazepine (Tegretol ®) ו- phenytoin (Dilantin ® כדי לסייע בטיפול בתסמין קשה זה. ואולם, גם כאשר ניתן טיפול תרופתי, עדיין קיים במקרים רבים הצורך למפות את אזורי החישה בגוף – לבד ויחד עם בן הזוג – כדי לשמור על מערכת יחסים חושנית ומענגת. כדי לערוך את המיפוי, מצאי לך זמן (עשרים עד שלושים דקות) שבו תוכלי להמצא לבד עם בן זוגך, ושניכם תהיו נינוחים ולא לחוצים בזמן. הסכימו ביניכם לייחד פרק זמן זה למיפוי בלבד, ולא לעסוק בפעילויות מיניות. מצאו לכם מקום נוח, שבו תוכלו להתפשט. בן זוגך יתחיל בכך שילטף בעדינות את החלק העליון של ראשך, וינוע אט-אט מטה לאורך גופך, מן הראש ועד לאצבעות הרגליים. על בן הזוג המבצע את הליטוף לשנות את הקצב והלחץ של המגע, בעוד שבן הזוג החולה בטרשת צריך לספק כל הזמן משוב, מילולי או לא מילולי, לגבי אופי התחושות הנוצרות בכל אזור ואזור. כאשר אתם מחפשים אזורי מגע חלופיים, באמצעות תקשורת טובה ביניכם, אתם יכולים להגיע לעונג חושני, גם במהלך פעילות מינית וגם שלא במהלך פעילות כזו. גם כאן, כמו בכל טיפול בתסמינים המיניים הקשורים לטרשת נפוצה, המפתח לשיפור המיניות טמון בהתנסות מינית ובתקשורת.

אני אוהבת מאוד את בעלי, אך דומני שאיבדתי כל עניין ביחסי מין. הוא חושש שאינני אוהבת אותו עוד, אבל אני חוזרת ואומרת לו שכעת אין לי עניין במין עם אף אחד. מה קורה לגופי? האם ישובו אלי אי-פעם הרגשותיי המיניות?

למוח אין, ככל הנראה, מרכז מיני ספציפי הממוקם במקום אחד; נראה שהעניין המיני והעונג המיני עשויים להיות מושפעים ממספר אזורים שונים של המוח. העניין המיני גובר ונחלש בדרך כלל במהלך החיים. הנגעים (lesions) שגורמת הטרשת עשויים להשפיע במישרין או בעקיפין, על התשוקה המינית. שינויים בתשוקה המינית עשויים להופיע גם כסימנים שניוניים או שלישוניים. התשוקה המינית נוטה למשל להיחלש במקרה שעייפות מופיעה כתסמין חמור של טרשת נפוצה, או במקרה של דיכאון קליני. פגיעה בתשוקה המינית הנובעת מטרשת נפוצה, גורמת פעמים רבות לאי הבנה מצד בן הזוג, ולחרדה אצל חולה הטרשת. אי ההבנות והחרדה הקשורות לבעיה זו, רק מגבירות את הפגיעה בתשוקה המינית. לפיכך, חשוב לבצע הערכה של התסמינים המיניים השניוניים והשלישוניים ולטפל בהם לצורך החזרת התשוקה המינית לקדמותה.
קשה יותר להגביר דחף מיני שנחלש בהשפעתם הישירה של שינויים במערכת העצבים. גבר או אישה חולי טרשת, המקיימים מערכת יחסים מינית או אינטימית עם אדם אחר, יכולים להתחיל בכך שיתמקדו בהיבט ה”חושני” ובהיבט “האדם המיוחד” של מערכת היחסים. ההיבטים החושניים כוללים כל מגע לא ארוטי הגורם עונג גופני ורגשי כגון: עיסוי גב, החזקת ידיים וליטוף עדין של הפנים, הזרועות וכל אזור בגוף פרט לאיברי המין. בני-זוג המקיימים יחסי מין, מזניחים פעמים רבות את ההיבטים החושניים הלא-מיניים האלה של מערכת היחסים הגופנית שלהם, בתקופות שבהן הדחף המיני חלש יותר. אחד הגורמים לכך הוא הרגשות הקשים העלולים ללוות את אבדן התשוקה המינית. בילוי ערב לא-מיני אבל חושני יכולה לאפשר לבני-הזוג ליהנות זה מזו גופנית ולעסוק בגילוי חושני מהנה של גופם, ללא הלחץ הכרוך בניסיון להגיע ליחסי מין מלאים. בעיקרו של דבר, כשמערכת העצבים המרכזית מחלישה את התשוקה המינית, יש “ללמוד מחדש” את המיניות. צעד ראשון בעל חשיבות מכרעת בתהליך, הוא התוודעות מחודשת לאופיו החושני של האדם.
היבטי “האדם המיוחד” במערכת יחסים כוללים את כל ההתנהגויות המיועדות לאדם האחר כי הוא או היא מיוחד/ת וחשוב/ה. בין הלחצים של גידול ילדים, פיתוח קריירה והתמודדות עם תסמינים ומוגבלויות של טרשת נפוצה, אנשים נוטים לשכוח מחוות אהבה מהשלב הקודם, ה”רומנטי”, של היחסים: פרחים בלתי צפויים, פתק הפתעה בעטיפת הכריך או חיבוק חיבה ספונטני. השימוש המחודש או המוגבר במחוות כאלה, יכול לשמש בסיס להגברת האינטימיות, דבר העשוי לפעמים לעורר מחדש את התשוקה המינית.
בדיקת האיזורים החושנייים והארוטיים בגוף, היא צעד חשוב בהחייאתה של התשוקה המינית אצל אדם שאינו מקיים מערכת יחסים מינית. השילוב בין גירוי מוחי מיני מהנה (המושג באמצעות פנטזיות, סרטים פורנוגרפיים, ספרים וכו’) עם אוננות או חיפוש אחר האזורים החושיים בגוף, עשוי לסייע. שימוש בוויברטורים או בעזרי מין אחרים עשוי להשלים פעולות אלה. ייתכן שבתחילה, כאשר אין כמעט דחף מיני פנימי, ייראו הפעולות הננקטות להחייאת התשוקה כעין “עבודה שחייבים לעשות”, אבל הדרך להצתתו מחדש של היבט חשוב זה של “העצמי” יכולה למלא תפקיד חשוב בהתמודדות עם טרשת נפוצה.
יש הממליצים על תרגילי קגל לחיזוק ההיענות המינית של האישה, אף שתרגילים אלה לא נבדקו בניסוי קליני כדי לקבוע אם הם משפיעים לטובה בטרשת נפוצה. לביצוע תרגיל קגל, על האישה לכווץ ולהרפות לסירוגין את שריר החיק והעוקץ (השריר שכאשר מכווצים אותו נפסקת זרימת השתן וכשמשחררים אותו היא מתחדשת). מומלץ לתרגל שריר זה מספר פעמים ביום. ההצעה להשתמש בתרגילים אלה מבוססת על הרעיון שהתחושה הבאה מן השרירים שמסביב לנרתיק היא חלק חשוב של התחושה האירוטית, והאורגזמה הנשית כוללת התכווצויות של אחדים מהשרירים האלה. תרגילי קגל מיועדים לחיזוק המתח וההיענות של שרירים אלה.

לעיתים אני מתקשה להגיע לזקפה למרות שאני מרגיש מעורר מבחינה מינית. במקרים אחרים, אני מגיע לזקפה, אבל היא נעלמת חלקית או לגמרי כאשר בת-זוגי ואני מנסים לקיים יחסי מין. מדוע זה קורה?
כדי להבין את הבעיות בזקפה הקשורות לטרשת ואת דרכי הטיפול בהן, יש להבין קודם כל את אופן פעולתו של מנגנון הזקפה הנורמלי. התהליך של היווצרות הזקפה דומה לניפוח בלון. שני דברים צריכים לקרות: יש למלא את הבלון באוויר ולקשור אותו כדי למנוע את בריחת האוויר החוצה. העורקים המובילים אל הפין מרופדים בשרירים חלקים. כשגבר נמצא במצב של ריגוש מיני, נפשי או גופני, גופו משחרר חומרים מוליכים הגורמים להרפיית השרירים החלקים. כאשר השרירים החלקים רפויים, העורקים מתרחבים ומאפשרים זרית דם מוגברת אל הפין. זרימת הדם המוגברת אל הפין היא הגורמת לזקפה. כאשר הפין מזדקר, מופעל מנגנון המחזיק את הדם בתוך הפין עד להתרחשות השפיכה.
תפקוד נורמלי של מנגנון הזקפה תלוי במערכת עצבים תקינה. סדרה מורכבת מאוד של דחפים עצביים חייבת לעבור בין המוח , חוט השדרה והפין כדי שהזקפה תיווצר ותשמר. כאשר ההולכה העצבית נפגעת בנקודה כלשהי לאורך הדרך, עלול הדבר להשפיע על יכולתו של הגבר להגיע לזקפה או לשמור עליה. בחלקו התחתון של חוט השדרה יש מסלולים עצביים המוליכים אל איברי המין או מהם, ואלה מאפשרים את הזקפות הרפלקסיביות. כאשר מסלולים אלה אינם פגועים, אפשר בדרך כלל ליצור זקפות רפלקסיביות(שאינן קשורות לחלק האמצעי של חוט השדרה או למוח) באמצעות גירוי ישיר של הפין. לכן, יש גברים הסובלים מליקויים בזקפה, אבל מסוגלים להגיע לזקפה רפלקסיבית על ידי גירוי נמרץ של הפין באמצעות ויברטור. זקפה רפלקסיבית אפשר להשיג גם באמצעות “החדרה”. כדי לעשות זאת, האישה יושבת בפישוק על בן – זוגה ומחדירה את הפין הרפוי בעדינות לנרתיק (החייב להיות לח מאוד). חשוב לעשות את התחיבה בזהירות, משום שהפין הרפה עלול להתקפל לאחור ולהימעך או אפילו להינזק תחת משקלה של בת-הזוג. נזק פנימי לפין עלול שלא להתגלות במצב של תחושה מופחתת.

האם אני יכול לעשות משהו לגבי בעיות הזקפה שיש לי?

קיימות מספר אפשרויות לטיפול בבעיות זקפה הנובעות מטרשת נפוצה. מכשיר לא פולשני המסייע בהשגת זקפות כולל שפופרת ריק (ואקום) ורצועת הצרה, ואפשר לרכוש אותו על סמך מרשם מאורולוג או מרופא אחר. בשיטה זו מלבישים שפופרת פלסטיק על הפין הרפה, ושואבים ממנה את האוויר כדי ליצור ריק (ואקום) סביב הפין. אפשר לבצע את תהליך השאיבה באופן מכני (שאיבה ידנית או מפוח) או באמצעות מנגנון המופעל בסוללה. הריק שואב דם אל הרקמות היוצרות זקפה, וכך נוצרת זקפה. אחרי שנוצר גודש דם בפין, מעבירים רצועת גומי מבסיס הגליל אל חלקו התחתון של הפין. מחזירים את האוויר לגליל, ומסירים את השפופרת. הרצועה שומרת על גודש הדם בפן בך שהיא מגבילה ת זרימת הדם בוורידים בחזרה לגוף, וכך מאפשרת חדירה אן פעילות מינית אחרת. עם זאת, כדי למנוע סיבוכים רפואיים, יש להגביל את השימוש ברצועה לשלושים דקות או פחות. יש דגמים שהשימוש בהם דורש מידה מסוימת של תחושה בידיים ושל זריזות ידיים, לצורך הנחת הרצועה במקומה והסרתה. דגמים אחרים מצוידים בשרוולי עזר, המאפשרים להניח את רצועת ההצרה מבלי השתמש בידיים. אפשר להשתמש רק ברצועת ההצרה כדי לשמור על הזקפה – שימוש כזה מתאים לגברים המסוגלים להגיע לזקפה בקלות אבל מתקשים לשמור עליה.
בטיפול המקובל ביותר בליקויים בזקפה מזריקים לתוך הפין תרופות המפעילות את המנגנונים היוצרים גודש בכלי הדם ושומרים על הגודש. התרופה גורמת להרפיית השרירים החלקים של העורקים, כך שהפין מזדקר, ובאופן דומה מפעילה את המנגנון השומר על הזקפה עד לשפיכה.
גברים שאינם רצים להזריק לעצמם תרופות, או שלא הצליחו להגיע לתוצאות רצויות בטיפול מסוג זה, עשויים להעדיף את הפתרון של השתלה כירורגית של תותב. לאחר הערכה מדוקדקת של ההיסטוריה הרפואית ושל התסמינים הקיימים (רפואיים, נפשיים, נוירולוגים ומיניים), הרופא המטפל יקבע יחד אתך את סוג הטיפול המתאים לך ביותר.

כיצד אשתמש בזריקות לתוך הפין כדי לסייע לי בבעיות הזקפה שלי?

לאחר שאתה והרופא המפל הלטתם שזריקות לתוך הפין הן אפשרות טיפול מתאימה, ילמד אותך הרופא את שיטות ההזרקה, כך שתוכל להזריק לעצמך בעת שאתה רוצה להגיע לזקפה. מזריקים את החומר במחט דקה מאוד, לתוך אזור בבסיס הפין, אשר למרות היותו רגיש במידת מה לתחושת עונג, הוא לא רגיש, יחסית, לכאב. יתכן שהרופא ימליץ על שימוש במזרק המופעל באמצעות לחצן פשוט. רוב הגברים מדווחים שהזריקה גורמת כאב קל ביותר, או אינה גורמת כל כאב. התחושה מתוארת כדומה לזו של מכה קלה מגומייה. גברים הסובלים מאין-אונות נוירולוגית מהסוג שגורמת טרשת נפוצה, מדווחים על כאב קל שגורמת אחת התרופות שבה משתמשים לעתים בזריקות אלה. במקרה כזה, אפשר להחליף את התרופה בתרופה אחרת.
כאשר אתה רוצה להגיע לזקפה, אתה יכול להזריק לעצמך (במקרה שאינך מסוגל לעשות זאת בעצמך, יכולה בת זוגך להזריק לך). לאחר הזריקה, יש ללחוץ על הפין במשך שלוש עד חמש דקות, כדי שהתרופה תתפשט בכל הפין. במהלך המשחק המוקדם או הגירוי העצמי, תתפתח זקפה שתמשך כשעה. על פי מצב העירור המיני שלך וכמות התרופה שקיבלת, עשויה הזקפה להיעלם עם השפיכה, או להמשך זמן-מה לאחר השפיכה. אסור להזריק לפין יותר מפעם אחת ביממה (24 שעות).

מה הן התרופות הנפוצות ביותר בזריקות לפין?

תרופות בליקויים בזקפה קיימות זה כחמש-עשרה שנים. כיום מקובלות בשימוש שלוש תרופות שונות. Alprostadil (המכונה גם Prostin ® – prostaglandin E1 ) שהוכנסה לשימוש לפני תשע שנים, היא התרופה החדשה ביותר והנפוצה ביותר בשימוש אצל חולי טרשת נפוצה. Alprostadil הוא החומר הטבעי שמשחררים תאי השריר החלק כאשר גבר נמצא בריגוש מיני. הטיפול בתרופה זו הביא לתוצאות הטובות ביותר ובו בזמן גרם לתוצאות הלוואי המועטות ביותר. מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אשר את השימוש בתרופה לטיפול בבעיות הזקפה.
התרופה המקורית ששימשה לזריקות היא חומר בשם papaverine הגורם להרפיית השרירים החלקים. כמעט לא ידוע על כאבים הנלווים להזרקתו, ולכן הוא מהווה תחליף טוב לכל מי שיש לו בעיה בשימוש ב- alprostadil. 
Papaverine, גורם קצת יותר צלקות באזור ההזרקה, והשימוש בו כרוך בסיכון גבוה יותר לזקפה ממושכת, משום שהוא נותר פעיל בגוף זמן ממושך יותר. מינהל המזון והתרופות האמריקאי לא אישר את השימוש ב- papaverine לטיפול בבעיות זקפה.
לעיתים משתמשים ב- phentolamine (שם מסחרי בארה”ב – Regitine ®, שם מסחרי בקנדה Rogitine ®) יחד עם alprostadil ו- papaverine כדי להגביר את יעילותן. Phentolamine לבדה אינה פעילה, ולכן אין משתמשים בה ללא התרופות האחרות. בהתחשב בסוג התסמינים שלך, עשוי הרופא המטפל להמליץ על alprostadil בלבד, papaverine בלבד, papaverine עם phentolamine, או papaverine עם alprostadil ו- phentolamine. מינהל המזון והתרופות האמריקני לא אשר את השימוש ב- papaverine או ב- phentolamine למטרה זו.

אם רק alprostadil אושרה לטיפול בהפרעות זקפה, האם פירוש הדבר ששתי התרופות האחרות אינן בטוחות?
מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מאשר שימוש בתרופות למטרות מוגדרות. מותר להשתמש בהן למטרות אחרות על – פי שיקול- דעתו של הרופא. העובדה שמינהל המזון והתרופות לא אישר תרופה מסוימת, אין פירושה בהכרח שהתרופה איננה בטוחה לשימוש; פירושה רק שחברת התרופות לא עברה את התהליך היקר והארוך של רישוי ובחינה של התרופה למטרה מסוימת. כל שלוש התרופות המשמשות כיום להזרקות לפין בטוחות ויעילות, כאשר משתמשים בהן כיאות.

האם אפתח תלות בתרופות המשמשות להזרקות לפין?
Alprostadil , papaverine, ו- petholamine משמשות רק כדי לאפשר את תהליך יצירת הזקפה. שום תלות כימית איננה נלווית לשימוש בהן. בהתאם למצב תסמיני הטרשת שלך, אתה עשוי להיווכח שלעיתים אתה נזקק לשימוש בזריקות ולעיתים, אינך נזקק לכך. הן יכולות להיות לעזר רב כאשר אינך מסוגל להגיע לזקפה מספקת או לשמור עליה.

מהן תופעות הלוואי של השימוש בתרופות אלה?
תופעת לוואי אפשרית אחת של השימוש בתרופות אלה היא זקפה ממושכת. בזקפה נורמלית, הפין נותר נוקשה משום שמנגנון מיוחד מונע מן הדם לזרום מן הפין החוצה עד להתרחשות השפיכה. מאחר שחמצן מועבר לרקמות הגוף באמצעות מחזור הדם, הפין איננו מקבל חמצן טרי כל משך הזקפה. לכן, כשהפין נותר זקוף זמן ממושך מדי קיימת סכנה של נזק בלתי הפיך למנגנון היוצר את הזקפה ולפין עצמו. חשוב ביותר שהזקפה לא תמשך יותר מארבע שעות. אם יש זקפה ממושכת יותר, יש לפנות מיד לרופא לקבלת טיפול. הטיפול הוא בדרך כלל הזרקה של חומר אחר. 
זקפה ממושכת מדי כמעט שאינה קורה אצל גברים המקפידים להזריק את התרופה במינון שנרשם להם, לאחר שקיבלו הכשרה נאותה בנוהלי ההזרקה. תופעת לוואי אפשרית שנייה של הזרקות לפין היא היווצרות צלקות במקומות ההזרקה. צלקות מופיעות אצל כ-7 עד 10 אחוזים מן המטופלים. רק לעיתים רחוקות מופיעה בעיה זו אצל גברים שקיבלו הכשרה נאותה בשיטות ההזרקה והלחיצה על מקום ההזרקה. כאשר מופיעות צלקות, הן נראות בדרך כלל כקשר קטן ברקמה התת-עורית של הפין. קשרים אלה נעלמים בדרך כלל עם הפסקת ההזרקות. כל אדם המזריק לעצמו חייב להבדק על ידי רופא אחת לשלושה חודשים, לצורך גילוי צלקות אפשריות.

מהו תותב פין וכיצד הוא פועל?
תותב פין הוא מכשיר מכני המיועד להעניק לגבר הסובל מליקויים בזקפה, את האפשרות להגיע לזקפה. יש שני סוגי תותבים: האחד, קשיח למחצה והאחר ניתן לניפוח. הטיפוס הקשיח למחצה, הוא קנה גמיש המושתל בניתוח כל אחד מתאי הזקפה -הגופים המחילתיים (corpus cavernosa) שבפין. את השתל אפשר לכופף כלפי מעלה כאשר הגבר מעוניין בזקפה, וכלפי מטה בזמנים אחרים. לאחר השתלת הקנה, נותר הפין מוגדל במקצת, במצב קבוע של זקפה למחצה.
במקרה של תותב מתנפח, נוזל נשאב ממכל הנמצא מאחורי דופן הבטן אל גלילים מתרחבים המוחדרים אל גלילים מתרחבים המוחדרים אל תאי הזקפה של הפין. הנוזל גורם לניפוח הבלונים, וכך נוצת זקפה. הגבר מזרים את הנוזל אל תוך התאים כאשר הוא מעוניין בזקפה ומחזיר את הנוזל למכל כאשר איננו מעוניין בה עוד. את המכל משתילים בניתוח מאחורי דופן הבטן, ואת המשאבה משתילים בכיס האשכים. צינורות סיליקון מחברים בין המכל, המשאבה והבלונים. מאחר שההתקן כלו מוחדר דרך חתך אחד, כמעט בלתי נראה לעין בכיס האשכים, קשה להבחין בתותב מסוג זה. עם זאת, במקרה שהתחושה ביד חלשה יותר או שהיד עצמה חלשה יותר ייתכנו קשיים בהפעלת המשאבה דרך דופן כיס האשכים.
רצוי לשתף את הרעיה או בת הזוג הקבועה בהחלטה לבצע השתלה ובבירת סוג התותב. התייעצות מקיפה לפני הניתוח עם אורולוג או רופא הבקיא בבעיות הייחודיות לטרשת, תסייע להבטיח שציפיותיהם של הגבר ובת-זוגו לגבי תוצאות הניתוח הן מציאותיות. כ-80 אחוז מהגברים המשתמשים בתותבים כאלה, מבעים שביעות רצון מהשימוש בהם. לרבים יש תחושות זקפה נורמליות ואורגזמה נורמלית. כמו כן, הם יכולים להגיע לזקפה ממושכת ככל שירצו.

אילו סיבוכים נלווים לתותבי פין?
כמו בכל ניתוח, ייתכנו סיבוכים הקשורים לאלחוש (הרדמה) ולדימום. זיהום מופיע אצל כ-2 עד 8 אחוזים מהגברים שבגופם מושתל תותב, והוא יכול להיות חמור. במקרה של זיהום, יש סלק את ההתקן כולו. קיימת אפשרות להחליף את השתל לאחר הטיפול בזיהום, אולם פעמים רבות הדבר מסובך.

כיצד אדע אם אני מועמד מתאים לתותב פין?
השתלת תותב מומלצת רק כאשר אין דרך אחרת לטפל בליקויים בזקפה, או לאחר שטיפולים אחרים נכשלו. במילים אחרות: אתה תיחשב למועמד לתותב רק אם אמצעים לא פולשניים, לא פתרו את הבעיה, אם לא הצלחת להזריק לעצמך, או שאי-אפשר היה למצוא לך מינון יעיל או שילוב יעיל של תרופות.

האם יש עזרי מין לא רפואיים המסייעים בפתרון בעיית הזקפה?
אפשר לרכוש באמצעות הזמנה בדואר מספר עזרי מין הנמכרים ללא מרשם. יש כאלה המעדיפים פין עשוי לאטקס המוחזק במקומו ברצועות. פין כזה יכול להיות חלול, ולהחזיק בתוכו פין רפה או זקוף-למחצה. אפשר לרכוש גם ויברטורים המוחזקים ברצועות, שצורתם כשל פין, והם מופעלים בסוללות.
כשרוצים לבחור התן מיני לצורך השגת זקפה, רצוי מאוד להיוועץ באורולוג או במטפל בבעיות מין המכיר את הבעיות המיוחדות טרשת נפוצה. אם יש לך בת-זוג קבועה, חשוב שגם היא תשתתף בדיון. הדבר עשוי להפחית את החרדה ואת אי-הוודאות בעת השימוש במכשירים, ולהגביר את האינטימיות, כי שני בני-הזוג יוכלו ללמוד להכיר את המכשירים יחד. התייעצות עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש המתמצא בבעיות המיוחדות לטרשת נפוצה, תקל על התהליך, אם יש לך בעיות תקשורת או שקשה לך לשוחח על הנושאים האלה.

לאחרונה התחלתי לסבות מכאבים בעת קיום יחסי מין. בעלי אומר שהוא מרגיש שאני מכווצת ויבשה. מה הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה זו?
סיכוך הנרתיק בדומה לזקפה, נשלט על ידי שני מסלולים שונים במוח ובחוט השדרה. סיכוך “פסיכוגני” מקורו במוח, והוא מתרחש בעת פנטזיה, קריאת ספרות אירוטית, או היחשפות לגירויים הקשורים למין. סיכוך “רפלקסוגני”, מתרחש באמצעות גירוי ישיר של איברי המין או פי-הטבעת דרך תגובת רפלקס באזור העצה – האזור הסקרלי (התחתון) של חוט השדרה. טרשת נפוצה, עלולה לפגוע במסלולים העצביים השולטים על אחד משני סוגי הסיכוך או על שניהם גם יחד. בנוסף לכך, בין התרופות המשמשות לטיפול בתסמיני שלפוחית השתן בטרשת, יש כאלה המפחיתות את סיכוך הנרתיק. את הסיכוך ה”פסיכוגני” אפשר לפעמים להגביר על ידי יצירת אווירה מרגיעה, רומנטית ו/או מגרה מבחינה מינית, לקראת פעילות מינית, בשילוב עיסוי מרגיע במשחק המוקדם והארכת המשחק המוקדם לפני החדירה.
את הסיכוך ה”רפלקסוגני” ניתן להגביר, לעיתים, על ידי גירוי ידני או אוראלי של איברי המין לפני שמנסים להתחיל בחדירה. אפשר לטפל ביובש בנרתיק על ידי מריחת כמויות גדולות של חומרי סיכוך מסיסים במים, שאפשר לקנות ללא מרשם ברוב בתי-המרקחת. אם משתמשים בקונדום למניעת הריון או למניעת מחלות, מומלץ להשתמש בקונדום מסוכך, ולהוסיף לנרתיק חומר סיכוך לפי הצורך. אפשר לרכוש בהזמנה בדואר, חומרי סיכוך מסיסים במים הנמכרים לצורך פעילות מינית. מומחים בתחום הבריאות אינם ממליצים להשתמש בג’ל על בסיס נפט (כגון ווזלין) לסיכוך הנרתיק, משום שהם אינם מסיסים במים. ג’ל על בסיס נפט עלול להותיר שאריות סביב פתחי הנרתיק והשופכה ובתוכם, דבר העלול ליצור סביבה מתאימה להתפתחות זיהומים בקטריאליים. 

העוויתיות (ספסטיות) ברגליי גורמות לכך שהפעילות המינית כרוכה לעיתים באי-נוחות רבה. האם יש משהו שאני יכול לעשות בקשר לבעיה זו?

עוויתיות עלולה לגרום לאי נוחות או אפילו לכאבים בעת יישור הרגליים או שינוי מצב הרגליים לצורך פעילות מינית. טיפול סימפטומטי פעיל בעוויתיות יצמצם עד למינימום את השפעתה על המיניות. לשם כך, מרבים להשתמש בתרגילי טווח תנועה ובתרגילי פיסיותרפיה אחרים, וכן בתרופות נוגדות-עווית כמוbaclofen (Lioresal ®). נטילת תרופה נוגדת-עווית לפני פעילות מינית עשויה להועיל. עם זאת, הקפידו לשוחח עם הרופא המטפל על כל שינוי בתרופות.
כשהעוויתיות מפריעה לקיום יחסי מין, אפשר לפתור אותה לעתים על ידי מציאת תנוחות חלופיות. אצל נשים הסובלות מעוויתיות של השרירים המתווכים (adductor muscles) פישוק הרגליים עלול להיות תנועה קשה ומכאיבה. אפשר לצמצם עד למינימום את השפעת העוויתיות בשרירים המתווכים אם האישה שוכבת על צידה, ובן זוגה ניגש אליה מאחור. אם תשימי מגבת בין רגלייך כשאת שוכבת בתנוחה זו, הדבר עשוי לסייע לך להרגיש יותר בנוח. יתכן שתיווכחי ששכיבה על הגב, לרוחב המיטה, כאשר שתי הרגליים (מן הברכיים ומטה) משתלשלות מעבר לקצה המיטה, מקילה על החדירה ועושה אותה נוחה יותר.
גבר המתקשה ליישר את רגליו, עשוי לגלות כי ישיבה זקופה בכיסא ללא משענות ידיים מאפשרת לבת-זוגו לעלות על הפין הזקוף, בתנוחה של פנים-מול-פנים או בתנוחה פנים-לגב. אנשים שונים זה מזה בגופם, והמפתח למציאת תנוחות מיניות חלופיות הוא בדיקה והתנסות ותקשורת פתוחה בין בני-הזוג.

אשתי כל כך עייפה בגלל הטרשת, עד שכאשר הילדים כבר במיטה, היא תשושה מכדי לרצות במין. האם יש משהו שאנו יכולים לעשות לגבי העייפות הזאת?

שמירה על המרץ הקיים וטיפול בעייפות הם התערבויות חשובות המיועדות לשפר את הפעילות המינית ולהגביר את ההנאה. בעייפות מטפלים באמצעות פיסיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפול תרופתי. כדאי לפנות להתייעצות או לקבל הפנייה לייעוץ אצל מומחים לטרשת נפוצה בתחומים אלה. אם הרופא רשם לכם כדורי מרץ (סטימולאנטים) כגון pemoline (Cylert ®) או amantadine (Summertrel ®) לצורך טיפול בעייפות, תוכלו לקחת אותם לפני פעילות מינית צפויה כדי לצמצם את השפעת העייפות.
אבל גם אם אשתך תקבל טיפול שיסייע לה להתגבר על תסמין העייפות, ייתכן שתרצו למצוא אסטרטגיות אחרות לשיפור חיי המין שלכם ולצמצום השפעת העייפות של אשתך על חיי המין. זוגות מקיימים בדרך כלל יחסי מין בשעות הערב, שהם בשיא העייפות. שוחחו על האפשרות לקיים יחסי מין בבוקר, כשאינכם עייפים. ייתכן אמנם שבתחילה לא תתלהבו להשכים קום כדי לקיים יחסי מין, אבל ייתכן ששינוי כזה יאפשר לכם להמשיך ולקיים יחסי מין מהנים. יש זוגות שלוח הזמנים הגמיש שלהם מאפשר להם לקבוע מדי פעם “פגישות צהריים” לשעשועים אינטימיים.
יש תנוחות מיניות הדורשות פחות אנרגיה מאחרות, ויש תנוחות חלופיות המפחיתות מכובד המשקל המונח על גוף בת-הזוג או דורשות פחות תנועות מעייפות, ולכן יכולות להפחית במידה ניכרת את העייפות. כשאתה מנסה ליזום שינויים כאלה בחיי המין, עליך להיות מודע לכך ששינויים כאלה דורשים תקשורת פתוחה ונכונות לבדוק אותם בדרך של ניסוי וטעייה. אם אתה ואשתך מתקשים לשוחח על החלופות, תוכלו להיעזר בייעוץ מקצועי.

בתקופה האחרונה קשה לי מאוד לשלוט על שלפוחית השתן. אני חוששת מאוד מ”תאונה” בעת קיום יחסי מין, ולכן אני מתחמקת כל הזמן בתירוצים. אני רוצה לקיים יחסי מין, אבל אני חוששת שאם ארטיב את עצמי או אותו, הוא לא ירצה עוד לקיים איתי יחסי מין!

למרבה המזל ברוב המקרים אפשר לטפל בהצלחה בשלפוחית השתן צעד ראשון ומכריע בתהליך זה הוא הערכה יסודית של שלפוחית השתן שיערוך הצוות המטפל בטרשת או אורולוג הבקיא בבעיות המיוחדות לטרשת נפוצה. נסי לשוחח בפתיחות עם בעלך על חששותייך בכל הקשור לאי שליטה בהטלת שתן. רוב בני-הזוג מוכנים “להסתכן”, לאחר שמסבירים להם את הבעיה והם יודעים שנעשה הכל כדי לטפל בבעיות השלפוחית. השיחות עם בעלך על חששותייך והאסטרטגיות שתפתחי יחד עם הצוות הרפואי המטפל כדי לצמצם למינימום את סכנת אי-השליטה בשלפוחית בצהלך פעיות מינית יחזקו את בטחונך העצמי. יתכן שתצטרכי לערוך שינויים באסטרטגיות הטיפול הסימפטומטי לקראת פעילות מינית צפויה. כך למשל אם את לוקחת תרופות אנטיכולינרגיות לטיפול בליקויים ביכולת השלפוחית להחזיק את השתן, תוכלי לנסות לקחת את התרופה שלושים דקות לפני פעילות מינית צפויה. כדי לצמצם עד למינימום את ההתכווצויות המטרידות בשלפוחית. תרופות אלה, מגבירות את היובש בנרתיק ויתכן אפוא שיהיה עליך להשתמש בחומרי סיכוך מסיסים במים. תוכי גם להפחית עד למינימום את אי השליטה בהטלת שתן אם תמנעי מצריכת נוזלים שעה עד שעתיים לפני שאת מקיימת יחסי מין ותבצעי צינתור ממש לפני הפעילות המינית. לגברים החוששים מדליפת כמויות קטנות של שתן מומלץ להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין. אישה המשתמשת בצנתר קבוע (indwelling catheter) יכולה להצמיד את הצנתר לבטן, לרוקן את שקית האיסוף לפני הפעילות המינית ולהניח רצועה נוספת של סרט הדבקה סביב הטבעת העליונה די לצמצם את סכנת הדליפות. אפשר למנוע הפעלת לחץ על הצנתר או על שקית האיסוף אם שוכבים בתנוחת “כפות” כאשר האישה שוכבת כשגבה אל הגבר, והחדירה נעשית מאחור. תנוחה חלופית לאישה עם צנתר היא לשכב על גבה כאשר רגליה מעל כתפי הגבר. הוא יכול להשען על זרועותיו כדי להפחית את המשקל המונח עליה. עוד צורה של תנוחה זו, היא כאשר הגבר יושב על ברכיו בין רגלי האישה ומניח את רגליה מעל כתפיו. תנוחה אחרונה זו, מאפשרת תנועות “התנדנדות” פחות נמרצות יותר עדינות וכן מאפשרת לאישה הסובלת מעוויתיות להחזיק את רגליה צמודות יותר זו לזו. אלה דוגמאות לשינויים שאפשר לערוך בפעילות המינית כדי לפצות על שינויים הנלווים לטרשת נפוצה. כל זוג צריך למצוא את הפתרונות המתאימים לו ביותר. יש זוגות שימצאו פתרונות אלה באמצעות בחינת האפשרויות השונות בתהליך של ניסוי וטעייה. אחרים, יעדיפו להתייעץ עם מומחה לטיפול בבעיות מין. ניסוי תנוחות חדשות שיאפשרו להתגבר על תסמינים ומוגבלויות של טרשת נפוצה עלול לעורר חרדות אצל אנשים רבים. כדי להפיג את החששות רצוי להקדיש את הזמן הדרוש לבירור הנושא לבדיקת אפשרויות, לשיחה ולמתן משוב קבוע בעת בחינת האפשרויות השונות. בן-הזוג הבריא, חושש לעיתים להכאיב או שאינו יודע מה לעשות וכיצד לעשות זאת. חשוב להקדיש בקביעות זמן לשיחות על מין. יש בכך כדי להעניק לנושא חשיבות רבה יותר במערכת היחסים ולאפשר לזוג לבטא את החששות והדאגות ולשפר את התקשורת ביניהם.

אשתי מתקשה להתנועע במהלך יחסי-המין, משום שזרועותיה ורגליה נחלשו מאוד. האם אגרום לה כאב אם ננסה תנוחות חדשות?

חולשה היא תסמין שכיח של טרשת, ופעמים רבות הוא מחייב למצוא תנוחות חדשות לפעילויות מיניות מספקות. תנוחות של הישענות לאחור אינן מאמצות את השרירים, ולכן הן פחות מעייפות. אפשר להשתמש בכרים כדי לשפר את התנוחה ולהפחית את המאמץ הנדרש מהשרירים. כרים מתנפחים המיועדים לתמוך בגב במהלך פעילות מינית עשויים לסייע בהפחתת המאמץ הנדרש מהגב. בכרים אלה, הדומים בצורתם לטריז (או לפרוסת עוגה), יש תאים שאפשר לנפח כל אחד מהם בנפרד, ואלה מאפשרים לשנות את קשיחות הכרית ואינם מפריעים לתנועה. מין אוראלי מחייב פחות תנועה מחדירה רגילה, ושימוש בוויברטורים, מוחזקים ביד או קשורים לגוף, עשוי לפצות חולשת ידיים בעת הגירוי המיני.
החשש להסב כאב לבן הזוג בעת קיום יחסי מין הוא חשש שכיח כאשר חלים שינויים משמעותיים בתפקוד המיני. שיחות פתוחות בין בני-הזוג, לפני ניסוי תנוחות או פעילויות מיניות חדשות יאפשרו לאשתך להסביר לך את משמעותם של תסמיני הטרשת, ויאפשרו לשניכם לשוחח הפתיחות על הדברים המטרידים אתכם, כשאתם מנסים למצוא דרכים לקיים יחסי מין. תרגול “מציאת תנוחה” לפני שאתם מנסים לקיים יחסים, יסייע לשניכם לקבוע אם התנוחות החדשות נוחות, מבלי להכניס חרדה במהלך הפעילות המינית. אם אשתך מטופלת אצל פיסיותרפיסט, המכיר היטב את נקודות החוזק והחולשה של גופה, הוא עשוי להציע לכם תנוחות לפעילות מינית, שיביאו בחשבון את חולשותיה של אשתך.

אני מגלה שאני מאבדת את חוט המחשבה שלי בעת קיום יחסי מין. בהתחלה אני מגלה עניין ותשוקה, אבל מחשבותיי נודדות למקום אחר ואני מאבדת עניין. זה מאוד מתסכל אותי, ובן זוגי מרגיש פעמים רבות כאילו הוא לא בסדר. האם אפשר לעשות משהו כדי להתגבר על הבעיה?

שינויים בקשב ובריכוז שכיחים אצל חולי טרשת, והם עלולים לפגוע ביכולת לשמור על העניין המיני והריגוש המיני. יש שבני הזוג מפרשים תסמין זה בצורה מוטעית, ומניחים שחוסר העניין נובע מכך שהם אינם מאהבים מוצלחים. חולה הטרשת מרגיש לעיתים אשם או מאכזב, ורגשות שליליים אלה עלולים להסיח עוד יותר את דעתו או להביאו להתנזרות מוחלטת ממין. כדי למצוא פתרון, יש להבין קודם כל שהנטייה להיסח דעת היא אחד מתסמיני הטרשת, ולאחר מכן לדון בדברים שאפשר לעשות כפיצוי על כך. בעיות קשב.ריכוז מחריפות כאשר האדם עייף, כך שחשוב ביותר להעריך את רמת העייפות ולמצוא פתרונות הולמים. כללית, האסטרטגיה של תיקון המצב היא להמעיט ככל האפשר בגירויים לא רומנטיים או לא מיניים ולהרבות ככל האפשר בגירוי חושני ומיני במהלך יחסי המין. ביכולתך לסייע להפחית מחומרת הבעיה אם תצרי סביבה/אווירה רומנטית, תשתמשי בגירוי הפועל על כמה חושים (לדוגמא: דיבור סקסי, נגיעות חושניות ואירוטיות, והשמעת מוסיקה בעלת אסוציאציות רומנטיות חזקות). אפשר לשפר את המצב על ידי יצירת אווירה המקבלת את האדם ומאפשרת לו “לחזור לפעילות המינית” אחרי שדעתו הוסחה. לעיתים, אפשר לעורר מחדש עניין, אם עוברים מנגיעה אירוטית לנגיעה חושנית (אך לא באיברי המין).

בעלי השתנה מאוד מאז חלה בטרשת. הוא אוחז בי לעיתים קרובות, אפילו בנוכחות אנשים אחרים, ודומה שכל הזמן הוא רוצה לקיים יחסי מין. חיי המין שלנו היו תמיד נעימים, אב יש לי הרגשה שאני נמצאת עם אדם זר, במובנים מסוימים, ואינני מרגישה עוד בנוח.

יש דיווחים (נדירים) על “העדר עכבות התנהגותיות” או מתן דרור לדחפים מיניים באופן בלתי-נשלט אצל חולי טרשת. יתכן שהדבר קשור להפרעות קוגנטיביות הקשורות לטרשת נפוצה או שהוא סוג נפרד ושונה של דיכאון שיש בו תכונות מאניות (היפר-אקטיביות) ודיכאוניות כאחד, הקרוי הפרעה דו-קוטבית. (בעבר כונתה תופעה זו מאניה-דיפרסיה). כללית, חשוב לפנות לפסיכיאטר המתמצא בטרשת נפוצה, כדי להבין את התסמין לאשורו. כאשר מיניות היתר האימפולסיבית היא חלק מן השלב המיני של ההפרעה הדו-קוטבית, אפשר להשתמש בתרופות לטיפול בבעיה זו. ללא קשר לגורם להעדר העכבות, ההתייעצות חשובה כדי לסייע לחולה בטרשת נפוצה ולבן זוגו להתמודד עם האימפולסיביות. אם התסמין קשור לשינויים קוגנטיביים או לשינויים אחרים בשיפוט, אפשר לבדוק את האפשרות לטיפול קוגנטיבי.

באחרונה אני ממש מיואש. אין לי חשק לעשות שום דבר. אשתי רוצה לקיים יחסי מין, וזה הדבר הכי רחוק ממוחי עכשיו. אני יותר מדי נרגז ועצוב כל הזמן, מכדי לחשוב אפילו על מין. אני יודע שזה לא הוגן כלפיה, אבל אינני יכול להשתחרר ממצב הרוח הזה.

טרשת נפוצה, קשורה פעמים רבות בקשיים רגשיים, הכוללים עצב, דמורליזציה, שינויים בהערכה-העצמית ובדימוי-הגוף, ולעיתים – דיכאון קליני. מצבים רגשיים אלה, עלולים להפחית זמנית את העניין במין או את היכולת להעניק ולקבל עונג מיני. הטיול בקשיים רגשיים אלה במאמץ לחזק את המיניות כולל מספר היבטים: הסברה, הערכה, טיפול מקצועי, והתערבויות לסייע בהתמודדות.
חומר הסברה על הקשיים הרגשיים בטרשת נפוצה אפשר לקבל באגודה לטרשת נפוצה. כמו כן, יש קבוצות תמיכה רבות שבהן יכולים חולי הטרשת ובני זוגם לחלוק ידע על טרשת נפוצה. אתה ואשתך, עשויים להסתייע באפשרויות אלה כדי להבין את רגשותיכם, ולהכיר את הדרכים שבהן עלולים רגשות אלה להשפיע על מערכת היחסים המינית שלכם.
איש מקצוע מתחום בריאות הנפש המכיר את הבעיות המיוחדות לטרשת נפוצה, יכול להעריך את התגובות הרגשיות של חולה טרשת על הלחצים הנובעים ממחלתו. זיהוי נכון של סוג המצוקה הרגשית הוא תנאי מוקדם למתן הטיפול המתאים. חשוב למצוא מה גורם למצוקתך, כדי שתוכל “להשתחרר ממצב-הרוח הזה”. טיפול יעיל בתגובת צער רגילה על הלחצים והאובדן שגורמת המחלה, אפשר לקבל בקבוצות תמיכה או בפסיכותראפיה אינדיווידואלית קצרת טווח. ואולם, במקרה של דיכאון קליני חריף יותר הטיפול הרצוי הא שילב של פסיכותראפיה ותרופות נוגדות דיכאון.
אחרי שתרגיש הקלה כלשהי ברגשות מצוקה אלה, לך ולאשתך יהיה קל יותר לשוחח על ההשפעה השלילית שהייתה למחלתך לרגשותיך כלפיה על מערכת היחסים המינית שלכם. אחת מאסטרטגיות ההתמודדות החשובות ביותר לטיפול בשינויים רגשיים ובשינויים בדימוי הגוף היא תקשורת קבועה ואינטימית עם בן הזוג שאיתו מקיימים מרכת יחסים מיניים ממושכת. ייתכן שיהיה לכם קשה במיוחד לבדוק אפשרויות חדשות, לשוחח על האכזבות, ולבטא את מה ששניכם מרגישים ורוצים נוכח ההתמודדות עם כל השינויים האחרים הקשורים לטרשת. השתתפות בקבוצות של חולי טרשת, בקבוצות של זוגות ו/או בייעוץ ליחידים או לזוגות עשויה לסייע בתהליך זה.

בעלי נעשה מוגבל ביותר, ואני המטפלת העיקרית בו. קשה לי לראות בו בעל ומאהב, כאשר אני מבישה, רוחצת ומנקה אותו. אני יודעת שהוא רוצה לקיים אתי יחסי מין, אבל פשוט אין לי עוד חשק לכך.

שינויים בדפוסים ותפקודים מיניים קודמים מעמידים את האינטימיות והמיניות במבחנים קשים. קשה לראות באדם חולה ומוגבל אדם פעיל ונמרץ מבחינה מינית. שינויי התפקוד, המחייבים את בן הזוג הבריא לטפל בבן הזוג החולה, עלולים להקשות על המטפל לראות בבן/בת זוגו מקור לריגוש מיני. כאשר הטיפול הופך לחלק גדול ומהותי של מערכת היחסים, קשה להרגיש נינוחים וליהנות ממין. אם הדבר אפשרי, רצוי שאדם אחר, ולא בן הזוג, יבצע פעולות סיעוד כמו רחצה וניקוי, כדי שחולה הטרשת לא יהפוך ל”מטופל” בתוך מערכת היחסים האינטימיים. עד כמה שהדבר אפשרי, יש לשמור על חדר השינה כמקום פרטי לקרבה ולאינטימיות; את הציוד הרפואי ופריטים אחרים הקשורים למחלה יש להחזיק בצד או בחדר אחר. רצוי מאוד כמובן לייחד זמן לשיחה אינטימית, לגיפופים או לפעילות מינית, ולהפריד בינו לבין זמני הטיפול הגופני. מובן שלא תמיד אפשר ליישם את ההצעות האלה. לא תמיד אפשר למצוא מטפלים “חלופיים” לביצוע הטיפול הסיעודי. לא תמיד יש למשפחות מקום נפרד להחזיק בו את הציוד הרפואי. בנוסף לכך, יש זוגות שאינם רוצים לוותר על תפקידי מתן הטיפול וקבלת הטיפול, משום שהקירבה שעוד נותרה במערכת היחסים, קשורה במידה רבה לפעילויות סיעודיות אלה.
מאחר שאת משתדלת לתמרן בין תפקידייך כאחות/מטפלת וכבת-זוג מינית, חשוב לשוחח על קושי זה המעמיד את האינטימיות במבחן. יתכן שתהססי לשוחח על רגשותייך עם בעלך, משום שאינך רוצה להעציב ולהרגיז אותו. הא מצדו, עלול להתקשות לבטא את התסכול והרוגז שהוא מרגיש נוכח השינוי במערכת היחסים המינית, משום שאינו רוצה להסתכן בפגיעה בך או להרגיז אותך – המטפלת העיקרית בו. ואולם, הקושי לחלוק את הרגשות הקשים והכואבים, הוא עוד ביטוי לאבדן האינטימיות. ייתכן שאת ובעלך תוכלו להיעזר בשיחה על בעיות אלה עם מומחה לטיפול משפחתי, המנוסה בטיפול במחלות כרוניות ובמיניות.

מאז אובחנה הטרשת אצל אשתי, נראה שאנו מתרחקים זה מזה. בתחילה, השתדלנו להתמודד יחד עם אי-הוודאויות של האבחנה ועם מה שקרה לאחר התפרצויותיה הראשונות. ואולם, ככל שעובר הזמן, נראה שאנו מרגישים פחות ופחות קרבה, אף שהיא איננה מוגבלת מאוד מבחינה גופנית. קשה לנו להיות מיניים זה עם זה ולהרגיש קרבה.
בתרבות המערבית של היום מרבים להדגיש את הנעורים, היופי, הבריאות והמרץ הגופני. גברים ונשים בתרבותנו חשים לעתים שהם כורים תחת הנטל להיות צעירים ומיניים לנצח. הטרשת הנפוצה והשינויים בתפקודים הגופניים הקשורים אליה, עלולה ליצור הרגשה קשה של חוסר יכולת לעמוד בציפיות המיניות והחושניות המקובלות, הרגשה הנובעת מהלחצים התרבותיים אלה. קשה לאדם להרגיש מיניות עם אדם אחר, כאשר הוא מרגיש איום על רגשותיו ועל הביצועים המיניים שלו. גברים ונשים חולי טרשת, עלולים להתקשות ליהנות מחושניותם וממיניותם, ולבטא אותן, בגלל הפער המתרחב והולך בין אידיאלים שמקורם בתרבות ובין מחלתם.
גם בן זוגו של חולה הטרשת נתון ללחצים. בן הזוג, עשוי להתחיל לראות בחולה הטרשת אדם שברירי וחלש מכדי לעסוק בפעילות מינית, או “חולה”, שאיננו מסוגל להתבטא מינית בגלל המחלה. גם השינויים הגופניים, הקוגנטיביים והרגשיים הקשורים לעיתים לטרשת נפוצה, עלולים להכביד על האינטימיות שבין שני אנשים ; קורה שבן הזוג מתחיל להרגיש כאילו הוא (או היא) מנסה להתקרב לאדם שונה או בלתי מוכר מבחינות מסויימות. בדומה לכך, השינויים בתפקידים שממלא כל אחד מבני הזוג, שינויים הנדרשים לעיתים עקב הטרשת, כמו במקרה שבן זוג אחד נעשה למטפל של בן הזוג האחר, עלולים לשנות מן הקצה אל הקצה את ההרגשות והציפיות ההדדיים בתוך מערכת היחסים.
כל השינויים הללו עלולים להוביל להרגשת בידוד הולכת וגוברת בתוך מערכת יחסים. כל אחד מבני הזוג, עלול לחוש פחות ופחות מסוגל להבין את ההתנסויות, הרגשות והצרכים של השני. וכשפוחתת היכולת להבין את הקשיים ולהתגבר עליהם, הבדידות ואי ההבנה יכולות רק להחמיר. טינה הדדית עלולה להתפתח ולצמוח.
בכל הדברים שהבאנו בנושא זה, הדגשנו את חשיבות התקשורת האפקטיבית בין בני הזוג (ובין בני הזוג לרופאים ומטפלים) כצעד נחוץ בדרך לחידוש ההנאה והאינטימיות המינית. ואולם, מכשולים רבים מפריעים לתקשורת אפקטיבית. תדמיות של מיניות וחושניות רווחות מאוד בחברה המערבית, אבל אינן מוצגות בצורה המספקת אמצעים פתוחים ומקובלים לדיון ולפתרון בעיות. רוב המונחים בתחום המין הם “רפואיים” או טכניים, או שהם נחשבים ל”מלוכלכים” או גסים, ולכן אינם מאפשרים שיחה פשוטה בין אוהבים.
פיתוח אוצר מילים נוח יותר למיניות ואינטימיות יהיה פתרון חלקי למחסמים אלה. הסברה והדרכה בכל הקשור לתסמיני הטרשת הנפוצה ולהיבטים האנטומיים והפיסיולוגיים של המיניות, עשויות לסייע ביצירת בסיס להבנה הדדית ולפתרון בעיות. לאגודה לטרשת נפוצה, יש פרסומים המיועדים לחזק את התקשורת, המיניות והאינטימיות. קריאה משותפת של הפרסומים האלה תוכל לסייע לשניכם להרגיש בנוח עם אוצר המילים הדרוש לכם כדי לשוחח על נושאים אישיים ואינטימיים. שוחחו ביניכם על הדברים שקראתם ועל האפשרות ליישם אותם במערכת היחסים שלכם.
יש גישה המעודדת את בני הזוג לייחד מדי שבוע זמן המוקדש אך ורק לחידוש האינטימיות ולשיחה על מיניות. כך יכולה להיווצר מסגרת המאפשרת לבני הזוג להתחיל לשוחח ביתר קלות על צורכיהם ורצונותיהם המיניים וגם על חילוקי-הדעות ביניהם. תוספת מועיל, אם כי מחייבת מאמץ, לתהליך זה, היא לקבוע “פגישות” שבמהלכן אתם משוחררים מטיפול בחולה, מגידול ילדים או ממשימות הקשורות למשק הבית. ההזדמנות להתמקד רק זה בזה, תזכיר לבני הזוג את השלב הרומנטי האופייני לראשיתן של רוב מערכות היחסים האינטימיות. פעמים רבת נדחקה הרומנטיות הצידה בגלל לחצי קריירה, ההורות וההתמודדות עם המשימות הקשורות לטרשת. בני זוג צריכים לחזור ולגלות זה את זה מאחר שתפקידיהם וציפיותיהם משתנים עם השינויים החלים במצב הטרשת. ואולם, זוגות רבים מרגישים מתוסכלים כשהם מנסים לבנות מחדש את הקשר ביניהם. אם אתה ואשתך מרגישים שקשה לכם לעשות זאת בעצמכם, תוכלו לפנות לייעוץ זוגי, שיצור אווירה בטוחה, שבה תוכלו להתחיל לבחון את ההיבטים האלה במערכת היחסים שלכם.

קשה לי לעבור את היום. שום דבר לא נעשה בקלות, שום דבר לא יכול להיות ספונטני. בעבר קיימנו יחסי מין כשרצינו – רק מפני שרצינו. עכשיו אנחנו צריכים לתכנן הכל מראש כך שיהיה לי נוח ושלא אהיה עייף מדי.

את הציפיות האופייניות לתרבות המערבית היא שהמין חייב להיות ספונטני ולוהט, כאשר האוהבים “נסחפים” בנחשול של דחפים רומנטיים ואינטימיים. זוגות עלולים להרגיש מאוכזבים אם אינם מצליחים לעמוד בציפייה זו או בציפיות מופנמות אחרות לגבי דמותו של המין. האכזבה עלולה להיות כה עמוקה, עד שהם לא יטרחו לבדוק אפשרויות מיניות אחרות, או אפילו יפסיקו לחלוטין לקיים יחסי מין. כמו כן, השינויים הנובעים מהטרשת, מצריכים פעמים רבות, לערוך הכנות מסויימות לקראת המפגש המיני, כולל שינוי זמני נטילת תרופות מסויימות, שיני השעה ביום שבה מקיימים פעילות מינית, ושימוש בפעילויות מיניות חדשות המפצות על מוגבלויות. השינויים הנדרשים, עשויים להביא זוגות להחלטה שפשוט לא כדאי להתאמץ כל כך בשביל מין-באותו יום, באותו שבוע ואפילו באותו חודש. כאשר יש התפרצות חזקה של תסמינים או מצב אחר המפריע לביטוי המיני, חשוב לשוחח עם בן הזוג על השינויים העוברים עליך ועל רגשותיך. הדבר יאפשר לך לשמור על הרגשת קרבה ואינטימיות, גם בהעדר פעילות מינית. תוכלו לנצל תקופת זמן זו כדי להתמקד בהיבטים מענגים אחרים במערכת היחסים, כגון ההיבט החושני או היבט “האדם המיוחד” שנדונו קודם לכן.
אם לא תתקשרו, בין באופן מילולי ובין באופן בלתי-מילולי, באותם זמנים בהם המין “לא שווה את המאמץ”, יש סכנה שהמרחק ביניכם יגדל עוד יותר. החלטה משותפת “לא לקיים כעת יחסי מין” תאפשר לכם לשאול זה את זו “מה אנחנו כן רוצים עכשיו?” ו”איך אנחנו משיגים את זה?”

20 מרץ 2024

שלום לכולם, – עם פרסום סל הבריאות לשנת 2024 לפני כחודש וחוזר מנכ”ל משרד הבריאות לגבי התוויות התכשירים השונים בסל לפני מספר ימים, לפיהם ניתן

14 מרץ 2024

מרפאת האסתטיקה של ד”ר ארוש יואב בשיתוף האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מזמינים אתכם למפגש “יופי – אסתטיקה ניראות ובריאות”

04 מרץ 2024

לרגל חודש הרמדאן, האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מאחלת לכם: שימי רמדאן זה יהיו ימים של בריאות, הקלה מכל הייסורים והמצוקות, מתן תשובה לכל התפילות ומי

02 מרץ 2024

המרפאה לטרשת נפוצה, והיחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה בשיתוף עם האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מזמינים את המטופלים בטרשת נפוצה ובני משפחתם – לקראת חג האביב

Previous Next
Close
Test Caption
Test Description goes like this