סקירה כללית

הסיבה לטרשת נפוצה אינה ידועה. מדענים מאמינים שהמחלה מתעוררת על ידי צירוף של גורמים. כדי לזהות את הסיבה מתקיים מחקר מתמשך בתחומים מסוימים של אימונולוגיה (חקר מערכת החיסון באדם), נלמדים דפוסי המחלה בקבוצות גדולות של אנשים, והחוקרים מנסים ללמוד את הגנים שכנראה לא מתפקדים כהלכה באנשים שפיתחו את המחלה. מדענים לומדים גם על הסוכנים הדלקתיים שעשויים לשחק תפקיד רלוונטי.

הבנת הגורם למחלה תאיץ את תהליך מציאתן של דרכי טיפול יעילות יותר, ובסופו של דבר תוביל לריפוי המחלה ואפילו למניעתה מלכתחילה.

גורמים אימונולוגיים

בטרשת נפוצה, גורמים אנומליים מייצרים דלקת ונזק לציפוי המיאלין שעוטף את הסיבים העצביים (אקסונים) במערכת העצבים המרכזית (CNS). ניזוקים גם התאים שמייצרים את המיאלין ואת הסיבים העצביים. בשנים האחרונות הצליחו החוקרים לזהות את המתקפה הזאת על מערכת העצבים המרכזית של אנשים עם טרשת נפוצה, את חלק מהגורמים לתגובתם האנומלית ואת תהליך התגובה של המערכת החיסונית. מאמצים מתמשכים ללמוד עוד על התהליך המתווך על ידי המערכת החיסונית בטרשת נפוצה – מה מפעיל אותו, כיצד אפשר להאט או לעצור אותו – יקרבו אותנו להבנת הסיבות למחלה.

גורמים סביבתיים

אף על פי שהסיבה לטרשת נפוצה אינה ידועה, יש יותר ויותר למידה של הגורמים הסביבתיים התורמים לסיכון שהמחלה תתפתח. אין גורם סיכון אחד שמעורר את הטרשת, אלא כמה גורמים שמיוחסת להם תרומה לסיכון הכללי.

גרדיאנט גיאוגרפי

ידוע שטרשת נפוצה מופיעה לעתים קרובות יותר באזורים הרחוקים יותר מקו המשווה. אפידמיולוגים – מדענים הלומדים דפוסים של מחלות בקבוצות גדולות של בני אדם – בוחנים משתנים בהקשר גיאוגרפי (גיל, מגדר ורקע אתני) וכן דפוסי הגירה, במאמץ להבין מדוע זה המצב.

מחקרים הראו שאנשים שנולדו באזורים עם סיכון גבוה יותר לחלות בטרשת נפוצה ולפני גיל 15 עברו לאזור עם סיכון נמוך יותר – חשופים לסיכון של האזור החדש. נתון זה מציע שהחשיפה לסוכן סביבתי כלשהו לפני גיל ההתבגרות עשויה ליצור פרה-דיספוזיציה של טרשת נפוצה שתתפתח מאוחר יותר.

ההבנה שמספר רב של מקרי טרשת נפוצה הופיעו בתקופה ספציפית או במיקום ספציפי עשויה לספק רמזים לסיכונים הסביבתיים או הגנטיים למחלה. עד כה, המחקרים לא הצליחו להוביל להוכחות ברורות לקיומם של גורמים מעוררים או סיבתיים בטרשת נפוצה.

ויטמין D

הוכחות הולכות ומתרבות מציעות שוויטמין D משחק תפקיד חשוב בטרשת נפוצה. רמות נמוכות של ויטמין D בדם זוהו כגורם סיכון להתפתחות המחלה. כמה חוקרים מאמינים שחשיפה לשמש (המקור הטבעי לוויטמין D) עשויה לעזור להסביר את תפוצת המחלה מבחינת החלוקה לצפון ולדרום כדור הארץ. אנשים שחיים באזורים הקרובים יותר לקו המשווה חשופים לכמות גדולה יותר של אור שמש לכל אורך השנה. כתוצאה מכך, יש להם יותר ויטמין D בדם שמופק ממקור טבעי, ומקובל לחשוב שוויטמין זה תומך בפונקציות חיסוניות ועשוי להגן על הגוף מפני מחלות מתווכות-חיסונית כגון טרשת נפוצה.

עישון

ישנן גם יותר ויותר הוכחות לכך שעישון משחק תפקיד חשוב בטרשת נפוצה. מחקרים הראו שעישון מגביר את הסיכון לחלות בטרשת נפוצה ומקושר עם מקרים חמורים יותר של המחלה ועם התקדמות מואצת יותר שלה. למרבה המזל, ההוכחות גם מציעות שגמילה מעישון – הן לפני התפרצות המחלה והן אחריה – מקושרת להאטה בהתפתחות המוגבלויות.

השמנת יתר

מחקרים ספורים הראו שהשמנת יתר בילדות ובגיל ההתבגרות, בייחוד בקרב בנות, מעלה את הסיכון לפתח טרשת נפוצה בהמשך החיים. מחקרים אחרים הראו שהשמנת יתר בבגרות המוקדמת עשויה גם היא לתרום להתפתחות מוגברת על המחלה. בנוסף, השמנת יתר עשויה לגרום לדלקתיות ולפעילות רבה יותר של טרשת נפוצה באלה שהמחלה כבר אובחנה אצלם.

גורמים זיהומיים

וירוסים ובקטריות רבות – כולל חצבת, כלבלבת, הרפס אנושי מווירוס-6 ודלקת ריאות מכלמידיה – נחקרו או נחקרים כעת כדי לקבוע אם יש להם קשר להתפתחות הטרשת הנפוצה. EBV, הווירוס שגורם למחלת הנשיקה, קיבל תשומת לב משמעותית בשנים האחרונות. ממצאים הולכים ומתרבים מרמזים שהידבקות קודמת ב-EBV תורמת לסיכון לפתח טרשת נפוצה.

גורמים גנטיים

טרשת נפוצה אינה מחלה תורשתית, כלומר, אינה מועברת מדור לדור. עם זאת, יש רכיב של סיכון גנטי בטרשת נפוצה שעלול לעבור בתורשה. בכלל האוכלוסייה, הסיכון לפתח טרשת נפוצה עומד על 1 ל-750-1000. בתאומים זהים, אם תאום אחד חולה במחלה, הסיכון שגם התאום השני יפתח את המחלה הוא כ-1 ל-4. הסיכון לפתח טרשת נפוצה מוגבר גם כאשר קרובים אחרים מדרגה ראשונה (הורים, אחים וילדים) חולים בה, אבל פחות מאשר בתאומים זהים.

זוהו כ-200 גנים שכל אחד מהם תורם במידה קטנה לסיכון הכללי לפתח טרשת נפוצה. המחקר נמשך כדי להבין טוב יותר את הסיכונים הגנטיים וגורמי סיכון אחרים הגומרים להתפתחות המחלה.