2016 – שאלות לד”ר מוסברג רונית
מומחית נוירולוגיה, מדיקל סנטר, הרצליה
ד”ר מוסברג רונית
מומחית נוירולוגיה
מדיקל סנטר, הרצליה
| 1. | ש | מה הסיבה למחלת הטרשת הנפוצה ? |
| ת | הסיבה או הסיבות למחלה אינן ברורות לאשורן. טרשת נפוצה שייכת לקבוצת המחלות האוטו-אימוניות, קבוצת מחלות בהן, מסיבה שאינה ברורה די צרכה, הגוף תוקף מרכיבים עצמיים. במקרה של מחלת הטרשת הנפוצה, הגוף תוקף את מעטפת תאי העצב במערכת העצבים המרכזית, הנקראת מיילין. כנראה גורמים שונים, הן גנטיים והן סביבתיים (ויראליים, חיידקים או אחרים) חוברים יחדיו כדי לגרום למחלה. מבחינת גורמים גנטיים - טרשת אינה נחשבת כמחלה תורשתית, אך יש נטייה משפחתית לפתח את המחלה וכן מחלות אוטואימוניות נוספות. כנראה מספר גנים (ולא גן אחד) מעורבים בתהליך המחלה. מבחינת גורמים סביבתיים- ייתכן שווירוסים שונים, ואף כאלה שהחולה לקה בהם שנים טרם תחילת המחלה, עשויים להיות מעורבים. בשנים האחרונות, ישנה מודעות גוברת לכך שייתכן ולחוסר ויטמין D יש תפקיד בתהליך פריצת המחלה. ויטמין D חשוב לתפקוד המערכת החיסונית, ולכן יש לדאוג כי רמתו תהיה תקינה בקרב חולי הטרשת הנפוצה. |
|
| 2. | ש | מה ההבדל בין טקפידרה לאובג'יו ? |
| ת | שתי התרופות שייכות לדור חדש, יחסית, של תרופות הניתנות בכדורים (בניגוד לתרופות כמו האינטרפרונים והקופקסון, שניתנו בזריקות בלבד). כמובן, שצורת נטילת התרופות, בכדורים, היא נוחה יותר מהזריקות, ומקילה על חולים שיש להם פחד מזריקות או כאלו שפיתחו תופעות לוואי מקומיות במקום ההזרקה של התרופות שניתנות בזריקות. שתי התרופות הוכחו כיעילות בהפחתת תדירות ההתקפים השנתית בחולים שמהלך מחלתם מתבטא בהתקפים (החמרות) והפוגות, לסירוגין. שתי התרופות פועלות על המערכת החיסונית, אך מנגנון פעולתן שונה. אובג'יו היא תרופה הניטלת פעם ביום ואילו טקפידרה נוטלים 2 כדורים ביום, בבקר ובערב. מכיוון שמדובר בתרופות שונות, עם מנגנוני פעולה שונים על המערכת החיסונית, גם תופעות הלוואי של התרופות שונות. למשל, אובג'יו היא תרופה שאסור לקחת בהריון, היות והיא גורמת למומים בעובר ולכן, יש להפסיק את נטילתה חודשים טרם הכניסה להריון או לבצע תהליך של פינוי מהיר שלה מהגוף, ע"י פחם פעיל. תחת טיפול בתרופה, יש לבצע בדיקות דם אחת לשבועיים ב-6 החודשים הראשונים לטיפול. תופעות הלוואי העיקריות של הטיפול בטקפידרה הן אדמומיות בעור, גלי חום ותופעות לוואי במערכת העיכול, המוטבות, לרוב, לאחר מספר שבועות של טיפול. שתי התרופות מאושרות כקו ראשון של טיפול בחולי הטרשת הנפוצה שמהלך מחלתם התקפי-הפוגתי (כלומר, כטיפול ראשון שהחולים מקבלים למחלה). לציין כי גם האינטרפרונים והקופקסון הן תרופות כקו ראשון של טיפול במחלה. |
|
| 3. | ש | אני מעוניין במידע על תרופות הלמטרדה ובאיזה שלב במחלה היא עוזרת? |
| ת | למטרדה (ALEMTUZUMAB) היא תרופה המאושרת לטיפול בחולי הטרשת הנפוצה, שמהלך מחלתם התקפי- הפוגתי ומחלתם מאד פעילה ("סוערת"). התרופה מאושרת לשימוש כקו שלישי ומעלה של טיפול, כלומר, לאחר שהחולה לקח קודם לקבלת הלמטרדה 2 תרופות להפחתת תדירות ההתקפים, שמנגנוני פעולתם שונים, ולא חלה הטבה בפעילות מחלתו. הלמטרדה שייכת לקבוצת התרופות הביולוגיות. היא נקשרת לקולטן על תאי המערכת החיסונית הנקראים לימפוציטים, המעורבים בתהליך הרס המיילין, ומורידה את רמתם. דרך מתן התרופה ייחודי: התרופה ניתנת בעירוי לתוך הוריד במשך 5 ימים עוקבים בשנת הטיפול הראשונה. לאחר 5 ימי הטיפול, ישנה הפסקה של שנה. אחרי שנת ההפסקה, ניתן מחזור שני של טיפול בעירוי במשך 3 ימים רצופים. אחוז מסוים מהחולים יזדקקו למחזור שלישי של טיפול ואחוז קטן עוד יותר, למחזור רביעי של טיפול. |
|
| 4. | ש | האם הזריקות יכולות להיות יעילות אחרי 20 שנים של טיפול ? |
| ת | התשובה היא כן, הזריקות יכולות להיות פעילות גם אחרי שנים רבות של טיפול, ואף אחרי 20 שנים. הדבר הוכח במחקרים בהם עקבו אחר החולים שהשתתפו בנסיונות הראשונים של התרופות (נסיונות בהם חלק מהחולים קבלו את התרופה וחלקם קבלו פלצבו, תרופה שנראית כמו התרופה האמיתית, אך אינה מכילה חומר פעיל, כאשר לא החולה ולא הרופא יודעים מה קיבל החולה, עד גמר הניסוי. (רק בדרך זו ניתן להוכיח יעילות של תרופה). מעניין לציין כי כאשר עקבו אחר החולים שהשתתפו בנסיונות הראשונים, ראו כי גם לאחר שנים רבות של טיפול, מצבם של החולים שקיבלו את התרופה הפעילה (האמיתית) במשך כל השנים היה סטטיסטית טוב יותר מאשר של אלו שהחלו לקבל טיפול תרופתי אמיתי שנתיים מאוחר יותר, היות וקבלו במשך שנתיים פלצבו. אם מצבו של החולה יציב, הן מבחינה קלינית (ללא התקפים וללא התקדמות או החמרה במצבו) והן מבחינת ההדמייה (MRI), ואין לו תופעות לוואי משמעותיות לטיפול, בדרך כלל, לא יהיה מומלץ על החלפת הטיפול. |
|
| 5. | ש | מה הסיבות להחלפת תרופה. |
| ת | היום ישנה נטייה להגיע בחולי הטרשת הנפוצה למצב בו לא תהיה עדות למחלה פעילה. מדובר במצב בו לחולה אין פעילות קלינית של המחלה - אין התקפים ואין התדרדרות נוירולוגית, וכן, אין לו עדות לפעילות של המחלה, כפי שהיא משתקפת בבדיקת ה-MRI המוחי- אין נגעים חדשים ואין נגעים שעוברים האדרה (נגעים שעוברים האדרה הם נגעים פעילים). אם לחולה יש מחלה פעילה, בעיקר אם יש לו קליניקה פעילה (התקפים או התדרדרות במצבו), פעמים רבות תהיה המלצה לשנות טיפול. סיבה נוספת להחלפת טיפול היא תופעות לוואי: בדיקות מעבדה חריגות או שהחולה מרגיש לא טוב תחת טיפול בתרופה. כמובן, שכל החלטה על שינוי או החלפת טיפול צריכה להיעשות במשותף, ע"י הרופא המטפל והחולה ומשפחתו, כאשר החולה מקבל מידע מהרופא על יעילות ותופעות לוואי של הטיפול המוצע. |
|
| 6. | ש | מהו הסיכון בלעבור תרופה ? |
| ת | הסיכון הוא בכך שאיננו יודעים מראש מה תהיה יעילות התרופה בחולה המסוים העומד לפנינו ואם תהיינה תופעות לוואי לטיפול. | |
| 7. | ש | מה משמעות "דברים שחורים" שזזים בעיניים ? |
| ת | ל"דברים השחורים" הזזים בעיניים אנחנו קוראים FLOATERS. לרוב מדובר בגופיפים הצפים בתוך הגוף הזגוגי של העין (הגוף הזגוגי הוא כעין שקית המלאה חומר נוזלי, הממלאת את רוב העין, בין עדשת העין, בחלק הקדמי של העין, ובין הרשתית, הנמצאת בחלק האחורי של העין). ה-FLOATERS נובעים בדרך כלל מהיפרדות של הזגוגית מהחיבור שלה לרשתית, על רקע הגיל או באנשים עם קוצר ראייה. אין קשר בין ה-FLOATERS לבין מחלת הטרשת הנפוצה. |
|
| 8. | ש | כאב בטרשת נפוצה, האם הרופאים מתייחסים לכאב כאל סימפטום מוכר? |
| ת | כאב הוא אחד הסימפטומים המוכרים במחלה. בהחלט, רופא הטרשת צריך להתייחס גם לסימפטום זה, בין יתר הסימפטומים של החולה. לשמחתנו, יש מגוון רחב של תרופות העשויות להקל כאבים, שמקורם עצבי, בחולי הטרשת הנפוצה. | |
| 9. | ש | זרמים, דקירות, רעד בכל הגוף וקפיצות שרירים בחולה טרשת נפוצה, מה אפשר לקחת כדי להפחית זרמים, רעד בכל הגוף וקפיצות שרירים? האם זה תופעות של חלק מהתקף ? |
| ת | בהחלט ניתן להקל על הסימפטומים שאתה מתאר. יש מגוון תרופות להקל על הפרעות תחושה, כגון נימול או דקירות, שהם אחד הסימפטומים השכיחים ביותר במחלת הטרשת הנפוצה. בנוסף, ישנן תרופות להקלת "קפיצות" השרירים, הנובעות בדרך כלל מנוקשות יתר של הגפיים (ספסטיות) סימפטום שאף הוא שכיח במחלה. לגבי הרעד - תלוי אם מדובר בתחושת רעד פנימי או רעד שניכר כלפי חוץ. בכל מקרה, ניתן לסייע גם לרעד. הסימפטומים הללו אינם בהכרח ביטוי להתקף, אלא ביטויים של המחלה, שמלווים חולים רבים לאורך שנות המחלה. חשוב לדעת, כי פרט לתרופות בזריקות, כדורים ועירוי שמטרתן להפחית את תדירות ההתקפים של המחלה ולהאט את התקדמותה, התרופות שלוקחים באופן קבוע כדי למתן את המחלה, והן עיקר השיח כאשר מדברים על טיפולים בטרשת, ישנן תרופות סימפטומטיות, שאף הן חשובות מאד. (למרות שמדברים עליהן פחות). התרופות הסימפטומטיות הן תרופות שאינן משנות את מהלך המחלה, אך הן ניתנות כדי להקל ביטויים שונים של המחלה: ישנן תרופות להפחתת נוקשות השרירים, תרופות להקלת הפרעות תחושה, תרופות להקלת עייפות ותשישות, תרופות לשיפור מצב הרוח ועוד. חשוב לציין בפני הרופא את כל תלונותיך, כדי שיוכל להציע לך טיפול סימפטומטי מתאים, שיקל עליך, וישפר את איכות חייך. |
|
| 10. | ש | האם אפשר לקבל הרדמה כללית, הרדמה אפידורלית וטשטוש בחולי טרשת נפוצה? |
| ת | הרדמה כללית נחשבת בטוחה לחולי הטרשת הנפוצה. לגבי הרדמה אפידורלית- היו מספר דיווחים על כך שהרדמה אפידורלית עלולה לגרום להתלקחות של התקף בחולי הטרשת הנפוצה. יש לשקול כל מקרה לגופו, אך אין איסור על הרדמה אפידורלית בחולי טרשת נפוצה. (הדבר רלבנטי בעיקר לנשים חולות טרשת נפוצה בתהליך הלידה). יש מרדימים שאינם מוכנים לקחת כל סיכון, ואינם מוכנים לתת אלחוש אפידורלי לחולי/חולות טרשת נפוצה, ויש כאלה שנותנים. טשטוש מותר בחולי טרשת נפוצה. |
|
| 11. | ש | הטיפול לשיפור התפקוד המיני בגברים חולי טרשת נפוצה |
| ת | אזורים שונים של המוח וחוט השדרה מעורבים בתפקוד מיני תקין. לכן, כאשר ישנה מחלה המערבת את מערכת העצבים המרכזית, כמו מחלת הטרשת הנפוצה, עלולות להיגרם גם הפרעות בתפקוד המיני. בנוסף, דכאון וטיפולים תרופתיים שונים הניתנים לחולים במחלה, יכולים אף הם לפגוע בתפקוד המיני. אחת מההפרעות הינה קושי בהגעה לזקפה או קושי בשמירת הזקפה, כך שתאפשר קיום יחסי מין. טיפולים תרופתיים בויאגרה, לביטרה או סיאליס עשויים לסייע בבעיה זו. |
|
| 12. | ש | טיפולים נוספים לאי שליטה על הסוגרים |
| ת | ישנן מספר תרופות להקלה על הפרעה בשליטה על מתן השתן הנגרמת ממחלת הטרשת הנפוצה. במקרים בהם הטיפולים התרופתיים לא הועילו, ישנה צורת טיפול נוספת בה מזריקים בוטולינום טוקסין לדופן שלפוחית השתן. הטיפול מתבצע ע"י אורולוג המתמחה בתחום. |
|
| 13. | ש | הפרעה בתפקוד המיני בנשים חולות טרשת נפוצה. |
| ת | התפקוד המיני הינו תפקוד מורכב, ופרט לתפקוד פיזיולוגי תקין, כולל גם היבטים רגשיים, נפשיים ואחרים. נשים חולות טרשת נפוצה יכולות לחוות הפרעות בתפקוד המיני, כגון ירידה בחשק המיני או קושי בהגעה לאורגזמה. למרות אי הנעימות והבושה שכרוכה לעיתים קרובות בשיחה על קושי אינטימי זה, מומלץ להעלות בפתיחות את הקשיים בפני הנוירולוג המטפל ולהיעזר במרפאת לייעוץ מיני הקיימות בחלק ממרפאות טרשת נפוצה במספר בתי חולים. |
|
| 14. | ש | סטיבקס וזמינותו |
| ת | סטיבקס היא תרופה המכילה קנביס בצורת מתן של תרסיס לחלל הפה. התרופה עשוייה לסייע בהקלת תסמיני ספסטיות בחולי טרשת נפוצה הסובלים מספסטיות ואף להקלת תסמינים נוירופטיים. התרופה מאושרת לשימוש בחולי טרשת נפוצה הסובלים מספסטיות בדרגת חומרה בינונית עד קשה, ושלא הגיבו לטיפולים תרופתיים. התרופה זמינה בארץ. התרופה מחייבת מרשם רופא מיוחד הניתן לסמים מסוכנים, בשל הכילה קנביס. |
|
| 15. | ש | טיפול סימפטומטי לעייפות או לשיפור ההליכה |
| ת | רצוי, כמובן, כי בעת הביקור במרפאה, הנוירולוג המטפל ייעץ לחולה הטרשת לגבי טיפולים להקלת סימפטומים שונים של המחלה, כדי לשפר את איכות חיי החולה. כיום, יש מגוון רחב של תרופות שיכולות להקל על החולה את ההתמודדות עם ביטויים שונים של המחלה, כגון עייפות יתר, הפרעת הליכה או הפרעה בשליטה על הסוגרים. במקרים בהם הנוירולוג, מסיבה כלשהי לא הציע את הטיפולים, גם החולה עצמו יכול לפנות אל הנוירולוג ולשאול לגבי התרופות. הן לרופא, אך גם הן על החולה, להיות אחראיים של בריאותו של החולה, ובמידה והרופא לא הציע טיפול שהחולה חושב שעשוי לסייע לו, עליו לשאול את הרופא על הטיפול. מומלץ כי החולה יכין מראש, טרם הביקור התקופתי במרפאת טרשת נפוצה, נושאים ושאלות עליהן הוא רוצה לדבר עם הרופא כדי לייעל את הביקור וכדי לקבל מענה לשאלותיו. |
אירועים וחדשות
29 מרץ 2024
20 מרץ 2024
14 מרץ 2024
04 מרץ 2024
03 מרץ 2024
02 מרץ 2024
