ד”ר מרק הלמן

נוירולוג, מנהל מרפאת טרשת נפוצה
בי”ח בלינסון, פ”ת

  1. ש- יש לי ספסטיות ברגל ימין והיא מתגברת בזמן האחרון. האם זה סוג של התקף?
    מה חוץ מבקלוסל יכול להוריד ספסטיות?
    ת- ספסטיות מופיעה בעקבות פגיעה מוטורית כרונית בטרשת נפוצה. ההופעה של ספסטיות היא סיבוך כרוני של המחלה ולא נחשב כהתקף. הטיפול הראשוני להקלה בספסטיות הינו בכדורי בקלוסל.
    במידה שהכדור לא מועיל או גורם לתופעות לוואי (בעיקר ישנוניות?) יש מקום לניסיון טיפולי בתרסיס סטיבקס שמורכב מחומרים דומים לקנאביס רפואי אך לא משפיע על מצב הרוח וישנוניות כמו קנאביס.
    טיפול נוסף במקרים קשים הינו באמצעות משאבה של בקלוסל בעזרתה ניתן להזליף את התכשיר באופן קבוע לנוזל השידרה. במקרים מסוימים ניתן לנסות טיפול בזריקות בוטוקס. למרות טיפולים אלה לעיתים הספסטיות עמידה לטיפול. לעיתים יש החמרה בתפקוד אם מורדים את הספסטיות יותר מדי.
    תפקידו של הרופא המטפל למצוא את האיזון בין שמירה על התפקוד והורדת הספסטיות.
    ש
  2. ש- בני בן ה-10 מתלונן על כאבי ראש ורגליים באופן קבוע שגורמים לו להתפרצות בכי ורק משככי כאבים עוזרים. לאחר בדיקה נוירולוגית הופנה ל-MRI מח – בבדיקה שיצאה תקינה מלבד מוקד של סינגל “הפראינילי” בסדרת TZ אשר טיבו אינו ברור. לאור העובדה שהאב חולה בטרשת נפוצה פרוגרסיבית האם יש מצב שזה סימן מבשר?
    ת- הסיכון שהבן יפתח מחלת טרשת נפוצה כאשר האב חולה הוא 2.5%. המחלה מתחילה בדרך כלל בין גילאי 20 עד 40. נדיר מאוד שהמחלה תתחיל בגיל 10.
    לא נדיר לראות מוקדים לא ספציפיים ב-MRI מוח של ילדים בריאים .אין מחקרים שתומכים בטיפול מונע של טרשת נפוצה אצל ילד בן 10. בשלב זה מומלץ לשלול סיבה אחרת לכאבי רגליים ולבצע MRI מוח מעקב. הילד זקוק לתמיכה וטיפול סימפטומטי להרגיע את הכאב.
    ש
  3. ש- מעבר בין תרופה לתרופה, האם יש תקופת המתנה? מה ההמלצות.
    ת- כיום ישנם שמונה טיפולים שונים המאושרים כטיפול מונע בטרשת נפוצה שמהלכה התקפי-הפוגתי.
    תרופות אלו עובדות במנגנוני פעולה שונים ולכל תרופה פרופיל תופעות לוואי אחר. הרופא יחליט האם לעבור מטיפול אחד לשני כאשר המחלה מתקדמת למרות טיפול תרופתי , או בשל תופעות לוואי.
    אין הנחיות ברורות ממחקרים על זמן ההמתנה הנדרש במעבר מתרופה אחת לאחרת.
    מצד אחד, שילוב של שתי תרופות שמדכאות את מערכת החיסון עשוי לגרום לתופעות לוואי קשות במידה שהמטופל ייקח אותן במקביל. מאידך, אם המחלה פעילה , זמן המתנה ארוך מידי עלול להביא להחמרה נוספת במצבו של המטופל. באופן עקרוני ניתן לומר שזמן ההמתנה יהיה ארוך במידה והזמן הנדרש לפינוי התרופה מהגוף ארוך ואם התרופה גורמת לדיכוי משמעותי של המערכת החיסונית.
    השיקול לגבי תקופת המתנה משתנה בין תרופה לתרופה.
    ש
  4. ש- האם פגיעה כל שהיא בעיניים היא מחויבת המציאות בטרשת נפוצה?
    ת- טרשת נפוצה מתבטאת לעיתים בפגיעה בעצב הראייה או בדלקת של עצב הראייה.
    התסמינים האופייניים כוללים כאבים מסביב העיניים , ירידה בראייה , פגיעה בשדה הראייה וירידה בראיית צבעים.
    בדרך כלל הסימפטומים נמשכים מספר שבועות ומשתפרים עם או בלי טיפול בסטרואידים.
    בחלק מהמקרים נשארת פגיעה קלה בשדה הראייה או בראיית צבעים באותה עין.
    טרשת נפוצה יכולה לגרום גם למצב של כפל ראיה. כאשר המטופל מסתכל בשתי עיניים הוא רואה פעמיים וכאשר הוא סוגר עין אחת הוא רואה רק פעם אחת. גם סימפטום זה חולף בדרך כלל אך יש מצבים שהנזק נשאר קבוע. תופעה אפשרית נוספת היא מצב של “ריצוד” הראייה, מצב בו המטופל רואה שהכול “קופץ” בדרך כלל כאשר הוא מביט לצדדים או כלפי מעלה. כמו בשני המצבים האחרים גם סימפטום זה חולף בדרך כלל אך יש מצבים שהנזק נשאר קבוע. לא כל חולה טרשת נפוצה סובל מהפרעות בראיה, ומאידך ישנן מחלות אחרות אשר עשויות לגרום לסימפטומים דומים. חולה שסובל מאחד מהסימפטומים הללו צריך בדיקה של רופא עיניים, נוירולוג ולעיתים נוירו-אופתלמולוג.
    ש
  5. ש- סטיבקס- האם יש הגבלות לגבי נהיגה? אם יש, מהן?
    האם מועבר דיווח למשרד הבריאות על שימוש בתרופה?
    ת- סטיבקס הוא תרסיס על בסיס קניבינויד לטיפול בנוקשות (ספסטיות) אצל חולי טרשת נפוצה.
    למרות שהמרכיב הפעיל בה דומה לקנביס התרופה משפיעה בצורה פחותה על מצב הרוח וישנוניות.
    בתחילת הטיפול בסטיבקס לא מומלץ לנהוג בשל תופעות לוואי אפשריות הכוללות ישנוניות, ירידה בריכוז או לעיתים רחוקות מאוד אובדן הכרה. לאחר תקופה הסתגלות לטיפול ובהנחה שאין תופעות לוואי של ישנוניות או חוסר ריכוז אפשר לחזור לנהוג. לפי החוק מותר לנהוג תחת טיפול בסטיבקס כל עוד שאין תופעות לוואי.
    ש
  6. ש- מה ההבדל בין טכיפדרה לאובג’יו?
    ת- אין השוואה ישירה (“ראש בראש”) בין התרופות אוכלוסיית המחקר שונה ממחקר למחקר. נדרשת זהירות רבה בטרם ניתן יהיה להגיע למסקנות לגבי השוואת היעילות בין הטיפולים השונים.
    מומלץ לעבור על הטיפולים עם הרופא המטפל ולהחליט על הטיפול שמתאים לכל חולה בצורה פרטנית.