פורסם בידיעות אחרונות / 24 שעות ב-24.10.12

צער העולם

ליאורה בן יצחק

ויסלבה שימבורסקה מתה.

פעמוני רוח רוטטים, גלינג גלונג במירפסת

קר היום, משוררת ענקית הלכה.

לא חסכה מילים מאנשים שאהבו אותה.

ובביתי המזגן מיבש לי את הראש

זקוקה לאויר. פותחת את כל החלונות

ומפשיטה את המילים הבוערות מעצמותי

לכאב, הצומח מעבר לגבול:

חיילים יורדים דם ברחובות,

הטלוויזיה משדרת בצבע רצח עם

ולי נגמרו המילים.

אין בליבי מקום להכיל את צער העולם.

כוס מים מתרחקת מילד חסר פנים.

מה הייתה כותבת ויסלבה שימבורסקה

על שמש הזורחת מלמטה

מתוך: עיר פנימית / הוצאת אבן שושן