קבוצת תל אביב צעירים ללא אמצעי עזר

סיכום שנת 2013-2014
רבקי גרון-שביב, עו”ס ומנחת קבוצות

קבוצת ת”א התחילה את פעילותה מחודש יוני 2012. במונחים של האגודה מדובר בקבוצה עדיין “חדשה”.

ישנו גרעין מגובש של חברים בקבוצה, עם זאת לעיתים מגיעים חברים חדשים אשר חלקם נשארים וחלקם נושר.  הדבר שבולט הוא שהתקופה הראשונה לגילוי המחלה הינה מאוד סוערת, מצד אחד ישנו צורך חזק של אנשים להכיר עוד אנשים חולים, לשמוע את סיפורם ולקבל מידע, מהצד השני הכניסה לעולם של מחלה כרוני הינו קשה ביותר, החברים בקבוצה משמשים כ”מראות” אחד לשני, ולכן, לא אחת המאובחנים החדשים נושרים מהקבוצה.

הקבוצה נותנת הרבה לחבריה, שיתוף, מקום להתייעצות והקשבה אמפטית. החברים משתפים ומתייעצים בחוויות מאוד משמעותיות בחייהם, כאשר ניכר שהם בוטחים וסומכים על החברים בקבוצה.

הנושאים שעולים בקבוצה הינם מגוונים , ההתלבטות כיצד לחשוף את המחלה בפני בני זוג בשלב החיזור, בפני חברים ומעסיקים. החשיבות של מקום עבודה כמקום תעסוקה מותאם ליכולת הפיזית, מתן וקבלת עזרה, חשיבות סביבה תומכת, חשיבות פעילות גופנית, שימוש בגראס רפואי-יתרונות וחסרונות ועוד. כמובן, שגם היו חילופי מידע אינפורמטיביים: התקשרות עם בטל”א, שימוש בתרופות, טיפולים אלטרנטיביים ועוד.

ניתן לראות שהקבוצה מפתחת שפה משלה, הומור פנימי וצוברת חוויות משותפות משמעותיות.

אחת התמות העיקריות שמלווה את הקבוצה הינה כיצד לחיות “ליד” המחלה ולא שהמחלה תהייה “ממול”. כפי שאחת החברות סיפרה שבעבר שאלו אותה לשמה היא אמרה שקוראים לה “טרשת”, והיום היא יכולה לומר את שמה הפרטי. למעשה זוהי אחת המשימות העיקריות שעומדת לפני חולי הטרשת, לראות את המחלה כחלק ממכלול החיים, ולא כדבר שחוסם ועוצר.

במהלך השנתיים היינו עדים לשינויים שחלו אצל החברים, שינויים אישיותיים,  שינויים גופנים בעקבות המחלה, מאבקים מול הבטל”א, חיפוש עבודה, נחישות רבה והתמדה בפעילות גופנית ועוד.

הקבוצה נפגשת אחת לחודש במשרדי האגודה בת”א, ותשמח להכיר מצטרפים חדשים.