אורח החיים בישראל מגביר את הסיכון לטרשת נפוצה

Ynet – מיטל יסעור בית-אור

מחקר חדש שנערך בארץ שופך אור שחור על החיים פה: ילדים שנולדו זמן רב לאחר שהוריהם עלו לישראל נמצאו בסיכון גבוה למחלה מאלה שנולדו זמן קצר לאחר העלייה. אחת החוקרות: “הורים אשר שוהים בארץ זמן קצר יותר עדיין שומרים על הרגלי התזונה ואורח החיים של ארץ המקור ולוקח זמן עד שזה משתנה”

זהירות: אורח החיים במדינת ישראל מגביר את הסיכון לתחלואה במחלה הניוונית טרשת נפוצה, כך עולה ממחקר חדש שבדק את השפעות ההגירה על תחלואה בטרשת. מחקרים שנערכו בישראל בעבר כבר מצאו כי ילדי מהגרים ממדינות אפריקה ואסיה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים ללקות במחלה מאשר ילדים שנשארו בארץ המוצא. במחקר הנוכחי נמצא כי משך החשיפה לאורח החיים הישראלי היה הגורם המשפיע. ככל שההורים שהו יותר זמן בארץ ואימצו את אורח החיים הישראלי, גדל הסיכון של ילדיהם לחלות: ילדי מהגרים שנולדו חמש שנים לאחר עליית ההורים או יותר, נמצאו בסיכון גבוה לעומת אלה שנולדו סמוך יותר למועד העלייה.

טרשת נפוצה שכיחה יותר בארצות מפותחות מאשר במדינות מתפתחות. ממחקרים קודמים היה ידוע שמהגרים שעברו ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות מכפילים את הסיכון שלהם לחלות בטרשת נפוצה. מחקרים קודמים מצאו שבישראל, שהיא מדינת הגירה, שכיחות המחלה גבוהה פי שלושה דווקא אצל מהגרים ממוצא אשכנזי, מארצות אירופה וצפון אמריקה, ביחס למהגרים מאסיה ומאפריקה.

בטרשת נפוצה לוקים בישראל בין 30 ל-40 איש לכל 100 אלף תושבים. המחלה תוקפת אנשים צעירים והיא קיימת בשכיחות רבה יותר בקבוצת הגיל 20 עד 40. מדובר במחלה אוטו-אימונית שהגורם לה לא ברור עדיין. תרופות למחלה מעכבות את התהליך האוטו-אימוני, אך אינן מביאות לריפוי מלא.

מטרת המחקר הייתה לבדוק אם חשיפה ממושכת יותר לגורמי סיכון או לסביבה מעלה את הסיכון לחלות בטרשת. החוקרים הניחו שאימוץ של אורח החיים והתזונה במדינת היעד או גורמים הקשורים לאקלים (כמו קרינה וטמפרטורה) הם גורמי סיכון ללקות בטרשת נפוצה.

במחקר, שהוצג בכנס האיגוד הנוירולוגי בישראל, נבדקו 300 חולי טרשת נפוצה שהוריהם עלו מאסיה ומאפריקה. החולים חולקו לשתי קבוצות: אלו שנולדו חמש שנים ויותר לאחר שהוריהם עלו לישראל, ואלו שנולדו עד חמש שנים מעליית ההורים לארץ. שכיחות הטרשת בקרב הקבוצה הראשונה (שנולדו חמש שנים ויותר לאחר עליית ההורים) הייתה גבוהה פי 1.5 ביחס לקבוצה השנייה (אלו שנולדו עד חמש שנים מהעלייה).

השערת החוקרים היא שאימוץ אורח החיים הישראלי העלה את הסיכון לטרשת אצל הצאצא. לעומת זאת, הורים לילדים שנולדו פחות מחמש שנים מיום העלייה עדיין לא הספיקו לאמץ את אורח החיים בישראל או להיחשף אליו, וכך קטן הסיכוי של הילד ללקות במחלה.

פרופ’ אסתר כהנא מבית החולים “ברזילי” ומבית החולים “הדסה” הסבירה: “צאצאי המהגרים מושפעים מהארץ שבה נולדו ולא מארץ המוצא, אבל ההשפעה הזו לוקחת זמן. הורים אשר שוהים בארץ זמן קצר יותר עדיין שומרים על הרגלי התזונה ואורח החיים של ארץ המקור ולוקח זמן עד שזה משתנה”.

מסקנת החוקרים הייתה שהשפעה מצטברת של חשיפה לגורמי סיכון בסביבה היא גורם מכריע בהתפתחות טרשת.

עוד ציינה פרופ’ כהנא: “מטרת המחקר שלנו הייתה לבדוק אם יש גיל כלשהו שנחשב מסוכן, שיש בו סיכון גבוה יותר לחלות, והמסקנה היא שהסיכון למחלה לא קשור לגיל אלא לזמן החשיפה לתנאים או לאורח החיים בארץ היעד. מכיוון שתנאים הקשורים לקרינת השמש או לאקלים כמעט זהים בין ישראל לבין מדינות כמו סוריה או ירדן, אנחנו מניחים שהגורם המשפיע קשור לאורח חיים ולנושאים כמו הרגלי אכילה או סניטציה, שלמהגר לוקח כמה שנים לשנות אותם”.

23131