מחקר מראה שעישון וחשיפה לווירוס אפשטיין-בר עשויים להוות גורם סיכון משותף להופעת טרשת נפוצה

במחקר חדש, חוקרים מצביעים על כך ששני גורמים נפרדים, שבעבר זוהו כבעלי פוטנציאל להעצמת הסבירות של הופעת טרשת נפוצה (חשיפה לווירוס אפשטיין-בר ועישון טבק) עלולים לחבור יחדיו בפעולת גומלין הדדית שיכולה להכפיל, או להגדיל בצורה ניכרת, את הסיכון להופעת טרשת נפוצה באנשים בעלי שני גורמי סיכון אלו. ד”ר קלייר סיימון, ד”ר אלברטו אשריו מהרווארד, וחוקרים נוספים מאוסטרליה ושוודיה, מדווחים על ממצאיהם בביטאון נוירולוגיה. התוצאות מאשרות את הצורך בלימוד נוסף של הנושא.

רקע: נהוג לחשוב שטרשת נפוצה מופיעה כאשר אנשים בעלי רגישות גנטית, סופגים בסביבתם גורם נוסף, המהווה טריגר להופעת מחלה נוירולוגית ואימונית זו. אף על פי שגנים לא מעטים עלולים לתרום לאותה פגיעות, הוכח שגן מסוים ששמו HLA-DR15, מעגן רגישות גבוהה יותר למחלה. זאת משום שלגן זה תפקיד בדרך בה המערכת החיסונית מזהה מטרות סיכון שעליה לסלק. אמנם בעבר נחקרו השלכותיהם של גורמים מזהמים רבים כ”מעודדים” טרשת נפוצה, אך שום וירוס או בקטריה לא נמצאו כגורמים ישירים למחלה. למרות זאת, מחקרים קודמים מצביעים על כך שהסיכון ללקות בטרשת נפוצה גדל אצל אנשים בעלי היסטוריה של מונונוקלאוזיס זיהומי (ריבוי מונוציטים בדם – הנגרם על ידי וירוס אפשטיין-בר הנקרא גם “EBV”), או אצל אלה הנושאים בנסיוב הדם רמות גבוהות של נוגדנים הפועלים נגד וירוס אפשטיין-בר, דבר המציין חשיפה קודמת לווירוס. עישון נקשר גם הוא כתורם להעצמת הסיכון של לקייה בטרשת נפוצה, וכתורם להתפתחות המחלה.

ב-2008, הצוות מהרווארד מצא כי אנשים בעלי רמות גבוהות של נוגדני הווירוס אפשטיין-בר בנסיוב דמם, הנושאים גם את הגן HLA-DR15, למעשה רגישים לטרשת נפוצה פי תשע יותר מאשר אנשים בעלי כמויות נמוכות של נוגדנים ויראליים ושלא נושאים את הגן. חקר האינטראקציות שבין גורמי תורשה לבין הסביבה עשוי לעזור לנו להבין מה “מעודד” טרשת נפוצה ואולי אף להצביע על האפשרויות בהן ניתן להתערב באופן התפתחות המחלה.

המחקר: במחקר חדש זה שפורסם לא מזמן, צוות הרווארד חקר אפילו קשרים מורכבים יותר בין גנים של טרשת נפוצה לבין גורמי סיכון. נאסף מידע על חולים בטרשת נפוצה, שהיו רשומים ב’מחקרי הבריאות’ מתמשכים של אחיות (מחקר רחב שבבסיסו שאלון העוקב אחר גורמי סיכון של מחלות כרוניות אצל אחיות); המחקר הטזמני בנושא טרשת נפוצה (מחקר שאיתר אנשים החולים בטרשת נפוצה בטזמניה); והמחקר השוודי בנושא טרשת נפוצה (שבו אנשים הלוקים בטרשת נפוצה זוהו במסגרת מחקר בריאות לאומי). ד”ר סיימון ושותפיה בדקו היסטוריה של עישון, נוכחות של נוגדני וירוס האפשטיין-בר בנסיוב הדם, נוכחות של הגן HLA-DR15, ואת הקשר של כל אלה לסיכון לטרשת נפוצה. הקבוצה כללה 442 אנשים הסובלים מטרשת נפוצה ו- 865 אנשים שאינם חולים בה.

על ידי איגוד כמה תוצאות מכל אחד משלושת המחקרים, החוקרים מצאו שכל אחד מהגורמים הנ”ל העלה את הסיכון להופעת טרשת נפוצה ברמות התואמות תוצאות של מחקרים קודמים. התגלה שאלו הנושאים את הגן HLA-DR15 עלולים לחלות בטרשת נפוצה פי שלוש יותר מאלה שלא נושאים את הגן; אנשים בעלי נוגדני הווירוס אפשטיין-בר בנסיוב דמם עלולים לחלות בטרשת נפוצה פי שתיים וחצי יותר מאשר אנשים ללא נוגדנים אלה; כמו כן, מעשנים עלולים לחלות בטרשת נפוצה פי אחד וחצי יותר מאלה אשר לא עישנו מעולם. 

למרות זאת, כאשר חשיפה לווירוס אפשטיין-בר נלקחת בחשבון, עישון רק הגביר את הסיכון לטרשת נפוצה בין האנשים שבנסיוב דמם רמות גדולות של נוגדני אפשטיין-בר. מעשנים או מעשנים לשעבר, בעלי רמות נמוכות של נוגדני אפשטיין-בר בנסיוב הדם שלהם, לא התגלו כבעלי סיכון מוגבר ללקות בטרשת נפוצה. מעשנים או מעשנים לשעבר בעלי הרמות הגבוהות ביותר של נוגדני אפשטיין-בר הוכחו כפגיעים יותר ללקות במחלה, כ-70 אחוזים יותר מאשר אלו שאינם פגיעים לגורמי הסיכון הללו. זאת ועוד, לא נראה שהנוכחות של גורם התורשה HLA-DR15 או ואריאציה שלו, השפיעו לכאן או לכאן על האפקטים שהוזכרו. 

הערת סיכום: כוח המשימה של האגודה הלאומית לטרשת נפוצה בנושא אפידמיולוגיה של טרשת נפוצה, נפגש בשנת 2007 על מנת לבסס סדר עדיפויות למחקר לימודים אפידימיולוגיים אשר אמורים היו לבחון אספקטים של חולים בטרשת נפוצה, כדי להשיג תובנות נוספות לסיבת פריצתה. השפעת הגומלין של גורמי תורשה על גורמים סביבתיים, ולהפך, התבררה ככיוון מוביל בתכנית הלימוד. מחקר זה חדשני בגישתו, בבדקו את יחסי הגומלין ההדדיים האפשריים שבין כמה גורמי סיכון. זאת, לעומת בדיקת כל גורם בפני עצמו כפי שנעשה בעבר. אם יאושרו, התוצאות עשויות לתרום להסברת כמה מהמורכבויות של מחלת הטרשת הנפוצה, ובהמשך, למחקרים חדשים בכל הנוגע לסיבתה או למניעתה של מחלה זו.