מחקרים של השנים האחרונות במדינות אמריקה, אירופה ואוסטרליה מצביעים על עליה מתמשכת בשכיחות אירועים של מחלת הטרשת הנפוצה במהלך העשורים האחרונים. במיוחד בולטים הממצאים לגבי עליה בשכיחות המחלה בקרב נשים. לדוגמה, בשנת 1940 היחס בין נשים לגברים היה פי 2 שכיחות יותר בנשים. בשנת 2000 היחס הינו יותר בנשים ביחס 1:4.

מלבד העובדה כי בשנים האחרונות ישנן אפשרויות אבחון וטיפול שלא היו בעבר, אשר תורמות לעליה במודעות למחלה, בין הנושאים הנחקרים באשר לתרומתם לאפשרות של עליה בשכיחות המחלה, במיוחד בנשים בשנים האחרונות: עליה בשימוש בקוסמטיקה וצבע שיער אשר עלולים לחסום יצירת ויטמין D, עליה בשימוש בגלולות למניעת הריון, שינויים בשיעור ההשמנה ועליה בהרגלי העישון, גיל מוקדם יותר של הופעת מחזור, וגיל מבוגר יותר ללידה ראשונה.

יש לציין כי גם במחלות אוטואימוניות אחרות דוגמת סכרת התלויה באינסולין, מחלות פרקים, מחלות מעיים דלקתיות (IBD) ומחלות אלרגיות מדווח גם כן על עליה בשכיחות בשנים האחרונות. העליה בשכיחות מחלות אוטואימוניות ואלרגיות במדינות מפותחות בעולם המערבי, בשנים האחרונות, מדווחת במקביל לירידה בשכיחות של חשיפה לגורמים זיהומיים. מעניין גם כי גם במחקרים בחיות מעבדה, הסתבר כי חשיפה של חיות מעבדה לגורמים זיהומיים (חיידקים, וירוסים, פרזיטים) הפחיתה את שכיחות הביטוי של מחלות אוטואימוניות ואלרגיות. אחת התיאוריות הינה שהמנגנונים החיסוניים המאפשרים לגוף להתמודד עם גורמים זיהומיים, משמרת את יכולת הגוף למנוע התפרצות מחלות אוטואימוניות. מכאן שאפשר ושימוש יתר באנטיביוטיקות למשל, וחיסול "החיידקים המגינים" בגוף, עשוי להפחית את יכולת מערכת החיסון לחסל גם תאים בעלי פוטנציאל אוטואימוני או אלרגי. כלומר שימוש-יתר באנטיביוטיקות בעולם המערבי, יתכן והינו בין הגורמים האחראיים לעליה בשיעור מחלות אוטואימוניות ואלרגיות בשנים האחרונות.

תיאוריה נוספת הנבדקת באשר לעליה בשכיחות מחלות אוטואימוניות מתבססת על עליה בשיעור החשיפה לגורמים סביבתיים – דוגמת כימיקלים, זיהום אויר. יש לציין, כי הצד האופטימי באספקטים של טרשת נפוצה ומחלות אוטואימוניות אחרות, הינה העובדה כי אבחון מוקדם והתחלה של טיפול מניעתי, הינם אמצעים משמעותיים למניעת נזקים תפקודיים ושמירה על איכות חיי המטופלים.