(132) תרופה לסכרת משפיעה לטובה על חולי טרשת נפוצה
תרופה לסכרת משפיעה לטובה על חולי טרשת נפוצה
בתרופה המאושרת כרגע ע”י מנהל התרופות והמזון האמריקאי לשימוש במקרי סכרת נמצאו השפעות מגנות מסוימות במוחותיהם של מטופלים עם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית, על פי דיווחיהם של חוקרים במכללה לרפואה של אוניברסיטת אילינוי בשיקגו, במחקר אשר ניתן לקרוא אותו באינטרנט בכתב העת Neuroimmunology.
בניסוי קליני קטן, כפול סמיות, פציינטים עם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית קבלו פיוגליטזון (תרופה הידועה בשמה המסחרי “אקטוס” ומשמשת לטיפול בסכרת סוג 2) או פלצבו. הפציינטים המשיכו במסלול הטיפולי הרגיל שלהם במשך הניסוי. בדיקות נוירולוגיות סטנדרטיות בוצעו בתחילה, בנוסף לסריקות MRI, על מנת לספק ערכים תחיליים לפגיעות הנצפות באופן טיפוסי אצל מטופלי טרשת נפוצה. הפציינטים עברו הערכה אחת לחודשיים, וכן נלקחו דגימות דם. סריקות MRI חוזרות נערכו לאחר חמישה חודשים ושוב לאחר שנה. אצל מטופלים שקבלו פיוגליטזון נצפתה הפחתה משמעותית באובדן חומר אפור ביחס למטופלים שקבלו פלצבו במהלך הניסוי שנמשך שנה. מתוך 21 המטופלים שסיימו את הניסוי, אצל מטופלים שלקחו פיוגליטזון לא היו תגובות שליליות, ובנוסף הם חשו כי נטילת הפיוגליטזון, אשר נלקח כטבלית דרך הפה, הייתה קלה.
“זה מעודד מאוד”, אומר דגלאס פיינשטיין, פרופסור חוקר בתחום האנסתסיולוגיה באוניברסיטת אילינוי. “החומר האפור במוח הוא החלק שעשיר בנוירונים. תוצאות ראשוניות אלה מרמזות על כך שלתרופה ישנן השפעות חשובות על שרידת הנוירונים”. מעבדתו של פיינשטיין מתעניינת מזה זמן מה בקטגוריה של תרופות המכונות תיאזולידינדיונים או TZD. מספר סוגי TZD אושרו לשימוש בטיפול בסכרת סוג 2, עקב השפעתה של התרופה על תגובת הגוף לאינסולין. החוקרים התמקדו בפיוגליטזון עקב השפעותיו האנטי דלקתיות, אומר פיינשטיין. הם השתמשו בעיקר בתרביות של תאי מוח על מנת להראות שפיוגליטזון מפחית את יצירתם של הרעלנים הנקראים ציטוקינים ושל נגזרות חמצן פעילות. על פי ההערכות, מולקולות אלה הן חשובות בהתפתחותם של תסמיני הטרשת הנפוצה. מעבדתו של פיינשטיין בדקה לאחר מכן את הפיוגליטזון בגרסה של טרשת נפוצה המופיעה אצל בעלי חיים. ניסויים אלה ואחרים הצביעו כל כך שפיוגליטזון וסוגי TZD אחרים “עשויים להפחית משמעותית את התופעות הקליניות אצל עכברים עם מחלה מקטגוריית הטרשת הנפוצה”, אומר פיינשטיין. “חשוב מכך, כאשר עכברים שכבר חלו מקבלים טיפול באמצעות פיוגליטזון, התופעות הקליניות של המחלה נעלמות”, הוא אומר. “הצלחנו ליצור נסיגה כמעט מוחלטת אצל כמה עכברים”.
“כעת אנו עובדים על מנת לקבוע מהם המנגנונים המסבירים את השפעת ההגנה על הנוירונים שאנו רואים במחקרים שלנו”, אומר פיינשטיין. “אנו מקווים להתרחב ולערוך ניסוי בקנה מידה גדול יותר על מנת לאשש ממצאים ראשוניים אלה”. קלאודיה ק. קייזר, שהייתה סטודנטית לפוסט דוקטוראט באוניברסיטת אילינוי, היא הכותבת הראשית של המחקר, בשיתוף עם כותבים נוספים.