שימור האנרגיה
תשישות, ועייפות-תשישות היא אחד התסמינים שמאפיינים טרשת נפוצה. את השפעות התשישות, קשה להסביר, אבל אם נלמד להתאים את הרגלי חיינו יקל עלינו להתמודד עם התשישות
הבטים והשלכות רב תחומיים
שימור האנרגיה – תשישות, ועייפות
תורגם ממאמר ב frontiers
תשישות, היא אחד התסמינים שמאפיינים טרשת נפוצה. את השפעות התשישות, קשה מאוד להסביר ולא פחות קשה להבין את התופעה. אבל, אם נלמד להתאים את הרגלי חיינו, ייקל עלינו להתמודד עם התשישות.
התשישות עשויה ליפול עליך לפתע כמו ממארב, אפילו כשאנו מרגישים לכאורה במלוא הכושר. היא עשויה להמם תוך כדי קריאה נינוחה בכורסה, או שהיא אתך כל הזמן.
להרבה חולים, התשישות היא הסימפטום הכי מרגיז והכי מאפיין את מצבם.
האגודה האמריקאית לטרשת נפוצה ריכזה את המאפיינים העיקריים של התשישות
ברשימה הבאה:
- היא באה בקלות
- היא מונעת תפקוד פיזי ממושך
- היא מחמירה במצב של חום
- היא מפריעה למילוי מחויבויות
- היא מפריעה לביצוע מטלות גופניות
- היא גורמת לבעיות תכופות
בקו התמיכה הטלפוני אנו שומעים תכופות את ההתיחסויות הבאות בקשר לתשישות:
- אין שום דמיון לעיפות הקיימת במחלות אחרות
- התשישות הזאת נופלת עלי ללא התראה מוקדמת
- עשיית הדבר הקטן ביותר מעייפת נורא
- אנו יכולים להגיע לחנות, אבל אז, אנו עייפים מכדי להסתובב בה
- תשישותו של בן זוגי חוזרת ומרגיזה אותי
- לא עוזר לי שאומרים לי לנוח
- זה עוזר לדעת שגם אחרים סובלים מזה.
מילים אינן יכולות להסביר
התשישות שנובעת מהטרשת הנפוצה איננה דומה לעיפות יום יומית רגילה. בדרך כלל, התשישות נחוות כאפיסת כוחות מהממת וחוסר מוחלט של יכולת לנסות לקום ולעשות מעשה.
יש כאלו שתשישות הטרשת הנפוצה היא מצב כרוני הקיים כל הזמן. לאחרים זה מצב שהופך להיות מדי פעם חמור וחריף. לא נמצא קשר ברור בין תשישות הטרשת הנפוצה, לבין גיל או עוצמת המחלה.
סינטיה בנץ בספרה ” ההתמודדות עם הטרשת הנפוצה”, מתארת את נסיונה שלה עם התשישות במילים הבאות: “רוב הזמן ניתן להתקיים עם התשישות ולסבול אותה. אבל יש זמנים, שבהם הייתי כל כך תשושה עד כדי איבוד ההכרה, וללא יכולת לראות איך אני עוברת את זה. במצב הגרוע ביותר הגעתי לכך שלא הצלחתי למצוא דרך להתגבר על התשישות.”
יש אנשים שעבורם יש קשר בין תשישות ודיכאון. אמצעים העוזרים לטפל בדיכאון, עוזרים לפעמים לטפל גם בתשישות ולהפך. ואולם, למרות שתשישות ודיכאון יכולים לעיתים להיות חופפים, יש להתיחס אליהם כתופעות נפרדות בטרשת הנפוצה.
יש תרופה (amantadine) הניתנת לעיתים כנגד תשישות הטרשת הנפוצה, זהו טיפול אנטי ויראלי שמשתמשים בו לעיתים גם במחלת הפרקינסון. רק חלק קטן מחולי הטרשת הנפוצה מקבלים את הטיפול לעזרה כנגד התשישות, ורק חלק מהם מוצאים אותה באופן ברור כיעילה. כמו בנוגע לכל התרופות, יש תמיד להתיעץ עם הרופא, בכל הנוגע השפעות הלוואי של כל תרופה ספציפית חדשה, כולל הקשרים עם תרופות אחרות בהם משתמשים. הטיפול החדשני ביותר לטיפול תשישות, הנובעת מהטרשת הנפוצה, נמצא עדין בשלב נסיוני כנגד נרקולפסיה (מחלה המאופינת בהתקפי שינה של מבוגרים במשך היום). הנסויים מראים סימנים מעודדים לטיפול גם בתשישות הטרשת הנפוצה. (אנא שאלו את הרופא שלכם בהקשר לתרופה זו)
אמצעי עזר ותיכנון
” דרך חשובה ומועילה להתמודד עם הבעיות הנובעות מהתשישות של הטרשת הנפוצה הוא נסיון לאמץ דרך חיים מתאימה. גישה זו דורשת זמן, מוטיבציה ואת היכולת להשתנות” – אומר גיין סטריטרמטפל בעיסוק.
לכולנו ישנו ההרגל לדבוק בהרגלים קיימים, אבל על ידי אימוץ שינויים, קיימים דרכים לשמר את האנרגיה שלנו.
- זה נשמע מובן מאליו, אבל רצוי לנוח מידי פעם. אם למדנו להכיר את הדפוס שלהתקפי התשישות, רצוי לקחת את פסק הזמן למנוחה כחצי שעה לפני השיא של התשישות. יש לזכור שמנוחה מלאה,היא ענין של משמעת עצמית. טכניקות שלמנוחה והרפיה הנלמדות מטייפים ומתקליטורים (CD), והכוללות דרכי הדמיה או דרכים חזותיות, טכניקות כאלו עשויות להועיל. עם זאת רצוי להמנע מטכניקות הקשורות בכיווץ והרפית שרירים.
- סדר עדיפויות, רצוי לארגן את הדברים אותם עושים יום יום על מנת שתהיו מודעים איך הזמן מנוצל. נסו לאתר מטלות אותם ניתן לחלוק עם מישהו אחר, לתת למישהו אחר לבצע ואף לוותר עליהם בכלל, כמובן שנדרש שיתוף פעולה של אחרים, על מנת שהאירגון מחדש של העיסוקים היום יומיים שלנו, יהיה ברור לסביבה שלנו, כך שכולם יוכלו “להרוויח” מהשינוי.
- יש לתכנן את הזמן. רצוי למלא את המטלות החיוניות בזמן שמצב התשישות נמצא בשלבים הראשונים ואיננו בשיאו. אפשר לחלק כל מטלה למספר שלבים, ולבצע אותם בנפרד עם הפסקות מנוחה בין שלב אחד לשני. אין להיכנע לרצון לגמור את כל המטלה “במכה אחת”.
- נסו להיות יעילים בזמן הביצוע. עזרים, תאורה נאותה וטמפרטורת עבודה נכונה, יכולים להיות לעזר רב בביצוע, ולחסוך אנרגיה.
- יציבה נכונה עשויה גם כן לחסוך אנרגיה.
- תזונה בריאה ומאוזנת הכוללת מזון עם שעור נמוך של שומן, עוזרת גם כן, כמוגם הימנעות מארוחות “כבדות” וחמות. נסו להימנע מעישון ומשתיה יתרה של אלכוהול.
- פעילות גופנית יכולה גם היא לעזור, ואולם בכל מקרה יש להתיעץ ראשית עם הרופא והפיזיוטרפיסט האישי לפני שמתחילים סוג חדש של פעילות ותעמלות.
