שדונים

יש בתוכנו שדונים רבים המציקים לנו וממררים את חיינו. אלה הם שדוני הפחד, החרדה וחוסר הביטחון.

האם ישנן דרכים לביית אותם?

בארונות הפרטיים שלנו מצויים שדונים. יש גם גדולים ויש קטנים. יש רזים ויש שמנים. יש שדונים שתקנים ויש כאלה שאינם מפסיקים לפטפט. שדון הוא שם המשפחה. האם יש להם שמות פרטיים? כן. קוראים להם פחדים, חרדות, תחושת אי-אמון, חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך. השדונים הם אותם קולות פנימיים – המוכרים לכל אחד – המשכנעים אותנו במומחיות רבה עד כמה אין לנו כל סיכוי, מבטיחים שאפילו אם נשתדל מאוד לא נצליח, וגורמים לנו להרגיש חסרי ערך ומשותקים.

השדונים עקשנים ובעלי יכולת עמידה מרשימה. הם מסורים לתפקידם ואינם מחמיצים אף הזדמנות להשמיע את קולם. ידעתי שהחברות הזאת לא תימשך זמן רב, יש לך בעיה בקשרים עם גברים, מכריז בביטחון שדון אחד. את לא יודעת לכתוב, נותן לי ציון שדון בעל כישורי עריכה. שוב דחו את המועמדות שלך לקבלת המענק, כולם רוצים את רעתך, מצייץ שדון אחר. אני בטוח שבסוף זה ייגמר בבכי, משכנע אותי בנועם השדון הרביעי ומושיט לי ממחטה. מקהלה עליזה.

הם לא רק מוסיקליים, אלא גם יודעים לשחק, ללבוש תחפושות שונות, להחליף צבעים וקולות. לעיתים הם רכים ומפתים, ולפעמים סמכותיים ותובעניים. ותמיד מעמידים פנים שהם דורשי טובתי ונחלצים לעזרה. מה אפשר לעשות, הם נאנחים בחמלה, שאת שוב חוזרת על אותם המשגים ולא רואה את התמונה כולה. שעת כושר חביבה על השדונים, לקראתה הם עוברים אימונים מיוחדים, היא בזמן של קבלת החלטה חשובה: האם לעבור לגור ביחד, להירשם ללימודים, להחליף מקום עבודה. אבל הם אינם בררנים ומוכנים לצאת מהארון גם בהזדמנויות אחרות, כאשר אני מתלבטת אם להתקשר אליו אחרי הפגישה של אתמול, בזמן שאני מציגה את תוכנית העבודה השנתית בפגישה במשרד, או בתקופה שבה אני מנסה לשמור על דיאטה.

מה הם רוצים מאיתנו? שום דבר, הם מיתממים, רק ללחוש לנו כמה עצות לחיים. להזהיר אותנו. למנוע מאיתנו נפילות. יש ביניהם כאלה המתמחים בחוכמה לאחר מעשה. הם אוהבים להגיד: אמרתי לך! הזהרתי אותך שזו תהיה התוצאה!

ויש שדונים המפתחים מומחיות ערמומית מסוג אחר, הם מתוחכמים ומופיעים דווקא בזמן שמצפים להם פחות מכול – במצבים של הצלחה והישג. קיבלנו ציון מעולה, אנו עומדים על הבמה בטקס חלוקת הפרסים, היא או הוא נענו סוף סוף לאהבתנו, אנו הולכים יד ביד לעבר השקיעה, והשדונים מכרסמים: הציון לא מגיע לך, הפרס הוא טעות והאהבה הגדולה היא אשליה, מקסם שווא.

איך מגיחים שדונים לאוויר העולם? מי ההורים שלהם? לפעמים נוצר שדון בעקבות התנסות מכאיבה בחיים, כמו פרידה מאדם אהוב או בעקבות כישלון חמור. לפעמים מצמיחים אותו תנאי חיים קשים – מלחמה, הגירה, מצוקה. ולפעמים השדון משגשג כמו טפיל, או גידול פרא, על הגרעין המקורי של האישיות, מתמחה בפיתוח של ענף צדדי. מי שבאישיותו אדם זהיר עשוי להצמיח שדון שימנע ממנו להתנסות במצבים חדשים ומסוכנים, ומי שמופנם מטבעו יגדל שדון שירחיק אותו מאחרים וישכנע כי המקום הטוב ביותר עבורו הוא בבית. לבד.

אנשים רבים מפתחים התמחות מיוחדת – גידול שדונים. הם מקשיבים להם קשב רב, מאכילים אותם בתזונה נכונה, נותנים להם ויטמינים בבוקר וירקות ירוקים בערב, מוציאים אותם לטיול באוויר הצח ומפגישים אותם אך ורק עם השדונים הראויים להם. הפחד מתאהב בחרדה ממבטח ראשון, ואי האמון מחזר אחרי תחושת הרדיפה. בחממות הנכונות שדונים אלה מבריאים, משמינים ותופחים. יש להם תכונה מעניינת: ככל שמאכילים אותם, מתייחסים אליהם ומנהלים איתם שיחות, כך הם מורעבים יותר. לא אכפת להם כלל שלא יהיו לנו חברים, שנפסיק לעבוד, שלא נגדל משפחה, שלא נטפל בעצמנו. העיקר – שנקשיב להם ונטפל בהם במסירות. מפלצות אמיתיות.

ואף על פי כן, יש המצליחים לביית שדונים ולהשתיק אותם. איך מבייתים שדונים? שלב ראשון בביות הוא זיהוי הקול שלהם. משימה לא קשה במיוחד בגלל החולשה של השדונים – הם לא מקוריים. מנת המשכל שלהם בינונית, הם משתמשים באוצר מילים מוגבל וחוזרים על עצמם. השדון של הפחד מנסה להפחיד בכל הזדמנות, והשדון של חוסר הביטחון מצהיר עד כמה אנו לא מוצלחים ומועדים לכישלון. תמיד. בכל מצב. אחרי שמזהים את קולם אפשר להגיד: שלום שדון פחד, בוקר טוב שדון חוסר ביטחון, ולנעול אותם בארון מאחורי מנעול ובריח. פעמיים ליתר ביטחון. ולמרות הבכי והצעקות וגם התלונות על רעב ומחסור בוויטמינים – לא לפתוח. אין יציאה. כדאי לנסות.

אבל יש ימים שבהם מתחזקים הקולות החנוקים של השדונים שלי הבוקעים מהארון הנעול, הם מתייפחים במצוקה ומבקשים ממני לפתוח את הדלת, ואני צריכה להתאמץ כדי לעמוד בפני הפיתוי. לא תמיד זה קל. אני אומרת לעצמי בקול רם מספר פעמים: הם אינם חברים שלך אלא אויבים. אל תפתחי להם. וברגעים של חולשה אני מטלפנת לחברה הטובה שלי, אפילו באמצע הלילה, ומבקשת את עזרתה. היא באה בריצה ולוקחת איתה את המפתח לארון של השדונים, עד שאתחזק.