שאלות לד”ר עינת שבל

החוג לריפוי בעיסוק, בי”ס למקצועות הבריאות, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת”א

שאלות משנת 2009

אני לא זוכר דברים מסוימים. האם יש מבחן לבדוק את הזיכרון שלי?

אם חשים שינויים בזיכרון (למשל, קושי לזכור מספרי טלפון, רשימה של קניות, פגישות שנקבעו וכד’), מומלץ מאוד לדווח על כך לרופא המטפל. ניתן לבקש לעבור אבחון לשינויים שיכולים להתרחש בחשיבה בעקבות המחלה. הרופא המטפל יכול להפנות לריפוי בעיסוק או נוירופסיכולוגיה לביצוע הערכה כוללנית של יכולות החשיבה (או במילים אחרות, אבחון קוגניטיבי), שיזהה אם ישנם שינויים שהם מחוץ לנורמה ומהי מידת חומרתם.

האם יש תרגילי זיכרון במחשב, שאת מציעה לעשות? האם יש תוכנת משחקי זיכרון, במחשב, שאני יכול לרכוש ולהתאמן בה?

ניתן לנסות ולשפר שינויים בזיכרון באמצעות משחקי מחשב שונים. כל משחק מחשב שדורש יכולות זיכרון, ריכוז למשך זמן, ויכולות חשיבה גבוהות (כגון יכולת פיתרון בעיות ועיבוד מהיר של אינפורמציה) מתאים ויכול לעזור לאמן מחדש את המוח ולשמר יכולות חשיבה. ניתן להשתמש במשחקים שלרוב נמצאים כבר על המחשב (כגון משחקי קלפים שונים) או להוריד משחקים חינם מהאינטרנט. כלומר, אין בהכרח צורך לרכוש תוכנות יקרות. חברה אחת שמוכרת תוכנה לשיפור החשיבה תמורת תשלום היא Cognifit) www.cognifit.com). מחקרים מראים שתרגילי חשיבה בלבד (כגון תרגול באמצעות מחשב) אינם משפרים את יכולת הזיכרון והחשיבה במידה הרצויה. מחקרים אלו ממליצים על שינוי הרגלים יום יומיים (בנוסף לביצוע תרגילים) על ידי יישום של אסטרטגיות חשיבה.

האם יש הנחיות מסוימות שיעזרו לי ליזכור?

השינויים החשיבתיים שחווים חולי טרשת נפוצה – שנקראים גם שינויים קוגניטיביים וכוללים בתוכם את יכולת הזיכרון – הם ברובם קלים עד בינוניים מבחינת דרגת החומרה שלהם. ספציפית לגבי זיכרון, השינויים שחולי טרשת נפוצה חווים הם בעיקר קשיים בזיכרון לטווח הקצר. במילים אחרות, הקשיים הם בעיקר ביכולת לזכור פרטים חדשים או דברים שנאמרו לאחרונה. למשל: לשכוח פגישות, לקחת תרופות, מספרי טלפון, מיקומם של חפצים (כמו משקפיים או מפתחות) וכד’. ניתן להשתמש באסטרטגיות פשוטות לשפר את הזיכרון ולהקל על התפקוד בחיי היום יום. ניתן להשתמש ביומנים, לוחות שנה גדולים, רשימות, פתקים, או תזכורות באמצעות הטלפון הנייד. בדרך כלל קשה יותר להתרכז ולזכור כאשר עייפים ולכן רצוי להימנע מלבצע פעילות שדורשת יכולות חשיבה רבות בימים בהם עייפים מאוד. מומלץ להחזיר חפצים למקומם הקבוע ולעבוד בסביבה מסודרת ומאורגנת (בבית ו/או במקום העבודה). סביבה מבולגנת, כגון שולחן פינת אוכל עמוס, מסיח את הדעת ומקשה על הריכוז והזיכרון. כמו כן, רצוי לעבוד בסביבה שקטה (לכבות רדיו או טלוויזיה). ניתן לנסות לסדר את המחשבות בראש לפני ביצוע פעולה חשיבתית. סידור מחשבות עוזר לזיכרון. למשל, לפני שיוצאים לסידורים בעיר, לחשוב מהם המקומות השונים שרוצים לבקר (כגון, לקנות בולים בדואר, למסור נעלים לתיקון אצל הסנדלר, להוציא כסף בכספומט). כדי לא לשכוח אם ביצעתם פעולה כלשהיא, חיזרו עליה בקול רם. למשל, תוך כדי נעילת דלת הבית, אמרו: “נעלתי את הדלת”. מומלץ לעבוד לאט. כמו כן, רצוי להימנע מביצוע הרבה פעולות בבת אחת (multi-tasking). כאשר מבצעים פעולה אחת בלבד הסיכוי להצליח בה גדל.

שאלות משנת 2008

האם יש חדשות בקשר לטיפול בחולי M.S ? מה סיכויו של חולה M.S לשפר את הניידות שלו? איך הוא יכול לקבל עדכון על חידושים? אני מרותק לכיסא גלגלים, רגל שמאל משותקת והיכולת שלי ללכת כמעט אפסית.

ניתן לשפר ניידות בכמה דרכים. מלבד התייעצות עם הרופא המטפל ניתן לבדוק את האפשרות לשלב התעמלות בבריכה שיקומית (בסיוע מדריך צמוד). ניתן גם לפנות למרכז מ.י.ל.ב.ת. בתל השומר (המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה). לייעוץ בנושא שיפור ניידות www.milbat.org.il

לאחר התקף באוגוסט 2008 שהתבטא בחולשה עד לגרירת רגל ימין, פניתי לרופא וכמובן הייתי בהתקף ולצערי “משכתי” את הזמן וכעת אני ממשיך עם חולשה תמידית ברגל ימין. מה ניתן כדי לצמצם את רעד+חולשה ברגל?

למעשה, איני יכולה לענות על שאלה זו (כדאי להפנות לפיזיותרפיה). אבל אפשר לבדוק שילוב של פעילות גופנית לחיזוק שרירים (אך ורק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל) ושימוש בסדים או אביזרי עזר נוספים (כגון מקל הליכה) לשיפור שיווי משקל וניידות בטוחה.

נפגעתי בזיכרון איך מוכיחים זאת?

אם חשים שינויים בזיכרון (למשל, קושי לזכור מספרי טלפון, רשימה של קניות, פגישות שנקבעו וכד’) ניתן לבקש לעבור אבחון. הרופא המטפל יכול להפנות למרפאה בעיסוק או לנוירופסיכולוג, שיכולים לבצע הערכה כוללנית של יכולות החשיבה (או במילים אחרות, אבחון קוגניטיבי), שיזהה אם ישנם שינויים שהם מחוץ לנורמה ומהי מידת חומרתם.

האם יש בבאר-שבע מרפא בעיסוק. מאחר ואני היום יושבת בבית ולא עובדת, הייתי מאד שמחה להיעזר בריפוי בעיסוק. למי לפנות?

ניתן לפנות לרופא המטפל (בבית החולים או בקופת החולים), ולברר לגבי שירותי הריפוי בעיסוק באזור.

האם אפשר לתת לי כלים שיעזרו לי לזכור טוב יותר.

לא תמיד ניתן להעלים לחלוטין קשיים בזיכרון, אבל אפשר להשתמש באסטרטגיות פשוטות להקל על התפקוד בחיי היום יום. קשה יותר להתרכז ולזכור כאשר עייפים ולכן רצוי להימנע מלבצע פעילות שדורשת יכולות חשיבה רבות בימים בהם עייפים מאוד. מומלץ לעבוד בסביבה מסודרת ומאורגנת (בבית ו/או במקום העבודה). סביבה מבולגנת, כגון שולחן פינת אוכל עמוס, מסיח את הדעת ומקשה על הריכוז והזיכרון. כמו כן, רצוי לעבוד בסביבה שקטה (לכבות רדיו או טלוויזיה). כדי לשפר את הזיכרון ניתן להשתמש ביומנים, לוחות שנה גדולים, רשימות, פתקים, או תזכורות באמצעות הטלפון הנייד. מומלץ גם להחזיר חפצים למקומם הקבוע. ניתן לנסות לסדר את המחשבות בראש לפני ביצוע פעולה חשיבתית. סידור מחשבות עוזר לזיכרון. למשל, לפני שיוצאים לסידורים בעיר לחשוב מהם המקומות השונים שרוצים לבקר (כגון, לקנות בולים בדואר, למסור נעלים לתיקון אצל הסנדלר, להוציא כסף בכספומט) כדי לא לשכוח אם ביצעתם פעולה כלשהיא, חיזרו עליה בקול רם. למשל, תוך כדי נעילת דלת הבית אמרו “נעלתי את הדלת”. מומלץ לעבד לאט. כמו כן, רצוי להימנע מביצוע הרבה פעולות בבת אחת (multi-tasking). כאשר מבצעים פעולה אחת בלבד הסיכוי להצליח בה גדל.

אני מטופלת אצל רופא נוירולוג במרפאות חוץ בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, לשם אני שייכת. מדי חצי שנה אני מגיעה לביקורת. לדעתי אין שום התקדמות בטיפול ו/או בעזרה שאני אמורה לקבל, במיוחד לאחר 10 שנים שאני כבר חולה במחלה. אישית, אני מרגישה החמרה במצבי. במיוחד בתפקוד הרגל השמאלית שלי. הראיה בצד שמאל וחוסר שיווי המשקל שלי, שלצערי, גורם לי לעיתים קרובות למעוד. איך אפשר לקבל יותר עזרה להקלה במחלה? נ.ב אני מקבלת את התרופה בטאפרון.

בנוגע לנפילות שכיחות-נפילות בקרב חולים בטרשת נפוצה, גבוהה ומהווה סיכון משמעותי. ישנם מספר דרכים לצמצם ואף למנוע נפילות. אם ישנה בעיה בשמירה על שיווי משקל, חשוב להיעזר באביזרי הליכה שונים (כגון מקל או הליכון) בכדי למנוע נפילות. אם כבר יש כלי עזר בשימוש, יש לוודא שהוא במצב תקין. מומלץ לנעול נעליים שטוחות ונוחות עם סוליות בעלות דרגת חיכוך גבוהה עם הרצפה. כמו כן, חשוב לפנות או להזיז אביזרים שיכולים לגרום לנפילה כגון שטיחונים, כבלים או רהיטים שמפריעים לנתיב ההליכה. יש לשים לב לחדר האמבטיה במיוחד, ולוודא שימוש במשטחים למניעת החלקה. שכיחות לנפילות גבוהה יותר בזמן שעייפים, ולכן מומלץ לבצע פעילויות יומיומית שדורשות ניידות רבה (כגון יציאה לסידורים) בשעות היום, בהם פחות עייפים. ניתן לצמצם עייפות על ידי מנוחות קצרות במהלך היום כדי לצבור אנרגיה. בנוסף, פעילות גופנית, שמותאמת לחולי טרשת נפוצה, ולאחר התייעצות עם הרופא המטפל, יכולה לסייע בחיזוק שרירים ושיפור שיווי המשקל.

מה עושים כדי לשפר ספסטיות? מה עושים כדי לשפר רעד?

תשובה משולבת – גם לגבי רעד וגם לגבי ספסטיות, ישנם טיפולים תרופתיים שיכולים לעזור וניתן לשוחח על כך עם הרופא המטפל. ישנם גם טיפולים שניתנים על ידי צוות הפיזיותרפיה ויש להתייעץ איתם. לגבי הרעד- ישנם עזרים מסייעים שנועדו לשפר את התפקוד היומיומי עם הרעד, כגון כוסות מיוחדות העשויות מחומר שמצמצם את תנודת הנוזל בכוס, או עטים וסכו”ם בעלי משקולת, המייצבת את היד בזמן השימוש בהם. מומלץ להיכנס לאתר של “עזרים” – מאגר המידע הישראלי לטכנולוגיה מסייעת ואביזרי עזר www.azarim.org.il

מרגע שחולה טרשת נפוצה מתחיל לאבד את הזיכרון קרוב הטווח, מה התהליך הצפוי? האם יש קשר בין הזיכרון קרוב הטווח לבין הזיכרון הרחוק? האם גם האחרון ייפגע בהמשך?

השינויים החשיבתיים שחווים חולי טרשת נפוצה – שנקראים גם שינויים קוגניטיביים וכוללים בתוכם את יכולת הזיכרון, הם ברובם קלים עד בינוניים מבחינת דרגת החומרה שלהם. ספציפית לגבי זיכרון, השינויים שחולי טרשת נפוצה חווים הם בעיקר קשיים בזיכרון לטווח הקצר. במילים אחרות, הקשיים הם בעיקר ביכולת לזכור פרטים חדשים או דברים שנאמרו לאחרונה. למשל: לשכוח פגישות, לקחת תרופות, מספרי טלפון, מיקומם של חפצים (כמו משקפיים או מפתחות) וכד’. אם חווים שינויים קוגניטיביים בטווח הקצר, אין זה מחייב שגם הזיכרון לטווח הרחוק ייפגע, ולרוב חולי טרשת נפוצה אינם מאבדים זיכרונות ישנים.

מה הניסיון עם שתי התרופות המקובלות היום לבעיות זיכרון (איבקסה וממוריט) עבור חולי טרשת נפוצה עם בעיות אובדן זיכרון טווח קצר?

יש מספר תרופות שנמצאות בתהליכי בדיקה לגבי יעילותן לשיפור זיכרון בקרב חולי טרשת נפוצה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי שימוש בתרופות אלו.