ראשי » מאגרי מידע » מאמרים » קשיי בליעה וקשיי דיבור

קשיי בליעה וקשיי דיבור

בליעה ודיבור הם שני תפקודים יומיומיים שאיננו מקדישים להם מחשבה מיוחדת. חולי טרשת נפוצה נתקלים לעיתים קרובות בקשיים מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות בבליעה או בדיבור

עודכן 22.05.2014

הבטים והשלכות רב תחומיים

קשיי בליעה וקשיי דיבור

“MS אינסייט” – מוסף מספר 24, ספטמבר-אוקטובר 1999

בליעה ודיבור הם שני תפקודים יומיומיים שאיננו מקדישים להם מחשבה מיוחדת. חולי טרשת נפוצה נתקלים לעתים קרובות בקשיים מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות בבליעה או בדיבור.

  • בעיה לא מדווחת
  • הצורך באבחון מוקדם
  • בעיות הבליעה העיקריות שנצפו
  • עבודת צוות
  • “בעזרת אבחון מוקדם וטיפול מתאים אפשר להשיג הרבה”
  • אסטרטגיות בליעה
  • גם האוכל חשוב!
  • תהליך הבליעה
  • בעיות דיבור
  • טיפול אצל קלינאי תקשורת
  • הפנייה מיידית היא עדיפות ראשונה

בעיה לא מדווחת

על-פי ההערכות כ50%- מחולי טרשת סובלים מקשיי בליעה, ומומחים אחדים אף נוקביםבמספר גבוה יותר. ברבים מן המקרים החולים אינם מודעים לבעיה, על אף שהיא קיימת אצלם. צורות שונות ודרגות שונות של פרע בליעה מוכרות בקרב הסובלים מטרשת נפוצה, וכל שלב ושלב בתהליך הבליעה עשוי להיפגע.

בעבר נחשב פרע בליעה כתסמין של השלבים המאוחרים יותר בטרשת נפוצה, ועל אף שנכון הדבר כי הסובלים מלקויות פיזיות עשויים לסבול מבעיות בליעה רבות יותר, פרע הבליעה עשוי להתפתח גם בשלב מוקדם יחסית של המחלה. “פרע בליעה” (dysphagia) הוא המונח הרפואי לקשיי בליעה. אם הפגיעה במיאלין המאפיינת את הטרשת הנפוצה פוגעת בחלק המוח ששולט בבליעה או בעצבים המחוברים אליו, עשוי להתעורר קושי בבליעה.

הצורך באבחון מוקדם

חולי טרשת אינם מודעים בדרך – כלל לבעיות הבליעה שמהם הם סובלים, בעקבותיהם גם הרופאים הכללים אינם מודעים להן, ובסופו של דבר הבעיות אינן מטופלות בשלביהם המוקדמים. יש להגביר בקרב חולי טרשת, משפחותיהם, המטפלים בהם והרופאים הכללים את המודעות לכך שבעיות בליעה אינן מוגבלות לטרשת נפוצה בשלב מתקדם בלבד. באמצעות אבחון מוקדם וטיפול מתאים רב יותר הסיכוי, להצליח ולהפחית את חומרת הבעיה.

בעיות הבליעה העיקריות שנצפו הן:

    • בעיות בלעיסה
    • מזון שנתקע בגרון
    • העברה איטית ו\או קושי בהעברת המזון מן הפה והלאה
    • שיעול ומלמול מהיר ומבולבל במהלך האכילה ואחריה
    • אי שקט
    • רוק בכמות גדולה מדי, דבר שמביא להזלתו.
    • היחנקות

בהיעדר טיפול או אבחון, אנשים הסובלים מקשיי בליעה עשויים להיות בסכנה – עקב תזונה לקויה, התייבשות ואף אנורקסיה. הם עשויים גם לסבול מאספירציה אם נוזלים או מזון מן הגרון יטפטפו אל דרכי הנשימה ויגיעו לריאות.

האספירציה היא לרוב שקטה, כלומר החולה אינו מרגיש בה בעודה מתרחשת (לעתים קוראים לה “אספירציה דמומה”) והיא עשויה להוביל לזיהום ולדלקת ריאות שאיפתית – סוג של דלקת ריאות. יש לבדוק ביסודיות זיהומי ריאה חוזרים ונשנים ולא לטפל בהם בסוג נוסף של אנטיביוטיקה בלבד. זהו תחום טיפול בטרשת נפוצה הזוכה בדרך-כלל להתעלמות הרופאים הכללים בשל היעדר מודעות. יש לנקוט צעדים כדי להגבירה.

עבודת צוות

כאשר מתעורר חשד לבעיה בבליעה, האבחון והטיפול הופכים לעבודת צוות הכולל רדיולוג, קלינאי תקשורת, דיאטטיקן, חולה טרשת, משפחתו ומטפליו.

קלינאי התקשורת יוכל להפנות את החולה לרדיולוג שיבצע בדיקת פלואורוסקופיה. צילום רנטגן זה של הבליעה יסייע בקביעת אופיה המדויק ומיקומיה המדויק של בעיית הבליעה בכך שיעקוב אחר כדור המזון הלעוס בדרכו מן הפה אל הוושט. הערכת הבליעה באמצעות וידאו-פלואורוסקופיה או “הערכה ממרגלות המיטה” (שבה קלינאי התקשורת צופה בבעלי הטרשת הנפוצה אוכלים ושותים בסביבתם הטבעית) תבחן כל חריגה מדפוס הבליעה הרגיל.

“בעזרת אבחון מוקדם וטיפול מתאים אפשר להשיג הרבה”

לדוגמה, חולים מסוימים עשויים להיתקל בבעיות במהלך השלב האוראלי של הבליעה, בשליטה במזון ובהעברת כדור המזון הלעוס. אחרים ייתקלו בבעיות בשלב הלועי (בגרון), שבו טריגר המופיע באיחור ומורה על תחילת הבליעה גורם להיחנקות. ההיחנקות יכולה גם לרמוז על נטייה לאגירה או לאיסוף של מזון בלוע, שאם היא אכן קיימת היא מצביעה על סיכון רב יותר לאספירציה.

אסטרטגיות בליעה

לאחר הערכת הבליעה, יוכל קלינאי התקשורת לייעץ בבחירת אסטרטגיות בליעה, ואילו הדיאטטיקנים יוכלו להדריך את החולה בכל הקשור לשיטות להכנת מזון שיהפכו את הבליעה לבטוחה יותר תוך שמירה על תזונה מאוזנת ובריאה.

האסטרטגיות כוללות את הצמדת הסנטר לחזה בזמן הבליעה כדי לסייע בסגירת דרכי הנשימה ולהפחית בכך את הסיכוי להיחנק. בנוסף, מעבר לדיאטה של מזון רך – מרוסק או נוזלי – יקל את הבליעה בדרך-כלל ויפחית הן את תחושת המזון הנתקע בגרון והן את הסיכוי להיחנק.

עיבוי המשקאות על-ידי הוספת מוצרים על בסיס עמילן תירס עשוי אף הוא לעזור. הסמיכות מאיטה את הזרימה ומגבירה את השליטה, שכן יש זמן להגיב למעבר הנוזל. בקשו את עצתם של קלינאי התקשורת אם נתקלתם בבעיות בבליעה.

אסטרטגיות נוספות לצמצום הבעיות:

    • תנוחה טובה
    • אכילה באווירה רגועה
    • אכילה בניחותא
    • לעיסה טובה וממושכת, הפסקה בין בליעה לבליעה
    • שתייה ואכילת מזון מוצק לסירוגין
    • הרטבת מזון יבש, על-ידי הוספת רוטב, לדוגמה
    • הימנעות מדיבור בעת האכילה
    • שתיית מעט מים בסוף הארוחה כדי לסלק שאריות מזון מהגרון, ושיעול מכוון כדי לפנות את חלל הפה.
    • הישארות בתנוחה זקופה במשך 30 דקות לפחות אחרי הארוחה

גם האוכל חשוב!

הבליעה היא יותר מתהליך פיזי. היא מתחילה עוד בטרם נכנס המזון לפה, כאשר באמצעות חושי הריח והראייה אנו מתחילים לנבא את טעמו ואת התחושה בעת אכילתו.

עם המעבר לדיאטה של מזון רך, חשוב להביא בחשבון את השפעת השינוי על הציפייה לאוכל. אם מבקשים להתמיד במשטר אכילה חדש, האוכל חייב להיות טעים.

איכותם של רבים ממוצרי העיבוי או המזון המרוסק השתפרה, ובכל זאת עשויה לבלוט נטייה לוותר על ההנאה ממזון “נורמלי” תמורת פתרון בעיות הבליעה. רצוי שכל הקשורים בטיפול בחולי טרשת ילמדו  את שיטת היימליך (טיפול עזרה ראשונה בנחנקים).

תהליך הבליעה

לאחר שהמזון מוכנס לפה מעבירה אותו הלשון לאחור, אל השיניים הטרום-טוחנות והטוחנות, שבאמצעות שילוב של מעיכה וטחינה מפרקות אותו לחתיכות קטנות. הלשון מצדה מסייעת בערבוב המזון הלעוס והמרוכך ברוק, ויוצרת ממנו כדור מזון מלוכד. זאת עוד לפני הבליעה, שהשלב הראשון בה הוא פעולה רצונית. הלשון דוחפת את כדור המזון למעלה ולאחור, ובאמצעות לחיצתו אל החך הקשה גורמת לו להחליק לעבר הלוע (גרון), בדומה לקטשופ שניתז מהבקבוק.

מנקודה זו והלאה הופכת הבליעה לפעולה לא רצונית לגמרי (כלומר אוטומטית), והיא נשלטת בידי מרכז הבליעה שבגזע המוח, אותו גבעול שבבסיס המוח המקשר אותו אל חוט השדרה. התהליך הוא סדרה של פעולות רפלקסיביות מורכבות שלעתים מתרחשות בו-זמנית, ומהירותן ועוצמתן רבות.

לשלב לא רצוני זה שני חלקים. הראשון שבהם לועי. החך הרך עולה כך שהפתחים למעברי האף נחסמים, הלשון נשלחת לאחור וכדור המזון נדחף כולו אל תוך הלוע (גרון). ברגע זה, עוברת הלשונית למצב אופקי כדי לסגור על מעבר האוויר, ובית הקול נע מעלה והחוצה כדי להשלים את הסגירה. הדבר מונע את חדירת המזון אל קנה הנשימה ואת הגעתו לריאות. אם כדור המזון מחליק בטעות אל מעבר האוויר, רפלקסים של שיעול ומחנק מפנים אותו (מה שמתואר כ”הקדים קנה לוושט”).

השלב הלא רצוני השני מתחיל כאשר שרירי הלוע מתכווצים ודוחפים את כדור המזון אל הוושט. השרירים שסביב הוושט מתכווצים מורפים לסירוגין תוך יצירת “גלים” המעבירים את כדור המזון אל הקיבה. תהליך זה נקרא פריסטלטיקה (ניע). הגל מתקדם במהירות (כארבעה סנטימטרים בשניה), וכאשר הוא מגיע לקיבה, השרירים החוסמים את הכניסה אליה (שריר הסוגר) מורפים ומאפשרים את כניסת המזון.

מיד אחריה נסגר שריר הסוגר כדי למנוע את העלאת המזון בחזרה אל הוושט. אם תוכן הקיבה יעלה חזרה, אופיו החומצי יגרה את דופן הוושט ויגרום לכאב חד או לצרבת.

גלי הניע חזקים ביותר ופועלים בכיוון אחד. הם יאפשרו לנו לבלוע ביעילות גם אם נעמוד על הראש! אמנם הצורך ביכולת זו מוגבל, אך הדבר בכל זאת מסביר כיצד יכולים אסטרונאוטים לבלוע היטב גם בחלל, שבו כוח כבידה אפס.

בליעה:

א. הלשון דוחפת את כדור המזון לכיוון הלוע.

ב. החך הרך מורם וסוגר על הכניסה למעברי האף.

ג. הלשונית חוסמת את הכניסה לבית הקול.

ד. הפריסטלטיקה (ניע) דוחפת את כדור המזון במורד הוושט.

בעיות דיבור

בדפוסי הדיבור שולטים מספר אזורים במוח, ובדומה לתהליך הבליעה, גם כאן גזע המוח חשוב במיוחד. אם ייפגע אזור זה, יושפע מכך גם הדיבור במידה זו או אחרת.

על-פי ההערכות כ50% – מחולי טרשת סובלים מדרגה מסוימת של לקות בדיבור. לקות היגוי דיבור (דיסארתריה) היא הגורם השכיח ביותר לקשיי דיבור בקרב חולי טרשת. הלוקים בדיסארתריה אינם מאבדים את היכולת להבין, לזכור מילים או ליצור משפטים, אך יכולת הדיבור שלהם נפגעת בבירור.

התסמינים האפשריים:

    • בליעת מילים ודיבור איטי או לא מדויק
    • קול נמוך או חלש בשל בעיות נשימה
    • בעיות בתהודה ובשליטה בגובה הצליל
    • דיבור הנשמע כדיבור דרך האף
    • הפסקות ארוכות וחריגות בין מילים או בין הברות של מילים  (scanning speech)

דיספאזיה היא צורה נוספת של לקות דיבור המופיעה בקרב אחוז קטן מאוד של חולי טרשת. במקרה זה לא מבינים מה אומר החולה, ואין ביכולתו לזכור את אוצר המילים ואת כללי הדקדוק הדרושים לבניית משפט.

הבעיה השכיחה ביותר היא ללא ספק בליעת מילים, וזהו התסמין שלעתים קרובות כל-כך יוצר מבוכה בציבור. חולי טרשת רבים מדווחים שבליעת מילים, יחד עם ניידות לקויה, מולידים לפעמים האשמות בשכרות או באינטליגנציה נמוכה. חוסר ההבנה עשוי לפגוע באמון, להגביר חרדות ולהביא לאובדן ההערכה העצמית. מדובר למעשה במוגבלות קלה שהופכת לנכות גדולה. בעיות דיבור כמו קול חלש הופכות חמורות יותר במצב של עייפות (חולי טרשת מדווחים בדרך-כלל על קשיים רבים יותר לקראת ערב, גם אם היום התחיל טוב) והופכות לעתים לקשות עוד יותר במהלך תקופות של הישנות המחלה.

טיפול אצל קלינאי תקשורת

הפניה מוקדמת לקלינאי תקשורת חשובה, ומרבית ההצלחה מושגת בתקופות של הפוגה. מטרת האסטרטגיות היא לעזור לחולים להתמודד עם לקות הדיבור על-ידי פיתוח שליטה רבה יותר בדיבור, מה שבסופו של

האסטרטגיות מלמדות:

דבר יהפוך אותו למובן יותר.

    • כמה חשוב לאמץ תנוחה טובה
    • כיצד לחזק ככל האפשר את השרירים הרלוונטיים
    • כיצד להתבטא בבהירות, לאט יותר ובהפסקות תדירות
    • כיצד “לחסוך בדיבור”, כלומר להזכיר את הנקודות החשובות יותר בראש הדברים, כאשר רמות האנרגיה עדיין גבוהות
    • כיצד להימנע מתחרות עם רעש רקע (ניסיון להגביר את הקול עשוי להגביר עוויתות ולפגוע בהגייה)
    • כיצד לשלוט בעוויתות בלשון
    • כיצד לשלוט בנשימה
    • כיצד להשתמש במגברי קול או בעזרי תקשורת אם הדיבור הופך חלש מאוד, באופן זמני או קבוע

הפנייה מיידית היא עדיפות ראשונה

ככל שההפניה לקלינאי התקשורת תהיה מוקדמת יותר, כך ייטב הסיכוי להקל את תסמיני הקשיים בדיבור ובבליעה. הפנייה מוקדמת חשובה גם מפני שהיא מאפשרת מעקב תדיר שיסייע בזיהוי ובמניעת בעיות נוספות.

20 מרץ 2024

שלום לכולם, – עם פרסום סל הבריאות לשנת 2024 לפני כחודש וחוזר מנכ”ל משרד הבריאות לגבי התוויות התכשירים השונים בסל לפני מספר ימים, לפיהם ניתן

14 מרץ 2024

מרפאת האסתטיקה של ד”ר ארוש יואב בשיתוף האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מזמינים אתכם למפגש “יופי – אסתטיקה ניראות ובריאות”

04 מרץ 2024

לרגל חודש הרמדאן, האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מאחלת לכם: שימי רמדאן זה יהיו ימים של בריאות, הקלה מכל הייסורים והמצוקות, מתן תשובה לכל התפילות ומי

02 מרץ 2024

המרפאה לטרשת נפוצה, והיחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה בשיתוף עם האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מזמינים את המטופלים בטרשת נפוצה ובני משפחתם – לקראת חג האביב

Previous Next
Close
Test Caption
Test Description goes like this