סיפורה האישי של שרון
הסיפור של שרון כפי שסופר לאילנית, אחות מדריכה, מרק-סרונו
את שרון הכרתי ביום הולדתי לפני 3 שנים. בשיחה קצרה עם הרופא שלה נאמר לה כי מחלתה מאד פעילה ותמונת ה MRI שלה נראית מאד לא טוב. הרופא שלה הביע דאגה למצבה ואיחל לה הרבה הצלחה.
הכרתי בחורה צעירה בת 19 שאובחנה כחולת טרשת נפוצה במהלך שרותה הצבאי. היו לה המון תוכניות, חלומות ורצונות לעתיד. בפגישה הראשונה היא הביעה המון חששות ודאגה מן העתיד, על הקושי להתמודד עם זריקות וחוסר הידיעה מה צופן העתיד. אך הרצינות, האחריות והנחישות שלה היו לי לדוגמה ומופת. היא התמודדה ומתמודדת בבגרות ואחריות בניהול מחלתה, נוטלת את זריקות הרביף באופן רציף וקבוע. היא עורכת בדיקות תקופתיות ובדיקות מעקב כמבוקש. היא התקבלה ללימודים באוניברסיטת חיפה בפקולטה שחלמה להתקבל אליה.
לאחר שנה וחצי חזרה על בדיקת ה MRI שתוצאותיה הדהימו את כל מי שצפה בהם. גם הרופא המטפל התרגש ואמר לה שהלך ללמוד רפואה בשביל לחוות חוויות כאלה. תמונת ה MRI השתפרה ללא הכר.
שרון ממשיכה ומתמידה בטיפול וכל שנה אנו חוגגות יחדיו – אני את יום הולדתי ושרון את יום השנה לטיפול ברביף, לו היא מודה בכל עת.
אגב, זה עתה סיימה שרון את שנת הלימודים בהצטיינות.
בברכה,
אילנית, אחות מדריכה
מרק סרונו