עד לחודש מרץ נפגשנו אחת לחודש בתל אביב באגודה לטרשת נפוצה למפגש של שעה וחצי. מחודש אפריל החלנו מפגשים קבוצתיים דרך זום לשעה וחצי בכל שבועיים. הנושאים שעלו במהלך השנה במפגש הקבוצתית. הדבר החשוב והמרכזי הוא התמיכה ההדדית וחלוקת המידע בין חברים הקבוצה. רשתות תמיכה, כיצד אנחנו יכולים להיעזר בסובבים אותנו ?

החולה מול הצוות הרפואי, איך והיכן אני יכול להיות מעורב, האם כדאי שיהיה לי מידע על המחלה ומה האחראיות שלי על ניהול  המחלה שלי?

האם כדאי להמשיך לעבוד כמה שאפשר או אלוי להירגע ולהתחיל לקבל קצבאות?

כיצד מחלת הטרשת משפיע על המצב הנפשי ועל הדחק ודרכים להקל על תחושת הדחק, כגון שיתוף אדם משמעותי, מודעות ליכולת שלי, פעילות גופנית, מציאת תחביבים, הרפיות ועוד.

באחד המפגשים אירחנו את עורכת הדין לינוי אולניק המלווה את האגודה ושיתפה את החברים בכל הקשור לזכויות רפואיות ומיצוי זכויות.

במפגש נוסף אירחנו את דביר מורה ליוגה אשר תרגל עם חברי הקבוצה מספר תרגילים ונשימות ונתן הסבר על חשיבות פעילות הגופנית בכלל עבור חולי טרשת נפוצה ויוגה בפרט.

השנה בשל מגפת הקורונה והבידוד החברתי עלה הרבה מאוד נושא זה בקבוצה, הבדידות, הפסקת העבודה, הלא נודע שגורם לחוסר ודואות, חיסונים, האם הם בקבוצת סיכון והמצב הנפשי שמתעורר בעקבות קשיים אלו.

חברי הקבוצה חזרו ואמרו כמה המפגש הקבוצתי והשיתוף משמעותי עבורם במיוחד בימי הקורונה שיש ריחוק חברתי ותחושת בדידות, לחשיבות שיש בשיתוף תחושותיהם עם אנשים שחווים דברים דומים ויכולים להבין אותם ללא שיפוטיות. וכן המידע החשוב שכל אחד מחברי הקבוצה מחלק עם שאר החברים אין באפשרותם לקבל במקום אחר.

Image: Unsplash.com – Isaak Smith