במהלך השנה הראשונה לתואר הבוגר בעבודה סוציאלית התבקשנו לקחת חלק בפרויקט המעורבות החברתית. כחלק מהמעורבות ליוויתי חבר באגודה לטרשת נפוצה בשם י’. י’ הוא אב לשני ילדים, אחת בת שנתיים והשני בן תשע. הוא מתמודד עם הטרשת הנפוצה כבר חמש עשרה שנים. בעקבות הטרשת י’ סובל מכאבים חדים ברגליים, לכן בשנתיים האחרונות הצליח להתנייד רק עם כיסא גלגלים. בחודשים האחרונים, המחלה גרמה לו לירידה קוגניטיבית שמובילה לקשיי תפקוד ומצבי רוח קיצוניים. בנוסף לטרשת, י’ מתמודד עם מחלות נוספות, כאשר הדומיננטית מבניהן היא הסכרת. לפני כחודש י’ התחיל לקבל ליווי צמוד של מטפלת סיעודית שעוזרת לו בהתנהלות היומיומית ובמטלות הבית. בנוסף לקשיים הפיזיים, י’ ואשתו מנהלים כרגע הליך גירושים קשה ומורכב. אשתו עזבה עם ילדיהם למקלט לנשים מוכות לאחר שהרגישה מאוימת מי’ ומאחיו.

סיפור חייו מלא האתגרים של י’ גרם לנו יחד בעיקר להציב יעדים של שאיפה לשגרה כמה שיותר יציבה. בתקופת הליווי הרגשתי שאני בעיקר מספקת לו את האוזן הקשבת שהוא היה צריך.  י’ תחילה ביצענו את המפגשים בביתו, אך המתח הרב בזמן עזיבת אשתו וילדיו את הבית אילץ אותנו לעבור לשיחות מקוונות. הירידה הקוגניטיבית עימה מתמודד והמעבר שלנו לשיחות מקוונות החלו יחד להשפיע על יכולתו של י’ להתמיד במפגשים שלנו. פעמים רבות היה שוכח את המפגש או מאבד את הריכוז אחרי כמה דקות בודדות. למרות הקשיים וחוסר ההתמדה השתדלתי להראות נכונות ולחדש את הקשר בכל פעם מחדש על מנת להקל עליו ולתת לו את התחושה שאני תמיד פנויה בשבילו במיוחד בתקופה עמוסה רגשית זו.

כיום אנחנו נפגשים בחצר ביתו. הוא משתף אותי המון במחשבות וחוויות היומיום שלו תוך כדי הליכות בפארק שליד ביתו. י’ התחיל תקופה חדשה בחייו בה הוא שואף להגיע לשגרה רגועה יותר שתטיב עם מצבו הנפשי והפיזי. במפגשים האחרונים ראיתי שיפור מדהים בעיקר בתחושות שלו וביכולת שלו ללכת עם ההליכון דבר שלא קרה מזה שנים. כעת האתגר המרכזי שלנו הוא למצוא לי’ פעילות יומיומית שתוכל להעניק לו סדר יום קבוע.

המעורבות באגודה נשמעה לי בהתחלה כמו מעורבות שאלמד ממנה בעיקר על קשר עם אנשים ועל בנייה שלו, אך נחשפתי לגלות שישנם מקרים שבהם לאדם יכולה להיות יותר ממורכבות אחת שעימה הוא נאלץ להתמודד, ולכן צריך עזרה מכמה אנשי מקצוע על מנת להטיב עם מצבו. המעורבות עזרה לי לחזק את הרצון שלי ללמוד את מקצוע העבודה הסוציאלית ולהבין כמה הידע הנלמד בקורסים תומך את האמפתיה והיכולת הרגשית שאנחנו הסטודנטים מגיעים עימם.