סיכום מעורבות חברתית, סמסטר א’

סתיו בילי פילץ-סטודנטית, האוניברסיטה העברית

שמי סתיו בילי פילץ, אני סטודנטית בשנה א’ לעבודה סוציאלית, והמעורבות החברתית שלי היא עם אישה חולת טרשת נפוצה, דרך ‘האגודה לטרשת נפוצה (ע”ר)’. הפגישות מתקיימות בביתה של הפונה, א”ק, בשכונת פת בירושלים. כל פגישה נמשכת שעה וחצי עד שעתיים, תלוי בתחושתה ומצבה הפיזי של הפונה.

הפגישות עם א”ק מתקיימות פעם בשבוע, בימי חמישי בשעות הצהריים, בביתה שבשכונת פת. הקשר התחיל בתחילת חודש ינואר. עד כה התקיימו שבע פגישות.

מטרת הקשר – לפי איך שאני וא”ק הגדרנו זאת – היא ליהנות אחת מחברתה של השנייה ולהקל עלייה בהתמודדות עם בירוקרטיה על ידי שימוש באינטרנט.

את הקשר שלי ושל א”ק ביססנו על ידי הכירות, בדיקת רמת הפתיחות בינינו ובחינת נושאי השיחה המשותפים. עם הזמן עברנו מישיבה בסלון – פעולה פיזית המקשה עליה לאורך זמן – לישיבה בחדרה כשהיא שכובה על המיטה. יש בכך עלייה ברמת האינטימיות בינינו. בפגישות האחרונות התחלנו לדבר בפתיחות רגשית עמוקה יותר על חוויות חיים, יחד עם הומור והנאה.

ההדרכה עוזרת לי מאוד בתהליך עם א”ק. אחת מהתובנות הרבות שלמדתי מההדרכה היא שמקומנו כסטודנטיות בטיפול הוא מענה לצרכי הפונה, בין אם מדובר בחיבור רגשי עמוק ובין אם ככלי עזר פונקציונלי. כל דרך בה נוכל לסייע לפונה היא המטרה שלשמה אנו נמצאות במעורבות. אין להפחית מערכם של צרכי הפונה, גם אם זה לא מה שהיה לנו בראש כשדמיינו את התהליך. יישום תובנה זו לימדה אותי כיצד דברים אשר לי נראים בנאליים – כמו מילוי טפסים באינטרנט למשל, יכולים לחסוך שעות של טרחה אצל הפונה ולעזור לה. ההקשבה לצרכים ומילויים ללא שיפוט היא העזרה הכי אפקטיבית שניתן להעניק.