מיניות וטרשת נפוצה

עידן מילצ’ר – סקסולוג

שיחה פתוחה על נושא המיניות הינה קשה ליחידים ולזוגות. גם מומחים בתחום מתקשים לדבר באופן חופשי ופתוח ומתקשים להגדיר מהי מיניות בריאה. קושי זה נובע מכך שביטויי מיניות הם ישות אישית, נפרדת ומיוחדת לכל אדם ואדם.

מיניות בריאה מכילה בתוכה חום, רכות,מגע, תחושה ואהבה ולא רק מגע ופורקן מיני. הצרכים המיניים וביטויי המיניות שלנו משתנים בעקבות שינויים בגיל במבנה המשפחה, דרישות ונסיבות חיים חולי ונכות. קשיים בתפקוד מיני רווחים בכלל האוכלוסייה אך ידוע שבחולי ונכות יש עליה בליקויים בתפקוד מיני הן אצל גברים והן אצל נשים.

חלק ניכר החולים בטרשת נפוצה, מדווחים על ליקוי בתפקוד המיני. ליקוי תפקודי נפוץ זה, שחיוניותו חשובה לנו מאוד, מאלץ חולים להתמודד איתו, מבלי שיבוא לידי ביטוי ועזרה, זאת בעיקר עקב חוסר ידע, בושה ומבוכה הן בקרב הרופאים והן בקרב החולים המטופלים. לצערי גם בני הזוג, בריאים וחולים כאחד, מתקשים לשוחח על השינויים בתפקוד המיני ובצרכים האינטימיים והמיניים עקב המחלה.

החברה בה אנו גדלים וחיים שמה דגש על מגע מיני ויחסי מין מלאים, כחלק מרכזי בהגדרת המהות הקיומית האישית והזוגית. יחסי מין תורמים במישורים: הגופניים, הנפשיים והבינאישיים.

בטרשת נפוצה תתכן פגיעה דרך כל אחד משלושת המישורים האלו:
במשור הגופני – תתכן ירידה בתחושה והרגישות בדרך אל ובאברי המין. בנוסף, תגובות גופניות שאינן קשורות ישירות לאברי המין משפיעות באופן עקיף על התפקוד המיני. כך נוקשות וחולשת בשרירים, עייפות, בעיות וקושי בשליטה על הסוגרים ופגיעה בקשב ובריכוז, משפיעים על הנינוחות ויכולת התפקוד המיני.

במישור הנפשי – מהלך המחלה והשלכותיה יכולה לפגוע בביטחון, בדימוי העצמי, בדימוי הגברי/נשי ובמצב הרוח. גם המעמד החברתי והתעסוקתי עלול לעבור כרסום. לגורמים אלו ישנה השפעה שפוגעת ברגשות, באינטימיות, ובניסיון לחוויה מינית נעימה ומטעינה.

במישור הזוגי – השינוי במערכת היחסים , עקב המחלה, מעמיד במבחן את המערכת הזוגית בכלל ואת מערכת יחסי המין בפרט. קשה לבן הזוג המטפל לראות במטופל כפרטנר מיני לכל עניין ודבר כבימים ימימה. קשה להיות מטפל/ת ביום ומאהב/ת בלילה. משבר ההתמודדות במחלה מקשה על בני הזוג לדבר בפתיחות על השינוי ועל השוני בצרכיהם האינטימיים והמיניים.

הליקויים בתפקוד המיני של גברים כוללים:
קשיים בזיקפה – תהליך הזיקפה הינו תולדה של גירויי, כתוצאה ממגע, ריח מראה או שמיעה המעורר את מערכת העצבים שכתוצאה מפעולתה נוצרת זרימת דם מוגברת לאיבר המין הגורמת להתקשותו וגדילתו. פגיעה במנגנונים אלו במחלה מביאה לליקוי של חוסר יכולת להגיע לזיקפה ולשמרה לאורך זמן המספיק לקיום מגע מיני מספק. ישנם מגוון רחב של טיפולים הנותנים מענה של כמעט מלא להפרעות בזיקפה. בשנים האחרונות נכנסו טיפולים תרופתיים בכדורים כמו Viagra Cialis Levitra התרופות מכילות חומר שמעכב את האנזים פוספו-די אסטרז-5 (PDE- 5) וכתוצאה מכך נוצרת הרפיה בשריר החלק בגופים המחילתיים באיבר המין ויצירת זיקפה. אופן לקיחת התרופה מהווה יתרון משמעותי לסוג טיפול זה כאשר בדרך כלל השפעתה ניכרת לאחר כחצי שעה מנטילתה ביעילות של עד 85% בחולי טרשת נפוצה. תופעות לוואי אפשריות הינן בדרך כלל קלות וכוללות: כאבי ראש,הסמקה ותחושת חום בפנים, הפרעות בעיכול, שלשול, הפרעה בראיה, כאבי שרירים וכאבי גב. יש לזכור כי קיימת הגבלה לחולים הנוטלים תרופות נוספות המכילות ניטרטים, מחשש של ירידה מסוכנת בלחץ הדם.

בנוסף קיימים טיפולים נוספים כמו: מכשיר ואקום -Vacuum Constriction Device – שבנוי מגליל המולבש על איבר המין ובתוכו נוצר ואקום הגורם לזיקפה או טיפול בזריקות אל תוך הגופים החלולים של איבר המין על מנת ליצור זיקפה. הטיפול פותח בעשרים השנה האחרונות וכולל הזרקה של שלושה חומרים אשר גורמים להרפיית השריר בגוף המחילתי.הרפיה זו והרחבת כלי הדם גורמת לזיקפה. שלושת המרכיבים בזריקה (TRIMIX) הם פרוסטגלנדין E1, פמטולאמין (Phentolamine) ופפורין(Papaverine) . השתלת תותב- הינו בדרך כלל הקו האחרון של טיפול בליקוי בזיקפה לאחר שמוצו כל הטיפולים האחרים ללא מענה הולם. כיום אחוז קטן מאוד של הלוקים בזיקפה מופנה לניתוח זה של החדרת תותב לתוך איבר המין. בעיות נוספות אפשריות הינן של שפיכה מוקדמת או מאוחרת ועד חוסר אורגזמה שניתנים לטיפול במסגרת מרפאה סקסולוגית..

ליקויים בתפקוד מיני אצל האישה כוללים: ליקוי באורגזמה – האורגזמה הנשית הינה למעשה רפלקס אשר ממוקם בחלקו התחתון של חוט השדרה. מבחינה ביולוגית,זהו השלב הקצר ביותר במעגל התגובה המיני אצל האישה שנמשך מספר שניות שבמהלכן יש בין 3-15 התכווצויות שריריות היוצרות תחושות גופניות עזות ולאחריהן הרפיה. אי הגעה באופן קבוע, או מצב חוזר ונשנה של עיקוב ביכולת האורגיסטית יוגדר ליקוי באורגזמה. הפרעה זו יכולה להיגרם מבעיות כמו: הפרעה בתחושה איבר המין, כאבים ואי נוחות עקב נוקשות וחולשת שרירים.

בנוסף לכך ההימנעות של בני הזוג מלהיות מעורבים בהתנהגות מינית משוחררת ומתקשורת החולקת את הצרכים המיניים, וכן הבושה והחשש מדחייה או מכישלון ואי עמידה בציפיות בן זוג, מביאים לגירוי מיני שאינו מספיק ולהגעה לאורגזמה. המטרה בטיפול בבעיית אורגזמה היא הורדת שליטת היתר על רפלקס האורגזמה תוך שימוש בטכניקות הרפיה, מיקוד האישה בתחושותיה וחוויותיה המיניים ובנוסף עזרה למרכיבים הרגשיים שתורמים להתהוות הבעיה.

יש מקום לציין כי טיפולים בתסמינים של המחלה כמו נוקשות שרירים או דחיפות במתן שתן ועוד עלולים לגרום לתופעות לוואי שמקשות על התפקוד המיני אצל גברים ונשים. במצבים אלו ניתן לתזמן את מועד נטילת התרופות כדי להפחית את השפעתם על התפקוד המיני . בזוגות החיים “בצל” הטרשת הנפוצה, ירידה וחוסר חשק, הינם התופעה הבולטת המכה בבני הזוג. השינויים בתפקוד הגופני ובדפוסי המין מעמידים את המיניות והאינטימיות במבחן קשה.

מבחינה אישית-הדימוי הנשי והדימוי הגברי עוברים זעזוע קשה ונפגעים. אנשים שהיו מיניים ובעלי חשק מיני, מרגישים ירידה בחשק ובתשוקה המינית כל זאת עקב פגיעה במהלך התקין והשגרתי בחיים ותחושת איבוד השליטה בהם.האדם החולה, חושש שלא יוכל להנות ממיניות וחושניות עקב הטרשת ופוחד שלא יוכל לספק את צרכיו האינטימיים ומאביו המיניים של בן/ת הזוג. בני הזוג עלולים לחוות ייאוש וכישלון אישי המלווים בחרדה לגבי מהלך המחלה והתפתחותה.

מעבר לפגיעה האישית,לתהליך הקשה שלמחלת הטרשת הנפוצה, יש השפעה ניכרת על המערכת הזוגית. הזוג עובר חוויה גופנית ורגשית קשה מאוד.בני הזוג, גם אם זוגיותם חזקה ומגובשת,יחוו תחושות כעס ואשם אחד כלפי השני. תחושות אלו עלולים לגרום להם להתרחק אחד מהשני, להתכנס כל אחד בתוך עצמו ולאבד את יכולת הרגישות וההקשבה איש לרעהו. תהליך זה עלול להגביר את הביקורת ואת האשמות ההדדיות ובמיוחד כלפי זה הלוקה במחלה. כל הפגיעה באינטימיות ובספונטניות פוגעים ומפחיתים את המשיכה התשוקה והחשק המיני.

הטיפול – קל מאוד לייעץ לבני הזוג ליצור סביבה רומנטית משוחררת מלחצים ומתחים. קל להמליץ לבני הזוג לנצל כל הזדמנות ליציאה לחופשה (אך יותר קל לייעץ מלבצע). בטיפול עצמו משתמשים בטכניקות העוזרות לבני הזוג לקיים יחסי מין שאינם ממוקדים לחדירה אלא יותר להתמקדות בתחושות בכל חלקי הגוף ולא דווקא באיברי המין. התהליך הטיפולי רצוף בשיחות על התחושות הקשות מציאת אפיקי תמיכה הדדית והפנית כל אחד מבני הזוג להיות קשוב לצרכי השני בכלל ולצרכיו החושניים מיניים בפרט.

הדבר החשוב והנכון לכל הליקויים שהועלו בפרק זה הינה תקשורת יעילה ובונה בין בני הזוג.תקשורת שתעזור לבני הזוג לתאם זמנים ולהיערך לקראת המפגש המיני. תקשורת שתעזור להתגבר על עכבות ולפצות על המוגבלויות שהמחלה מערימה. תקשורת שיש בה חלוקה של רגשות קשים וכואבים לצד חלוקה של צרכים אינטימיים וחושניים אשר יתרמו למיניות ולזוגיות כאחד.