תרצה שמחוני
שמחה כי אני יכולה לגשת,
אליך, כבוד נשיא המדינה,
אליו אנו רוחשים הערכה רבה.באה אני לכאן בשליחות,
של קבוצת אנשים בעלי ייחוד
, ולהם מכנה משותף בנמצא,
ושמו מחלת “טרשת נפוצה”.אלו אנשים מאוד מיוחדים,
וברצות הגורל עם זה נולדים,
אך לחיים, לפעילות ויצירה נועדים,
והיטב עם הטרשת מתמודדים.
כולם בעלי נחישות ואמביציה, ידידי,
אך בכל אלו אין זה די,
כאשר בכל אשר יפנו נערמים מכשולים,
המשבשים להם את סדרי החיים.
כאשר נצא העירה לטיול,
בדרכנו מכשולים ללא גבול,
אין במדרכות רמפות ושיפועים,
ועם כסאות גלגלים זה בהחלט לא נעים.
אנו רוצים להיות ככל האנשים,
ומאוויי לב להגשים,
ללכת לפעמים לקונצרט או הצגה,
אך בכל מקום יש הפרעה לא קטנה.
בהרבה מקומות אין כלל נגישות,
והאמינו לי, הדבר לא פשוט.
אני, למשל, אוהבת קריאת ספרים,
קריאה מהנה ומאירה לי את החיים.
אך להחליף בספריה, רק בעזרת שליחים,
כי שם אין נגישות ואין פתחים.
ומדוע דלתות הביטוח לאומי
בפנינו אינן נפתחות,
תמיד עלינו להיאבק, ומקבלים פחות ופחות.
מתי יבוא היום בו יודיעו לנו מה זכויותינו,
ולא נעמוד כמתדפקים בפתח על מה שמגיע לנו?
כאשר עם קבוצת התמיכה נפגשים,
נתקלים בבעיה של השירותים,
הגישה לא נוחה, ובוודאי לא בטוחה,
וחבל שעלינו לא חושבים,
כאשר מקומות ציבוריים בונים.
במהלך השנים טיילנו בעולם,
ונוכחנו לדעת שאנו לא כמו כולם,
כי שם בניכר מצאנו הקלה ומרגוע,
כי שם יכולנו בקלות רבה לנוע:
בכל מקום רמפות ושיפועים,
ובכל אתר נגישות לנכים,
שירותים לתפארת בכל פינה
ואנו יכולים לצאת בתחושת חופש מרנינה,
היה לנו מרווח נשימה, ומוגבלותנו כמו נעלמה.
אז למה כבוד נשיא המדינה,
אין כאן במדינתנו, שהיא מדינה נאורה,
יותר יחס והתחשבות בציבור אנשים,
הרוצה לחיות את חייו, ומאווייו להגשים,
לתרום תרומתו לחברה,
וכן, לעבור למדרכה בלא לבקש עזרה.
ואם מכאן תשמע קריאתנו, ואילך תגיע פנייתנו,
ובנקודות שהזכרתי תוכל להושיע,
קבוצה גדולה של אנשים לך תריע,
ואנו אנשי הטרשת, נעזור לנכים אחרים לגשת,
לכל אותם מקומות ציבוריים ופרטיים,
ולתת להם תחושה שהם ככל האנשים.
אנחנו שזכינו, מאוגדים יחדיו באגודה,
ולהם גאוות יחידה מיוחדת במינה,
אגודה הדואגת לרווחת הפרט,
ולה, מכל אחד מאתנו אכפת,
תבורך ג’נין וכל צוותה הנותן בכל עת שירות,
יבורכו הרופאים המלווים אותנו במסירות,
בזכותם אנו זוקפים גוו וקומה,
ורק אתכם בכוחנו להמשיך הלאה.
יבורך זה הבית ויבורכו יושביו,
ברוך האל שזיכנו לבוא בשעריו,
נכנסנו הנה עם תקוות גדולות,
ולבנו מצפה ומייחל לבאות.
אנו מאמינים שלנו אוזן קשבת,
ויתקבלו בקשותינו בעין אוהדת.
כבוד הנשיא, יברכך האל,
בריאות ונחת לכולכם, ושלום לעם ישראל.
