להשתחרר מעצמי

י.ד.

בית משפט עליון פוסק: מאסר עולם ללא אפשרות חנינה ודיון חוזר.

כמו באיבוד הכרה פתאומי, עוברים לנאשם הבזקים של עשרות שנים אחורה, חיים שלמים.

תקופות שמתויגות אצלו לאורך הזמן התחרו, איזו הייתה מוצלחת יותר או לאיזה מהם יתגעגע יותר.

אותה תקופה שהילד שבו התחיל להרגיש שהוא מתקרב להיות על גג העולם, קיבלה את הכינוי נעורים, כמה סמלי שגם התקופה וגם המקום נקראו נעורים. בעצם זה אותו הבזק שבו התום פינה מקום לחוויית האהבה, אומנם אהבת נעורים. אבל כזו שתמנף חיים שלמים.

משפט שנאמר לפני הנפת הפטיש של אותו חורץ הדין נקלט אצלו כנראה בתת ההכרה בו נאמר, “משם הדברים” יראו אחרת” לקח לו קצת זמן להבין מה משמעות אותו משפט בדרך למאסר, אבל אז חלחלה אותה הבנה שמשמעותה שחרור, חופש.

פתאום היה לו ברור: למרות שלא ידע נקודתית באותו רגע מה אומר כתב האישום קיבל כפשוטו את פסק הדין והתחיל לרצות את אותו מאסר לקראת השחרור שרק הוא יכול להביא על עצמו.