כשהגוף תוקף את עצמו
זה מתחיל בנימול ממושך, פגישה בראייה או הירדמות הכפיים – תסמינים נפוצים שעשויים לבשר על הופעת טרשת נפוצה. מחקר חדש טוען כי הגילוי המקודם הוא קריטי
כשהגוף תוקף את עצמו
זה מתחיל בנימול ממושך, פגיעה בראייה או הירדמות הגפיים – תסמינים נפוצים שעשויים לבשר על הופעת טרשת נפוצה. מחקר חדש טוען כי הגילוי המוקדם הוא קריטי
ליאם אקשטיין
5/2/2007
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית קשה, בה מערכת החיסון מזהה בטעות את המעטפת (מיאלין – חלבון שעוטף את סיבי העצבים ותורם להעברה מהירה של מידע במערכת העצבים) של סיבי העצבים כגוף זר ותוקפת אותו.
מדובר במחלה השכיחה ביותר בקרב צעירים בגילים 20-40. 5.2 מיליון איש בעולם סובלים מטרשת נפוצה, בישראל רשומים כ- 5000 מאובחני טרשת נפוצה אשר שכיחה בקרב נשים כמעט פי שתיים מאשר בגברים.
במחלה נוצרים נגעים טרשתיים המפוזרים במערכת העצבים המרכזית: מוח, עמוד שדרה ועצב ראייה. על פי מיקום הנגעים מופיעים תסמינים שונים כמו נימול, הירדמות גפיים, תשישות, איבוד ראייה וכו’. תאים הרסניים ממערכת החיסון (תאי T) חוצים את מחסום דם- מוח, תוקפים את מעטפת המיאלין וגורמים לנזק במערכת העצבים.
טרשת נפוצה מתפתחת באופן מהיר ותסמיניה קשים מאוד לאבחון, היות שהם מופיעים וחולפים בתדירויות שאינן מעלות חשד בקרב הסובלים. יתרה מכך, מאפייניה הינם שכיחים מאוד כגון: הזעות, סחרחורות, נימול, חולשה, נוקשות באיברי הגוף, טשטוש בראייה וכד’.
תופעות מעין אלו המופיעות וחולפות אינן מקושרות למחלה והסובלים ממשיכים בשגרתם מבלי לבחון ולשלול. לאחר התקף ראשון הכול נראה בשליטה, אך מתחת לפני השטח קיימות הוכחות לפעילות המחלה במערכת העצבים המרכזית לפני הופעת התסמינים הראשונים.
ידוע כי נזק לסיבי העצבים מתרחש בשלבים מוקדמים של המחלה. בנוסף, הנזק הוא קבוע ולרוב בלתי-הפיך בשלבים המוקדמים של המחלה.
אבחון מוקדם יעיל ביותר
במחקר רחב היקף שנערך לאחרונה ב-20 מדינות, בהן ישראל, גילה פרופ’ מרק פרידמן, מנהל מרפאת מחקר לטרשת נפוצה באוניברסיטת אוטווה – אונטריו, קנדה, כי לטיפול מוקדם יש חשיבות קריטית.
במחקר נבחנה קבוצת חולי טרשת נפוצה שחוו התקף ראשון בלבד המרמז על קיום מחלת הטרשת הנפוצה. מתוך קבוצת חולים הוגדרו חולים בעלי סיכון גבוה לפתח טרשת נפוצה מוכחת קלינית והוחל טיפול תרופתי מוקדם (בטאפרון).
מטרת המחקר הייתה לבחון האם טיפול מוקדם מייד לאחר התקף ראשון של טרשת נפוצה יגרום לתוצאות טובות יותר מבחינת הפחתה בצבירת נכות לאורך זמן. בנוסף נבחנה השאלה האם טיפול מוקדם ידחה הופעת טרשת נפוצה מבחינה קלינית ותת-קלינית.
תוצאות המחקר הראו באופן חד משמעי כי טיפול מוקדם הינו יעיל ביותר בהפחתת הסיכון לפתח טרשת נפוצה מוכחת קלינית ב- 50% תוך שנתיים. כמו כן, טיפול מוקדם בבטאפרון דחה את הזמן להתפתחות המחלה בשנה שלמה.
ערנות רופא המשפחה
המחקר שפורסם בחודשים האחרונים הוא מחקר נוסף בשורה של מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות שחיזק את מה שהסתמן קודם; שיש משמעות מאוד גדולה לטיפול מוקדם ואבחון מוקדם”, מדגיש פרופ’ אריאל מילר, מנהל המרכז לטרשת נוצה וחקר המוח במרכז הרפואי כרמל של לפקולטה לרפואה בטכניון.
“יש חשיבות גדולה לערנות של הרופא המטפל – רופא המשפחה – כשיש סימנים כמו אלו שהוזכרו, לאורך תקופה ממושכת, בין מספר ימים לשבועות, יש חשיבות גדולה לא למנוע דחייה מיותרת בהשלמת הבירור. ככל שמאבחנים מוקדם מצליחים להשתלט ולמנוע נזק בלתי הפיך, כמו הרעות בראייה שפוגעות בראייה עד כדי עיוורון”.
לדבריו של פרופ’ מילר, התקפים של טרשת נפוצה מצטברים לכדי נזק משמעותי “חולשה של רגל שלא מטופלת, הגורמת לאותו איזור במוח לסבול שוב ושוב, תוביל בסוף למצב שאותו איזור במוח לא יהיה בר שיקום”.
לכן, אבחון מוקדם עם טיפול יכול למנוע נזק בלתי הפיך הכרוך במגבלה תפקודית קשה. הטיפול המוקדם הוא טיפול מונע. וגם אם זה לא מניעה מוחלטת ב-100 אחוז, היא מספיקה כדי למנוע את כמות ההתקפים ואת מידת חומרתם”.
על פי מה מאבחנים טרשת נפוצה?
“סימנים קליניים (תסמינים והתקפים נוכחיים), היסטוריה רפואית (תסמינים והתקפים בעבר), הדמיה מגנטית לפי MRI (נוכחות נגעים), אנליזת נוזל חוט שדרה לבדיקת נוגדנים עצמיים ופוטנציאלים מעוררים (שיטה לבדיקת פעילות מערכת עצבים)”.
פגיעה באזורים שונים במערכת העצבים מובילה לתסמינים שונים: מוח גדול – תשישות, ירידה בכושר הריכוז. מוח קטן – הפרעה בדיבור, הפרעת קואורדינציה, רעד, ורטיגו. חוט שדרה – הפרעה תחושתית, מתח שרירים, נוקשות שרירים, הפרעות מערכת עיכול ושתן, הפרעה במערכת המין. עצב ראייה – הפרעה בראייה. גזע מוח – הפרעה בדיבור, הפרעה בבליעה, ראייה כפולה.
סטרואידים לטיפול קצר טווח
“ישנם מספר דרכים לטיפול בטרשת נפוצה; טיפול קצר-טווח של סטרואידים בזמן התקף, טיפול בתסמינים ספציפיים להקלה וטיפולים המשנים את מהלך המחלה (למשל אינטרפרונים). השפעת האינטרפרון ניכרת בהפחתת תדירות וחומרת התקפים, עיכוב התקדמות המחלה והפחתה במספר הנגעים המופיעים במוח כפי שנצפה בבדיקת MRI.
“הטיפולים מתחלקים לשתי קבוצות של תרופות ולישראל יש תרומה משמעותית בפיתוח שלהן”, מסביר פרופ’ מילר. “מדובר בתרופות שנמצאות בשימוש יותר מ-10 שנים והוכחו כיעילות ובטוחות. התרופות הללו ניתנות בזריקות והיום יש מחקר שרוצה לעבור מזריקות לכדורים, מחקר הקשור בחיסון נגד המחלה, ומחקר לאנשים שכבר חלו ורוצים לשפר תפקוד”.
“תופעות המחלה שונות בין אדם לאדם. יש שיותקפו פעם בכמה שנים, ויש כאלה שצריכים ממש טיפול אינטנסיבי. המחקר האחרון שנעשה על תרופת הבטאפרון, פיתוח ישראלי, מוכיח שוב כי הגילוי המוקדם הוא קריטי”.
