במפגש נכחו:
מיכל ליפשיץ – עו”ס מדריכת סטודנטים שנה ב’ וג’ – מכללת מבחר משויכת לאונ’ חיפה
נגה שטמר – עו”ס מדריכת סטודנטים שנה ב’ האונ’ העברית
מרב בן פורת חביב – עו”ס מדריכת סטודנטים מחויבות חברתית שנה א’ האונ’ העברית
שרון טלאור – עו”ס מנהלת המערך הפסיכו-סוציאלי באגודה ומנחת קבוצות

הנושאים הנדונים היו:

1. עבודה ‘מרחוק’ כאשר סטודנטים/ות ללא ‘תו ירוק’.
2. הכרות עם שירותים קהילתיים באיזור מגורי המטופל למיצוי זכויות ולחיבורים בקהילה.
3. מאפיינים אישיים ואישיותיים של סטודנטים/ות, חיבור למקצוע העו”ס ולחשיבה יצירתית.
4. התאמת מעני ימי העיון עבור המגוון הסטודנטיאלי שקיים באגודה, מחד סטודנטים/ות בשנה א’ ועד סטודנטיות בשנים ב’ ו-ג’.
5. הפניית מטופלים ‘מתאימים’ – מבחינת צרכיהם, מבחינת יכולתם לשיח ולורבליות, התאמה לסטודנט/ית ולשנה בה לומד/ת.
6. גיבוש נושאים למרכזי למידה שיועברו ע”י כל מדריכה לסטודנטים/ות שבהדרכתה.

פתחנו בסבב אישי, מה שלומכן ו’המקום’ שאתן מוצאות עצמכן בו כעת, במחצית שנה”ל ובאישי.

המשכנו ושוחחנו על הסטודנטים/ות:

מיכל – מדריכה 4 סטודנטיות ממבח”ר משנים ב’ ו-ג’, מתרשמת מיכולתן הטובה, רצונן ללמוד, המטופלים חשובים להן. לכל סטודנטית יש די מטופלים כעת (4-6) והן עובדות על הפרויקטים שלהן: ‘יום חשיפה’ בירושלים לגילאי 35+ ופרויקט שני-שיח משותף עם החולים על מנת להעצים ולתת מקום בחשיבה על ‘מה ניתן לעשות עוד’ למענם מטעם האגודה, בירור צרכים ומענים, פרויקט ראשוני בשאיפה להמשך בשנה הבאה.

מרב – מדריכה 6 סטודנטים/ות שנה א’ מהאוניברסיטה העברית, מטרתם השנה לייצר ‘קשר מסייע’, ציפייה למיומנויות ראיון אך אין דרישה טיפולית  מהם. עולה חשש מצד הסטודנטים/ות שמא ‘יצפו מהם’ לפעול באופן טיפולי והדבר מעורר בהם חרדה וחשש. יש לכולם ‘תו ירוק’ לכן המפגשים הינם פרונטליים, יש התאמה והקשבה למצב התחלואה הכללי ורגישות לקולות העולים אם לשינוי הSETTING או אחר.

נגה – מדריכה 2 סטודנטיות שנה ב’ מהאוניברסיטה העברית, שנה ראשונה כמדריכה והיא שנה מאתגרת. נוצר קשר טוב עם המודרכות, רואה בהן כוחות ויכולת לצד נקודות לעבודה. שונות אחת מהשנייה, יש פער ביניהן שמתבטא מחד בכוחות ויצירתיות ומיומנויות טיפול ומאידך בחשיבה קונקרטית ומצומצמת. אין להן ‘תו ירוק’ לכן עובדות ‘מרחוק’, אך גם מתאפשר כך מענה למטופלים המתגוררים במרחק גאוגרפי. חסרים הכרות ומיפוי של שרותים קהילתיים בסביבת מגורי המטופלים על מנת לחבר אותם אליהם ולסייע במיצוי זכויות.

נקודות נוספות לחשיבה שעלו מהמפגש:

1. מטופלים עבור הסטודנטיות/ים:

א. עולה כי מופנים לטיפול ‘מטופלים כרוניים’ המקבלים מעני טיפול סטודנטים/ות שנה אחר שנה, נדרשת חשיבה מחדש בכל שנה לגבי התאמה

ב. התאמת צורך המטופל לשנת ההכשרה של הסטודנט/ית ולמיומנויותיו לטיפול.

 ג. חסר רישום מסודר של פניות חדשות לטיפול, הכולל מידע על כל מועמד לטיפול.

ד. מיקוד צורך המטופל בטיפול, מטרתו, לשם מה פונה או מבקש מענה טיפולי?

2. הבחנת מטופלים שאינם מתאימים לטיפול סטודנט/ית: קיימים מצבי בריאות גוף ונפש אשר אינם מאפשרים מעני טיפול /קשר מסייע מצד סטודנטים/ות לעו”ס, כדוגמת מטופלים אשר אינם ורבלים, מתמודדים עם ירידה בתפקוד קוגניטיבי, מטופלים אשר נמצאים בהשגחת אפוטרופוס עקב קשיי תפקוד קוגניטיבי/נפשי/פיזי. מטופלים אשר קיים מידע על התנהגות אלימה. מטופלים גברים אשר מתגוררים בגפם או מטופלים אשר הינם גם מתמודדי נפש (תלוי אבחנה, גיל והאם מתגוררים לבד או עם בני משפחה).
3. סיכומי טיפול קודמים – חשוב להעביר למדריכה סיכומי טיול קודמים שנכתבו על קשר טיפולי שעובר כעת לסטודנטים/ות בהדרכתה.
4. הקפדה על כתיבת סיכום טיפול בסוף כל שנת הכשרה והמלצה– חשוב לשים דגש על המלצה – האם המלצה להמשך טיפול לשנה הבאה? אם כן, האם המלצה למפגש בזום או לפרונטלי.
5. ביקורי בית – לפני מפגש פרונטלי, חשוב להכין את הסטודנטים/ות למפגש בבית המטופל תוך קבלת מידע שקיים באגודה אודות המטופל/ת.
6. ימי עיון משותפים – לבחון התאמת ימי העיון לכלל הסטודנטים/ות יחד, לאור הפער בצרכים ובדרישות מכל שנת לימוד.
7. בהמשך לפרוייקט ‘יום חשיפה בעיריית ירושלים’– מבקשות הסטודנטיות לשוחח עוד עם ג’נין על אפשרות פנייה למתנדבים למטרת עריכת ביקורי בית אצל חוליםבטרשת נפוצה.

במפגש נוכחי ביקשנו להעלות גם נושאים אפשריים להמשך עבודה הדרכתית עם הסטודנטים/ות, גם ב’מרכז למידה’ שהוא זמן ייעודי ללמידה, להרחבת הדעת, להתעמקות בסוגיות מקצועיות שונות.

נושאים שהעלנו יחד ל’מרכז למידה’ אודות צרכי החולים בט”נ הם:

1. תרבות פנאי והעשרה- דוגמת “קמפוס איל”ן”, “קמפוס IL”
2. מיקוד שליטה חיצוני ופנימי
3. מושגים שונים בטיפול כגון העברה והעברה נגדית
4. תעסוקה והקשר לערך עצמי ולמשמעות
5. שילוב סרטים על המחלה- “100 מטר”, סרטים על אנשים מוכרים המאובחנים עם ט”נ (דיוויד בלאט)
6. גישת הכוחות
7. הקשר בין מצב גופני ורפואי למצב נפשי
8. טיפול בבית הפונה, קשר מסייע
9. מעגלי ההשפעה של המחלה הכרונית על האדם עצמו ועל משפחתו
10. מידע על עבודה עם שירותים שונים בקהילה, איתור מידע יחד,
11. בניית תכנית טיפול עבור האדם בהתאם לצרכיו

יום העיון השני נקבע לתאריך 12/05/22, יום חמישי, בין השעות 9:00-12:00, ל*זום*. שינויו למפגש פרונטלי יתאפשר אם כולם יוכלו להגיע ביום זה למשרדי האגודה- בתיאום עם ג’נין או בבוקר (10:00-13:00) או אחה”צ (17:00-20:00). במידה ונראה כי עולים קשיים בהגעה נישאר בזום.

*אנא עדכנו את הסטודנטים/ות ואותנו באגודה, כדי שנדע להערך בהתאם*

נהניתי מהמפגש אתכן, מהשיתוף ומהחשיבה יחד, הכרות עם צוות מדריכות נבונות, מקצועיות הרואות את צרכי הסטודנטים/ות לצד צרכי החולים והמטופלים באופן מעורר הערכה!

בברכה

שרון טלאור, עו”ס מרכזת השירות הפסיכו סוציאלי

האגודה הישראלית לטרשת נפוצה

Image: element5-digital-unsplash