יום עיון באמצעות האינטרנט 2008
יום עיון באמצעות האינטרנט בנושא: טרשת נפוצה
יום שלישי 16/12/08, בין השעות 17:00-23:00
בחסות חב’ באייר ישראל בע”מ – משווקת הבטאפרון
גב’ יהודית איילון, אחות מדריכה אחראית
אחות מדריכה אחראית, חברת באייר – שרינג פארמה
גב’ סימונה גלב, מרפאה בעיסוק אחראית
מרפאה בעיסוק אחראית, המרכז לטרשת נפוצה, בי”ח שיבא, תל-השומר
ד”ר שלמה דותן
מומחה לבעיות עיניים (נוירואופטלמולוג), מרכז רפואי הדסה עין-כרם, ירושלים
מר ציגי דיקשטיין
עו”ד (חשבונאי) – משרד עוה”ד קאין דיקשטיין ושות’, ת”א
ד”ר אולגה חילקביץ
רופאה מוסמכת מביטוח לאומי, מומחית בנוירולוגיה, המרכז לטרשת נפוצה, תל-השומר
גב’ מור לביא, פסיכולוגית שיקומית מומחית
פסיכולוגית שיקומית מומחית, המרכז לטרשת נפוצה, בי”ח שיבא, תל-השומר
ד”ר רונית מוסברג
מנהלת המרכז לטרשת נפוצה, מרכז רפואי רבין (בלינסון), פ”ת
ד”ר רוני מילוא
מנהל מח’ נוירולוגית, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון
גב’ דליה ניצני, פיזיותרפיסטית אחראית
פיזיותרפיסטית אחראית, המרכז לטרשת נפוצה, בי”ח שיבא, תל-השומר
ד”ר שלמה פלכטר
מנהל היחידה לטרשת נפוצה, בי”ח אסף הרופא, צריפין
פרופ’ יואב צ’פמן
מנהל מחלקה נוירולוגית, בי”ח שיבא תל-השומר
ד”ר ארנון קרני
מנהל המרפאה לטרשת נפוצה, המרכז הרפואי ע”ש סוראסקי (איכילוב), ת”א
ד”ר גיל רביב
אורולוג, המרכז לטרשת נפוצה, בי”ח שיבא תל-השומר
גב’ מיטל ריבובסקי- נהון עו”ס
עובדת סוציאלית, מרפאת טרשת נפוצה, מרכז רפואי הדסה עין-כרם, ירושלים
ד”ר עינת שבל
החוג לריפוי בעיסוק, בי”ס למקצועות הבריאות, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת”א
תודה רבה מקרב לב לכל הרופאים והמומחים,
שהתנדבו לקחת חלק ביום העיון באינטרנט
——————————————
תודות לצוות חב’ באייר ישראל בע”מ
שאלות לד”ר רוני מילוא
|
|
| שאלה | חצי השמאלי של הפנים שלי “רדומות” כמעט קבוע, תחושה שמפריעה לי בנהיגה ובראייה. מה ניתן לעשות כדי לשפר ולהקל? |
| תשובה | אם הרדימות מטרידה מאד ואיננה תוצאה של התקף לאחרונה, ועשויה לחלוף, ניתן להיעזר בתרופות כמו טגרטול, נוירונטין, ליריקה או סימבלטה. צריך לזכור שאת התרופות נוטלים באופן קבוע ורציף, יום-יום, ויש להן גם תופעות לוואי, ולכן יש לשקול טוב את מידת התועלת מהטיפול לעומת אי הנוחות או הנזק. |
| שאלה | לאחר ההתקף נותרתי עם חולשה ברגל ימין וביד פחות, אך חלשה יחסית לשמאל. זמן העמידה/ ההליכה הפך לקצר ונטל הליכה ממושכת מקשה עלי. מה ניתן לעשות כדי להקל בנוסף לרעד הקבוע שיש לי בגוף וברגל? |
| תשובה | פיזיותרפיה עשויה לעזור בחיזוק שרירים מסוימים שחשובים להליכה, בשימור טווח תנועות שנחוצות להליכה ובשיפור היציבות. היא איננה גורמת לתיקון נזק קבוע שנגרם מהמחלה, אולם עוזרת לתפקד טוב יותר אתו. רעד בטרשת נפוצה הוא בד”כ בעיה שלא קל לטפל בה. יש מספר תרופות שעשויות לעזור; תלוי בסוג הרעד ובהתאמה אישית של התרופות (האם הן משתלבות עם תרופות אחרות, מצבים רפואיים אחרים, או לפי תופעות הלוואי). לצורך התאמה אישית אני ממליץ להתייעץ עם הרופא במרפאת MS. |
| שאלה | איך מטפלים בשיניים, אחרי זריקה שניתנה לי בעבר בטיפולי השיניים (שן אחת בלבד). חצי ראש לא הרגשתי במשך כ- 3 שבועות? (היום המצב גרוע ביותר, השיניים ניזוקו, ולא מטפלת בהם מפחד) איך שוברים את המעגל? לא לחזור על הטעות!? |
| תשובה | אני מבין את החשש מהקשר בין הזריקה הקודמת לבין ההתקף, אולם ייתכן והקשר מקרי בלבד, הזריקה כנראה לא גרמה להתקף והסיכוי שזריקת הרדמה נוספת תגרום להתקף הוא מינימלי ומקרי בלבד. לכן, זו לא תהיה טעות לטפל בשיניים שוב. אם את מאד חוששת, ניתן לעבור את הטיפול בטשטוש או בהרדמה כללית. |
| שאלה | לאחר התקף באוגוסט 2008 שהתבטא בחולשה עד לגרירת רגל ימין, פניתי לרופא וכמובן הייתי בהתקף ולצערי “משכתי” את הזמן, וכעת אני ממשיך עם חולשה תמידית ברגל ימין. מה ניתן כדי לצמצם את רעד+ חולשה ברגל? |
| תשובה | התקף לפני 3-4 חודשים עשוי עדיין להשתפר באופן טבעי. אם יוותרו חולשה ורעד לאורך זמן, אשר גם מפריעים לתפקוד, ניתן להיעזר בפיזיותרפיה ובתרופות נגד רעד, כפי שמוסבר בשאלה קודמת. |
| שאלה | אני אמנם מטופלת אצל רופא נוירולוג במרפאות חוץ בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, לשם אני שייכת. מדי חצי שנה אני מגיעה לביקורת. לדעתי אין שום התקדמות בטיפול ו/או בעזרה שאני אמורה לקבל, במיוחד לאחר 01 שנים שאני כבר חולה במחלה. אישית, אני מרגישה החמרה במצבי. במיוחד בתפקוד הרגל השמאלית שלי. הראיה בצד שמאל וחוסר שיווי המשקל שלי, שלצערי גורם לי לעיתים קרובות למעוד. איך אפשר לקבל יותר עזרה להקלה במחלה? |
| תשובה | דברי עם הרופא במרפאה על הבעיות שמטרידות אותך, והאם יש במקום פתרונות פרט לטיפול התרופתי, גם לטיפול פיזיותרפי, עזרה בסימפטומים השונים ואולי גם תמיכה פסיכולוגית, שפעמים רבות חשובה לא פחות מהתרופות. |
| שאלה | האם המחלה נעצרת באיזשהו שלב, או שזה תמיד הולך ומחמיר ? |
| תשובה | המחלה שונה מאד מאדם אחד לשני. לפעמים היא יכולה להיעצר למספר שנים, לפעמים להתקדם לאט או מהר יותר. ככלל, בפרספקטיבה של שנים רבות, יש התקדמות שהקצב שלה שונה ומשתנה מאחד לשני, והטיפולים הקיימים מאטים קצב זה. |
| שאלה | בעלון האגודה ובאתר, מפרסמים מאמרים מכל העולם, רק לא מאמרים של הרופאים המכובדים מישראל, החברים בוועד האגודה. מדוע לא? |
| תשובה | בעלון ובאתר מתפרסמים מדי פעם מאמרים ותגובות גם מרופאים ישראלים. ייתכן והמחקרים הגדולים הבינלאומיים המתפרסמים בחו”ל מקבלים באופן טבעי מקום בפרסומים של האגודה, אולם יש לדעת שרופאים ישראליים שותפים לחלקם, אפילו אם שמם אינו מופיע בכותרת בין מאות החוקרים שתרמו להם. |
| שאלה | נפגעתי בזיכרון איך מוכיחים זאת? |
| תשובה | ניתן לעבור טסטים מיוחדים, מבחנים קוגניטיביים או נוירופסיכולוגיים ע”י נוירופסיכולוגים, המומחים בביצוע ופענוח טסטים כאלה, או ע”י בטריות ממוחשבות של מבחנים הבודקים זיכרון, ריכוז, קשב, יכולת למידה , עיבוד אינפורמציה, יכולת ביצועית ועוד. יש מרפאות MS עם מומחים העוסקים בכך, ואחרות קשורות במרפאות זיכרון או מכונים שמעבירים מבחנים כאלה. |
| שאלה | אשתי מקבלת תרופות לטרשת הנפוצה, ואנו משלמים חלק זעיר ממחיר התרופה. על זה אנו מודים למרפאה שבכפר שלנו. אנו מבקשים לעדכן אותנו בכל תרופה חדשה. האם יש תרופות חדשות? |
| תשובה | התרופות המונעות בטרשת נפוצה שבסל (שלושת האינטרפרונים, קופאקסון, מיתוקסנטרון וטיסאברי) ניתנות למבוטחי הקופות לגמרי בחינם, ותרופות רבות נוספות להקלה על סימפטומים של המחלה ניתנות דרך הסל בהשתתפות עצמית קטנה. על כך יש להודות לא רק למרפאה בכפר, אלא גם למשרד הבריאות שהכניס אותן לסל, לאיגוד הנוירולוגי בישראל ולמומחים לטרשת נפוצה החברים בו, ששכנעו את משרד הבריאות להכליל את התרופות בסל. התרופה החדשה ביותר שנכללה בסל לפני כשנה היא טיסאברי. בגלל תופעות לוואי מסוימות שלה היא מיועדת למספר מוגבל של חולים, בעיקר כאלו עם מחלה מאד פעילה, שאינם מסתדרים עם הטיפולים הרגילים. בנוסף לתרופות אלו, יש תרופות רבות בשלבי מחקר שונים, חלקן עשויות להיות יעילות יותר מהקיימות ונוחות יותר בשימוש (תרופות בכדורים כמו קלדריבין, פינגולימוד, לקווינימוד, BG12, טריפלונומיד ועוד, עירויי נוגדנים כמו אלמטוזומאב, ריטוקסימאב, דקליזומאב, וטיפולים נוספים). |
| שאלה | האם שינויי מזג האוויר בעונת המעבר, יכולים להשפיע על ה”זרמים” ברגליים. שינוי במצב הגוף מישיבה לעמידה, מקשה על התנועה בשלב הראשון של ההליכה? |
| תשובה | שינויי מזג אוויר יכולים להחמיר סימפטומים קיימים כמו זרמים ברגליים, או לעורר תופעות ישנות שכבר חלפו או נחלשו. כדאי לבדוק האם הקושי בהליכה קשור בספסטיות ברגליים, עליה ניתן להקל בעזרת תרופות. |
| שאלה | כמה פעמים בשנה צריך לבקר אצל רופא נוירולוג? |
| תשובה | בממוצע פעם ב-3-6 חודשים. מעשית, לפי הצורך שמשתנה מאחד לשני. |
| שאלה | אני בת 46, חולה בטרשת נפוצה כ-10 שנים, יושבת על כסא גלגלים. לאחרונה, אני מרגישה שאני אומרת לעצמי “אין לי כוח” או מרגישה תחושה כזו של “אין לי כוח”, אבל בפועל יש לי כוח כשאני עומדת או רוצה לעסוק בפיזיותרפיה. אני רוצה להבין מה קורה? כמו כן אני עוסקת 3 פעמים בשבוע בפיזיותרפיה, 3 פעמים הידרותרפיה. אני רוצה להבין מה פשר התחושה הזאת? |
| תשובה | ייתכן שאת סובלת מתשישות או עייפות, סימפטום שכיח בטרשת נפוצה. קיימות סקאלות למדידת העייפות, וניתן לטפל בה ע”י תרופות ואמצעים נוספים, אחרי ששוללים סיבות נוספות. |
| שאלה | אני מאובחן מזה 3 שנים ובן 46. הרעד הופיע לאחר התקפים, ולא מרפה. אני עובד במשרה מלאה ומתפקד, אך הרעד מציק ומביך. יש לציין בזמן עייפות הרעד גובר. מה ניתן כדי להקל? |
| תשובה | רעד הוא הסימפטום הקשה ביותר לטיפול בטרשת נפוצה. קיימות מספר תרופות להקלה (קלונקס, איזוניאזיד, דראלין, טופמקס, טטראהידרוקנבינול, נוירונטין, טגרטול) אותן ניתן להתאים לפי סוג הרעד והתאמה אישית. יעילותן חלקית בלבד ויש לזכור שלכל אחת תופעות הלוואי שלה. במקרים קיצוניים קיימת גם אופציה של ניתוח. |
| שאלה | האם ומתי סלספט ייכנס לסל התרופות להתוויה של MS ולא אצטרך לשלם יותר מ-2,000 ש”ח לחודש ע”מ לקנות את התרופה שכה עוזרת לי? |
| תשובה | כדי שתרופה תיכלל בסל, עליה קודם להירשם ולהיות מאושרת ע”י משרד הבריאות בהתוויה המתאימה. אין עדיין עדויות משכנעות ממחקרים גדולים על יעילות התרופה לגבי כלל החולים אשר יהוו בסיס לאישור כזה, ולכן אני חושש שרישום התרופה לטרשת נפוצה והכללתה בסל עדיין רחוקים. |
| שאלה | לאחר התקף נוסף בחודש אוגוסט 2008 חלה ירידה בתחושה בעת קיום יחסים. התחושה נפגעה, כמו כן, זמן הזקפה קצר ולא חזק . השתמשתי בויאגרה. האם יש השתתפות, קופת החולים במימון הכדורים עקב עלותם הגבוהה? |
| תשובה | כדי שתרופה תיכלל בסל, עליה קודם להירשם ולהיות מאושרת ע”י משרד הבריאות בהתוויה המתאימה. אין עדיין עדויות משכנעות ממחקרים גדולים על יעילות התרופה לגבי כלל החולים, אשר יהוו בסיס לאישור כזה, ולכן אני חושש שרישום התרופה לטרשת נפוצה והכללתה בסל עדיין רחוקים. |
שאלות לגב’ מיטל ריבובסקי- נהון עו”ס, עובדת סוציאלית,
|
|
| שאלה | במה העובדות הסוציאליות יכולות לעזור. כמו למשל לשמוע מה עובר עלי, ועל המחלה, ומה שקשור בבית בחיי היומיום. |
| תשובה | תפקידן של העובדות הסוציאליות משתנה בהתאם למסגרת שבה הן נותנות שירות. העו”ס בבית חולים /מרפאה תפקידה. * לאפשר לחולה ולמשפחתו (בהתאם לנדרש) לחלוק את הקשיים בהתמודדות עם מחלה כרונית וההשלכות שלה על חיי היומיום, כולל המורכבויות המשפחתיות שנוצרות בגינה , ביצוע שיחות זוגיות, שיחות עם הילדים, מפגשים פרטניים כנדרש. * לדאוג למיצוי מלא של הזכויות המגיעות לחולה ועדכונו על האפשרויות – ביטוח לאומי, לשכת הבריאות. * קישור ותיווך עם גורמים בקהילה אשר אמונים על תחומים אחרים בטיפול בחולה – עו”ס ברווחה עו”ס בקופ”ח, מסגרות חינוכיות (בכל הנוגע לילדים) וגורמים מטפלים אחרים. |
| שאלה | לדאבוני, מעולם לא ראיתי ואני לא מכירה כל עובדת סוציאלית הקשורה למחלה שלי. אין לי למי לפנות לשאול אודותיה (בבאר-שבע, מקום מגורי). מה ניתן לבקש ממנה על מנת לקבל עזרה להקלה בחיים היומיומיים. לדוגמא עזרה בבית. |
| תשובה | אני מציעה שתבדקי במרפאה בה את מטופלת מי העובדת סוציאלית. ניתן גם לפנות לעובדת סוציאלית של קופ”ח, אפשר לבדוק זאת גם באמצעות רופא המשפחה או המזכירות של הסניף. ישנן זכויות שונות בהתאם לקריטריונים מסוימים ובהתאם לאפשרויות ולמצבך, תוכל העו”ס להפנות אותך לקבלת העזרה הנדרשת. |
| שאלה | כיום הנני הולך בקושי רב. האם אני זכאי לרכב וכיצד ממשים זכאות זו? |
| תשובה | אדם המוגבל בניידות זכאי לגמלת ניידות. הגמלה כוללת הלוואות והחזר הוצאות עבור ציוד לרכב ואביזרים המקלים על הניידות, וקצבת ניידות חודשית לבעלי רכב ולחסרי רכב. להגשת תביעה לגמלת ניידות יש למלא טופס בקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות ולשלוח ללשכת הבריאות המחוזית כמפורט בטופס. את התביעה לגמלת ניידות מגישים או שולחים לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים באמצעות טופס תביעה, בצירוף תוצאות הבדיקה לקביעת מוגבלות בניידות, כפי שהתקבלו מלשכת הבריאות המחוזית. ייתכן שהתובע יתבקש להתייצב לפני ועדה רפואית שתקבע את סוג הגמלה ושיעורה. |
שאלות לגב’ דליה ניצני, פיזיותרפיסטית אחראית
|
|
| שאלה | קיבלתי את מירב הטיפולים וזה לא עזר לספסטיות . האם יש דרך אחרת? |
| תשובה | לא ציינת מהם הטיפולים שקבלת, לפיכך, אמנה את מגוון הטיפולים בפיזיותרפיה המיועדים להפחתת הספסטיות (בקשר לתרופות והזרקות יש לפנות לרופא) : א. ביצוע מתיחות לגפיים ולגו יומיום באופן עצמאי או בעזרת מטפל. ב. טיפול בשרוולי לחץ. ג. עמידה טיפולית. ד. שימוש במכשיר אופניים (APT) בצורה פסיבית. ה. טיפול בקרח. ו. טיפול בשיטת .Cranio sacral therapy |
| שאלה | הדבר שעוזר לי מבחינה פיזית זה פיזיותרפיה. לדעתי, אני לא מקבלת מספיק בגלל הגבלה של קופ”ח. במה תוכלו לעזור לי יותר ? |
| תשובה | עליך ליישם בבית יומיום את כל מה שהדריכו אותך בפיזיותרפיה, באופן עצמאי או בעזרת בן משפחה או מטפל. אין להסתפק בטיפול X1-X2 בשבוע. אפשר גם להגיע לטיפול הידרותרפיה בבריכה טיפולית ו\או להפעלה גופנית בעזרת מדריך כושר מומחה לטיפול בנכים. כל האפשרויות הנ”ל ניתנות במרכזנו. בכל מקרה, על תדירות ומספר הטיפולים מחליטים רופא ו\או פיזיותרפיסט. |
| שאלה | מה הטיפול הכי יעיל? תרגול? מסאז’ים? |
| תשובה | בד”כ יעילות הטיפול מושגת בשילוב מספר טיפולים כגון פיזיותרפיה פרטנית והפעלה בעזרת מדריך כושר או טיפולי הידרותרפיה. למסז’ חשיבות בהגמשת הרקמה הרכה, דבר שעוזר כמובן, אך אין ספק שלהפעלה מודרכת חשיבות מרבית. |
| שאלה | לפני שבעה חודשים עברתי התקף של המחלה. קיבלתי סטרואידים ואחרי האשפוז אמרו שאני צריכה פיזיותרפיה, ומאז הפיזיותרפיה, הכאבים בכל הגוף רק החמירו. מה עלי לעשות? |
| תשובה | עליך להגיע להתייעצות עם הרופא המטפל ולדווח על הכאבים לפיזיותרפיסט המטפל. יש ברשותו מגוון טיפולים שיוכל להציע לך להקלה על הכאבים. |
| שאלה | כיצד אפשר לקבל עזרה בנושא הפיזיותרפיה בבאר-שבע? לאן ולמי לפנות? אני שייכת לקופת חולים מכבי. |
| תשובה | לקופ”ח מכבי יש פיזיותרפיסטים בכל מחוז, ובטוחה אני שגם בברית הנגב. עליך לוודא שנמצא שם פיזיותרפיסט המתמחה בתחום הנוירולוגי. אך אם יהיה צורך בכל זאת, יוכל להתייעץ עמנו טלפונית. |
| שאלה | עפ”י הרופאים שום דבר אינו משותק אצלי. האם בעבודה עם פיזיותרפיסט פרטי, אוכל לחזק את השרירים מחדש ולהביא את עצמי למצב שבו אוכל לקום מהכיסא? |
| תשובה | בעקרון שריר שאינו משותק, אך נחלש, ניתן לחזק בפיזיותרפיה מכוונת לבעיה, לאו דווקא באופן פרטי, ניתן לחזק שרירים ולשפר תפקודים. אין להבטיח עד כמה במדויק. |
| שאלה | קיבלתי פיזיותרפיה בבית. מצבי עדיין קשה. האם אני יכולה לקבל פעם נוספת טיפול? |
| תשובה | בהחלט כן, עליך לפנות לרופא המטפל, שיעריך את מצבך ויפנה אותך לטיפול המתאים. |
| שאלות לד”ר שלמה פלכטר מנהל היחידה לטרשת נפוצה, בי”ח אסף הרופא, צריפין |
|
| שאלה | בשנה האחרונה הייתה החמרה במצבי והתחלתי לסבול מכאבים ברגליים. האם הטיפולים לטרשת אמורים להשפיע או להפחית לי את הכאבים ברגליים? |
| תשובה | לא. |
| שאלה | אני בת 30, מטופלת שנתיים באבונקס. בשנה האחרונה חוויתי 2 התקפים שבעקבות אחד מהם אושפזתי. הרופא המטפל המליץ לי לעבור לרביף מאחר ומדובר באפשרות למינון גבוה ויעיל יותר. מה דעתך? |
| תשובה | יש לשנות את הטיפול לאור זה שהיו שני התקפים. האפשרויות להעלות מינון אינטרפרון כמו בטאפרון או רביף, או לעבור לקופקסון או טיסברי, הכל בהתאם לשיקולי הרופא המטפל שמכיר אותך. |
| שאלה | אני סובלת מספסטיות קשה ברגליים, והאצבעות שלי בכפות הרגליים נכנסות פנימה. אני מקבלת בקלוסל של 25 מ”ג X6 ביום + קלונקס, פעמיים ביום, בוקר וערב ועושה פיזיותרפיה ולא מצליחה לישר את כפות הרגליים. אני מבקשת לדעת מה לעשות? אני משתמשת ברולטור ולפעמים בכסא גלגלים. שמעתי שיש משאבה ושמים משקלים ויורד לכל הגוף דרך צינורות בספסטיות, השאלה עד כמה זה עוזר? |
| תשובה | אכן על פי המינון שאת מטופלת בו בבקלוסל הגעת למינון המקסימלי בכדורים, קיימת אפשרות לבדוק אופציה בכדורים דנטריום (דנטרולן), במידה והתרופה אינה ניתנת להשגה יש אפשרות להשתיל צינורית להזלפת בקלוסל במינונים זעירים. שיטה זו הוכיחה את עצמה כיעילה במקרים של ספסטיות קשה שאינה מגיבה לתרופות אחרות. בפרוצדורה יש סיכונים מהחדרת גוף זר לגוף. במדינת ישראל שיטה זו לא כלולה בסל, לדאבוננו, ועל כן רק במקרים בודדים, הצליחו להשיג את החומר והמשאבה לצורך מתן התרופה. השיטה יעילה ברוב המקרים שהשתמשו בה. השיטה אינה כלולה בסל וקשה ליישמה אצל החולים, אולם יש מסגרות מסוימות בהן ניתן לקבל שימוש חריג לשימוש בשיטה. |
| שאלה | קראתי באינטרנט על הצלחה בטיפול עם עקיצות דבורים. האם נכון שעקיצות דבורים יכולות לרפא את המחלה? |
| תשובה | עקיצות דבורים לא מרפאות את המחלה. השיטה אכן מיושמת בארה”ב, יש חוות טיפוליות לטיפול בעקיצות דבורים ויש הצלחה בחלק מהמטופלים. בישראל יש חולים שטופלו בשיטה זו, חלק בהצלחה וחלק לא. מטופלים הפסיקו את השיטה כי הסיבולת שלהם נמוכה. |
| שאלה | מהן הסיבות אשר גורמות למחלה זו? איך אפשר להתגונן ממחלה זו? האם המחלה פוגעת בגיל מסוים או בכל גיל? האם המחלה היא מדבקת? |
| תשובה | המחלה מוגדרת כמחלה של מע’ החיסון, אוטואימונית- דלקתית, הפוגעת בחומר הלבן אצל חולים שיש להם נטייה גנטית לחלות במחלה. אין גורם מוכח למחלה אך יש גורמים סביבתיים אפשריים שמוציאים את המחלה לפועל כמו זיהומים ויראליים (הרפס, חצבת, ועוד), וכן מצבי לחץ ודחק נפשיים שגם הם גורמים שיכולים EBVלחולל את המחלה. המחלה מופיעה באמצע שנות העשרים, ויש גם תינוקות או אנשים מבוגרים מעל 65. המחלה אינה מדבקת. |
| שאלה | האם יש חדשות בקשר לטיפול בחולי M.S ? מה סיכויו של חולה M.S לשפר את הניידות שלו? איך הוא יכול לקבל עדכון על חידושים? אני מרותק בכיסא גלגלים, רגל שמאל משותקת והיכולת שלי ללכת כמעט אפסית. |
| תשובה | החדשות העיקריות הן שיש מחקרים רבים בשלבים מתקדמים של פיתוח תרופות חדישות שיעילותן, אנו מקווים, תהיה גבוהה מהקיימות כיום. עובדים על פיתוח של חומרים שמרפאים ומשקמים נזקים שקרו עקב התהליכים הדלקתיים. השיפור בניידות הוא ע”י פיזיותרפיה והידרותרפיה, לפי הצורך. ניתן לקבל עדכון באתרי אינטרנט שעוסקים בט”נ. |
| שאלה | האם טיפול ב-TYSABRI גורם לנשירת שיער? האם כשחולים בשפעת או הצטננות חזקה ניתן לקבל הטיפול של TYSABRI ? האם יש התנגדות עם תרופות אחרות כמו אנטיביוטיקה או קולדקס? איך בוחרים איזה תרופה לטרשת הכי מתאימה לפציינט מסוים? האם טיפול ב-TYSBARI – הוכיח את יעילותו, מה הרכב החומרים שבחומר, מהן תופעות הלוואי אם יש? |
| תשובה | למיטב ידעתי לא. אנו ממליצים במחלת חום לא לבצע טיפול בטיסברי כי הטיפול עלול להחריף את הטיפולים הקיימים. לא דווח על קשר לקולדקס. קיים קושי לבחור תרופה מתאימה לחולה. נלקחים בחשבון ע”י הרופא המטפל מספר גורמים כמו גיל הופעת מחלה, מס’ התקפים, תמונת MRI, מצבו של המטופל והערכת הרופא על יכולת התמדה בטיפול. במחקרים שבוצעו בטיסברי, התרופה הוכחה כיעילה בצמצום התקפים ובהפחתת הופעת נגעים ובהאטת קצב הצטברות נכות. יש דיווחים שאצל חלק מהחולים חל שיפור בתמונה קלינית. החומר של התרופה זה נוגדן חד שבטי ממקור אנושי. תופעות לוואי שיכולות להופיע: תגובות אלרגיות, תגובות מקומיות, פגיעות בכבד, החמרה או ריבוי בזיהומים, הופעה של זיהום וירלי שיכול להיות קטלני PML, ונטייה להופעת נגעים חדשים של סרטן עור – מלנומות. |
| שאלה | מצבי טוב מאוד ואני מרגישה טוב. הבן שלי סובל מאי-ספיקת כליות. האם אני יכולה לתרום לו כליה, או שאני נפסלת על הסף? |
| תשובה | אין לנו ניסיון עם חולי טרשת נפוצה תורמי איברים. רצוי לא לתרום איברים אם חולים במחלות של מע’ החיסון, להערכתי. |
| שאלה | אני מרגיש טשטוש בעיניים ודפיקות לב. האם זה כתוצאה מהמחלה או מטיפול בבטאפרון? |
| תשובה | הייתי ממליץ לעשות הערכה של רופא עיניים וקרדיולוג. הסבירות שזה קשור לטיפול היא נמוכה. |
| שאלה | אני סובלת מחרדה ובכי שמתפרץ בכל רגע מה ניתן לעשות? |
| תשובה | אני ממליץ לפנות לרופא המטפל ולשקול אם יש צורך בטיפול נפשי, כולל טיפול תרופתי. |
| שאלה | אני בת 49 חולה בטרשת נפוצה, מאובחנת כ-9 שנים וחולה 18 שנים. האם יש קידום בכדורים שיחליפו את הזריקות? אני מוגדרת כחולה במצב התקפי – הפוגתי. |
| תשובה | נכון להיום, בישראל אין כדורים המשמשים כטיפול לטרשת נפוצה התקפית. בעתיד הקרוב אנו מקוים שיוכנסו כדורים לאחר שיוכיחו את עצמם במחקים. להערכתי, תוצאות יהיו בטווח של שנתיים. |
שאלות לגב’ סימונה גלב, מרפאה בעיסוק אחראית
|
|
| שאלה | האם רפלקסולוגיה עלולה להזיק? מה הטיפול האלטרנטיבי הכי מומלץ? |
| תשובה | רפלקסולוגיה אינה נמצאת תחת אחריות/טיפול המרפא בעיסוק. היא קשורה לתחום הטיפולים האלטרנטיביים. מידע בנושא ניתן לקבל אולי במכוני הרפואה המשלימה של קופות החולים, שם ניתן לקבוע תור לרופא היחידה שמבצע אבחון ראשוני וקובע איזה טיפול אלטרנטיבי מומלץ. כדאי להיוועץ בנושא גם בנוירולוג המטפל. |
| שאלה | האם יש בבאר-שבע מרפא בעיסוק. מאחר ואני היום יושבת בבית ולא עובדת, הייתי מאד שמחה להיעזר בריפוי בעיסוק. למי לפנות? |
| תשובה | בנוגע לריפוי בעיסוק בבאר שבע; אני מאמינה שיש שם שרות כזה – בררי בקופת חולים אליה את משתייכת. הסיבות לטיפול בריפוי בעיסוק הינן קשיים בתפקוד הידיים, קשיים קוגניטיביים (חשיבתיים) וקשיים כלליים בתפקודי יומיום שונים, כולל התייחסות לשינויים במצב תעסוקתי, כפי שתיארת. בד”כ ההמלצה לאבחון וטיפול בריפוי בעיסוק מגיעה מהרופא המטפל (לרוב הנוירולוג). אם את חושבת שיש צורך; בקשי מהרופא המטפל הפניה וגשי איתה לקופ”ח, שאמורה לספק לך את השירות הזה. באם הקושי הינו רק על רקע הפסקת עבודה והעדר עיסוק משמעותי; ניתן לפנות גם ליחידה לשיקום תעסוקתי-מקצועי בביטוח לאומי, שם נעשה אבחון והכוונה מתאימה בנושא. |
| שאלה | בקרתי פעמיים במרפאה, אך ללא הועיל והצלחה ! מה עלי לעשות? |
| תשובה | ראשית, לא ברור באיזו מרפאה ביקרת. שנית, לא ציינת מה הבעיה שבגללה הגעת ומה כלל הטיפול. בכל מקרה כמו בכל דיסיפלינה טיפולית; לעיתים יש הצלחות ולעיתים לא. במידה והיית מפרטת, אולי היה קל יותר להסיק ולענות לשאלתך ולהתייחס ספציפית. הייתי מציעה לפתוח את הנושא ולשאול את המרפא שטיפל בך. |
| שאלה | שמעתי שישנם מטופלים שפונים לריפוי בעיסוק. לא ברור לי מה הם עושים שם, והאם גם אני כחולה טרשת נפוצה יכול להיעזר בכך? |
| תשובה | ריפוי בעיסוק הינו מקצוע המתייחס לתפקוד האדם בעל המגבלה (המטרה ללמד טכניקות לשיפור תפקוד ולהתאים סביבה ועזרים לפי הצורך):בודק ומטפל בתפקודי ידיים לקויים (תוך התייחסות לכח שרירים, תחושה ומוטוריקה עדינה) ומאבחן ומטפל גם בקשיים חשיבתיים (קשב וריכוז, זיכרון, תפיסה, הבנה, שפה ועוד). במרכז לטרשת נפוצה מטופלים רבים מופנים (לרוב ע”י הנוירולוג) לריפוי בעיסוק, ונעזרים בשרות זה על מנת לשפר ולשמר את התפקודים הנ”ל. |
שאלות לד”ר אולגה חילקביץ – רופאה מוסמכת מביטוח לאומי,
|
|
| שאלה | אני מקבלת ביטוח לאומי + ניידות . המטפלת לבד עולה לי כמעט אלף דולר לחודש, עם זכויות שמגיעות לה. האם ניתן לעלות את הקצבה? אני אם גרושה לשלוש בנות בגיל ההתבגרות, מאוד קשה לי ! |
| תשובה | אם את צריכה מטפלת לעזרה בטיפול בעצמך, ממליצה להגיש בקשה לשירותים מיוחדים. |
| שאלה | אני חולת M.S . מטופלת בזריקת “רביף” 3 פעמים בשבוע. יש לי מטפלת 5 פעמים בשבוע, 3 שעות ביום. יש לי 80% נכות. המצב שלי החמיר ואני זקוקה ליותר עזרה. האם מגיעות לי יותר שעות לעזרה? |
| תשובה | אני ממליצה להגיש בקשה לשירותים מיוחדים, עם בקשה על החמרת מצבך. |
| שאלה | קשה לנו לשלם את הארנונה, אנו מבקשים לפטור אותנו מתשלום הארנונה. |
| תשובה | נכה, שמקבל קצבה מביטוח לאומי, יכול להגיש בקשה לעירייה על הקלות בתשלום ארנונה. |
| שאלה | אני גר בבית-קסלר בקרית חיים. אני מקבל קצבת נכות חלקית וקצבת ניידות. אני נכה 100%, מרותק לכסא גלגלים. האם אני זכאי לשירותים מיוחדים? |
| תשובה | נכה עם נכות רפואית 100% יכול לקבל גם עזרה בניידות וגם שר”ם. |
| שאלה | האם ישנן זכויות מסוימות למי שמאובחן כחולה בטרשת נפוצה- ללא תסמינים (כלומר בשלב מוקדם של המחלה), ואם כן כיצד מיישמים זכויות אלו? |
| תשובה | אבחון בלבד לא נותן לחולה זכויות בביטוח לאומי. |
| שאלה | אני חולה בטרשת נפוצה מאז 1999. היום הולך בקושי רב, כיום עדיין עובד. אם אפסיק את עבודתי לחלוטין, לאיזה גמלה אהיה זכאי ? |
| תשובה | גמלה תלויה גם באחוזי נכות, וממצב משפחתך. |
| שאלה | האם מגיע לי תו נכה? אני מקבלת נכות 100%. יש לי בעיות בברכיים וברגליים ואני מקבלת זריקות בעמוד השדרה לכאבים. האם מגיעה לי הלוואה לקניית רכב? |
| תשובה | אני ממליצה להגיש בקשה לגמלת ניידות. |
| שאלה | יש לי נכות 60%, ההחלטה התקבלה לפני 5 חודשים. לא הספקתי לערער. האם אני יכולה שוב לפנות לביטוח לאומי, כי מצבי הדרדר ואני חושבת שמגיעים לי אחוזי נכות גבוהים יותר. |
| תשובה | את יכולה להגיש בקשה לבדיקה חוזרת, עקב החמרת מצבך, 6 חודשים לאחר קביעה קודמת. |
| שאלה | למרות שקיבלתי את אחוזי הנכות למחלה, איך אפשר להיעזר בהם על מנת לקבל איזושהי עזרה ברכישת רכב. רכב היום עבורי זה הרגליים שלי. אמנם יש לי רכב, אך הוא מאד ישן וכנראה גם עומד לפני השבתה. אני נוהגת. |
| תשובה | מומלץ להגיש בקשה לגמלת ניידות. |
| שאלה | אני מקבלת קצבת נכות לצמיתות. בשנתיים האחרונות ניסיתי לעבוד מעט, אך מחודש אפריל השנה הפסקתי ואני בבית. רציתי לשאול בנושא לימודים, אם אני רוצה ללמוד קורס באוניברסיטה (אימון) בכדי לעזור לעצמי וגם לעסוק בזה בעתיד, האם יש החזר על לימודים או סיוע מהביטוח הלאומי? אני מקווה שיש משהו שיעזור. פעם כששאלתי במשרד השיקום נאמר לי שזה עלול לפגוע בקצבה, חששתי, ולכן לא הלכתי ללמוד, כעת אני שוב שואלת אולי משהו השתנה? אני בת 53, ובחרתי בתחום שאותו אוכל ללמוד, לשנות מקצוע ואולי לעסוק בזה? |
| תשובה | אני ממליצה לפנות למחלקת שיקום בביטוח לאומי. |
| שאלה | למרות שאני מקבלת קצבה מביטוח לאומי, לפעמים אני רוצה להיות במסגרת של עבודה, האם זה אפשרי? |
| תשובה | כל נכה יכול לעבוד, אך אני ממליצה לבדוק במחלקת נכות של ביטוח לאומי איזה משכורת את יכולה לקבל, בלי לפגוע בקצבה. |
| שאלה | יש לי 90% נכות רפואית ו- 60% נכות בניידות. מה הביטוח הלאומי יממן לי בכל הקשור לניידות? יש לי קשיים בתפקוד היומיומי, ואני רוצה להגיש תביעה לשר”מ. האם אקבל את שתי הקצבאות? כיום הנני הולך בקושי רב. האם אני זכאי לרכב וכיצד ממשים זכאות זו? |
| תשובה | מומלץ להגיש תביעה לקצבת ניידות. |
שאלות לפרופ’ יואב צ’פמן
|
|
| שאלה | הרופא שלי סיפר לי על טיפול חדש לטרשת. הוא אמר שקוראים לו טיסברי. האם הטיפול בטיסברי יכול לעצור את המחלה? |
| תשובה | אף אחת מהתרופות שכרגע בשימוש לא עוצרת לחלוטין את המחלה וטיסברי אינה יוצאת דופן בעניין זה. לכל חולה יש להתאים את הטיפול האופטימלי, האישי ואין תשובות גורפות לכל החולים. |
| שאלה | הובחנתי בטרשת והמליצו לי על טיפול בזריקות של פעם בשבוע. האם הטיפול יכול לעצור את המחלה? האם כדאי לי להזריק? |
| תשובה | אף אחת מהתרופות שכרגע בשימוש לא עוצרת לחלוטין את המחלה. לכל חולה יש להתאים את הטיפול האופטימלי האישי ואין תשובות גורפות לכל החולים. |
| שאלה | אני מטופל באבונקס כבר 6 שנים. לאורך תקופה חוויתי רק התקף אחד. האם המחלה נעצרה? האם כדאי לי להפסיק בטיפול? |
| תשובה | הטיפול הינו מתמשך על שנים רבות וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בשאלות כאלו. |
| שאלה | התחלתי טיפול בזריקות של פעם בשבוע. קראתי באינטרנט שיכולות להיות תופעות לוואי קשות. האם אני אוכל לעבוד ביום של הזריקה? מהן תופעות הלוואי שיכולות להיות לי בטיפול באבונקס? |
| תשובה | תופעות לוואי של טיפול באינטרפרונים, בד”כ, אינן קשות ולרוב החולים שבטיפול באינטרפרון בטא יכולים להמשיך בחייהם כרגיל. |
| שאלה | אני בן 30, מטופל באוונקס מזה 3 שנים. בשנה האחרונה היו לי 3 התקפים קשים. האם כדאי לי לשנות טיפול? ואם כן אז לאיזה? האם זה נכון שמינון יותר גבוה ומספר הפעמים שמזריקים את התרופה, משפיע על היעילות של הטיפול? |
| תשובה | אכן 3 התקפים בשנה זו התוויה ברורה להחלפת טיפול. באים בחשבון מספר טיפולים שכוללים אינטרפרונים במינון גבוה או קופקסון או תרופות חדשות אחרות. |
| שאלה | אני חולה בטרשת נפוצה שנתיים ואני מטופל באבונקס. לדברי הרופאה שלי אני מדרדר וכדאי להחליף טיפול. היא הציגה בפני את האפשרות לקבל רביף 44. שמעתי שזו אותה התרופה. האם כדאי לי לקבל קופקסון? |
| תשובה | נא לפנות לרופא המטפל לייעוץ אישי על פי מצבך. |
| שאלה | אני בכסא גלגלים. התרופות כבר לא עוזרות לי. אני מפחד לקחת טיסברי בגלל שאפשר למות מזה. מה דעתך? |
| תשובה | אכן יש סיכונים במתן של טיסברי ובד”כ התרופה אינה ניתנת לחולים בכסא גלגלים. |
| שאלה | בת 50 מטופלת בבטאפרון כבר 10 שנים. מצבי טוב ודי שמור לאורך השנים. אני מרוצה מהטיפול. שאלתי היא כמה זמן להמשיך בטיפול? |
| תשובה | מקובל היום שטיפול יש להמשיך באופן מתמיד. סביר להמשיך עם הטיפול שהיה יעיל וטוב עד היום. במידה ויופיעו טיפולים שמרפאים לחלוטין את המחלה או תרופות אחרות, יהיה מקום לשקול שינוי. |
שאלות לד”ר גיל רביב
|
|
| שאלה | לאחר התקף נוסף בחודש אוגוסט 2008 חלה ירידה בתחושה בעת קיום יחסים. התחושה נפגעה, כמו כן, זמן הזקפה קצר ולא חזק . השתמשתי בויאגרה. שאלתי, האם יש השתתפות, קופת החולים במימון הכדורים עקב עלותם הגבוהה? |
| תשובה | השימוש בתרופה אינו מכוסה ע”י הקופה, מאידך קניית התרופה בבתי מרקחת של הקופות היא בהנחה. |
| שאלה | למה אחרי שאני שותה, אני מיד צריכה להתפנות, ולפעמים לא מספיקה להגיע מיד אפילו לשירותים בבית? מה ניתן לעשות? כדורים שקיבלתי בעבר בשם ” אלטרולט ” פגעו ב-5 קצות אצבעותיי ביד אחת. אני לא יכולה להמשיך להיות רתוקה לבית, לא מספיק מס’ שנים?! |
| תשובה | חובה לבצע ברור אבחנתי אורולוגי לבעיה. באבחנה ניתן לטפל כך שאיכות החיים לא תפגע. כדורי אלטרולט אינם, בעקרון, תרופות לבעיית השתן. |
| שאלה | איך קורה שלעיתים אני מרגישה שאני צריכה פיפי כאן ועכשיו! ובד”כ מתי שאני מרגישה מלאה, אז אני הולכת לשירותים. אין לי בריחות שתן אבל כשזה בא זה יכול לרדת על המקום. |
| תשובה | התיאור מתאים לבעיית כווץ יתר -באנגלית – URGE דחיפות. אם לא עברת ברור אורודינימי לא נוכל להתאים את הטיפול היעיל. |
| שאלה | יש לי בעיית שתן. אני מצנתרת כל יום, לפחות פעם ביום, ואני כל הזמן משתמשת בכפפות ומנקה את האזור טוב, וכל הזמן אני עם אנטיביוטיקה. מה עלי לעשות, תמיד יש דלקת? |
| תשובה | במשטר צינטורים עצמיים אין הגיון בלקיחת אנטיביוטיקה קבועה-תמיד הבדיקה תהיה חיובית! מטפלים באנטיביוטיקה, רק כאשר יש סימני זיהום פעילים כגון: חום, צמרמורת, החמרה בתסמינים נוירולוגים. |
| שאלה | אני בגיל 70 ואשתי בגיל 66. אשתי חולה בטרשת נפוצה. האם יש השפעה למחלה על התפקוד המיני? האם אפשר לשפר את התפקוד המיני? האם יש לתזונה השפעה על התפקוד המיני? |
| תשובה | המחלה יכולה לפגוע בתפקוד המיני. ניתן לשפר את התפקוד. פנה לייעוץ רפואי. |
| שאלה | איך אני יכול לשפר את התפקוד המיני שלי? האם מומלץ להשתמש ב- VIAGRAובאיזה מינון? אני עושה קטטריזציה פעמיים ביום וסובל מזה שאין לי בכלל תפקוד מיני. |
| תשובה | כדורי ויאגרה או סיאליס או לויטרה ישפרו את תפקודך המיני. המנון הוא בהתאם לתגובה לאחר יעוץ רפואי. |
| שאלה | יש לי הפרעות במתן שתן כגון: תכיפות גבוהה, זרם חלש. אני נוטל תרופה בשם XATRAL10 מ”ג, שעוזרת מעט. האם יש פתרון טוב יותר? |
| תשובה | מאחר ואין בידי מידע על גילך ומחלותיך הנלוות או איזה ברור עברת, קשה לתת יעוץ מכוון! |
| שאלה | למה יש לי כל-כך הרבה דלקות בדרכי השתן? האם יש תרופה שיכולה למנוע או להפחית תכיפות דלקות בדרכי השתן? איך אפשר לחזק את המע’ החיסונית של הגוף, כשהטיפול התרופתי ב-M.S מדכא אותה? |
| תשובה | זיהומי שתן חוזרים מחייבים ברור אורולוגי מלא. מאחר ואינני יודע את גילך , היסטוריה מילדותית וכו’, קשה לתת יעוץ, פני לייעוץ אורולוגי. ניתן לפתור את הבעיה !! |
| שאלה | אני בת 49 בפתח גיל המעבר. לפני כמה חודשים הובחנתי בשלפוחית רגיזה בשתן. שותה ויסיקאר 5 מ”ג כמה חודשים, ועכשיו שוב תופעות בתכיפות השתן חזרו. עליתי ל-10 מ”ג. שאלתי היא האם הגוף מתרגל לתרופה כל כמה חודשים כשצריך לשנות מינון? |
| תשובה | א. יתכן שכן. ב. תמיד יש לשלול נוכחות זיהום נלווה בשתן. |
| שאלה | יש לי הפרעות במתן השתן ותפקוד מיני. מה עלי לעשות בקשר לתפקוד מיני? השתן רוב הזמן בורח, קשה להתאפק ואם אני מתאפקת אחרי נטילת שתן, כואבת לי הבטן. איזה בדיקות עוד אפשר לעשות? |
| תשובה | חובה ברור אורולוגי. פני לייעוץ ניתן לפתור את הבעיה !!! |
| שאלה | האם יש קשר בין טרשת נפוצה ועצירות במערכת העיכול? |
| תשובה | התשובה היא כן . יתכן שיעוץ דיאטנית תפתור את הבעיה. |
| שאלה | אם לוקחים כדורים כנגד בריחת השתן לכל החיים? האם זה מזיק לכבד? |
| תשובה | בעקרון לא. |
| שאלה | מזה 6 שנים אני מקבלת תרופה צטרוסיטול SR 4 מ”ג. עוד כמה זמן אני צריכה לקבל תרופה? |
| תשובה | תלוי בתסמינים הגופניים. לדעתי לאחר 6 שנים טיפול יש צורך בברור אורולוגי מלא. |
שאלות לגב’ מור לביא, פסיכולוגית שיקומית מומחית,
|
|
| שאלה | אני כ-3 שנים פרודה מבעלי, שעזב את הבית ואני בתהליכי משפט. הוא עזב את הבית כעבור 26 שנים של נישואים טובים. היום הוא נלחם איתי בבית הרבנים על הבית, על המזונות וזה מקשה על המחלה ואני מאוד רגישה. הלכתי להרבה שיחות עם פסיכולוגית וללא עזר. אני מקבלת רסיטל במינון של 40 מ”ג, ולא עוזר, אני כל הזמן בדיכאון. |
| תשובה | התהליך שאת עוברת הינו תהליך מורכב וכואב מאד. עליך לדעת שהדיכאון שלך הינו דיכאון תגובתי למצב החדש יחסית (כן, שלוש שנים הם לא זמן רב לתהליך שכרוך במשפט, בודאי בהתמודדויות בלתי פוסקות עם הפרוד, בשל המשפט). ראשית, אין לי ספק כי הזמן יעשה את שלו וכאשר התהליך המסובך יסתיים את תרגישי הרבה יותר טוב. עם זאת, שיחות עם פסיכולוג בתקופה זו יכולות לעזור “לשחרר קיטור” ולחשוב יחד על דרכי התמודדות שיכולות לעזור לך יותר, אך לא תמיד הציפייה להרגשה טובה יותר אכן מתקיימת. אחרי שאת יוצאת מחדר הפסיכולוג את חוזרת לאותו מצב כואב. חשוב לבנות קבוצת תמיכה שתעזור לך בחיי היומיום (משפחה, חברים, חברים הסובלים גם הם מטרשת ועברו תהליכים דומים לשלך). יתכן וכדאי לך גם להתייעץ עם הפסיכיאטר על שינוי תרופתי, לתרופה שתעזור לך יותר בתקופה זו. אני מאחלת לך שהתהליך יסתיים במהירות המרבית ולשביעות רצונך. |
| שאלה | כמאובחן מ -96/5 , איך אתגבר על קשיי ההסתגלות שיש לי, הן בעבודה והן חברתית? |
| תשובה | לא מעט שנים אתה כבר מאובחן, אך יתכן ובשל הידרדרות המחלה לאורך השנים, קשיי ההסתגלות עולים כל פעם מחדש. אני שומעת מאנשים רבים החולים בטרשת נפוצה על הקושי שלהם להתמודד עם המחלה בשל היותה כרונית. המאבק לחיים נורמטיביים, למרות המחלה, דורשת הסתגלות הן בעבודה והן הסתגלות חברתית. אינך כותב לי מה מצבך הפיזי, ומה זה אומר מבחינתך הסתגלות לעבודה או הסתגלות חברתית? האם הסביבה לא מקבלת אותך עם הקשיים? האם אתה מתקשה להישאר במקום העבודה הקבוע? האם יש קושי להסתגל לעבודה חדשה המתאימה ליכולותיך הפיזיים או הקוגניטיביים? כך הדבר גם לגבי החברה. האם חבריך מן העבר התרחקו ממך? האם אתה מתקשה למצוא חברה ולא מאמין כי תצליח מבחינה חברתית בשל המחלה? אנא פרט יותר על מצבך הגופני, וכן על מצב העבודה והמצב החברתי, כך שאוכל לענות לך באופן ספציפי יותר. |
| שאלה | רופא אמר לי פעם כי אני בריאה בראש בגלל החשיבה החיובית, שאף פעם אני לא אומרת שאני חולה. האם זה נכון? |
| תשובה | אין ספק כי כאשר אדם עם מחלה חי לצד המחלה והיא לא “עוטפת” את כל כולו, אלא חייו מתנהלים בהתאם ליכולות, והוא מנצל את היכולות שלו לעשייה יומיומית, דרך זו יכולה להשפיע על איכות חיים טובה. כאשר אני מדברת על התנהלות לצד המחלה, איני מדברת על הכחשת המחלה, אלא על חיים על פי היכולת. חיים לצד מחלת הטרשת הנפוצה לא תמיד קלים, ונדרשים טיפולים פיזיים, רפואיים, התמודדויות עם מצבים גופניים מאד לא נוחים, אך ניתן ליצור וליהנות מאיכות חיים עד כמה שיותר טובה, למרות הקושי. חיים כאלה מאפשרים חיים “בריאים בראש” כפי שאמר לך הרופא. |
| שאלה | אני נכנסת ללחץ בשל החשש שכוחותיי לא יספיקו לי לבצע את אשר תכננתי (והכוונה לביצועים מינימליים), מה את מייעצת לי? |
| תשובה | אני מבינה את חששותייך. טרשת נפוצה יכולה לבלבל ברמת הכוחות היומיות שהיא מאפשרת. יש יום שקמים בו עם יותר כוחות ויש יום שקמים בו עם פחות כוחות. יש אנשים הסובלים מלאות (fatigue) וכוחותיהם נמדדים לעיתים במשורה. למטופלי אני נוהגת לומר: “יכולים-עושים, לא יכולים-לא עושים”. לעיתים אין ברירה אלא לוותר, אך ביום שמרגישים בו חזקים עם כוחות כדאי ליהנות ו”לנצל” אותם לעשייה. עם הזמן לומדים להכיר את רמת הכוחות ומה אפשר לעשות. לעיתים יש צורך ליצור סדרי עדיפויות לפעילויות השונות, ולהשקיע באלה שחשובות יותר. את מדברת על ביצועים מינימליים. לפעמים אין ברירה אלא לפעול “על ריק” על מנת לבצע ביצועים אלה. שמעתי מכמה ממטופלי שככל שעושים יותר, מצליחים להתמודד יותר, ויש יותר כוח. אך גם שמעתי את אלה שאומרים ההיפך, שכוחותיהם נגמרים ואז אינם יכולים לעשות יותר כלום. בטרשת נפוצה לא כדאי “לקרוע את חוט הכוחות”, אלא רק, “למתוח אותו”, כך שלא תישארו “בלי אויר”. |
| שאלה | אם המחלה שלי משפיעה על בני משפחתי, מה עלי לעשות בכדי לטפל בבעיה? אני מרגישה שזה כן פוגע. |
| תשובה | אין ספק כי המחלה שלך משפיעה על בני משפחתך. אין זה אומר כי ההשפעה היא רק לכוון אחד- השפעה רעה. יכולה להיות גם השפעה מפתחת, מעשירה, מלמדת, לבני המשפחה של אדם עם מחלה. חשוב לזכור כי בני המשפחה הם חלק ממה שקורה בבית ולבני המשפחה האחרים. כך קורה שילדים מודעים למחלת אחד ההורים, שותפים לקשיים, להתקפים אם יש, לשיפורים כאשר אלה קורים. כאשר יש התקף של המחלה, הילדים שותפים לקושי. עם זאת, כאשר ההתקף עובר, והמצב הפיזי משתפר (גם אם לא שיפור מוחלט) הילדים חייבים להיות ערים ומעורבים בחזרה לנורמליזציה של הבית. חשוב לשמור על סדר יום קבוע ונורמטיבי, להחזיר את הבית לפעילות משפחתית רגילה, עד כמה שאפשר. יש להשתדל לא ליצור בית שכל הווייתו היא מחלת בן המשפחה, אלא לכל אחד מבני המשפחה יש את המקום שלו, את הצרכים שלו, ואת הייחודיות שלו. |
שאלות לד”ר ארנון קרני – מנהל המרפאה לטרשת נפוצה,
|
|
| שאלה | אני בן 36 והובחנתי בטרשת נפוצה. האם המחלה גנטית? האם המחלה תורשתית? האם בני המשפחה שלי צריכים לעשות אבחון למחלה? |
| תשובה | המחלה אינה גנטית ואין בדיקה גנטית למחלה. |
| שאלה | אני חולה בטרשת מזה 6 שנים. אני מקבל רביף 44 ומצבי טוב. אפשר לומר שאני מנהל חיים די פעילים. אני שומע כל הזמן על טיפולים חדשים שנמצאים במחקר. האם כדאי לי לנסות? |
| תשובה | אם מצבך טוב עם הטיפול הנוכחי, אין מקום לערוך שינויים. |
| שאלה | האם הטיפולים למחלה נמצאים בסל הבריאות? |
| תשובה | כן. |
| שאלה | אני בת 37 והובחנתי לפני 10 שנים. אני מטופלת בטיסברי בחצי השנה האחרונה. לפני כן טופלתי בבטאפרון. קשה לי להגיד שחל איזה שהוא שינוי במצבי. כמו כן אני די חוששת מהטיפול בגלל מקרי הדלקת המוחית, שאינני זוכרת בדיוק איך קוראים לה. מה אתם ממליצים לי לעשות? |
| תשובה | אנא התייעצי עם הנוירולוג המטפל שמכיר את עברך וממצאי הבדיקה שלך. |
| שאלה | שמעתי שיש טיפולים טבעיים שיכולים להחליף את התרופות. האם הם יעילים יותר מהזריקות? |
| תשובה | לא ידוע לי על תכשירים טבעיים שהוכחו כיעילים. |
| שאלה | אני מטופלת ברביף 22 והיו לי 2 התקפים מוטוריים בשנה האחרונה. הרופא שלי המליץ לי לעבור לטיסברי. מה דעתך ? |
| תשובה | אין זה מתאים לייעץ על טיפול פרטני במסגרת הפורום, היות שהתייעצות כזו אמורה לכלול גם בדיקה והתרשמות מעמיקה מהעבר הרפואי. |
| שאלה | אני בת 47 וטופלתי בשנים האחרונות בתחילה בקופקסון, ואח”כ באבונקס. אני עדיין ממשיכה לחוות התקפים ונאמר לי שאני יכולה לקבל רביף או בטאפרון. אני יודעת שבטאפרון לוקחים יותר פעמים בשבוע. מה אתם מציעים לי לעשות? |
| תשובה | אין זה מתאים לייעץ על טיפול פרטני במסגרת הפורום, היות שהתייעצות כזו אמורה לכלול גם בדיקה והתרשמות מעמיקה מהעבר הרפואי. |
| שאלה | האם התרופה PROVIGIL יכולה לעזור גם לחולי טרשת, ואם כן, מדוע אין היא נרשמת ע”י הרופאים ? כתרופה הנלקחת אוראלית היא עדיפה על התרופות המוזרקות. |
| תשובה | PROVIGIL אינו תכשיר נגד פעילות המחלה, אלא רק כנגד סימפטומים של עייפות וככזה הוא נרשם. |
| שאלה | אני בת 28 ולפני 5 שנים אובחנה אצלי טרשת נפוצה. התחלתי טיפול באבונקס לפני 3 שנים. אני מידרדרת באיטיות והשנה היו לי רק 2 התקפים קלים. הרופא הציג בפני את האפשרות לעבור לרביף. אני מבינה שאפשר לקבל טיסברי גם לאחר אבונקס. מה כדאי לי לעשות? |
| תשובה | אין זה מתאים לייעץ על טיפול פרטני במסגרת הפורום, היות שהתייעצות כזו אמורה לכלול גם בדיקה והתרשמות מעמיקה מהעבר הרפואי. |
| שאלה | אני מטופל בבטאפרון כבר 5 שנים ומצבי טוב. האם כדאי לי להמשיך בטיפול? כמה זמן כדאי להמשיך אם אני מרגיש טוב? |
| תשובה | אם מצבך טוב, רצוי להמשיך באותו טיפול. |
| שאלה | האם אפשר לקבל הסבר על תופעות לוואי שיכולות להיות עם טיסברי. מה זה הדלקת המוחית שיכולה להיווצר בטיפול המסוכן הזה? למה הטיפול בטיסברי יקר פי 2 מהטיפולים האחרים? האם אפשר לקנות באופן פרטי? |
| תשובה | מדובר בסיכון לפתח זיהום מוחי שקרוי PML הסיכון המשוער 1:1000 . אכן טיסברי יקר יותר ולפי דעתי ניתן לרכוש אותו עם מרשם מתאים. |
| שאלה | האם הזריקות שאני משתמשת בהן במשך 5 שנים, זה לכל החיים? האם תהיה בעיה בעתיד? האם החומר שמזריקים בגוף תהיה לו השפעה בעתיד? |
| תשובה | לא ידוע על תופעות לוואי בלתי הפיכות-מסוכנות לשימוש ממושך בתכשירים שניתנים בזריקות. |
שאלות לד”ר רונית מוסברג
|
|
| שאלה | אם המחלה שלי משפיעה על בני משפחתי, מה עלי לעשות בכדי לטפל בבעיה? אני מרגישה שזה כן פוגע. |
| תשובה | אכן, כאשר מי מבני המשפחה חולה, יש לכך השפעה על כל בני המשפחה. אני מציעה לך להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה לחולי טרשת ולצרף גם את בן זוגך למפגשים. קבוצות תמיכה כאלו עוזרות מאד בהתמודדות היומיומית, שכן אין מי שיכול להרגיש בדיוק את מה שאת חווה כמו חולים במצבך. מניסיוני האישי, אוכל לומר לך כי גם בני הזוג נתרמים מאוד ממפגשים אלה ואף אספר לך, כי במפגשים הנערכים במרפאתנו, יש בני משפחה שהמפגשים כה חשובים ותורמים עבורם שהם יכולים להגיע למפגש , גם אם בן הזוג החולה אינו יכול להגיע. |
| שאלה | אני בן 22 . הובחנתי בטרשת נפוצה לפני מספר חודשים ועדיין לא התחלתי לקבל טיפול. הרופאה שלי הציגה בפני את הטיפולים שאני אוכל לקבל, ואמרה שבגלל סוג ההתקפים שעברתי ותמונת ה-MRI, עדיף שאקבל רביף. קראתי שאבונקס זו אותה תרופה בדיוק, אבל שלוקחים אותה פעם בשבוע. אשמח לשמוע את דעתכם, מה עדיף לי? |
| תשובה | חזקה עלי כי הרופאה שלך הציעה לך את התרופה הנראית לה כמתאימה ביותר עבורך. בהעדר ידע לגבי ביטויי המחלה אצלך ותמונת המחלה בהדמיה מוחית, לא אוכל לחוות דעה לגבי ההמלצה. אוכל לומר כי , עקרונית, אבונקס ורביף מכילות את אותו החומר -אינטרפרון בטא, הן נבדלות זו מזו במינון ובצורת המתן. בעוד שאבונקס הוא במינון 30 מיקרוגרם לכל זריקה והוא ניתן בזריקה לתוך השריר פעם בשבוע, הרביף נמצא בשני מינונים – 22מיקרוגרם ו-44 מיקרוגרם והוא ניתן בזריקה תוך עורית 3 פעמים בשבוע. במחקר שנעשה בו הושוותה תדירות ההתקפים בקרב חולי הטרשת הנפוצה בין חולים שטופלו באבונקס לבין חולים שטופלו ברביף במינון 44 מיקרוגרם, הטיפול ברביף 44 היה יעיל יותר. |
| שאלה | ילדתי לפני שבועיים. הרופא שלי מתעקש שאחזור להזריק כמה שיותר מהר. האם אפשר להניק בזמן טיפול בתרופות לטרשת? |
| תשובה | מומלץ שלא להניק בזמן טיפול בזריקות, שמטרתן להפחית התקפים בחולי הטרשת. באם נראה כי מחלתך פעילה טרם ההיריון, מומלץ על חידוש הטיפול לאחר הלידה, כדי להפחית סכנה להתקפים, שהיא מוגברת בשבועות הראשונים לאחר לידה. |
| שאלה | המחלה שלי פעילה במיוחד. הייתי מאושפז 3 פעמים השנה וקיבלתי סטרואידים. מה אפשר לעשות? |
| תשובה | יש מעט נתונים בשאלתך. אם היו לך מספר התקפים השנה , ואינך מקבל טיפול אימונומודולטורי בזריקות, שמטרתו להפחית את תדירות ההתקפים, מומלץ על התחלת טיפול זה. אם אתה נוטל טיפול, ולמרות הטיפול, היו לך 3 התקפים, הרופא המטפל שלך בוודאי ישקול בעצה אחת עימך החלפת הטיפול. |
| שאלה | אני חולה בטרשת כבר שנתיים. אני ובעלי מתכננים ילדים. בינתיים, אני מזריקה כרגיל. כמה זמן לפני ההיריון צריך להפסיק להזריק? |
| תשובה | ישנן שתי אפשרויות : האחת, באם מחלתך איננה פעילה, להפסיק טיפול בעת הרצון להיכנס להריון. צריך לקחת בחשבון, כי הכניסה להיריון עשויה לקחת זמן מה, ולכן, לנסות להגביר את הסיכוי להיכנס להיריון ע”י בדיקת הביוץ בערכה מיוחדת. האפשרות השנייה, להפסיק את הטיפול בזריקות מיד עם היוודע הכניסה להיריון. המלצה זו מועדפת לחולות שמחלתן פעילה ואיננו רוצים שיהיו ללא טיפול. |
| שאלה | סובל מטרשת נפוצה מתקדמת, שיתוק בשתי רגליים, חולשה קשה ביד שמאל, וחולשה ביד ימין- מקבל טיפול. שמעתי על מחקר בבית חולים הדסה עין-כרם ע”י ד”ר קרוסיס על השתלת מוח עצם בתוך עמוד השדרה. האם התחילו בטיפול הזה? סיכונים ותופעות לוואי לטיפול? סיכויי ההצלחה של טיפול זה? אני סובל מספזמה קשה ברגליים מקבל בקלוסל, האם יש תרופה אחרת שתקל על הספזמה? |
| תשובה | כדאי להפנות את השאלה לפרופסור קרוסיס. לגבי ספזם ברגליים- ישנן תרופות נוספות להפחתת ספזם כמו דנטריום או קלונקס. בחולים עם ספסטיות קשה, ניתן לשקול התקנת משאבה המזליפה באופן קבוע בקלוסל לחלק התחתון של חוט השדרה. טיפול זה טרם הוכנס לסל השירותים. |
| שאלה | אני מזריק פעם בשבוע. היו לי 2 התקפים קלים השנה. אחד מהם ללא טיפול בסטרואידים. הרופא שלי הציע לי להשתתף במחקר חדש של טיפול בכדורים. האם כדאי לי? |
| תשובה | בקש מידע נוסף מהרופא : ראשית, האם הכדורים מנוסים כנגד פלצבו – כנגד כדורים שנראים בדיוק כמו הכדורים ה”אמיתיים” המכילים חומר אמיתי, אך הם אינם מכילים חומר פעיל. אם מחלתך פעילה, לא מומלץ שתשתתף בניסוי בו יש קבוצה שאינה מקבלת טיפול ממשי. שנית, שאל את הרופא לגבי ניסיון עם תרופת הניסוי במחקרים קודמים – מה היתה יעילותה ומה היו תופעות הלוואי שלה. |
| שאלה | אני חולה בטרשת נפוצה, מזריקה לעצמי מזה 5 שנים זריקת אוונקס. מצבי יציב, מתפקדת די טוב. רציתי לשאול אם יש צורך לעשות MRI כל מס’ שנים בכדי לראות מה מצבי, או רק ע”י ביקורת של נוירולוג, והרגשתי, להמשיך להזריק? והאם יש אפשרות במצבי להוציא רישיון נהיגה? |
| תשובה | המעקב אחר החולים המטופלים הוא בעיקרו קליני, בדיקה נוירולוגית שלך ותשאול להרגשתך. בדיקת הדמיה מתבצעת , לרוב, כאשר שוקלים החלפת טיפול או כשיש חשש לפתולוגיה מוחית שאינה קשורה למחלת הטרשת. אפשר בהחלט לשקול הוצאת רישיון נהיגה, לאחר בדיקת עיניים שתאשר זאת ובדיקה נוירולוגית. יש לציין כי גם חולים המוגבלים מבחינה מוטורית יכולים להוציא רישיון נהיגה עם אביזרים המותאמים עבורם, כגון דוושות בהגה. |
| שאלה | שלום ד”ר רונית מוסברג, שאלה כללית אלייך: אני מורה ומטפל אלטרנטיבי כ- 35 שנה בארה”ב ובישראל. הייתי רוצה לתת לחולי הטרשת את שרותי וכישרונותיי כמורה לטאי-צי-וצי-קונג. ועוד ועוד… האם נהוג ומוקבל עליכם להזמין מורה/ים מבחוץ? האם זה מעניין אותך/ם? האם זה בהתנדבות בלבד? אם תעני לי תשובה כללית עניינית וחיובית, אסביר ואענה לך עלי ועל ניסיוני אם אין צורך חבל על הנייר והזמן- תגידי אין צורך. תודה, אדם שפירא M.A. . |
| תשובה | טאי צי בהחלט יכול לסייע לחולי הטרשת בהפעלת גופם.אני ממליצה לך ליצור קשר עם האגודה לטרשת, שם תוכל להציג את ניסיונך וכישוריך ובאם תמצא מתאים, ניתן יהיה לשקול טיפולים על ידך, במסגרת פגישות של חולי הטרשת במרכזים הרפואיים השונים, כנסים ופעילות נוספת של האגודה (כגון נופשונים) . |
| שאלה | האם הזריקות שאני משתמשת בהן במשך 5 שנים, זה לכל החיים? האם תהיה בעיה בעתיד? האם החומר המזריקים בגוף תהיה לו השפעה בעתיד? |
| תשובה | שאלה טובה הנשאלת לעיתים קרובות. באם את מרגישה טוב תחת הטיפול התרופתי , דהיינו אינך סובלת מתופעות לוואי משמעותיות והרושם כי מחלתך אינה פעילה (אין לך התקפים או ישנו התקף או שניים בשנה, שהם קלים ואינם מצריכים טיפול תרופתי בסטרואידים) , המשיכי בטיפול. המשיכי בטיפול עד שתהיינה תרופות יעילות יותר או בצורת מתן נוחה יותר, כגון בכדורים. לגבי תופעות לוואי לטווח ארוך של התרופות הקיימות, ניתן לומר כי במשך המעקב אחר החולים המטופלים בתרופות, ולרובן יש ניסיון של קרוב ל-20 שנים , לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות. כמובן שתחת טיפול בתרופות השייכות למשפחת האינטרפרון, יש לעקוב אחר ספירת הדם, תפקודי הכבד ותפקודי בלוטת התריס, וכן להתרשם שאין דיכאון או החמרה משמעותית בדיכאון. |
| שאלה | האם יש השפעה כלשהי למחלה על העיניים? ואם כן איך אפשר להתגונן מהשפעה זו? |
| תשובה | אחד הביטויים השכיחים של מחלת הטרשת הנפוצה הוא פגיעה בראייה, הכוללת , בין השאר, דלקת בעצב הראייה הגורמת לירידה בחדות הראייה ואף הפרעה בשדה הראייה והפרעה בראיית צבעים. פגיעה נוספת אפשרית היא פגיעה במסלולים השייכים למערכת הראייה ואחראים על תנועות עיניים מתואמות, פגיעה הגורמת לכפל ראייה. הטיפולים הניתנים להפחתת ההתקפים של מחלת הטרשת, עשויים להפחית גם את הסיכון להתקפים הפוגעים בעצבי הראייה ובמסלולי ראייה. בעת התקף של מחלת הטרשת הנפוצה, הגורם להפרעה בראייה, ניתן לתת טיפול בסטרואידים, שמטרתו לקצר את משך ההתקף, וכך לקצר את משך הליקוי התפקודי הנגרם בעקבות הפגיעה בראייה. |
| שאלה | אני מטופלת אצל רופא נוירולוג במרפאות חוץ בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, לשם אני שייכת. מדי חצי שנה אני מגיעה לביקורת. לדעתי אין שום התקדמות בטיפול ו/או בעזרה שאני אמורה לקבל, במיוחד לאחר 10 שנים שאני כבר חולה במחלה. אישית, אני מרגישה החמרה במצבי. במיוחד בתפקוד הרגל השמאלית שלי. הראיה בצד שמאל וחוסר שיווי המשקל שלי, שלצערי, גורם לי לעיתים קרובות למעוד. איך אפשר לקבל יותר עזרה להקלה במחלה? נ.ב אני מקבלת את התרופה בטאפרון. |
| תשובה | הטיפולים במחלה מתחלקים ל-4 סוגי טיפול : -טיפול, לרוב בסטרואידים לקיצור משך התקפים של המחלה. -טיפול סימפטומטי , להקלת תסמינים של המחלה , כגון תרופות להפחתת עייפות או תכיפות במתן השתן . -טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק לחיזוק גפיים שנחלשו ולשיפור היציבה. -תרופות הניתנות בקביעות כדי להפחית את ההתקפים במחלה, לחולים שמחלתם התקפית. מהמידע המועט שנתת, נראה כי טיפול פיזיותרפי עשוי לשפר את הכוח ברגל ואת היציבה. לכל חולה כרוני, מגיעה של סדרה של 12 טיפולים בשנה, וכמובן שניתן להאריך את משך הטיפול, בתשלום. ניתן להפנות לבית חולים שיקומי, ואז הטיפול אינו מוגבל במספר ומשך הטיפולים, עד שמושג שיפור, שלא ניתן להשיג מעבר לו. באם את ממשיכה לחוות התקפים תחת טיפול נוכחי, יש לשקול שינוי הטיפול, כמובן בעצה אחת עם הרופא המטפל. |
| שאלה | מה עושים כדי לשפר ספסטיות? מה עושים כדי לשפר רעד? |
| תשובה | כפי שכתבה ד”ר עינת שבל, ניתן להיעזר בעזרים שונים על מנת לשפר את התפקוד , למרות הרעד. בנוסף,ישנם טיפולים תרופתיים שניתן לתת להפחתת ספסטיות (תרופות כמו בקלוסל =בקלופן, דנטריום, טיזנידין, קלונקס ואחרות). במקרי ספסטיות קשים, אפשר לשקול השתלת משאבה המזליפה באופן קבוע תרופה נוגדת ספסטיות ישירות לתוך תעלת השדרה. ישנם גם טיפולים תרופתיים שונים, שניתן לנסות להפחתת רעד, אם כי לרוב, הטיפול התרופתי בהפרעה זו פחות יעיל, בהשוואה לטיפול בתסמיני המחלה האחרים כמו ספסטיות או עייפות. |
| שאלה | מה הניסיון עם שתי התרופות המקובלות היום לבעיות זיכרון (איבקסה וממוריט) עבור חולי טרשת נפוצה עם בעיות אובדן זיכרון טווח קצר? |
| תשובה | ישנם מספר מחקרים שהדגימו השפעה מסוימת מיטיבה על הפרעות זיכרון בחולי טרשת, שטופלו בתרופות הניתנות להפרעה קוגניטיבית כבמחלת אלצהיימר. מוכר לי מחקר בו נוסה טיפול בדונפזיל במשך 6-8 שבועות בחולי טרשת הסובלים מהפרעת זיכרון, עם שיפור מסוים. מניסיוני האישי במטופלים חולי טרשת עם הפרעות זיכרון שניסו, בהמלצתי, את הטיפול במשך מספר חודשים, לא היה שיפור בהפרעות הקוגניטיביות. יש לציין גם כי הם רכשו את התרופה על חשבונם, שכן היא אינה נכללת בסל השירותים להתוויה של פגיעה קוגניטיבית במסגרת מחלת הטרשת הנפוצה. |
שאלות לד”ר שלמה דותן מומחה לבעיות עיניים
|
|
| שאלה | אני עם משקפיים קרוב ורחוק. יצא לי להחליף כל שלושה חודשים משקפיים גם רחוק וגם קרוב, האם זה אופייני לטרשת? |
| תשובה | לא אופייני לטרשת, ויכול לנבוע מסיבות אחרות, למשל, קטרקט. רצוי להיבדק ע”י רופא עיניים לפני שינוי נוסף בעדשות. |
| שאלה | האם יש פתרון לבעיה ה- OPTIC NEURITIS שבה הובחנתי עם תחילת המחלה? |
| תשובה | דלקת חריפה בעצב הראייה הינה תופעה שלרוב חולפת תוך מספר שבועות. אולם, היא עלולה להשאיר הפרעות בתפקודים מסוימים של הראיה. |
| שאלה | לאחר ההתקף הראשון שלי ב-1982, נפגעה עין שמאל ויש לי פזילה חזקה בהפניית המבט לצדדים, ולוקח לי כמה שניות לרכז חזרה את הראייה במבט ישרי. מה ניתן לעשות? |
| תשובה | ממליץ לפנות לרופא עיניים המתמחה בפזילה. |
| שאלה | איבדתי ראיה בעין ימין עקב דלקת עצב הראיה. האם יש פיקוח או חידוש בנושא פגיעה בעצב ראיה? האם יש צורך לבדוק את מצב העין בצורה קבועה? |
| תשובה | אין כיום טיפול חדיש בעצב ראיה פגוע, אך בכל זאת, מומלץ לבדוק את העיניים על בסיס תקופתי אצל רופא עיניים מומחה או נוירואופטלמולוג. |
| שאלה | יש לי בעיות עם העיניים. עשיתי את כל הבדיקות שצריך. האם יש עוד בדיקה שצריך לעשות? |
| תשובה | משאלתך לא ברורות הבעיות מהן אתה סובל ולא הבדיקות שביצעת. האם תוכל לפרט? |
| שאלה | לצערי העין השמאלית שלי מאד חלשה. קשה לי למרכז את הראיה שלי בעין זו. אני חייבת “להשתמש” בעין הימנית כדי למרכז, אם אני רוצה לראות משהו בבירור. מה עלי לעשות על מנת לקבל עזרה בנושא ? |
| תשובה | עליך לפנות לבדיקה ע”י רופא עיניים מומחה או נוירואופטלמולוג. |
| שאלה | אני חולה טרשת נפוצה ומצבי לא משתפר,למרות זאת ,קיבלתי מכתב על בדיקה מחדש שעלי לבצע לפי החלטת המוסד לביטוח לאומי. כל כמה זמן בכלל יכולים בביטוח לאומי להחליט על בדיקה שלי מחדש לגבי אחוזי נכות ואובדן כושר עבודה שלי? |
| תשובה | המוסד לביטוח לאומי רשאי להחליט ולבדוק מחדש את דרגת אי הכושר של הנכה באחד התנאים האלה : 1. עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של דרגת אי הכושר. 2. נוצרו או התגלו עובדות חדשות, שלדעת המוסד לביטוח לאומי יש בהן כדי להשפיע על דרגת אי הכושר. בבדיקה מחדש של דרגת אי הכושר בודקים וקובעים מחדש גם את הנכות הרפואית. |
| שאלה | האם יש השפעה כלשהי למחלה על העיניים? ואם כן איך אפשר להתגונן מהשפעה זו? |
| תשובה | שאלתך לא מנוסחת ברור. אם אכן מדובר בטרשת נפוצה, הרי היא יכולה להתבטא בדלקת בעצב הראיה או בשכבות מסוימות של העיניים. הטיפול בטרשת מיועד גם בתופעות העיניות. |
שאלות למר ציגי דיקשטיין
|
|
| שאלה | מדוע איני יכולה לקבל את העזרה ממכבי לעובד זר, לפי רצוני ולא לפי מה שמכבי מחליטה? הנני מקבלת שירותים מיוחדים עד 150%. |
| תשובה | אני מניחה שהתכוונת שמאחר והינך בעלת 150% נכות, הינך זכאית לקבל שירותי סיעוד. שירותי סיעוד יש לקבל מביטוח לאומי לפי אחוזי הנכות ולא מאת מכבי (קופת החולים). יצוין, כי לקבלת שירותים מיוחדים זכאים גברים ונשים עד גיל הפרישה, המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה של אדם אחר בפעולות היום (לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית וכו’), או שהם זקוקים להשגחה מתמדת, למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים. לקבלת סיעוד רפואי מאת ביטוח לאומי יש לעמוד ב- 5 תנאים: 1. הוא תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה. 2. הוא גר בקהילה ולא במוסד. מי שנמצא במוסד סיעודי או בבית אבות (מוסדות החייבים ברישוי של משרד הבריאות או משרד הרווחה), לא יהיו זכאים לגמלה. 3. הכנסותיו אינן עולות על הסכומים המפורטים בלשכת ביטוח הלאומי. 4. הוא אינו מקבל קצבה לשירותים (לנכה שנפגע בעבודה או לנכה כללי) מן המוסד לביטוח לאומי, ואינו מקבל גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה (המקבל גמלה שכזאת יבחר בינה ובין גמלת הסיעוד שעל פי חוק ביטוח סיעוד). 5. הוא נמצא זקוק במידה רבה לעזרתו של אדם אחר, בביצוע פעולות יום יומיות (להתלבש, להתרחץ, לאכול, לטפל בהפרשות, להתהלך בבית וכדומה), או הוא נמצא זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו. לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, ייבדק הנושא על ידי ביטוח לאומי ונציגיו. |
| שאלה | אני עובד מזה כ- 20 שנים כשוטר במשטרת ישראל. לפי כ- 4 שנים חליתי במחלת טרשת הנפוצה. האם אני יכול להיות מוכר כנכה משרד הביטחון? |
| תשובה | אין הלכה מחייבת בנושא, אך שוטר (כמו חייל) יכול להיות מוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) 1959, וזאת במידה ויוכיח קשר סיבתי בין תנאי השירות ולהוכיח נסיבות חריגות יוצאות דופן או היקלעות למצב של מתח נפשי חריג ומיוחד, תוך עיגון רפואי, המאפשר להכיר בקשר הסיבתי. ישנם מחקרים הטוענים כי ישנו קשר סיבתי בין התפתחות או החמרת המחלה לבין המתח הנפשי שבו שרוי היה החייל או השוטר במסגרת תפקידו. כרגע אין לנו מספיק מידע בכדי לקבוע קיום קשר זה במידת ביטחון רפואית מתקבלת על הדעת. אשר על כן יש לבחון כל מקרה לגופו ואף במקרה שלך, בכדי שנוכל ליתן לך תשובה מלאה לשאלתך מומלץ לקיים פגישה במשרדנו משרד קאין דיקשטיין שות’ (אנו יושבים בבית אמות השקעות קומה 10 ברחוב ויצמן 2 ת”א, מול בית המשפט). בפגישה נוכל להתרשם וללמוד את המקרה שלך כדבעי ואף להפנותך למומחה רפואי בתחום שיכול לסייע לנו ולך בהוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה שלך לבין השירות. |
| שאלה | לפי 5 שנים עשיתי פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה. לפני כשנתיים גיליתי כי אני חולה במחלת הטרשת הנפוצה ומצבי הפיזי התדרדר עד כדי אי יכולתי לעבוד בכלל. פניתי לחברת הביטוח וטענתי כי אני זכאי לקבל פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. חברת הביטוח דחתה את התביעה וטענה כי המחלה אינה כלולה בפוליסה. מה עושים? |
| תשובה | ראשית, כדאי להתייעץ עם עו”ד בטרם החתימה על הפוליסה, עדיף תמיד להיות זהיר בחתימה על מסמכים, הסכמים ופוליסות למיניהם. לשאלתך, נגדיר “אובדן כושר עבודה מוחלט: “עקב מחלה או תאונה איבד המבוטח 75% לפחות מכושר עבודתו לעסוק בעיסוק שבו עסק ערב התאונה או המחלה וכן, איבד 75% לפחות מכושר עבודה לעסוק בכל עיסוק סביר אחר. קיימות כיום גם הגדרות אחרות, אשר בדרך כלל מיטיבות עם המבוטח. ישנן גם פוליסות הכוללות כיסוי למקרה אובדן כושר עבודה חלקי, דהיינו, פחות מ-75% בהתקיים ההגדרה הקבועה בפוליסה,זכאי המבוטח לפיצוי מחברת הביטוח, על פי הסכום הנקוב בפוליסה, כל עוד הוא מצוי באובדן כושר עבודה. הטבה נוספת המוקנית למבוטח הינה שחרור מתשלום הפרמיה בגין הפוליסה. הנטל להוכיח כי שני התנאים האמורים, שניהם תנאים מצטברים, מוטל על המבוטח, והינו נטל קשה להוכחה. הסיבה לכך הינה שבתי המשפט מעודדים חזרה של נפגעים למעגל העבודה מהר ככל שניתן, ועל כן ממעטים להכיר בתביעות אבדן כושר עבודה. קיימות בשוק פוליסות של מקרה שבו חלה המבוטח במחלה קשה, הנקובה ברשימת המחלות הכלולה בפוליסה. ישנן פוליסות ביטוח חיים או ביטוח מנהלים הכוללות נספח לביטוח מחלות קשות. רשימת המחלות הקשות משתנה מפוליסה לפוליסה, אך ברוב הפוליסות כלולות המחלות הבאות: סרטן, התקף לב, השתלת איברים, טרשת נפוצה, עיוורון, שבץ מוחי. קיימות פוליסות הכוללות מחלות רבות נוספות, ויש לבדוק כל מקרה לגופו. בעת התקיימות מקרה הביטוח, דהיינו: בחלות המבוטח במחלה קשה הכלולה בפוליסה, חייב המבטח לשלם למבוטח פיצוי חד פעמי בסכום הנקוב בפוליסה. אחת הטענות השכיחות לדחיית תביעות לתשלום תגמולי ביטוח בגין מחלה קשה היא כי מצבו הרפואי של המבוטח אינו עונה על הגדרת המחלה הקשה לה הוא טוען, על פי תנאי הפוליסה, שזה כנראה המקרה שלך. כלומר, הפוליסה שלך לא מגדירה כמחלה קשה את מחלת “טרשת נפוצה” ולכן עפ”י הפוליסה הנ”ל אינך זכאי, לצערי, לתגמולים. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ עם משרדינו משרד קאין דיקשטיין ושות’, על מנת לקבל את חוות דעת מסודרת לגבי סיכויי התביעה כנגד חברת הביטוח במקרה שלך. |
שאלות לגב’ יהודית איילון, אחות מדריכה אחראית
|
|
| שאלה | האחיות שהיו לי כולן מקסימות. אנו אנשים חולים, יש צורך בהרבה סבלנות כלפינו, לעיתים אנו נתקלים בחוסר סבלנות. אנא ספרו לנו מה תפקיד האחות המדריכה של כל חברה? |
| תשובה | כל מטופל מגיע עם רמות שונות של ציפיות, רקע, ידע ועמדות. לכל אדם באשר הוא יש דרכים שונות להתמודד עם “החדשות” לגבי מהות מחלתו ו/או עם תוצאות החמרת המחלה. תפקידנו אכן מצריך גם מיומנות מקצועית וכמובן גם הרבה הבנה וסבלנות וניהול טיפול אינדיווידואלי לכל מטופל בהתאם לאישיותו, לאופי מחלתו והסימפטומים מהם הוא סובל. המשימה הראשונית של האחות המדריכה היא ללמד את המטופל טכניקה של הזרקה עצמית והתגברות על הפחד מפני הזרקה, תוך כדי הצעת פתרונות טכניים קלים ופשוטים כמו מזרק אוטומטי, ערכת בטאפרון ידידותית ואביזרי עזר נוספים המותאמים לאנשים עם מוגבלות בתפקוד הידיים. אולם, לאחר שמשימה זו הושגה האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני האחות המדריכה הינו שמירה על רמה גבוהה של היענות לטיפול. דהיינו, לקיחת התרופה באופן עקבי ורציף כפי שנרשם על ידי הרופא המטפל, ושמירה על היצמדות לטיפול לאורך השנים שכן מדובר במחלה כרונית. היענות לטיפול הינה הציר המרכזי עליו מבוססת יעילות הטיפול, וחוסר היענות לטיפול מחלישה בצורה משמעותית את היכולת להשיג את היתרונות הקליניים האופטימליים. ובפשטות, כפי שנאמר לא פעם, תרופה טובה ככל שתהיה, אם לא לוקחים אותה היא לא עוזרת. חברת באייר שרינג פארמה מעמידה לרשות המטופלים שירות של אחיות מקצועיות מומחיות לתחום הטרשת הנפוצה והמיומנות לסייע למגוון גדול של חולים. תוצאות מחקר “בנפיט” שהדגים בצורה מחקרית מבוקרת את היתרון של התחלת טיפול בבטאפרון בשלב מוקדם ככל האפשר של מחלת הטרשת הנפוצה, והקונצנזוס הרחב בקרב הנוירולוגים על החשיבות הרבה של התחלת טיפול בשלב מוקדם של המחלה מפגיש אותנו יותר ויותר עם חולים ברמה תפקודית טובה ביותר הזקוקים גם להדרכה טכנית בנושאי הזרקת בטאפרון וגם לתמיכה ועצה שיאפשרו להם הצמדות לטיפול ארוך טווח יעיל. שגרת חייהם של אנשים אלו כוללת עבודה או לימודים וחיים חברתיים פעילים שלתוכם צריך לשלב את הטיפול. ומאידך, כאשר מדובר במטופל עם מחלה מתקדמת אשר מורכב מבחינת המוגבלות הפיזית, אחות מצוות בטאפרון מעודדת שימוש במעגלי תמיכה רחבים ככל האפשר בטווח המשפחה, החברים, הקהילה או המעסיק ושירותי הבריאות וכל מי שיכול לסייע למטופל להתמודד בצורה אפקטיבית עם הקושי הנובע ממצבו. הקשר הרציף עם המטופלים והתמיכה ברגעי משבר, ביקורת על מקומות ההזרקה למניעת נגעים עוריים, שיפור טכניקת ההזרקה, תמיכה בעזרים נלווים, הפניה לגורמי מטפלים רלוונטיים וסיוע בנושאים אדמיניסטרטיביים – מיועדים כולם לאפשר טיפול קל ככל האפשר ולאורך זמן על מנת שהמטופל יוכל למקסם את יעילות הטיפול בתרופה-בטאפרון. |
שאלות לד”ר עינת שבל – החוג לריפוי בעיסוק,
|
|
| שאלה | האם יש חדשות בקשר לטיפול בחולי M.S ? מה סיכויו של חולה M.S לשפר את הניידות שלו? איך הוא יכול לקבל עדכון על חידושים? אני מרותק לכיסא גלגלים, רגל שמאל משותקת והיכולת שלי ללכת כמעט אפסית. |
| תשובה | ניתן לשפר ניידות בכמה דרכים. מלבד התייעצות עם הרופא המטפל ניתן לבדוק את האפשרות לשלב התעמלות בבריכה שיקומית (בסיוע מדריך צמוד). ניתן גם לפנות למרכז מ.י.ל.ב.ת. בתל השומר (המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה). לייעוץ בנושא שיפור ניידות www.milbat.org.il |
| שאלה | לאחר התקף באוגוסט 2008 שהתבטא בחולשה עד לגרירת רגל ימין, פניתי לרופא וכמובן הייתי בהתקף ולצערי “משכתי” את הזמן וכעת אני ממשיך עם חולשה תמידית ברגל ימין. מה ניתן כדי לצמצם את רעד+חולשה ברגל? |
| תשובה | למעשה, איני יכולה לענות על שאלה זו (כדאי להפנות לפיזיותרפיה). אבל אפשר לבדוק שילוב של פעילות גופנית לחיזוק שרירים (אך ורק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל) ושימוש בסדים או אביזרי עזר נוספים (כגון מקל הליכה) לשיפור שיווי משקל וניידות בטוחה. |
| שאלה | נפגעתי בזיכרון איך מוכיחים זאת? |
| תשובה | אם חשים שינויים בזיכרון (למשל, קושי לזכור מספרי טלפון, רשימה של קניות, פגישות שנקבעו וכד’) ניתן לבקש לעבור אבחון. הרופא המטפל יכול להפנות למרפאה בעיסוק או לנוירופסיכולוג, שיכולים לבצע הערכה כוללנית של יכולות החשיבה (או במילים אחרות, אבחון קוגניטיבי), שיזהה אם ישנם שינויים שהם מחוץ לנורמה ומהי מידת חומרתם. |
| שאלה | האם יש בבאר-שבע מרפא בעיסוק. מאחר ואני היום יושבת בבית ולא עובדת, הייתי מאד שמחה להיעזר בריפוי בעיסוק. למי לפנות? |
| תשובה | ניתן לפנות לרופא המטפל (בבית החולים או בקופת החולים), ולברר לגבי שירותי הריפוי בעיסוק באזור. |
| שאלה | האם אפשר לתת לי כלים שיעזרו לי לזכור טוב יותר. |
| תשובה | לא תמיד ניתן להעלים לחלוטין קשיים בזיכרון, אבל אפשר להשתמש באסטרטגיות פשוטות להקל על התפקוד בחיי היום יום. קשה יותר להתרכז ולזכור כאשר עייפים ולכן רצוי להימנע מלבצע פעילות שדורשת יכולות חשיבה רבות בימים בהם עייפים מאוד. מומלץ לעבוד בסביבה מסודרת ומאורגנת (בבית ו/או במקום העבודה). סביבה מבולגנת, כגון שולחן פינת אוכל עמוס, מסיח את הדעת ומקשה על הריכוז והזיכרון. כמו כן, רצוי לעבוד בסביבה שקטה (לכבות רדיו או טלוויזיה). כדי לשפר את הזיכרון ניתן להשתמש ביומנים, לוחות שנה גדולים, רשימות, פתקים, או תזכורות באמצעות הטלפון הנייד. מומלץ גם להחזיר חפצים למקומם הקבוע. ניתן לנסות לסדר את המחשבות בראש לפני ביצוע פעולה חשיבתית. סידור מחשבות עוזר לזיכרון. למשל, לפני שיוצאים לסידורים בעיר לחשוב מהם המקומות השונים שרוצים לבקר (כגון, לקנות בולים בדואר, למסור נעלים לתיקון אצל הסנדלר, להוציא כסף בכספומט) כדי לא לשכוח אם ביצעתם פעולה כלשהיא, חיזרו עליה בקול רם. למשל, תוך כדי נעילת דלת הבית אמרו “נעלתי את הדלת”. מומלץ לעבד לאט. כמו כן, רצוי להימנע מביצוע הרבה פעולות בבת אחת (multi-tasking). כאשר מבצעים פעולה אחת בלבד הסיכוי להצליח בה גדל. |
| שאלה | אני מטופלת אצל רופא נוירולוג במרפאות חוץ בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, לשם אני שייכת. מדי חצי שנה אני מגיעה לביקורת. לדעתי אין שום התקדמות בטיפול ו/או בעזרה שאני אמורה לקבל, במיוחד לאחר 10 שנים שאני כבר חולה במחלה. אישית, אני מרגישה החמרה במצבי. במיוחד בתפקוד הרגל השמאלית שלי. הראיה בצד שמאל וחוסר שיווי המשקל שלי, שלצערי, גורם לי לעיתים קרובות למעוד. איך אפשר לקבל יותר עזרה להקלה במחלה? נ.ב אני מקבלת את התרופה בטאפרון. |
| תשובה | בנוגע לנפילות שכיחות-נפילות בקרב חולים בטרשת נפוצה, גבוהה ומהווה סיכון משמעותי. ישנם מספר דרכים לצמצם ואף למנוע נפילות. אם ישנה בעיה בשמירה על שיווי משקל, חשוב להיעזר באביזרי הליכה שונים (כגון מקל או הליכון) בכדי למנוע נפילות. אם כבר יש כלי עזר בשימוש, יש לוודא שהוא במצב תקין. מומלץ לנעול נעליים שטוחות ונוחות עם סוליות בעלות דרגת חיכוך גבוהה עם הרצפה. כמו כן, חשוב לפנות או להזיז אביזרים שיכולים לגרום לנפילה כגון שטיחונים, כבלים או רהיטים שמפריעים לנתיב ההליכה. יש לשים לב לחדר האמבטיה במיוחד, ולוודא שימוש במשטחים למניעת החלקה. שכיחות לנפילות גבוהה יותר בזמן שעייפים, ולכן מומלץ לבצע פעילויות יומיומית שדורשות ניידות רבה (כגון יציאה לסידורים) בשעות היום, בהם פחות עייפים. ניתן לצמצם עייפות על ידי מנוחות קצרות במהלך היום כדי לצבור אנרגיה. בנוסף, פעילות גופנית, שמותאמת לחולי טרשת נפוצה, ולאחר התייעצות עם הרופא המטפל, יכולה לסייע בחיזוק שרירים ושיפור שיווי המשקל. |
| שאלה | מה עושים כדי לשפר ספסטיות? מה עושים כדי לשפר רעד? |
| תשובה | תשובה משולבת – גם לגבי רעד וגם לגבי ספסטיות, ישנם טיפולים תרופתיים שיכולים לעזור וניתן לשוחח על כך עם הרופא המטפל. ישנם גם טיפולים שניתנים על ידי צוות הפיזיותרפיה ויש להתייעץ איתם. לגבי הרעד- ישנם עזרים מסייעים שנועדו לשפר את התפקוד היומיומי עם הרעד, כגון כוסות מיוחדות העשויות מחומר שמצמצם את תנודת הנוזל בכוס, או עטים וסכו”ם בעלי משקולת, המייצבת את היד בזמן השימוש בהם. מומלץ להיכנס לאתר של “עזרים” מאגר המידע הישראלי לטכנולוגיה מסייעת ואביזרי עזר www.azarim.org.il |
| שאלה | מרגע שחולה טרשת נפוצה מתחיל לאבד את הזיכרון קרוב הטווח, מה התהליך הצפוי? האם יש קשר בין הזיכרון קרוב הטווח לבין הזיכרון הרחוק? האם גם האחרון ייפגע בהמשך? |
| תשובה | השינויים החשיבתיים שחווים חולי טרשת נפוצה – שנקראים גם שינויים קוגניטיביים וכוללים בתוכם את יכולת הזיכרון, הם ברובם קלים עד בינוניים מבחינת דרגת החומרה שלהם. ספציפית לגבי זיכרון, השינויים שחולי טרשת נפוצה חווים הם בעיקר קשיים בזיכרון לטווח הקצר. במילים אחרות, הקשיים הם בעיקר ביכולת לזכור פרטים חדשים או דברים שנאמרו לאחרונה. למשל: לשכוח פגישות, לקחת תרופות, מספרי טלפון, מיקומם של חפצים (כמו משקפיים או מפתחות) וכד’. אם חווים שינויים קוגניטיביים בטווח הקצר, אין זה מחייב שגם הזיכרון לטווח הרחוק ייפגע, ולרוב חולי טרשת נפוצה אינם מאבדים זיכרונות ישנים. |
| שאלה | מה הניסיון עם שתי התרופות המקובלות היום לבעיות זיכרון (איבקסה וממוריט) עבור חולי טרשת נפוצה עם בעיות אובדן זיכרון טווח קצר? |
| תשובה | יש מספר תרופות שנמצאות בתהליכי בדיקה לגבי יעילותן לשיפור זיכרון בקרב חולי טרשת נפוצה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי שימוש בתרופות אלו. |
אירועים וחדשות
29 מרץ 2024
20 מרץ 2024
14 מרץ 2024
04 מרץ 2024
03 מרץ 2024
02 מרץ 2024
