טרשת נפוצה, זיכרון וחשיבה
טרשת נפוצה, זיכרון וחשיבה
לא כל מי שיש לו טרשת נפוצה עשוי לסבול מבעיות זיכרון וחשיבה. אבל תקלות קלות בנושאים אלו קיימות אצל הרבה חולים. לדוגמא: הרבה חולי טרשת נפוצה, יעמדו לעיתים בפני קושי לזכור מידע, קושי לעקוב אחרי שיחות ולזכור אותן. אלו הן דוגמאות מתחום הכישורים הקוגניטיביים (הכרתיים).
אולם יש הרבה דרכים להתמודד עם הבעיה.
מהי ההכרה
בתמצית ניתן להגדיר הכרה כמשהו המתייחס לזיכרון ולתהליך החשיבה. אבל אם נרצה להרחיב ולדיין, הכרה תתואר כאמצעי שבעזרתו אנחנו:
- ממקדים, מקיימים ומחלקים את תשומת הלב.
- לומדים וזוכרים דברים חדשים.
- חושבים ופותרים בעיות.
- מתכננים, מבצעים ובודקים את פעילותנו.
- מבינים ומדברים שפות.
- מזהים חפצים ומטרות, מחברים דברים (ומידע) ומעריכים מרחקים.
תכונות אלו שונות באיכותן בין בני אדם שונים, לכולנו יש צדדים חזקים יותר וחזקים פחות. הכוחות הקוגניטיביים שלנו נחשבים נורמלים כל זמן שהם מאפשרים לנו התמודדות עם חיי היום יום.
האם הזיכרון והחשיבה מושפעים על ידי מחלת הטרשת הנפוצה?
במשך שנים רבות נטו לחשוב כי השפעת המחלה על היכולות הקוגניטיביות מאוד נדירה. ואולם כיום יש מחקרים רבים העוסקים בנושא זה, ולכן זה כבר די ברור כי ההשפעה קיימת. לא כל חולי הטרשת הנפוצה יסבלו גם מתסמינים הקשורים לזיכרון ולחשיבה, אבל כ- 45 עד 60 אחוז מהחולים ירגישו בסימפטומים כאלו. על פי הניסיון לרובם יהיו קשיים קלים עד בינוניים. רק לחלק קטן מהם צפויות בעיות רציניות בעניין זה.
הטרשת הנפוצה גורמת שינויים בחלקים שונים של המוח ושל חוט השדרה, וזה עשוי לעיתים לגרום להפרעות בנושא החשיבה והזיכרון. תהליך החשיבה מבוסס על העברת מסרים דרך העצבים לשטחים שונים במוח, הפגיעות שגורמת המחלה לעצבים, עשויה לעצור או להאט את זרימת המידע הנ”ל למוח. במחקרים נמצא, כי מי שיש לו יותר נזקים בעצבים, צפוי יותר לעמוד בפני פגיעות ביכולות הקוגניטיביות שלו.
הגם שפגיעות במוח עשויות להסתיים בבעיות קבועות בהקשר לזיכרון ולחשיבה, יש הרבה גורמים שיגרמו לפגיעות זמניות בלבד. דיכאון, לחץ, כאב, עייפות הידרדרות במצב, עשויים גם הם לגרום לקשיים זמניים ביכולות הקוגניטיביות. גורמים נוספים המשפיעים על יכולות אלו, כוללים צריכה גבוהה של משקאות אלכוהוליים. תזונה לקויה, מחלות וגם תרופות הניתנות לצורך השפעה על מערכת העצבים המרכזית כגון, משככי כאבים וגלולות שינה.
אנשים רבים מגלים כי הרעה בבעיות קוגניטיביות כמו בסימפטומים גופניים, היא תוצאה של עייפות. כאשר אנו עייפים הרבה יותר קשה לנו להתרכז ולקלוט מידע חדש, ואילו לאחר שהעייפות חולפת, אנו חוזרים למצב הרגיל שלנו. דיכאון, חרדה וסכנה עשויות לגרום לאותן התופעות. מי שנמצא במצב רוח שפוף, עשוי למצוא שזכרונו ויכולת הריכוז שלו אינם כתמול שלשום, ועם שיפור מצב הרוח הקשיים הקוגניטיביים, מתפוגגים.
במהלך התקף של המחלה, החולה עשוי למצוא עצמו חווה גידול ניכר של בעיות קוגניטיביות. דבר זה נובע מדלקות הגורמות לחסמים במערכת העצבים המרכזית במהלך ההתקף. חסמים אלו מונעים מהמידע לזרום למקומו במוח. עם העלמות או הקטנת דלקות אלו יש שיפור רב ואף חזרה למצב שלפני ההתקף.
חולים רבים מוטרדים ומקדישים זמן רב למחשבה, באשר ליכולתם לבצע מטלות גופניות. ואולם רוב החולים אינם צריכים לחשוש באשר ליכולות אלו. הגוף נמצא במצב של “טייס אוטומטי” וזה מאפשר להפנות את המחשבות לעניינים אחרים.
העיסוק המרוכז יתר על המידה ליכולת הביצועים הגופניים, עשוי למנוע אפשרות להפנות את יכולת הריכוז לצרכים אחרים.
גם שינוי בסגנון החיים עשוי להשפיע על היכולות הקוגניטיביות. מחלת הטרשת הנפוצה, עשויה למנוע מחולים או לגרום להם להפסיק להשתתף בפעילויות שעזרו להם בעבר לשמור על החיוניות והערנות. כמו כן עשויה המחלה לגרום לחולים להפסיק לעסוק בעבודות שגרתיות שונות כמו תחזוקת ביתם, וגם להתחשב פחות בלוחות זמנים ופגישות שקבעו.
יש כאלה שמתמודדים עם הבעיות הקוגניטיביות יותר טוב מאחרים. בדרך כלל זה אומר שחולים הצליחו לפתח טכניקות שעוזרות להם להתמודד עם הבעיות. יש לעיתים מי שמפרש בטעות תסמינים גופניים כמו ליקויי דיבור, אי שליטה על פעילות שרירים ועוויתות עיניים, וחושב שהם סימפטומים קוגניטיביים. לא נמצא כל קשר בין התפקוד הקוגניטיבי לבין התופעות שהוזכרו לעיל.
מה עלי לעשות אם אני חושד בקיום בעיות קוגניטיביות?
אפילו הפרעות קלות ביותר בתפקוד הקוגניטיבי עשוי לגרום לפחד ולדאגה גדולה. צריך להיות מודע לכך שתופעות אלו עשויות לנבוע מהטרשת הנפוצה, אבל לא לשכוח שיש דרכים לחיות עם בעיות אלו. אם כחולה נתקלת בבעיות זיכרון חוזרות ונשנות (כגון שכיחת שמות ומקומות, שכיחת שמות ועיבוד פריטים), הדבר הראשון, דברו על זה עם הרופא שלכם. יתכן והבעיות נובעות מהמחלה, אבל קיימת אפשרות שזה נובע מדבר אחר. מי שקרוב לחולה, ונתקל בבעיות כאלו אצל החולה אין להסס מלדבר עליהם אתו. לא פעם מרגיש החולה יותר נוח אם מישהו אחר מעלה את הנושא לדיון. כי אז מתחיל דיון כללי בנושא ממנו ניתן לעבור לאבחון ובחינת בעיות ספציפיות של החולה.
חולים רבים מסוגלים לאתר את הבעיות המיוחדות שלהם, ולפתח פתרונות יחודיים לצורכיהם. כחולה עליך לחזור ולשאול את עצמך מהם הקשיים שחוזרים על עצמם אצלך. האם הבעיות שלך נוגעות לענייני זיכרון, ארגון, תשומת לב או תיכנון. יש דרכים רבות להתמודד עם הקשיים, וניתן למצוא חומר כתוב על נושא זה.
הערכת מצב על ידי מומחה, נוירופסיכולוג למשל, עשוי לעזור לאתר את הקשיים ועל ידי כך לעזור בטיפול בהם. לא כל אחד ניזקק לעזרה מקצועית, ואולם במרכזים רפואיים למשל באירופה, נותנים עזרה מקצועית כזו לכולם, הערכה מקצועית תעזור כאמור, לזהות את הבעיות הייחודיות שהחולה ניתקל בהם, וגם את הנקודות החזקות בעזרתם ניתן יהיה להתגבר על הבעיות בשטחים אחרים, או לפחות להיעזר בהם על מנת להתמודד עם הקשיים.
עצות להתמודדות עם בעיות קוגנטיביות
- השתדלו להיות רגועים, להפעיל את חוש ההומור ולהאמין בעצמכם.
- דברו עם הרופא או עם מי שאתם בוטחים בהם, על בעיותיכם הקוגניטיביים.
- ספרו לסובבים אותכם על בעיותיכם. זה יקל להקטין אי הבנות הנובעות מחוסר הבנה. זה יעזור למנוע מאחרים לפרש לא נכון את תגובותיכם. הראו להם מאמר זה על מנת לעזור להם להבין.
- חשוב שתהיו מודעים לבעיותיכם על מנת שתוכלו להציב לעצמכם מטרות שניתנות להשגה, ותמנעו מעצמכם כישלונות מיותרים.
- ביצוע מטלות שונות, מאפשר לתרגל יכולות קוגניטיביות תוך שימוש במשאבים שונים של החולה.
- הכירו את מגבלותיכם ואל תהססו מלבקש עזרה בביצוע מטלות שונות.
- אל תעייפו את עצמכם יתר על המידה. למדו להבין מתי אתם נמצאים במצב של עייפות ונסו לארגן את עצמכם להפסקות מנוחה.
- התרכזו בדבר אחד כל פעם. נסו להימנע מהצורך לטפל במספר נושאים בו זמנית.
- נסו להשתמש בעזרים שנמצאו מועילים אצל חולים אחרים. יומנים ורשימות למשל.
- פתחו בעצמכם טכניקות עזרה המתאימות לכם, ותרגלו אותם.
נושא השינה ? שינה מספקת רגועה ונוחה חשובים ביותר:
פיסיותרפיסט יכול להציע מהי התנוחה הטוב ביותר (בלי או עם תרופות) שבה החולה יוכל לישון בצורה הטובה ביותר. אם הכאבים נובעים מסיבות אחרות, יתכן ותצטרכו להתייעץ עם הרופא שלכם. יתכן והכאבים נובעים מהשרירים ולכן יטופלו בעזרת תרופות ו/או פיסיותרפיה אך יתכן והכאבים נובעים ממחלת הטרשת הנפוצה עצמה, עצבים דלוקים, או חוסר תחושה. במקרה כזה צריכים לטפל בהם בתרופות אחרות.
המצב בה אנו מגיעים לסוף היום הוא החשוב
שימוש בכדורי שינה?
באופן רגיל אין הם מומלצים. עדיף לטפל בסיבות הגורמות לחוסר השינה. רק כשכבר אין ברירה והחולה זקוק נואשות לטפל בכדורים על מנת להחזיר אותו למסלול.
האם יש טכניקות העוזרות לישון טוב יותר?
קודם כל רצוי לסגל הרגלי שינה קבועים, יש שקוראים לזה “היגיינה של השינה”. טכניקות התרגעות כמו יוגה, שיטת אלכסנדר, טאי צ’י עשויות לעזור. ספרים, טייפים וקלטות וידיאו על שיטות אלו ואחרות ניתנים להשגה בחנויות.
איך תשפר את “היגיינת השינה”?
- אמצו נוהל שינה קבוע. לכו לישון בערב וקומו בבוקר באותן שעות.
- מצאו מהי כמות שנת הלילה הנכונה עבורכם. לצורך זה ערכו רישום שבועי של זמן השינה ללא צורך בשימוש בשעון מעורר.
- לכו לישון כשאתם מנומנמים. אם בכל זאת אתם מתקשים להירדם או שאתם מתעוררים תוך זמן קצר, עזבו את חדר השינה קראו ספר או עסקו בפעולה מרגיעה אחרת.
- לכו לישון תמיד באותה צורה ואותם רוטינות כל לילה.
- טפלו בענינים מלחיצים בבוקר והימנעו מלעשות זאת לפני השינה. הקשבה למוזיקה, אמבט חם או קריאה עשויים לעזור.
- השתמשו במיטה רק לשינה או לסקס.
מתוך עלון האגודה לטרשת נפוצה, אנגליה.
חומרי קריאה נוספים: מאמר: בעיות קוגניטיביות ותפיסתיות בטרשת נפוצה (מאמר ללא תשלום).
ספר: פתרון בעיות קוגניטיביות – 51 ש”ח.
