טרשת נפוצה ברפואה הסינית
טרשת נפוצה ברפואה הסינית
רון סמרה – מומחה לדיקור סיני
B.Sc.;B.Ac;Lic.Ac;M.B.Ac.C
קופת בריאות- COACH 4 HEALTH
- בעל תואר ראשון בפקולטה למדעי החיים -ביולוגיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים (1984).
- בוגר הקולג’ הבין לאומי לרפואה סינית שבאנגליה – I.C.O.M (1991)
- מלמד ומרצה באוניברסיטה העברית בתוכנית ללימודי רפואה סינית עתיקה.
- בעל ניסיון קליני של שנים רבות בטיפול של אלפי מטופלים ורבבות שעות טיפול.
טרשת נפוצה היא הפרעה כרונית דלקתית, שגורמת לאזורי הצטלקות (טרשת) רבים ומפושטים (נפוצה) במערכת העצבים המרכזית. שבה עצבי העין, המוח וחוט השדרה מאבדים פיסות של מעטפת המיאלין. כאשר המיאלין, החומר השומני שמבודד את סיבי העצב ומאפשר הולכה עצבית מהירה ומדויקת ניזוק, נגרם נזק לתפקוד מערכת העצבים והמוח, ועקב כך לפגיעה באיברים שונים. במצבים שמעטפת המיאלין יכולה לתקן את עצמה ולהתחדש, התפקוד הנורמאלי של העצבים יכול להתחדש, אולם כשהדה-מיאליניזציה מתרחשת בהיקף נרחב, נגרם נזק בלתי הפיך ולמות העצב. מהלך המחלה אינו צפוי ולרוב התקפי מתבטאת במגוון ביטויים נוירולוגים. זו המחלה הנוירולוגית השכיחה ביותר בחצי הכדור הצפוני, ונחשבת לגורם הנכות השלישי (אחרי דלקות פרקים וחבלות) בקרב בני 16 עד 60
למחלת זו אין מרפא והטיפול בה מתמקד בהקלת הסימפטומים ובעצירת התקדמות המחלה. הסיבה לטרשת נפוצה אינה ידועה (אדיופטי). הסברה הרווחת כיום היא שקיימת מעורבות של מספר גורמים במקביל: גורם זיהומי – נגיף או גורם סביבתי אחר (רעלן סביבתי וכו’) הגורם לשינוי במיאלין וליצירה של תגובה חיסונית כנגדו, המעוררת דלקת ומזיקה למעטפת המיאלין. גורם תורשתי – צאצאי חולים נמצאים בסיכון מוגבר של פי 6. גורם סביבתי – נמצא קשר סטטיסטי בין גורמים אקלימיים להופעת טרשת נפוצה. אנשים באקלים ממוזג וקר חולים יותר מאשר אנשים באקלים טרופי.
הסימנים והתסמינים
הסימנים והתסמינים הנוירולוגיים האפשריים של טרשת נפוצה מגוונים עד כדי שניתן להחמיץ את האבחנה כאשר מופיע התסמין הראשון. המהלך השכיח של המחלה הוא של החמרה ונסיגה. במקרים רבים המחלה מחמירה בקצב איטי, לאורך זמן, ולחולים יש בדרך כלל תקופות של בריאות טובה באופן יחסי (הפוגות) המתחלפות לסירוגין בהתפרצויות מתישות הנמשכות ימים או שבועות, שמופיעות באופן ספונטני או מופיעות לאחר זיהום כמו שפעת או חום כאמבטיה חמה. כשתדירות התפרצויות המחלה גוברת, נותר הרס נוירולוגי קבוע וחוסר התפקוד גדל. ניתן לחלק את התסמינים לשלוש קבוצות:
1. ראשוניים (הנגרמים ישירות מהפגיעה העצבית).
2. משניים (סיבוכים של התסמינים הראשוניים).
3. שלישוניים (השפעות שאינן פיזיות).
תסמינים שכיחים הם הפרעות בראיה, טשטוש ראייה, עיוורון חלקי או מלא, תחושות משונות בגפיים, נימול וחוסר תחושה בגף אחד או יותר, אובדן שווי משקל. שינויים רגשיים או שכליים, סחרחורות, ניוון שרירים, קשיים בהליכה, בעיית שליטה על סוגרים תחתונים, הפרעות בזקפה, שינויים תחושתיים כטמפרטורה, כאב, מיקום במרחב ועוד. בראיה הסינית רקמות הגוף משמרות על מיקומן ומבניותן וגם על היכולת לתפקד בעזרת כוחות חיים (צ’י – אנרגיית חיים על פי הסינים) שזורמים בכל אחד. אי לכך, שינוי במיקום או במבניות של רקמה או קושי תפקודי שלה, נובע מחוסר איזון בזרימת הצ’י. זרימת הצ’י תלויה בכמות או באיכות של הצ’י.
ככל שהרקמה הפגועה עמוקה יותר, חוסר האיזון או החולשה גדולים יותר. מכלול הסיבות לטרשת נפוצה בראיית הרפואה הסינית המסורתית הן:
- נטייה מולדת.
- תזונה לא נכונה: תזונה קרה, שומנית או עשירה בלחות הפוגעת בטחול ויוצרת לחות פנימית.
- חדירת לחות (לחות-חום או לחות-קור) או קור חיצוניים אשר חודרים לגוף (לרוב דרך מרידיאני הרגליים) ועולים מעלה. אופייני בעיקר לנשים בזמן וסת או לאחר לידה.
- רגשות שונים כמו פחד, חרדה ועצבות יתר.
- רעילות במזון (תוספי מזון, חומרים משמרים וכו’), באוויר, בתרופות.
- חולשה עמוקה של אחד או יותר מהאיברים הפנימיים הקשורים למנגנון החיסון ותפקוד מערכת העצבים ע”פ הסיניים. וזו כתוצאה מנטייה מולדת, אורח חיים לקוי, עבודת יתר, פעילות מינית מופרזת, תזונה לקויה, חשיפה לקור ולחות חיצונים באופן מוקצן ותרופות.
- שוק או טראומה: גורמים להתרוקנות של צ’י הלב והטחול ומכאן לפגיעה בהזנת הגפיים והראש בצ’י ודם.
הטיפול המערבי במחלה קשה ממספר סיבות:
1. הגורם אינו ידוע (גורם אדיופטי).
2. מנגנון הנזק לרקמה לא ברור לחלוטין.
3. רקמות מערכת העצבים שנפגעות, מתקשות להתחדש.
המהלך השכיח הוא ההתקפים והנסיגות. מדובר על הידרדרות הולכת ומתמשכת ללא חזרה או הטבה בתפקוד. כיום, כמעט ולא נימצא טיפול שימנע את הופעת התקפי המחלה או ישנה את מהלכה.
הטיפול הוא בעיקרו שיקומי תומך בתרופות, לעזור לחולה להתמודד עם החסרים שפיתח, ומתמקד בעיקר בתסמינים עצמם. לדוגמא:
א. סטרואידים – להקלה של תסמינים חריפים ולהפחתת הנזק.
ב. טיפול אימוני(אינטרפרון) להפחתת תדירות ההחמרות.
ג. תרופות תומכות: מרפות שרירים, משככי כאבים.
ד. תרופות להפחתת בעיות שתן.
ה. תרופות (קופקסון) להפחתת התגובה החיסונית כנגד המיאלין.
ו. תרופות פסיכיאטריות.
מטרת הטיפול בכל שלב של המחלה הינו להחזיר את המטופל לשלב הקודם בפתולוגיה או למנוע הידרדרות לשלב הבא. פרוגנוזה – אין ריפוי מלא למחלה זו. הטיפול המערבי אינו מביא את החולה לידי ריפוי.
הרפואה הסינית עוזרת מאוד בהקלה על סבלו של החולה בהקלה בתסמינים, להעלמתם (במיוחד תחושות הכבדות והעקצוץ ברגליים) ומניעת המשך הידרדרותו . בראיית הרפואה הסינית הטיפולים התרופתיים לדיכוי מערכת החיסון אינם טיפול מהשורש. הפגיעה של מערכת החיסון במערכת העצבים נובעת מחולשה עמוקה של הכבד והכליות גורמת להיחלשותן של מערכות נוספות. יש לטפל באברים שקשורים למחלה ולחזקם וכך לשפר את התפקוד של מערכת החיסון ולמנוע הידרדרות. מובן כי הפרוגנוזה טובה יותר ככל שהמחלה בראשיתה וקלה יותר.
באמצעות הדיקור הסיני יחד עם שינוי אורח חיים הכולל בעיקר הקפדה על מנוחה, הפחתת קיום יחסי מין ותזונה מתאימה, מחזקים את האיבריים הפנימיים בגוף האחראים על תפקוד מערכת החיסון והעצבים.
גם אם נעזר אתה בטיפול תרופתי, קבל הסבר על הטיפול בדיקור סיני! אל תהסס, אתה מוזמן להתייעץ!
בברכת בריאות שלמה,
רון סמרה
