אבונקס הוא אחד התכשירים לטיפול בטרשת נפוצה. הוא ניתן בהזרקה חד-שבועית והוכח כמאט את התפתחות המוגבלויות הפיזיות.

אבונקס הוכיח את יעילותו במחקרים קליניים רבים כטיפול המפחית משמעותית את מס' ההתקפים ואת חומרתם. הוכחו גם האטה משמעותית בנכות התפקודית (מדד הEDSS), שיפור בתמונת המחלה בבדיקת MRI ומיעוט תגובות מקומיות באזור ההזרקה.

מתן אבונקס בהזרקה חד שבועית תורם לשמירה על אורח חיים תקין ולהתמדה בטיפול לאורך זמן. למרות שמדובר בתרופה ותיקה, פרסומים ומחקרים אודות אבונקס מתפרסמים חדשות לבקרים.

בכנס הנירולוגי האמריקאי (ANN) שהתקיים השנה בטורונטו שבקנדה פורסמה עבודה מעניינת שבדקה, האם ישנה עליה בסיכון כל שהוא לעובר שנחשף לאינטרפרון במהלך השליש הראשון להריון. היות וטרשת נפוצה הינה מחלה השכיחה פי שלוש יותר בקרב נשים ובעיקר נשים צעירות, תהיות רבות לגבי פריון, הריון ושגרת טיפולים בזמן הריון מתעוררות לעתים קרובות.

המחקר כלל 262 חולות טרשת נפוצה בהריון המטופלות באבונקס נכון לאוקטובר 2009. מתוך המאגר הראשוני נבדקו 226 נשים, לאחר נשירה עקב חוסר שיתוף פעולה של המטופלות עצמן או של הגורמים הרפואיים המלווים. גילן הממוצע של היולדות היה 32.4.

בהתבוננות בתוצאות ניתן לראות כי מתוך כל ההריונות הנ"ל היו 193 לידות עובר חי, 28 הפלות ספונטניות, 4 הפלות מלאכותיות ולידת עובר מת אחד. מתוך כלל ההריונות נולדו שלושה זוגות תאומים.

מתוך כלל ההריונות נצפו 15 מקרים של מומים מולדים כגון: היפספדייס, תסמונות דאון, פילונדל ומומי לב. מנתונים אלה ניתן לראות כי גם שכיחות ההפלות וגם שכיחותם של המומים המולדים אינם עולים על שכיחותם בקרב האוכלוסיה הכללית, שאינה נמצאת תחת חשיפה לטיפול באבונקס.

לסיכום, ההחלטה לגבי המשך הריון שהייתה בו חשיפה לטיפול באינטרפרון תמיד תהיה נתונה בידי המטופלת, הגינקולוג והנוירולוג המטפל, אך חשיפה זו בשליש הראשון להריון ללא המשך טיפולי לאחר אבחון ההיריון לא מעלה את הסיכון להפלה או מום מולד אצל העובר מעבר לשכיחות הרגילה באוכלוסיה.