ראשי » מאגרי מידע » מאמרים » חיסון נגד טרשת נפוצה

חיסון נגד טרשת נפוצה

חוקרים פיתחו חיסון טיפולי שיכול להועיל לחולים בטרשת נפוצה. במידה שתוכח יעילותו, הוא עשוי להוביל לסדרת חיסונים רחבה יותר, שתאפשר טיפול במחלות נוספות, בהן דלקת פרקים וסוכרת מסוג 1

עודכן 17.05.2014

חיסון נגד טרשת נפוצה

חוקרים פיתחו חיסון טיפולי שיכול להועיל לחולים בטרשת נפוצה. במידה שתוכח יעילותו, הוא עשוי להוביל לסדרת חיסונים רחבה יותר, שתאפשר טיפול במחלות נוספות, בהן דלקת פרקים וסוכרת מסוג 1

יעל גלר 15/8/2007 17:16

חיסון ניסיוני נגד טרשת נפוצה עשוי להיות יעיל ובטוח, כך עולה ממחקר קנדי שתוצאותיו פורסמו השבוע, במהדורה המקוונת של כתב-העת Archives of Neurology. ראשית יש להקדים ולומר שאין מדובר בחיסון מניעתי כגון זה שניתן, למשל, כנגד זיהומים נגיפיים, אלא בחיסון טיפולי, אשר ניתן להזריק גם לאחר פרוץ המחלה. על-מנת להבין את פעולתו המיועדת של החיסון, יש להבין מעט ממנגנוני הטרשת הנפוצה, ובעיקר את טבעם ה-‘אוֹטוֹ-אִימוּנִי’. התהליך האוטו-אימוני (אוטו=עצמי, אימוני=חיסוני) הוא תהליך שמשותף למחלות רבות, ביניהן זאבת או סוג הסוכרת המכונה ‘סוכרת נעורים’ (סוכרת מסוג 1). מנגנון אוטו-אימוני הוא מנגנון שבו מסיבה כלשהי, שבמקרה של טרשת נפוצה – ולמעשה ברוב המקרים – אינה ידועה, המערכת החיסונית ‘יוצאת משליטה’, ובמקום לתקוף אויבים אמיתיים, כגון חיידקים או פטריות, היא תוקפת אלמנטים שונים ועצמִיים בגוף אלמנטים שבמצב נורמלי היא אמורה להישאר אדישה אליהם. במקרה של סוכרת נעורים, למשל, הקורבן של השיבוש הזה הוא תאי הלבלב האחראיים על הפרשת אינסולין, ובמקרה של טרשת נפוצה – הקורבן הוא חומר בשם ‘מיאלין’ – חומר הידוע גם בכינויו ‘החומר הלבן’. כמו מעטפת הגומי סביב חוטי החשמל המיאלין הוא שכבה שומנית שכרוכה סביב סיבי העצב ובמידת מה ניתן לחשוב עליה כעל אותה מעטפת גומי הכרוכה סביב חוטי חשמל. מאחר שנזק למעטפת המיאלין גורר נזק להולכה החשמלית, כלומר להולכה העצבית, המחלה ‘טרשת נפוצה’ עלולה להתבטא במגוון רב של תסמינים, הקשורים כולם למערכת העצבים; האופייניים ביותר הם מִחוּשים המתוארים כ’נמלול’ או כ’זרמים’; הפרעות מוטוריות (עד כדי קשיי הליכה או שיתוק); טשטוש ראייה והפרעות ראייה אחרות (כמובן, כאשר העצב הניזוק הוא עצב הראייה), עייפות, סחרחורות וליקויים בתפקודן של המערכות השונות, ביניהן מערכת העיכול ומערכת השתן. עכשיו ניתן לחזור אחורה מעט, ולנסות להבין את פעילותו של החיסון המדובר. תאי מערכת החיסון שזוהו כאחראים לתקיפת המיאלין הם תאים מסוג ‘תאי T’ המכונים CD4+. החיסון, אשר בפי החוקרים מכונה BHT-3009, הוא בעצם חומר גנטי אשר מקודד את ייצור חלבון המיאלין הקרוי human myelin basic protein. החומר הזה מונע מתאי מערכת החיסון לתקוף את שכבת המיאלין של הגוף עצמו. לדברי ד”ר עמית בר-אור, חוקר מהמכון הנוירולוגי באוניברסיטת מק’גיל שבמונטריאול והעורך הראשי של המחקר, מדובר במחקר מקדמי לתרופות חדשות נגד מחלות אוטו-אימוניות בכלל, ובפרט כנגד טרשת נפוצה. הרעיון שעומד מאחורי התרופות הללו הוא ניסיון לעצור את תאי מערכת החיסון הסוררים, אלו שמסבים נזק למערכת העצבים (במקרה של טרשת נפוצה) או לכל מערכת אחרת במקרים האחרים. “מטרתנו היא להתמקד רק באותם תאים תוקפים”, מסביר בר-אור, “כלומר ‘בחברה הרעים’ של מערכת החיסון”. במהלך המחקר, חיסנו בר-אור ועמיתיו שלושים חולים הסובלים מטרשת נפוצה. ניתנו להם ארבעה חיסונים, השלושה הראשונים בהפרש של שבועיים והרביעי בהפרש של ארבעה. חלק מהמחוסנים חוסנו ב-BHT-3009, וחלקם בתרופת-דמה (‘פלצבו’). לאחר שלושה-עשר שבועות, החוקרים חיסנו גם את אלו שקיבלו תרופת-דמה.

סיכוי לטיפול במחלות נוספות

הערכת מצבם של החולים בוצעה באמצעות סריקת MRI – בדיקת הדמיה שמאפשרת הערכה ויזואלית של מצב הנגעים האופייניים לטרשת הנפוצה – אלו שנגרמים לאותו ‘חומר לבן’ במוח. בבדיקות ה-MRI מצאו החוקרים שהחיסון, אשר נסבל היטב על-ידי החולים ולא עורר תופעות לוואי משמעותיות, אכן הצליח לעצור את הרס המיאלין. ביטוי נוסף לעיכוב התהליך היה גם בספירת התאים מסוג CD4+ – אותם תאים לבנים שכאמור תוקפים את המיאלין. אך למרות התוצאות המבשרות טוב, בר-אור מזהיר שעבודה רבה עוד צריכה להיעשות לפני שיתאפשר השימוש הקליני בחיסון שכזה, כך שכרגע עדיין לא ברור האם גלומה בו ההבטחה לטיפול עתידי במחלה. בינתיים, מסביר בר-אור, הוּכח שהחיסון בטוח לשימוש, ושהתפיסה הטיפולית הזו – הנוגעת לטרשת נפוצה בפרט ולמחלות אוטו-אימוניות בכלל – היא תפיסה אפשרית ליישום. בהתבסס על התוצאות שנתקבלו בניסויים עד כה, מתכננים בר-אור ועמיתיו את השלב הבא של מחקרם, שבו ייבדק החיסון על 290 חולי טרשת נוספים. במידה שהגישה הטיפולית הזו תוכיח את עצמה כיעילה, הרי שערכה לא יסולא בפז; היא תוכל לסייע במגוון של מחלות אוטו-אימוניות, ביניהן סוכרת, זאבת ודלקת פרקים. לדברי פטרישיה או’לוני, סגנית נשיא התוכנית הביו-רפואית לחקר טרשת נפוצה, מדובר במחקר מבטיח ומעורר תקווה, ובגישה מרתקת להתמודדות עם השיבושים של מערכת החיסון. על-אף שא’ולוני מציינת גם היא את הצורך במחקרים רבים נוספים, היא אינה מסתירה את התלהבותה וטוענת ש”זה כמו מדע בדיוני. לפני עשור דבר כזה אפילו לא היה עולה על דעתנו”.

20 מרץ 2024

שלום לכולם, – עם פרסום סל הבריאות לשנת 2024 לפני כחודש וחוזר מנכ”ל משרד הבריאות לגבי התוויות התכשירים השונים בסל לפני מספר ימים, לפיהם ניתן

14 מרץ 2024

מרפאת האסתטיקה של ד”ר ארוש יואב בשיתוף האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מזמינים אתכם למפגש “יופי – אסתטיקה ניראות ובריאות”

04 מרץ 2024

לרגל חודש הרמדאן, האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מאחלת לכם: שימי רמדאן זה יהיו ימים של בריאות, הקלה מכל הייסורים והמצוקות, מתן תשובה לכל התפילות ומי

02 מרץ 2024

המרפאה לטרשת נפוצה, והיחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה בשיתוף עם האגודה הישראלית לטרשת נפוצה מזמינים את המטופלים בטרשת נפוצה ובני משפחתם – לקראת חג האביב

Previous Next
Close
Test Caption
Test Description goes like this