החל משנת 2021 התווספה זפוסיה, תרופה של חברת בריסטול מאיירס סקוויב (BMS),  לאפשרויות הטיפול בחולי טרשת נפוצה התקפית הפוגתית. זפוסיה הינה טיפול פומי, הניתן פעם ביום.

החומר הפעיל בזפוסיה, אוזנימוד, הינו מווסת של הקולטן ספינגוזין 1 פוספט. התרופה נקשרת לקולטנים מסוימים על פני תאי מערכת החיסון המעורבים בפעילות המחלה. קישור התרופה לקולטנים מוביל לכך שתאים אלו נשארים בבלוטות הלימפה במקום לצאת למערכת הדם ולהגיע אל מערכת העצבים המרכזית.

זפוסיה אושרה ב- 2020 על ידי ה-FDA האמריקאי והרשות הרגולטורית האירופאית (EMA) לטיפול בחולי טרשת נפוצה, בהתבסס על תוצאות מחקרים שכללו מעל 2,600 חולים. המחקרים בדקו את היעילות והבטיחות של התרופה לעומת הזרקה אחת לשבוע של אינטרפרון בטא 1a. הטיפול בזפוסיה הראה הפחתה משמעותית בכמות ההתקפים וכמות הנגעים במוח, וכן הדגים שיפור קוגניטיבי בקרב החולים.

ישנה חשיבות למעקב ארוך טווח על יעילותם ובטיחותם של טיפולים שונים.

היעילות והבטיחות לאורך זמן של זפוסיה נבחנה במחקר קליני שכלל קרוב ל- 2500 חולים. במחקר זה קיבלו כלל החולים זפוסיה במינון קבוע (0.92 מ”ג) פעם ביום (מחקר תווית פתוחה). למחקר נכנסו חולים מתוך המחקרים הקליניים המוקדמים. בכנס האירופאי האחרון של טרשת נפוצה (European Committee for Treatment and Research in Multiple Sclerosis; ECTRIMS) הציגה חברת BMS תוצאות ביניים ממחקר זה שהדגימו את היעילות ופרופיל הבטיחות של זפוסיה לאורך זמן בקרב חולים עם טרשת נפוצה. 68% היו ללא התקפים במשך כ-6 שנות תקופת המעקב, עם שיעור התקפים שנתי שעמד על 0.099 (מתורגם להתקף אחת לכעשר שנים). היעילות נשמרה גם כשבחנו ממצאי MRI. הטיפול היה נסבל עם שיעור נמוך של מטופלים שהפסיקו טיפול כתוצאה מתופעת לוואי (3.6%).

ידוע כי אובדן נפח מוח נמצא בהתאמה להתקדמות הנכות בחולי טרשת נפוצה ויכול גם להוות סמן להתקדמות המחלה לטווח הארוך ולהתפתחות הפרעות קוגניטיביות. לכן, הפחתת אובדן נפח מוח היא יעד חשוב בטיפול. הטיפול בזפוסיה הוכח כמשפר אובדן נפח מוח לעומת אינטרפרון בטא 1a. בנוסף, הטיפול בזפוסיה הביא להפחתה באיבוד נפח החומר האפור ובנפח התלמוס. תוצאות אלו מצביעות על כך שזפוסיה עשויה להגן מפני שינויים מבניים הקשורים בהתקדמות המחלה.

עד כ-70% מהחולים בטרשת נפוצה מפתחים פגיעה קוגניטיבית, במיוחד האטה במהירות עיבוד המידע. ירידה במהירות עיבוד מידע קשורה לפגיעה באיכות החיים ואובדן תעסוקה. הפגיעה הקוגניטיבית יכולה להיות פרוגרסיבית, ולכן ניהול המחלה בשלב מוקדם הינו חשוב. במחקר שבחן את השפעת הטיפול בזפוסיה על מהירות העיבוד הקוגניטיבי נמצא שטיפול מממושך עם זפוסיה עשוי לשפר או לשמר את מהירות עיבוד המידע לאורך זמן.

בכנס האירופאי לנוירולוגיה (European Academy of Neurology; EAN) שהתקיים ביוני, הוצגו תוצאות שהדגימו את ההשפעה של טיפול מוקדם בזפוסיה בשימור ושיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. התוצאות הדגימו שיפור או שימור בתפקוד הקוגניטיבי במרבית האנשים ללא תלות בערכי תחילת המחקר, כאשר ההשפעה הגדולה ביותר נצפתה בכמעט 80% מהאנשים עם נפח תלמי גבוה (45.5%  חוו שיפור ו- 34.1%  חוו שימור) לאחר 4 שנים של טיפול בזפוסיה במחקר התווית הפתוחה.

תוצאות אנליזה זו הראו כי שימוש מוקדם בזפוסיה הדגים תועלות קוגניטיביות באנשים עם טרשת נפוצה מסוג התקפי הפוגתי, כאשר ההשפעה הגדולה ביותר נצפתה באנשים עם נפח תלמי (thalamic volume) גבוה. ממצא זה תומך בקשר שבין נפח מוח (brain volume) שמור לבין תוצאות קוגניטיביות ארוכות טווח משופרות.

ד”ר ג’ון דה-לוקה, סגן נשיא בכיר לנושאי מחקר והדרכה, קרן  קסלר, ופרופסור במחלקת רפואה פיזיקלית ושיקום ובמחלקת נוירולוגיה, ביה”ס לרפואה Rutgers , ניו ג’רזי  התייחס לתוצאות שהוצגו בכינוס ואמר כי: “טרשת נפוצה עלולה להוביל לאיבוד משמעותי ובלתי הפיך של נפח המוח ולירידה בקוגניציה אם אינה מטופלת במהרה לאחר האבחון. אנליזות חדשות  אלו מראות את הפוטנציאל של טיפול מוקדם בזפוסיה בסיוע בשימור ואף בשיפור הקוגניציה באנשים עם טרשת נפוצה עם נפח מוחי גבוה, ממצא החשוב לאנשים עם טרשת נפוצה והרופאים המטפלים בהם.”

באנליזות אלה, טיפול בזפוסיה הדגים תפקוד קוגניטיבי משופר או שמור בחלק ניכר מהמטופלים, כאשר השיפור הגדול ביותר נצפה בעת שימוש בשלב מוקדם במהלך המחלה, שבו הנפח התלמי נותר גבוה, ממצא התומך בקשר חיובי בין נפח מוחי שמור לבין תפקוד קוגניטיבי ארוך טווח.

ממצאי המחקר החדש הראו כי אנשים עם נפח מוחי גבוה לעומת נמוך, במיוחד נפח תלמי, היו בעלי תפקוד קוגניטיבי גבוה יותר, כפי שהוערך באמצעות דירוג במבחן סימנים ומספרים (symbol digit modalities test; SDMT), בתחילת המחקר. מגמה זו נותרה יציבה או השתפרה לאורך 4-5 שנות טיפול בזפוסיה, והובילה לתפקוד קוגניטיבי משופר או שמור בכמעט 80% מהאנשים עם נפח תלמי גבוה (SDMT משופר: 45.1%; SDMT שמור: 34.4%) ובכ- 66% מהאנשים עם  נפח מוחי נמוך (SDMT משופר: 35.6%; SDMT שמור: 30.7%) לאחר 4 שנים במחקר התווית הפתוחה.

חשוב לציין כי התחלת טיפול בזפוסיה לא כרוכה בבדיקה גנטית מקדימה ורוב החולים גם לא נדרשים למעקב בעת נטילת המנה הראשונה.

תופעות הלוואי השכיחות ביותר כוללות: זיהום בדרכי הנשימה העליונות ועליה ברמות אנזימי כבד. התרופה אושרה לפני כשנה וחצי גם לטיפול במחלת מעי דלקתית – קוליטיס כיבית.

ישנה חשיבות גבוהה לקיומם של מגוון טיפולים. זפוסיה הניתנת בכמוסה פעם ביום, בעלת פרופיל בטיחות ויעילות טובים עם השפעה על אובדן נפח מוח ושיפור הקוגניציה, מהווה אופציה טיפולית חשובה עבור החולים.

Image: Christina Victoria Craft – Unsplash