הדרך אל האהבה

הדרך אל האהבה מלאה חתחתים
את יודעת?
הדרך מלאה מהמורות וקוצים
כך לא נוכל בה לגעת!

בואי נכסה ביחד מהמורות ובורות
ננקש עשבים שוטים וקוצים
נכבוש לעצמנו את השביל
ואל אהבתנו אותנו יוביל.

סמי כהן 60/9/3

אהבה עד תום

זהבה שלי, את חיי,
את נפשי.
לפני שנים רבות
נתתי לך מפתח למעיינות ליבי
ומאז את שואבת
יום יום, מלוא החופן אהבות.
ככל שתשאבי, אהבתי לא תחסר
להיפך, המעיין יעלה ויגבר.
את יודעת גודל אהבתי,
אך מזכיר לך יום יום
מה אומר ליבי.
אני שלך ואת שלי
שנינו יחד לעולמים,
עד תום ייתמו הימים

סמי כהן 9-8-2006

הדרך אל האם-אס

בן-אדם מעולם לא חשבת?
מעולם לא תהית?
לא שאלת?
מי אני? מה אני?
קיבלת את החיים
כמובן מאליו
לא חקרת דברים
כדי לא להתאכזב.
אתה בריא, מתפקד,
הולך ובא,
מקים משפחה
בונה קריירה
עולמך קבוע, יציב
שום ענן לא מעיב
ופתאום פורענות זוחלת
בגופך מתנחלת.
כואב בגב, מושך רגל
כאן מיחוש ושם סחרחורת.
אתה עייף, עבדת קשה,
זקוק למנוחה.
אחריה, עייף כפליים.
קופת חולים, אורטופדיה,
מידרסים, חגורת אבירים
קיץ שלם חנוט ומזיע.
מתיחות, תליות
ממש מזויע.
לא עוזר, צריך זריקה
עמוד השידרה.
הכל בסדר אומרים אך אתה עדיין בכאבים.

בודקים כוון אחר,
ניאורולוגיה.
סי-טי, אם-אר-אי
אלי, עד מתי?
פרופסור מכובד פוסק:
דין מות בשלוש אותיות
אי-אל-אס
כמה מבאס?
נותן לך חיים על תנאי
רק שנתיים אולי,
עם התנהגות טובה
אולי שליש.
אין תרופה, תלמד לחיות
אין מה לעשות.
פרופסור אחר, דעה שניה
אותו דבר באותיות אחרות
אן-אם-די
אותו השד מצידי
רק פחות קטלני.
המצב מידרדר,
אין עזרה, אין מילה.
רעשים באוזניים
כהמית ים קוצץ.
בא לך לצעוק:
למה לי? למה אני?
הרעש והכאבים מתגברים
אתה מת להרגיש דמות תכריכים.
עוטף את עצמך ברחמים
מסתגר בבועה אטומה אטומה.

מתייחד עם הרעשים,
הכאבים והתיסכולים.
בסוף זה "רק" אם-אס!!!
אם לא האישה שאיתך
שכה אוהבת אותך,
אם לא הילדים והנכדים
אנא היית בא?
אחרי שנים של הסתגרות
כגולם,
אתה מגיח מהבועה,
כמו מרחם,
תינוק מגודל
תלוי ונתמך בסובבים,
נאהב כמו תינוק חדש
במשפחה.
לומד להיות מחדש
עם המיגבלות,
צמא למצות
רעב לחיות
את השנים הנותרות.

שמואל (סמי) כהן

חברים בחוג תמיכה

יושבים במעגל, אנשים יודעי סבל.
לא רק מי שחווה כאב מבין את כאבם,
יידע לאומר את המילים שיכנסו ללבם,
רק מי שסבל וגבר, יאמר לסובל דברי עידוד:
"לא נורא חבר, בוא אלי, קח חיבוק,
אינך לבד! אינך אבוד!
מילה חמה,
חיבוק מלב אל לב,
נותנים נחמה,
ומשכיחים כל כאב.
בכל מפגש במעגל, נפש אחת דוברת.
מתנה כאביה, מבקשת יד.
החברים מבינים, יודע, הוא לא לבד!
ונשלחת היד, ועוד אחת, ומלטפת,
ומחבקת,
ביחד קל יותר לשאת מכאוב,
נעים לתמוך ולאהוב,
כשמתפזר המעגל,
וכל אחד חוזר ל – ד' אמותיו,
חוזר לשאת לבד את כאביו,
הוא יודע בלבו פנימה,
יש לו חברים שדוחפים קדימה.
לא יתנו לו לפול, הן גם בנפשו הוא פגוע,
רק חייג, אמור מילה, והחיבוק יגיע!
כל חבר במעגל, גם אם כאביו רבים מנשוא,
ומרגיש כאדם את חולשתו ואפסותו,
לא יתנו לו חבריו לשקוע לתוך החידלון,
עם קדושת החיים, הרצון ותמיכה כנה של חברים,
ימצא הסובל כוחות גוף ונפש ממעיינות נסתרים.
מילה חמה,
חיבוק מלב אל לב,
נותנים נחמה,
ומשכיחים כל כאב.

שמואל (סמי) כהן