הגדלת האושר: הבסיס העובדתי

מאת: פרופ’ יורם ברק, ביה”ח ע”ש י. אברבנאל, מסונף לפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

רקע:
בעוד שקידום ושיפור איכות חיים ואושר מותאמים לפילוסופיית הרפואה, למעשה במאה הקודמת תשומת הלב להיבטים אלו של בריאות הנפש הוזנחה לטובת מיקוד באיבחון וטיפול בתחלואה נפשית.

בשנים האחרונות מאמץ משמעותי ורב היקף ניצפה בתחום הפסיכולוגיה לקדם נושאים כמו אושר, משמעות בחיים וחוזקות אופי. פסיכולוגיה חיובית (להלן פס”ח) הינה המטריה האקדמית והמעשית לעיסוק ברגשות חיוביים, תכונות מאפיינות חיוביות ומוסדות המאפשרים גישה זו. תנועת הפס”ח הצליחה לצמד מספר עצום של מדענים מתחום החברה וההתנהגות אשר חקרו ולמדו היבטים ויתרונות של חוזקה אנושית, רגשות חיוביים, שביעות רצון, עמידות, חוסן ותקווה. הדגש בתחום המחקרי והמעשי הוא כיצד ניתן לפתח תחומים אלו.

בשנת 2000 הקדיש העיתון Am. Psychologist את הוצאת האלף לתחום המדע המתפתח של פס”ח. לעיתים יש המכנים את פס”ח כ”מדע האושר” והוא מוגדר כתחום המדעי המסתמך על בסיס עובדתי במאמץ לזהות התערבויות שיקדמו בריאות נפשית ואיכות חיים. ישנן מספר סיבות חשובות להתמקדות בפס”ח. אחת הסיבות הלא פשטניות להתעניינות בהתערבויות בונות אושר היא שאושר אינו תופעה נילוות (Epiphenomenon). עובדה חשובה שהוכחה בשנים האחרונות היא כי אושר הוא גורם וסיבה ליתרונות רבים מעבר להרגשה טובה. אנשים מאושרים יותר בריאים, מצליחים ומקושרים חברתית. בנוסף יש יתרונות אחרים הקשורים לחוויית רגשות חיוביים, בין השאר גמישות חשיבתית, יצירתיות ובקרה עצמית. בניסוי שבדק החלטות מנהלים נמצא כי מנהלים שבהם הופקו רגשות חיוביים הגיעו לפתרון בעיות מהר יותר ולא ביטלו אפשרויות מוקדם מדי בתהליך. יש בממצאים אלו לרמז שלעובדים במצב רוח חיובי סיכוי להחלטות טובות יותר לרווחת הלקוחות. לבסוף , למרות שהנושא לא נבדק ישירות יתכן כי התערבויות להגברת אושר יקטינו את שיעור תחלואת הנפש והסבל המתלווה אליה.

פסיכולוגים מתחום הפס”ח לא טוענים שהמציאו את החיים הטובים או שהיו הראשונים להתמקד במחקר בתחום זה. הערך המוסף של טביעת המונח פס”ח הוא באיחוד וחיבור תיאוריות ומחקר לגבי השרוי בחיינו.

מטרת סקירה זו היא להציג לקורא ולרענן מספר דוגמאות מעבודת השדה המתבצעת בתחום הפס”ח תוך דגש לגבי התערבויות מעשיות. אלו יתוארו באופן שיאפשר הפעלתן באימון או בהתפתחות אישית.

התערבויות:
מטרת “העל” של התערבויות רבות בתחום הפס”ח הוא להגביר את רמת האושר האישית של המטופלים. אולם, לפני תיאור סף הידע המדעי יש לנסות ולהבהיר את עצם המונח “אושר”. עבודה מדעית והתערבויות מתבצעות תחת ההנחה כי אושר הוא מונח לא זמין להגדרה וכי לחקור אושר יש להמסו לשלושה שבילים מוגדרים היטב בדרך אל האושר;
א. תחושה חיובית והנאה (חיים נעימים),
ב. מעורבות,
ג. חיים משמעותיים.

ממצאים מדגישים כי אנשים נבדלים בהתאם לסגנון חייהם ויתרה מזו, האנשים המסופקים ביותר הם אלו המצליחים להשקיע בשלושת צורות החיים הללו אך שהמשקל המכריע ניתן לחיי המשמעות. בהתערבויות הנחקרות נמשיך להשתמש במונח אושר במובנו הא-תיאורטי כתווית כללית בתחום הפס”ח המאגדת יחדיו רגשות חיוביים, מעורבות ומשמעות.

קבוצות מחקר שונות ניסו בשנים האחרונות להעריך באופן מדעי ומובנה את הנחות היסוד לגבי הגברת אושר כפי שהותוו עי ידי מ. זליגמן. מתפריט נרחב של כמאה התערבויות שתוארו בספרות המדעית בחרה קבוצה זו בחמש התערבויות שהושוו לתרגיל של אינבו.

להלן תיאור קצר של ההתערבויות:
א. תרגיל אינבו: המשתתפים התבקשו לכתוב את זיכרונות ילדותם, כל ערב, במשך שבוע.

ב. ביקור תודה: למשתתפים הוקצה שבוע כדי לכתוב ולספק אישית מכתב הכרת – תודה לפרט שהיה באופן מיוחד טוב אליהם אך הם לא הודו לו כראוי.

ג. שלושה דברים טובים: המשתתפים התבקשו לכתוב מדי ערב, במשך שבוע, שלושה דברים טובים שיזמו בכל יום ואת הגורם להם. בנוסף התבקשו לתת הסבר סיבתי לכל דבר טוב שחוו.

ד. אתה במיטבך: המשתתפים נתבקשו לכתוב לגבי זמן בו היו במיטבם ולאחר מכן להרהר על חוזקם האישי המבוטא בסיפור. הם נצטוו לעיין בסיפור כל ערב במשך שבוע.

ה. שימוש חדשני בחוזקות אופי: המשתתפים נתבקשו למלא את סקר חוזקות האופי כמשוב. הם קיבלו תיאור של חמש חוזקות האופי הנבחרות שלהם. אז נדרשו המשתתפים להשתמש באחד מהחוזקות באופן חדשני, בכל יום במשך שבוע.

ו. זיהוי חוזקות אופי: כמו בהתערבות הקודמת נתבקשו המשתתפים לזהות את חמשת חוזקות האופי שלהם ולהרבות בשימוש בהן במשך שבוע.

תוצאות ההתערבות
שניים מהתרגילים – השימוש בחוזקות אופי באופן חדשני ושלושת הדברים הטובים – הגבירו אושר והקטינו דיכאון למשך 6 חודשים. תרגיל נוסף – ביקור התודה הביא לשינויים חיוביים עצומים למשך כחודש ימים. שני התרגילים האחרים ותרגיל האינבו גרמו לשינויים חולפים בלבד. לא מפתיע היה גם המימצא כי האופן בו המשתתפים המשיכו להשתמש בתרגילים מעבר לשבוע שהוקצה לכך במפורש, תיווך את השפעתם ארוכת הטווח.

הכרת תודה:
מונח הכרת תודה זוכה לעניין רב בציבור. שכיחות הספרים הרואים אור בנושא זה הינה עדות למשיכה שלנו לתחום. רבים מהספרים הפופולרים הם בעלי מבנה דומה בכך שהם מתבססים על הרהורים בקשר לערכה של הכרת התודה ומציעים אסטרטגיות לשיפור גישה של הכרת תודה אצל הקורא. המסר המרכזי של ספרות פופולרית זו הוא כי חיים מכוונים להכרת תודה הם פתרון כל יכול לרעות העולם הזה ולשאיפות שאינן ניתנות למילוי. תגובת הכרת תודה לחיינו, נכתב, יכולה להוביל לשקט נפשי, אושר, בריאות ומערכות יחסים עמוקות ומספקות. למרות המשיכה האינטואיטיבית לתחום, רבות מההצהרות בספרים הפופוליסטיים בקשר לעוצמת דרך החיים של הכרת תודה, הינן ספקולטיביות ולא נבדקו באופן מדעי.

להכרת תודה יש עבר עשיר בהיסטוריה של הפילוסופיה. לרוחב תרבויות וזמנים, חוויות וביטויים של הכרת תודה נתפסו כתכונה אנושית וחברתית בסיסית ורצויה. לדוגמא הכרת תודה הינה גישה מועדפת בחשיבה היהודית, נוצרית, מוסלמית, בודהיסטית והינדית. למעשה ההסכמה הרווחת בין כותבים דתיים ואתיים בעולם היא כי על בני האדם באופן מוסרי חלה החובה לחוש ולבטא הכרת תודה כתגובה לקבלת יתרונות.למרות עידוד נרחב זה, תרומתה של הכרת התודה לבריאות ותפקוד משופר לא נבדקה. מחקר עכשווי בתחום הכרת התודה הוא בחיתוליו. מספר מחקרים הושלמו לאחרונה במטרה להעריך את השפעת הכרת התודה על איכות חיים נפשית ביום-יום ובכך להעמיד למבחן את ההנחות הפופולאריות והקלאסיות לגבי ערכה המוסף של הכרת התודה.

שיטה: בתחילת השליש באוניברסיטה ניתנו לתלמידים עשרה יומני דיווח שבועיים. היומנים חולקו לשלושה אשכולות נפרדים המייצגים את תנאי הניסוי השונים. היומנים חולקו באופן אקראי לתלמידים. לאלו אשר נכללו באשכול הכרת התודה צורפו ההוראות הבאות: “יש הרבה דברים בחיינו, קטנים כגדולים, שעלינו להוקיר להם תודה. אנא היזכר בשבוע שעבר וכתוב ביומן עד חמישה דברים להם אתה מודה או מוקיר תודה.”

לתלמידים שנכללו באשכול הטרדות צורפו ההוראות הבאות: “טרדות הינן ביטוי של אירועים שמציקים או מפריעים לך. הן קורות בתחומי חיים שונים, כגון: מערכות יחסים, עבודה, לימודים, דיור, כלכלה, בריאות ועוד. חשוב על היום שעבר וכתוב ביומן עד חמישה טרדות שחווית.”

הקבוצה השלישית כללה תלמידים שנתבקשו לכתוב ביומניהם על אירועים “נייטרלים” שחוו במהלך השבוע – וכך היוו למעשה את קבוצת הביקורת.

תוצאות: ניצפו יתרונות חיוביים לתלמידים באשכול הכרת התודה ביחס לקבוצת הטרדות או המצב הנייטרלי. משתתפים בקבוצת הכרת התודה חשו טוב יותר ביחס לחייהם והיו אופטימיים יותר בציפיותיהם לשבוע הבא. הם גם דיווחו פחות על תלונות גופניות ועל השקעת זמן ארוך יותר בפעילות גופנית.

שימוש בתהליך אינטנסיבי יותר לעידוד הכרת תודה יאפשר צפייה במספר השפעות חיוביות בתחום הרגשי. בפרט נצפו רגשות חיוביים ממשוכים יותר בקרב תלמידים שהתמקדו בהוקרת תודה. כמו כן תלמידים אלו דיווחו יותר על עזרה לחבר הסובל מבעיה אישית או תמיכה רגשית; ממצאים המרמזים כי הנעה פרו-סוציאלית הינה חלק מהרווח בעידוד הוקרת תודה.

העתיד של התערבויות חיוביות:
התערבויות ייחודיות מביאות לאושר מתמשך ויש להאמין כי לממצאים אלו השלכות לעתיד הפס”ח ויתכן שאף להתערבויות קליניות. אמנם, שידרוג אושר למשך מספר חודשים אינו לנצח אך הממצאים מראים כי הגדלת אושר אינה רק מוגבלת לאגדות. גודל ההשפעה של ההתערבויות שנחקרו היה בינוני-גדול ובהחלט בניגוד לעמדה המסורתית כי אושר הוא מימד אישי קבוע ולא ניתן לשינוי. המחקר בפס”ח יתמקד בשנים הקרובות בזיהוי מימדים ייחודיים ושילובים של התערבויות להשגת שינוי חיובי קבוע וממושך.