האם הכל טמון בגנים?
עלון האגודה האמריקאית לטרשת נפוצה- האם הגנים הקשורים לטרשת הנפוצה? סביר שלא הכל בא מהם. אבל אין ספק שיש גם גורמים גנטיים בין מחוללי המחלה. הבהרות רקע לקשר בין הטרשת הנפוצה והגנים
האם הכל טמון בגנים?
עלון האגודה האמריקאית לטרשת נפוצה
האם הגנים קשורים לטרשת הנפוצה? סביר שלא הכל בא מהם, אבל אין ספק שיש גם גורמים גנטיים בין מחוללי המחלה. להלן הבהרות רקע לקשר בין הטרשת הנפוצה והגנים, כפי שמסבירה זאת ק. אורקהרט.
למה דווקא אני? האם בני משפחה אחרים עשויים לחלות גם כן? אלו הן השאלות המיידיות שעולות בדעתו של כל מי שאובחן כחולה בטרשת הנפוצה.
ובמהרה גם נרצה לקבל תשובה מוסמכת לשאלות אלו. מה הוא איפה הגורם המחולל מחלה זו, והאם יש לחפש גורם זה בגנטיקה? המדע התקדם בצעדי ענק בדרך להבנת גורמי המחלה והתהוותה, אבל עדיין רב הנסתר על הנגלה. הסיבה המדויקת להתפרצות המחלה עדיין לא ידועה, אבל המחקרים מראים, שיש כנראה יותר מגורם אחד. נראה לחוקרים שיש כאן אוסף של גורמים גנטיים וסביבתיים גם יחד, שבמשותף גורמים למחלה לפרוץ.
מהם הגורמים הסביבתיים?
הגורם הסביבתי המחולל את הטרשת הנפוצה יכול להיות וירוס מסוים, אך גם תגובה לדלקת או זיהום שנגרם על ידי וירוס. אחת התיאוריות גורסת שלפעמים. ובמפורש לא תמיד- רצף של זיהומים שנגרמים על ידי וירוסים שונים, בנקודה מסוימת של החיים, רצף כזה, עשוי בזמן מאוחר יותר להביא לכך שהמערכת החיסונית של הגוף תתקוף את עצמה והתוצאה תהיה התפרצות הטרשת הנפוצה.
מכל מקום, תפקידו של וירוס זה או אחר, או תפקידם של קבוצות וירוסים כגורם המחולל את המחלה טרם הוכח, הטרשת הנפוצה איננה מחלה המועברת בין בני אדם בהדבקה (כמו מחלות ויראליות), ובנוסף אין היא מאופינת על ידי מצב של כעין אינפקציה בגוף החולה.
ממצאים אחרים המצביאים על גורמים סביבתיים, באים ממחקרים העוקבים אחרי התפוצה הגיאוגרפית של המחלה. ממחקרים אלו אנו יודעים, שאחוז החולים באוכלוסיה הכללית עולה ככול שמתרחקים מקו המשווה.
אנחנו יודעים למשל, שאחוז החולים במדינות צפון אירופה כמו גרמניה, אנגליה והמדינות הסקנדינביות, גבוה מאחוז החולים בספרד ובמדינות מזרח הים התיכון. אחוז החולים בצפון האי הבריטי גבוה מאחוז החולים בדרום האי.
יתרה מזאת, מחקרים דמוגרפיים הקשורים גם בתנועות הגירה מארץ לארץ, מראים, שמהגרים שעברו מאזורים (הקרובים לקו המשווה) בהם אחוז המחלה נמוך, לאזורים אחרים (המרוחקים מקו המשווה) מעלים לעצמם את הסיכוי לחלות בטרשת נפוצה לאחוז המקובל במקומם החדש. ואולם, שינוי כזה אינו מתרחש למהגרים שהיגרו אחרי גיל 51. נתון זה מביא את החוקרים למסקנה שחשיפה לגורמים סביבתיים בגיל צעיר עשויה ליצור מעין מנגנון מושהה, אשר בעתיד עשוי להתפתח למחלת הטרשת הנפוצה.
החיבור בין גורמים סביבתיים וגורמים גנטיים
אין ספק, שלא רק גורמים סביבתיים יוצרים בגוף האדם את המחלה. מבט בוחן בשכיחות המחלה בארצות מסוימות, יביא אותנו למסקנה שיש להביא בחשבון שגם גורמים גנטיים נמצאים בין האלמנטים היוצרים את הטרשת הנפוצה.
אחרת, איך נסביר את נתוני הסטיסטיקה המראים, שביפן יש 2 חולים למאה אלף ואילו בספרד, הנמצאת בקירבה דומה לקו המשווה יש בין 35 ל 50 לכל מאה אלף תושבים (הממוצע העולמי הוא מקרה אחד ל 000,1). יתרה מזאת, כשיפנים מהגרים למקומות אחרים ולאזורים בעלי שכיחות גבוהה יותר של המחלה, שעור החולים אצלם עולה, אבל עדיין נשאר נמוך באופן משמעותי, משעור החולים של אוכלוסיות מהגרים אחרות שהגיעו לאותו אזור, אחוז החולים בטרשת נפוצה אצל יפנים שהיגרו להוואי עלה ל 7 לכל 100,000 תושבים. אבל, הוא נמוך מאוד לעומת 34 ל 100,000 אצל מהגרים אחרים בני הגזע הלבן.
האם זה אומר שליפנים יש מבנה גנטי המגן עליהם טוב יותר מפני הטרשת הנפוצה ללא קשר לגורמים הסביבתיים? יש עוד קבוצות אוכלוסין שלכאורה יש להן מערך גנטי המגן עליהם בפני המחלה. לדוגמא, האסקימוסים שבצפון קנדה. לעומתם, יש אוכלוסיות שהמבנה הגנטי שלהם נותן כנראה הגנה פחות טובה מהממוצע. למשל תושבי האי אורקני.
מה הסיכוי שבני משפחה נוספים יחלו ?
בעוד שמדענים כיום יכולים להצביע על מגמות וסיכויים לחלות בטרשת נפוצה באוכלוסיות שונות, בארצות שונות ובאזורים שונים של כדור הארץ, אין הם יכולים בשלב זה להצביע על הסיבות המדויקות ולהסביר מדוע אדם אחד, נפגע במחלה ומדוע אדם אחר איננו נפגע. הגנים בודאי מעורבים בענין והם ככלות הכול, נושאי המורשת והתורשה.
מספר נתונים סטטיסטיים על הסיכון לחלות בטרשת הנפוצה:
באוכלוסיה הכללית מקרה 1 (אחד) לכל 1000 בני אדם.
ילדים להורה חולה מקרה 1 (אחד) לכל 200 בני אדם.
תאום זהה שאחיו חולה מקרה 1 (אחד) לכל 3 בני אדם.
אח אחות ותאום לא זהה שאחד מאחיהם או אחותם חולה מקרה 1 (אחד) לכל 40 בני אדם
ילד מאומץ שאחד מהוריו המאמצים חולה, מקרה 1 (אחד) לכל 1000 בני אדם.
הנתונים מראים שהסיכוי לחלות בטרשת הנפוצה עולה ככל שיש קרבת דם משפחתית גבוהה יותר. מסיכוי גבוה ביותר אצל אחים תאומים זהים, דרך סכוי גבוה אצל אחים/אחיות שאינם תאומים זהים, ועד לסכוי נמוך יותר אצל ילדים להורה חולה (אך עדיין גבוה מזה של כלל האוכלוסיה) המבנה הגנטי שלנו לכשעצמו איננו גורם לטרשת הנפוצה, אבל הוא מראה עד כמה חשוף האדם לזרזים הסביבתיים הגורמים למחלה. במילים אחרות המבנה הגנטי של האדם עושה אותו רגיש יותר או פחות (בהשוואה לאדם אחר) לאפשרות שתתפתח אצלו מחלת הטרשת הנפוצה. אם רק המבנה הגנטי היה הגורם למחלה, אז, הסיכון של תאומים זהים, היה 100% ולא 1 ל 3 (33%) כמובא בנתונים הסטטיסטים.
המחקרים הגנטיים והטרשת הנפוצה
בהתחשב בכך שיש לאדם בין 30,000 ל 100,000 גנים בכל אחד מתאי גופנו, התקוה לאתר ולזהות את אותם גנים הקשורים לטרשת הנפוצה נראית כבלתי ניתנת להשגה. מכל מקום יש שתי התפתחויות המטות את מאזן הסיכויים לטובת החוקרים במאמציהם למצוא את הגנים הרלוונטיים.
ראשית, ההתפתחות המרשימה של הכלים המתוחכמים בשטח של המחקרים הביאולוגיים של מבנה התא האנושי. בתחילת שנת 2000 התבשרנו כי טיוטת מפת הגנום האנושי כבר מוכנה.
שנית, קיומן של מספר משפחות בהם השכיחות של הטרשת הנפוצה גבוהה יחסית. משפחות אלו מספקות חומר מחקר גנטי מעולה, שיתכן ויעזור באיתור הגנים האמורים.
יש מחלות אותן ניתן בנקל להגדיר כמחלות קלסיות העוברות בירושה. למשל מחלת ההנטיגדון או מחלת הסיסטיק פיברוסיס. במחלות אלו שינוי בגן אחד מספיק כדי לגרום את המחלה. במחלות כאלו, האבחנה של ההעברתן בתורשה היא ברורה מעל לכל ספק, והרבה אנשים ודורות במשפחה נפגעים מהן. במקרה של הטרשת הנפוצה אין איבחון חד שמעי כגון זה, בכל הנוגע להעברת המחלה בתורשה. בדרך כלל לא נמצא יותר מחולה אחד או שניים במשפחה אחת. משערים שהסיבה לכך נעוצה באפשרות שבגרימת הטרשת הנפוצה מעורבים מספר גנים, כשלכל אחד מהם יש רק תרומה חלקית לענין.
למעשה יש לכל אחד מאיתנו שתי מערכות גנים, אנו מקבלים אותם, מערכת אחת מכל אחד מהורינו. יש מחלות (ההנטיגדון למשל) המתעוררות עקב ליקוי בגן מסוים אפילו שהגן המקביל אותו קבלנו מההורה השני תקין לחלוטין. גנים (לקויים) כאלו הם גנים דומיננטיים והסיכוי לרשת אותם הם 1 ל 2 שזהו סיכוי גבוה ביותר.
במחלות אחרות (סיסטיק פיברוסיס למשל) יש הכרח ששני הגנים המקבילים יהיו לקויים על מנת שהמחלה תפרוץ, גנים כאלו, נקראים גנים נסוגים והסיכוי לרשת אותם נמוך יותר והוא רק 1 ל 4.
הסיכוי המקביל בהורשת מחלת הטרשת הנפוצה הוא רק 1 ל 40. סיכוי זה גם כן מצביע על כך שהתפתחות המחלה הוא כנראה תהליך בו מעורבים מספר גנים.
מישפחות מרובות חולי טרשת נפוצה, כשדה למחקר צולב
מזה מספר שנים, שמחקרים שונים בבריטניה, בקנדה, בארצות הברית ובמרכזי מחקר אחרים, החלו לחקור באופן שיטתי, את הדמיון של מבנים גנטיים אצל משפחות שבהם יש שכיחות גבוהה של טרשת נפוצה של חולים. במחקרים אלו, מנסים לאתר מה גורם להתפתחות המחלה על ידי בידוד המיקטעים הגנטיים הזהים של אותם חולים בני משפחה אחת, בהשוואה למיקטעים המקבילים של אנשים בריאים.
היום כבר ברור לחלוטין שבחינת הגן המזוהה
כ HLA-DR2 מאפשרת לקבוע אם אדם מסוים רגיש יותר מאחרים לפתח את הטרשת הנפוצה. 16% מחולי הטרשת הנפוצה נושאים גן זה בגופם. ואולם בבריטניה 26% מכלל האוכלוסיה (שהם 8.5 מליון תושבים) נושאים גן זה. מכאן שעצם העובדה שאדם נושא גן זה במבנה הגנטי שלו, איננו בהכרח מוכיח שאותו אדם יחלה במחלה בזמן כל שהוא של חייו בעתיד. יתרה מזאת, אדם יכול לחלות בטרשת הנפוצה בלי שישא גן זה.
באופן מפתיע, קיומו של הגן 2RD-ALH מעניק במקביל גם יתרון חיובי מסוים, מכיון שהוא מגן מפני פיתוח מחלת הסוכרת.
זה די ברור ובעל סבירות נמוכה, שלגן כל שהוא, תהיה השפעה מכרעת אם אדם כל שהוא, יחלה או לא יחלה בטרשת הנפוצה. לגנים שאולי קשורים למחלה יש השפעה קלושה או בינונית לכל היותר, על הסיכוי לחלות בה, וגם עובדה זו מקשה ביותר על זיהוי הגנים והשפעתם.
המחקרים בקרב משפחות המרובות במקרי המחלה, גילו שישנה זהות קטנה ביותר באשר לסוג הטרשת הנפוצה בין החולים השונים בתוך אותה משפחה. במילים אחרות, אם יש לך טרשת נפוצה לא תוכל ללמוד על הצפוי לך אם תסתכל על מהלך התפתחות המחלה אצל בן משפחה אחר.
מצב זה קידם את המחשבה כי אולי יש שתי מערכות של רכיבים גנטיים ב”משחק”. מערכת אחת גורמת לחשיפת האדם בפני המחלה, וגורמת לו לחלות בה, ומערכת אחרת שאחראית על כיווני התפתחות המחלה לאחר מכן.
מחקרים בקרב האוכלוסיה הרחבה ? מחקרי הקשר
מספר המשפחות מרובות מקרי הטרשת הנפוצה הוא מואט, ולכן החומר המדעי שניתן לקבל מהן ולהשתמש בו למחקרים הוא מוגבל מטבעו. בנוסף לכך, מאחר והמעורבות של הגנים והשפעתם על המחלה ומהלכה נמצא כבעלת השפעה נמוכה מהמצופה, הסתבר כי יכולתנו למצוא את אותם גנים מוגבלת ביותר.
לכן הורחבו האוכלוסיות הנחקרות, על מנת שניתן יהיה להשוות את המידע הגנטי הנאסף מחולי טרשת נפוצה עם בני אדם שאינם חולים בה כלל. שתי קבוצות הבקרה נבחרו מתוך כלל האוכלוסיה.
התועלת של גישה זו, שהרבה יותר נחקרים יכולים להיות מעורבים – יש לזכור ש 80% מחולי הטרשת הנפוצה באים ממשפחות בהם מחלה זו אינה קיימת.
