בעין המחקר

MS Matters מסכם את החדשות מכתבי עת מדעיים

נמצא גן שמתקן מיאלין

אצל הלוקים בטרשת נפוצה, הגוף מצליח בתחילה לתקן את הנזק שנגרם למיאלין. תהליך זה נקרא רה- מיאליניזציה (remyelination), או חידוש המיאלין. עם הזמן, התהליך מפסיק להתרחש. אחת הסיבות היא שהגוף אינו יכול להמשיך ולייצר תאים חדשים שיוצרים מיאלין, הנקראים אוליגו-דנדרוציטים (oligodendrocytes).

גן בשם Olig1 נבדק במחקר. על פי הסברה, גן זה מעורב בייצור תאים שיכולים להתפתח לאוליגו-דנדרוציטים. הגן Olig1 נמצא בעכברים בחלקים שונים של תאי האוליגו-דנדרוציטים בשלבי התפתחות שונים. בעוברי העכברים, התגלה Olig1 בגרעין התא. זהו החלק הפעיל של התא, השולט בצמיחה וברבייה, והמקום שבו Olig1 עשוי למלא תפקיד בייצור תאים אוליגו-דנדרוציטים. כאשר בגרו העכברים, Olig1 נמצא רחוק יותר מהגרעין, במקום שממנו אין לו אפשרות לסייע בייצור תאים.

יחד עם זאת, בעכברים עם נזק הדומה לטרשת נפוצה, שוב נמצא Olig1 בגרעין התא באזורים שבהם המיאלין ניזוק לאחרונה, דבר המרמז על תפקידו האפשרי בחידוש המיאלין. עכברים שגודלו במעבדה ללא Olig1, לא הצליחו להביא לידי תיקון הנגעים (“לזיות”) באזורים שאיבדו מיאלין.

תוצאות המחקר מצביעות על תפקידו הקריטי של הגן Olig1 בחידוש המיאלין ובתיקון מערכת העצבים המרכזית במבוגרים. ייתכן כי בעתיד, מדענים יוכלו להשפיע על פעולות ה-Olig1 כדי לסייע לחידוש המיאלין בחולי טרשת נפוצה.
כתב העת ,(2004) Science כרך 602, עמ’ 5112-1112.

חודש הולדתך וטרשת נפוצה

חודש הולדתו של אדם משפיע על הסיכון לפתח טרשת נפוצה, כך נמצא במחקר. בחצי הכדור הצפוני, לידה בחודש מאי קשורה לסיכון גבוה יותר, ואילו לידה בחודש נובמבר קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח טרשת נפוצה.

החוקרים בדקו את פרטיהם של 17,874 בני אדם עם טרשת נפוצה מקנדה ו11,502- מבריטניה. הם השוו את הנתונים לקבוצת אנשים דומה בכלל אוכלוסייה ולאחים ואחיות של חולי טרשת נפוצה. פחות אנשים הלוקים במחלה נולדו בנובמבר ויותר נולדו במאי, בשיעור הגבוה ב-%01 בקירוב. בנתוניהם של 000,42 איש הלוקים בטרשת נפוצה בדנמרק ובשוודיה נתגלה דפוס דומה.

הסברה היא, כי גורמים גנטיים וסביבתיים גם יחד משפיעים על התפתחות המחלה. לטענת החוקרים, אינטראקציות מורכבות בין הגנים והסביבה, לפני הלידה או מיד אחריה, עשויים להסביר את הקשר בין המחלה לחודש הלידה.
כתב העת (2005) British Medical Journal , כרך 033, עמ’ 021-321.

אין עדויות להרעלת כספית

סקירת מאמרים מדעיים שפרסם שירות הבריאות הלאומי (SHN) באנגליה עבור רופאי שיניים מעלה כי החשיפה לכספית בנסיבות רגילות (כגון סתימה בשן) אינה עלולה לגרום למחלות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה.

המחברים מציינים את מספר הפניות הגדול אל השירות לסריקת כספית (Mercury Screening Service) באנגליה, מצדם של אנשים החוששים מפני האפשרות של הרעלת כספית כתוצאה מסתימות בשיניים. יצוין כי באף מטופל עם טרשת נפוצה שהופנה לשירות זה לא נמצאה עדות כלשהי לעלייה ברמות הכספית. מסקנת החוקרים היא שחשיפה לכספית ברמה רגילה, שאיננה קשורה לעבודה תעשייתית, אינה משפיעה לרעה על הבריאות ואינה גורמת ‘הרעלת כספית’ כפי שטוענים רופאים אחדים.
כתב העת DPB Dental Profile (דצמבר 4002), גיליון 54, עמ’ 6-9.

סטרואידים: טבליות או טפטוף?

סטרואידים הם גרסאות סינתטיות של הורמונים שהגוף מייצר באופן טבעי. סטרואידים משמשים לטיפול בהתקפים של טרשת נפוצה ויכולים לקצר את משך ההתקפים. הם אינם משפיעים על מהלך המחלה.

ניתן ליטול סטרואידים באופן תוך-ורידי (טפטוף) או בטבליות. במחקר קטן-היקף להשוואה בין שתי השיטות, נבדקו כמויות התרופה שנספגו בגוף, ריכוזי התרופה בדם ומהירות הספיגה. לא דווחו ההשפעות על תסמיני המטופלים.

החוקרים לא מצאו הבדל בין שתי השיטות למתן התרופה מבחינת כמות הסטרואידים שנספגה כעבור 42 או 84 שעות. נמצא שסטרואידים הנלקחים דרך הפה ולתוך הווריד נספגים בגוף ברמות דומות, מה שמעיד על אפקטיביות זהה.
כתב העת (2004) Neurology , כרך 36, עמ’ 0801-9701

סטרואידים אינם משמשים למניעת התקפים של טרשת נפוצה. אולם ישנו מחקר שבדק אם הם עשויים למנוע התקפים אצל נשים לאחר לידה. הריון אמנם אינו משפיע על שכיחות ההתקפים או על מהלך המחלה הכללי, אך מסתבר כי מספר ההתקפים נוטה להיות נמוך בזמן ההריון וגבוה בחודשים שלאחר הלידה.

במחקר זה, 02 נשים קיבלו סטרואידים לווריד אחת לחודש במשך שישה חודשים מהלידה, ו-22 נשים לא קיבלו טיפול. בשלושת החודשים שלאחר הלידה, שכיחות ההתקפים הייתה גבוהה במובהק אצל הקבוצה הבלתי מטופלת, ובשלושת החודשים הבאים היא הייתה אף יותר גבוהה במקצת. לאחר 6 עד 21 חודשים מהלידה, חזרה שכיחות ההתקפים לרמה הרגילה אצל שתי הקבוצות. מחברי המחקר סבורים כי דרוש מחקר גדול יותר כדי לאשש את ההשפעה החיובית שנתגלתה לכאורה.
כתב העת (2004) Multiple Sclerosis , כרך 01, עמ’ 795-695.

מיטוקסנטרון: למי היא יכולה לעזור?

התרופה מיטוקסנטרון אושרה בארה”ב לטיפול בטרשת נפוצה מתקדמת משנית (secondary progressive) ובטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית מחריפה (worsening relapsing remitting) (ללא החלמה מלאה בין ההתקפים). מיטוקסנטרון מאושרת לשימוש באנגליה כתרופה לטיפול בסרטן, אך יש באנגליה אנשים עם טרשת נפוצה שמקבלים את התרופה במרשם.

חוקרים בצרפת בדקו 49 בני אדם שקיבלו מיטוקסנטרון לטיפול בטרשת נפוצה, במטרה לזהות את מאפייניהם של חולים שעשויים ליהנות משיפור בעקבות נטילת התרופה. הם התייחסו לסוג הטרשת הנפוצה אצל האנשים, לכמות הנזק הישן והחדש במוח ובחוט השדרה (בעזרת סריקות IRM), לשכיחות ההתקפים ולרמת הנכות הממוצעת לפני ואחרי הטיפול. האנשים שהגיבו בצורה הטובה ביותר למיטוקסנטרון היו:

• בעלי טרשת נפוצה מסוג התקפי הפוגתי (relapsing remitting)
• מי שעברו לפחות שלושה התקפים שפגעו באזורים שונים בגוף, בשנתיים שלפני הטיפול
• בעלי אזור אחד דלקתי שזוהה ב-IRM.

מחקר זה מצביע על כך שהשילוב בין המידע המתקבל מסריקות IRM ובין הקריטריונים הללו יכול לעזור לזהות את האנשים בעלי הסיכויים הגדולים ביותר ליהנות משיפור בעקבות נטילת התרופה. דרוש מחקר נוסף.
כתב העת (2004) Multiple Sclerosis , כרך 01, עמ’ 704-214.

איבופרופן אפקטיבית לתופעות לוואי דמויות שפעת

בטא אינטרפרון היא תרופה שמשנה את מהלך המחלה (disease modifying), שאושרה באנגליה לטיפול בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית ומתקדמת משנית. תופעות לוואי שכיחות של התרופה הן חום, כאבי שרירים וצמרמורות. התופעות יכולות להימשך עד 42 שעות מהזריקה ועשויות להוות גורם בהחלטתם של אנשים להפסיק את הטיפול. משום כך, יש חשיבות רבה לנסות ולשלוט בהן.

במחקר נמצא כי תסמינים אלה המזכירים שפעת, שהופיעו בעקבות נטילת בטא אינטרפרון, היו חריפים פחות כאשר אנשים נטלו איבופרופן מאשר כאשר נטלו פרצטמול או סטרואידים.
כתב העת (2004) Neurology , כרך 63, עמ’ 825-525.

התעדכנו בחדשות

האגודה לטרשת נפוצה באנגליה מפיקה עלון חודשי לסיכום המחקרים שהתפרסמו על טרשת נפוצה.

• קראו או הורידו את עלון המחקר בכתובת: www.mssociety.org.uk
• פנו אל: researchadmin@mssociety.org.uk לקבלת עלון עדכוני מחקר בדואר אלקטרוני
• או הזמינו את העלון בדואר רגיל: שלחו מעטפה בגודל 4A עם כתובתכם והכיתוב Research Bulletin אל: Research Team, MS Society, 372 Edgware Road, London NW2 6ND

קצרים
עוד מתוך כתבי עת שפורסמו לאחרונה:
פעילות גופנית
מחקר קטן-היקף הראה שפעילות גופנית קבוצתית יכולה לשפר את שיווי המשקל והניידות אצל אנשים עם טרשת נפוצה מתונה. עשרה אנשים השתתפו בתכנית בת 01 שבועות של תרגילי חימום ואחריהם תרגילים בעמידה ועל מזרן. שיווי המשקל והניידות של המשתתפים השתפרה באורח משמעותי.
כתב העת (2004) Physiotherapy Research International , כרך 9, מס’ 2, עמ’ 701-401.

קשר לחיסון צהבת B?

בעבר היו חוקרים שטענו לקשר פוטנציאלי בין קבלת חיסון נגד צהבת B ובין התפתחות טרשת נפוצה, אם כי רוב המחקרים הגיעו למסקנה כי אין קשר בין חיסון צהבת B ובין המחלה.

מחקר חדש השווה את ההיסטוריה הרפואית של 361 אנשים הלוקים בטרשת נפוצה לזו של 406,1 אנשים ללא המחלה. מהתוצאות עולה כי חיסון צהבת B קשור לעלייה בסיכון לפתח טרשת נפוצה אחרי החיסון.
מתוך כתב העת (2004) Neurology , כרך 63, עמ’ 248-838.

תגובת האגודה לטרשת נפוצה באנגליה: “עלינו לבחון ממצאים אלה בהקשר של מחקרים עדכניים שלא מצאו קשר בין החיסון לטרשת נפוצה. עם זאת, אפילו לאור עדויות אלה, אין ספק כי הסיכונים החמורים של צהבת B עולים באופן משמעותי על הסיכון האפשרי הזניח שעלול להיות בחיסון.”

לא נמצא סיכון מוגבר לסרטן

טרשת נפוצה אינה מגדילה את הסיכון לפתח סרטן, כך קובע מחקר בפינלנד. החוקרים בדקו את ההיסטוריה הרפואית של 795,1 בני אדם עם טרשת נפוצה לאורך 53 שנה. אמנם נמצאה עלייה קלה בסיכון לגידולים במוח או בחוט השדרה בחמש השנים שלאחר האבחון, אך הנתון האמור התבסס על שלושה אנשים בלבד שחלו בסרטן ועשוי להיות תוצאה של ניטור מוגבר. לא נמצא סיכון מוגבר לפתח כל סוג אחר של סרטן.
כתב העת (2004) Neuroepidemiology , כרך 32, עמ’ 722-422.