עד ל-70% מהחולים בטרשת נפוצה יסבלו גם מהפרעה קוגניטיבית הנובעת מהמחלה ומתבטאת בדרגות חומרה שונות. מדוע מתרחשת פגיעה קוגניטיבית בחולי טרשת נפוצה, האם הטיפול התרופתי מסייע בעצירת התקדמות התופעה ואילו טיפולים משלימים עשויים לסייע? התשובות בכתבה.

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית דלקתית כרונית הפוגעת באזורים שונים במערכת העצבים המרכזית. המחלה גורמת לפגיעות במוח ובחוט השדרה בזמנים שונים ובחומרה משתנה.
עיקר הפגיעה המתרחשת כתוצאה מהמחלה כוללת התפתחות של נגעים דלקתיים המפוזרים בחלקים שונים של מערכת העצבים המרכזית. לצד זאת, המחלה גורמת להרס של המיאלין ( המעטפת של תאי העצב) וכן גם לניוון של תאי העצב במוח ובחוט השדרה.

פגיעות אלו גורמות לאירועי הפרעות נוירולוגיות המופיעים לרוב בצורה של התקפים. בשלבים הראשונים להתפתחות המחלה, ההתקפים חולפים ולאחריהם תהיה לרוב תקופת הפוגה שיכולה להימשך ימים, שבועות או חודשים. עם זאת, ככל שהמחלה מתקדמת ההתקפים הופכים תכופים יותר ולעיתים אף קבועים וגורמים לנזק למוח או לחוט השדרה.

אילו תופעות עלולות להתפתח כתוצאה מהמחלה? 

המחלה גורמת למגוון רחב של תסמינים כתלות במיקום הפגיעה. התופעות העיקריות כוללות הפרעה בראייה הנובעת מנזק לעצב הראייה, תופעות תחושתיות בגפיים, בהן חוסר תחושה, נימול או כאב, הפרעות מוטוריות דוגמת חולשת גפיים, בעיות בשיווי המשקל וסחרחורת ואף פגיעה ביכולת השליטה על שלפוחית השתן ופגיעה בתפקוד המיני.

טרשת נפוצה והפגיעה הקוגניטיבית

הפרעה או לקות קוגניטיבית היא אחת מהתופעות השכיחות ביותר המתפתחות בקרב חולי טרשת נפוצה. הפרעה זו פוגעת בעד כ-70% מהחולים ומופיעה בדרגות חומרה שונות – החל מהפרעה קלה בה כמעט ולא ניתן להבחין וכלה בהתפתחות של הפרעה משמעותית המשפיעה על התפקוד היום-יומי ועל איכות החיים.

מדוע מתרחשת פגיעה קוגניטיבית בקרב חולי טרשת נפוצה?

מקורה של הפגיעה הקוגניטיבית נעוץ בשילוב בין פגיעה באזורים מוחיים מסוימים, ירידה ביכולת לבניית הקשרים בין תאי העצב וכן גם ירידה בנפח המוחי המתרחשת עקב הנזק המצטבר לסיבי ותאי העצב.
הפגיעה עלולה להתבטא באופנים שונים, בהם קשיי זיכרון וריכוז, פגיעה בתפיסה המרחבית, קושי ביכולת העיבוד של אינפורמציה וכן גם במהירות עיבוד המידע. לצד זאת, ירידה ביכולת לבניית הקשרים בין תאי העצב עלולה להוביל לפגיעה ביכולת הלמידה וההבנה.

אילו היבטים בחיי היום יום עלולים להיות מושפעים מהפגיעה הקוגניטיבית?

בניגוד לתסמינים אחרים של טרשת נפוצה, כמו חולשת גפיים, קשיי הליכה או הפרעות בתחושה, פעמים רבות ההפרעה הקוגניטיבית נותרת כסימפטום חבוי. עם זאת, מדובר באחת מההשפעות המשמעותיות של המחלה המשליכה באופן ניכר על מגוון תחומי החיים.

חולים/ות הסובלים/ות מפגיעה קוגניטיבית מתקשים/ות בשליפת אינפורמציה כמו שמות, כמו גם בעיבוד של מידע והוצאתו אל הפועל, דבר שעלול להשפיע על יכולת העבודה וההשתכרות. לצד זאת, גם יכולת קבלת ההחלטות והעמקה במידע חדש עלולות להיפגע ולהשליך על היכולת לניהול של משימות. פגיעות מגוונות אלה משפיעות על שגרת היומיום ועלולות להשליך על יכולת התעסוקה, היחסים החברתיים והבין אישיים ואפילו על מצב הרוח.

האם הטיפולים במחלה מסייעים בעצירת ומיתון הפגיעה הקוגניטיבית?

הטיפול בטרשת נפוצה דורש התייחסות כוללנית ומתבצע על ידי צוות מולטי דיציפלינרי. קיים מגוון רחב של טיפולים בטרשת נפוצה המחולקים לסוגים שונים בהתאם למטרותיהם:

טיפולים בהתקפי המחלה
בעת התקף טרשת נפוצה לרוב ייעשה שימוש בסטרואידים המדכאים את מערכת החיסון ומאופיינים באפקט אנטי דלקתי. תרופות אלה נועדו כדי לעצור את התפתחות ההתקף ולעיתים גם לקצר את משכו.

טיפולים המונעים או מעכבים את התקדמות המחלה
בשלושת העשורים האחרונים פותחו טיפולים חדשים שנועדו כדי לעכב או למנוע את פעילות המחלה.
כיום מאושרות בישראל תרופות רבות הפועלות במנגנונים שונים ומשפיעות על המוח או על מערכת החיסון וכך מסייעות במיתון המחלה ולעיתים אף בעצירתה.

תרופות מקבוצת האינטפרונים
תרופות מקבוצה זו פועלות במנגנונים אימונולוגיים וביולוגיים ומפחיתות על השפעת מערכת החיסון על המוח ואת הפעילות הקלינית של המחלה. כתוצאה מכך הן מסייעות לירידה בתדירות ההתקפים והפחתת הנזק שנגרם כתוצאה מהמחלה, לרבות הפחתת הנגעים שנוצרים.

תרופות מקבוצת מעוררי מערכת החיסון
תרופות אלה תורמות להפחתת התגובה החיסונית נגד מעטפת המיאלין ובכך מסייעות בהפחתת תדירות ההתקפים.

תרופות ביולוגיות
תרופות ביולוגיות מסייעות בחיסול או דיכוי של תאי חיסון לימפוציטים מסוג B ו-T המתווכים את הדלקת וגורמים לנזק הנגרם כתוצאה מהמחלה.

אנלוגיים מסוג S1P
תרופות אלו מעכבות את היציאה של תאי חיסון מסוג לימפוציטים מבלוטות הלימפה אל הדם וכך מונעות גם את הפעילות המזיקה של תאים אלו במערכת העצבים המרכזית.

האם הטיפול התרופתי מסייע גם בהאטת הפגיעה הקוגניטיבית?

רבות מתרופות הדור החדש לטיפול בטרשת נפוצה מצליחות להאט את ההידרדרות הקוגנטיבית, חלקן אף מסייעות בשיפור התפקוד הקוגניטיבי. לצד זאת, התרופות החדשות גורמות להפחתת הנגעים ובשל כך ממתנות את הסיכון להתפתחות של נכויות שונות הקשורות בפגיעה הקוגניטיבית הנגרמת עקב המחלה.
כך לדוגמה, תרופות מקבוצת אנלוגיים מסוג S1P  נבחנו אל מול תרופות מקבוצת האינטפרונים ונמצאו כמסייעות בשימור הקוגניציה באופן משמעותי יותר, בהפחתת הנגעים וכן גם בהפחתת נכויות שונות הקשורות במחלה.

טיפולים סימפטומטיים
טיפולים אלה מסייעים במיתון של תופעות השונות הנגרמות עקב המחלה, בהן קושי בהליכה בשל נזקים לתנועה ולשיווי המשקל, עייפות, סימפטומים של רעד, הפרעות בשליטה על השתן ואף הפחתה של דיכאון.

לצד הטיפול הקונבנציונלי, האם ישנן דרכים המסייעות בשימור הקוגניציה?

הטיפול הקונבנציונלי במחלה עשוי אמנם להאט את הפגיעה הקוגניטיבית ואף למנוע החמרה שלה, אולם לצדו יש צורך בטיפול שיקומי. טיפולים אלו מסייעים לאמן חלקים אחרים במוח לקחת את התפקודים מהאזורים שנפגעו ותורמים לשיפור ושימור האזורים התקינים. כך הם עשויים לתרום לבלימת ההתדרדרות הקוגניטיבית.

הטיפול השיקומי כולל מגוון רחב של חלופות טיפוליות, כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הידרותרפיה, שיקום קוגניטיבי וכן גם שינויים באורחות החיים, לרבות שינויים תזונתיים שנמצאו כמסייעים בשימור הקוגניציה ובמניעת החמרת המחלה.

אם התפתחו תסמינים שעלולים לרמז על הפרעה קוגניטיבית חשוב להעלות את הנושא עם הרופא/ה המטפל/ת ולבצע הערכה קוגניטיבית מקיפה. שילוב בין טיפול תרופתי המסייע בהפחתת איבוד נפח המוח ושימור התפקוד הקוגניטיבי, לבין שיטות לטיפול קוגניטיבי וטיפולים משלימים, עשויי לשפר את התפקוד ולמתן את מידת ההשפעה של המחלה על איכות החיים

Image: Element5 Digital – Unsplash