איך טרשת נפוצה משתנה לאורך הזמן וכיצד חיים איתה טוב יותר?
בשנים האחרונות עוד ועוד אנשים מזדהים כחולים במחלה, אבל רבים מאתנו עדיין לא יודעים מה עובר על אדם שמתמודד עם טרשת נפוצה. הכירו את המחלה שכל אחד עובר קצת אחרת, אבל יש לה כמה שלבים מובחנים
מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס
טרשת נפוצה היא מחלה שמתפרצת בין גיל 20 ל-40, אבל יש לה מספר ביטויים שגורמים לה להיראות אחרת אצל כל אדם ואדם:
הביטוי הנפוץ ביותר של המחלה, שמאובחן אצל רוב המטופלים (כ-85 אחוזים) נקרא טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית – (Relapsing-remitting MS (RRMS. שלב זה מתבטא בהתקפים שנמשכים ימים או שבועות ובהפוגות שיכולות להימשך חודשים או שנים.
רוב החולים שסובלים מהתקפים והפוגות יגיעו בסופו של דבר אל שלב אחר במחלה: טרשת נפוצה שניונית המשכית – (Secondary progressive MS (SPMS. בשלב זה החולים אמנם יסבלו פחות מהתקפים, אך יחוו הידרדרות נוירולוגית מתמשכת. יש מטופלים שמגיעים לשלב הזה אחרי כמה שנים, אחרים אחרי כמה עשורים ומטופלים מסוימים לא יגיעו אליו כלל.
כעשרה אחוזים מהחולים בטרשת נפוצה לא יסבלו כלל מהתקפים והפוגות במהלך ההתחלתי של המחלה, אלא מהידרדרות נוירולוגית מתמשכת שתלך ותחמיר עם השנים, בצורה דומה לטרשת נפוצה מתקדמת שניונית. מצב זה נקרא טרשת נפוצה ראשונית המשכית – (Primary progressive MS (PPMS. בהיעדר טיפול, גם הסוג הזה של המחלה עלול להוביל לנכות. חולים כאלה בדרך כלל מאובחנים בגיל מבוגר יותר – בדרך כלל בשנות ה-40 או ה-50 לחייהם.
“יכולים לשדר אופטימיות אמתית”
“אנחנו נמצאים בעידן מאוד טוב בתחום הטיפול בטרשת נפוצה, עם כניסה של המון תרופות חדשות, שיעילותן הולכת וגוברת. הדבר הזה מיתרגם לסיכויים טובים יותר לחיים מלאים יותר, שלמים יותר עם איכות חיים טובה יותר”, מסבירה ד”ר קרן רגב, מומחית לנוירולוגיה, מנהלת שירות לטרשת נפוצה, המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל אביב. “אנחנו היום יכולים לעודד ולשדר אופטימיות אמתית למטופלים שלנו ולהגיע למצב שבו אפשר יהיה לנהל חיים מלאים וטובים ובריאים”.
איך עושים את זה?
“היעד הטיפולי עבור החולים הוא השגת שקט מוחלט בכל הממדים של פעילות המחלה”, מסבירה ד”ר רגב. “אנחנו רוצים שלא יהיו התקפים, שלא יהיו נגעים חדשים בהדמיה, שנפח המוח לא ילך וידלדל ושהנכות לא תלך ותתקדם”.
במקביל לשימוש בתרופות החדשות, המטופלים יכולים להעניק לעצמם טיפול תומך לטיפול התרופתי בדמות פעילות גופנית, שהוכחה כהתערבות יעילה שממש מפחיתה את הפעילות הדלקתית במטופלים עם טרשת. לצד זה גם תוספת של ויטמין D נמצאה כיעילה, כמו גם הפסקת עישון עבור אלה שמעשנים, שכן עישון הוא דבר מזיק לכולם, אבל למטופלים עם טרשת נפוצה הוא מזיק אף יותר.
