איוב ואני

ישעיה נבנצל

שם הספר: איש תם וישר

שם הספר: איש תם וישר
בימים אלה יצא לאור ספרי “איש תם וישר” על ספר איוב (הוצאת מס, תשס”ח). אני מקבל בשמחה את הזמנת האגודה לפרסם כמה מילים על הספר, שיש בו עניין לחברי החולים.
התחלתי לעבוד על הנושא לפני ארבעים שנה, בשנת 1968, בעקבות מלחמת ששת הימים.
כרבים, חיפשתי תשובה לשאלה למה אירעה השואה. המסקנה שלי באותו זמן הייתה שהשואה היא עונש ליהודים שסירבו לעלות לארץ ישראל כשהייתה אפשרות לכך. אך דעה זאת לא החזיקה מעמד בפני השאלה- מה עם יהודים רבים שביקשו לעלות עוד לפני השואה, ולא הצליחו לקבל סרטיפיקאט (רישיון עליה מטעם הבריטים) ? מכאן הגעתי לספר איוב, שהוא המקום בו התנ”ך עוסק בשאלת צדיק-ורע לו. הבעיה היא שהתנ”ך פותח את השאלה, אך אינו נותן עליה תשובה ברורה. מכאן לקח לי שלושים שנה ויותר להגיע לתובנות, שבסופו של דבר הביאו לפרסום הספר, ושאותן אנסה להציע בפניכם.

במשך אותן שנים עברו עלי כמה דברים אישיים. בני הצעיר חלה בהיותו בן כשנה במחלה מוחית שממנה נותר עם פגיעה מוטורית וקוגניטיבית, ונכות של מאה אחוז. אני עצמי אובחנתי בשנת 1992 במחלת טרשת נפוצה. שני אירועים אלו שינו את חיי משפחתי מן הקצה אל הקצה. כמשקל נגד, ברצוני להזכיר שני “מרשמים”: האחד אינו מותנה במצב חיצוני, אלא הוא בחירה שלנו בכל התנאים. ה”מרשם” השני שעזר לי רבות היה- ספר איוב. הנקודה העיקרית היא שאיוב ידע שהמכה באה לו מיד ה’. כאן השומע את דברי יגיד מיד: לא תודה! אני לא רוצה להיות בהשגחתו של ה’, ולא רוצה שבני ימותו, רכושי יאבד וגופי ילקה בשחין ב”שכר” זה! תגובה זאת אינה נכונה. אם אנחנו שחקנים בדרמה יותר גדולה, שבה גורלנו האישי הוא חשוב מאוד, אבל הוא משתלב בסיפור הרבה יותר גדול, ושבו הסבל האישי הוא שלב הכרחי בבניית התוצר הסופי, אז פתאום הסבל מקבל משמעות, ואני מרגיש מוכן לקבל אותו על עצמי. לדוגמא, חורבן בית המקדש הראשון, שהיה מלווה בסבל רב, היה הכרחי בשביל להפסיק את הנוהג של הקרבת ילדים לאליל המולך, ועוד להעלות את עם ישראל על המסלול של חיי רוח( שממנו התפצלו אח”כ הנצרות והאיסלם, אשר שינו את חיי הרוח לכל האנושות), אז הסבל פתאום מקבל משמעות חדשה.
בספרי אני דן במענה ה’ לאיוב, הפותח בשאלה: “איפה היית ביסדי ארץ”? מכאן אני עובר לדיון פיסיקאלי במבנה כדור הארץ בקשר לשאלה מדוע הים אינו מכסה את כל היבשה( שהרי העפר והסלעים כבדים מהמים, והיו צריכים להיות שקועים מתחתם). התשובה שמרכז הארץ הוא לוהט, מה שגורם לתנועת היבשות, התנגשותן זו בזו , והתרוממות הרים אשר מגרשים את הים ומפנים מקום ליבשה. איך זה קשור לספר איוב? כי זה מקרה כמה חכמה נדרשה ע”מ לברוא עולם שיש בו חיים תבוניים. ובהמשך לקו זה, אני מסביר מדוע בעת הבריאה היה הכרח לבורא ל”המציא” את תורת היחסות, תורת הקואנטים והכוח הגרעיני. מכאן נדרשת תשובה לשאלת הסתירה בין התיאור המדעי המקובל היום לבין המסופר בספר בראשית. אינני הולך במסלול שהפך להיות מקובל, שה”ימים” שבתורה מייצגים עידנים. במקום זאת אני טוען שהעולם נברא בסקלת-זמן אנושית, שבוע, מפני שהאדם חשוב לה’, “למען ינוח עבדך ואתמך כמוך”. כדברי איוב “מה אנוש כי תזכרנו, וכי תשית אליו ליבך”, המהדהדים את דברי ספר תהילים, “מה אנוש כי תזכרהו ותחסרהו מעט מאלוהים, וכבוד והדר תעטרהו”.

רציתי לשתף במחשבות אלו את חברי חולי טרשת נפוצה, ויהי רצון שימצאו בדברי נחמה לסבלם.

הוצאת ספרים: ראובן מס, ניתן למצוא בכל חנויות הספרים.