אבדן שמיעה / החמרה / בליעה
אבדן שמיעה
אבדן שמיעה, הוא סימפטום לא שכיח במחלת הטרשת הנפוצה. במקרים נדירים מאוד, הוא מדווח כסימפטום הראשון המבשר על הופעת המחלה. רק כ- 6% של הלוקים בטרשת נפוצה מתלוננים על ליקוי בשמיעה. אובדן השמיעה הוא לעיתים חלק מביטוי של החמרה אקוטית, אשר נצפה על פי רוב לצד סימפטומים נוספים המצביעים על נזק לגזע המוח. גזע המוח הוא אותו חלק במערכת העצבים המכיל את העצבים המסייעים לשלוט בראייה, בשמיעה, באיזון ובשיווי המשקל. ליקויי שמיעה הנגרמים כתוצאה מטרשת נפוצה מיוחסים להתפתחות דלקת ו/או צלקות סביב העצב הקרניאלי השמיני (העצב השמיעתי) בכניסה לגזע המוח, למרות שפלאק המצטבר במיקומים אחרים בדרכי השמיעה עשוי לתרום את תרומתו להיווצרות בעיות בשמיעה. חרשות הנגרמת כתוצאה מטרשת נפוצה נדירה ביותר ומרבית המקרים האקוטיים של ליקויי שמיעה כתוצאה מטרשת נפוצה מראים סימני שיפור. מכיוון שליקויי השמיעה הם כה נדירים בטרשת נפוצה, יש לבצע הערכה יסודית ומקיפה של הסימפטום עם הופעתו, כדי לשלול אובדן שמיעה מסיבות אחרות.
החמרה
המהלך הקליני השכיח ביותר הנצפה החולי טרשת נפוצה הוא המסלול של החמרה/הפוגה. החמרה מוגדרת ע”י נוירולוגים כהחמרה אקוטית של סימפטומים קיימים, או הופעת סימפטומים נוירולוגים חדשים הנמשכים 24 שעות לפחות. החמרה עשויה להיות קלה בלבד, או להופיע במידה המקשה באופן משמעותי על התפקוד היומיומי של הפרט. דוגמא להחמרה אופיינית של טרשת נפוצה היא התפתחות דלקת בעצב הראייה הפוגעת בראייה. ההחמרה נמשכת על פי רוב מספר שבועות, אך לעיתים עלולה להמשך אף חודשים. מוסכם כיום כי טיפול קצר של קורטיקוסטרואידים עשוי לקצר את משך ו/או דרגת החומרה של מצב ההחמרה. מצב של הפוגה (רמיסיה) אינו מרמז על כך שכל הסמפטומים של הטרשת הנפוצה נעלמו, אלא שהחולה חזר לסטטוס הקליני שלו מלפני ההחמרה. כאשר חולה חווה החמרה ארעית, הניתנת לייחוס לגורם מזרז כגון: חום, דלקת או עלייה בחום הגוף, הרי שמדובר בפסאודו החמרה. יש חולים המדווחים על החמרה בסימפטומים במהלך תקופות של מתח מוגבר או לאחריהן. חוקרים מתחילים לחקור את השפעת המתח על המערכת החיסונית ואת התפקיד האפשרי הוא ממלא במחלת הטרשת הנפוצה.
בליעה
לאחר ביקור במרפאה לדיספאגיה (ליקוי בבליעה), חלקה חולת טרשת נפוצה הסובלת מבעיות בליעה את העצות שקבלה בביקור עם חבריה לקבוצת התמיכה של חולי טרשת נפוצה באינטרנט:
- לקחת נגיסות קטנות וללעוס היטב
- מומלץ לסירוגין, ללגום לגימות קטנות של נוזל.
- בין כל בליעה של מזון או נוזל, לבלוע “על יבש”.
- מומלץ לשבת בזווית של 90 מעלות, ולהישאר בתנוחה זו למשך חצי שעה לאחר האכילה.
- מומלץ להיצמד לתזונה רכה לשיניים ולהימנע מהמזונות הבאים: מאכלים עם חתיכות כדוגמת: אומלט פטריות, יוגורט עם פירות, לחם לבן, דייסת אורז, חמאת בוטנים, סטייקים, צלעות, אורז, אפונים, שעועית ירוקה, תירס, תרד, ירקות מעורבים וירקות חיים, סלטים מוקפצים, אגוז קוקוס, צימוקים, דגני סובין, חיטה טחונה, פירות טריים (פרט לפירות קלופים וחתוכים).
- מומלץ להימנע משתייה בקש.
- מומלץ לבצע בדיקות רנטגן של החזה בקביעות כדי לשלול הופעה של דלקת ריאות ולבצע את התרגילים המומלצים לזמנים בהם מרותקים למיטה לפרק זמן ארוך. העצה החשובה ביותר אם הינך סובל מבעיות בליעה או חנק היא, לגשת לרופא לצורך הערכה רפואית מקיפה.