הכל בידי שמיים ואני צריכה לעזור…. – עינת זמיר רוזן

ג' היא מהמטופלות הוותיקות שלי. כיום בת 41. היא התחילה טיפול באבונקס בשנת 1997, אחרי תקופה קצרה בת מספר חודשים בה טופלה בקופקסון. הכרתי אותה לפני למעלה מ-10 שנים, כשהתחלתי לעבוד במדיסון. כשנפגשנו לראשונה היתה ג' גרושה טרייה שמטופלת בשני פעוטות – (ילדה בת שנתיים וחצי ותינוק בן כמה חודשים). שיצאה מנישואים כושלים לבעל מתעלל שחזר בתשובה. מאחר ובאותה תקופה רצתה ג' להמשיך באורח חיים חילוני, ההתעללות מצד בעלה החריפה והובילה לגירושים.
הפגישה הראשונה שלנו נערכה כשנתיים אחרי שג' התחילה בטיפול. כבר מההתחלה ג' היתה מהמטופלות הקשות: היא לא הזריקה לעצמה ומסיבות אלו ואחרות לא ניאותה לקבל את הטיפול בקופת החולים. למרות נסיונות חוזרים ונשנים להסביר על חשיבות ההתמדה בטיפול ג' נותרה בשלה: היא הבטיחה להתמיד ולקבל את הטיפול וחזרה והפרה את ההבטחות.
כעבור מס' שנים החלה ג' בתהליך של חזרה בתשובה וטיעון נוסף התווסף לחוסר ההתמדה: "הכל בידי שמים". אמרתי לה שאי אפשר לתלות את הכל באלוהים וסיכמנו על שגרת 50-50: פעם בשבועיים אגיע לצפון הרחוק ואזריק לה בביתה ופעם בשבועיים היא תקבל את הטיפול בקופת חולים. הסידור עבד לתקופה מסויימת אבל כעבור זמן קצר המשמעת התרופפה שוב.
מצאו לג' שידוך, היא התחתנה, ובשנת 2004 נכנסה להריון, דבר שהוביל להפסקת הטיפול. אחרי הלידה ניסיתי לשכנע אותה לחזור לשגרה, אבל ג' בשלה – אין לה כוח ללכת לקופת החולים.
הרגשתי שאין מוצא, שכל עוד הכדור בידיים של ג', היא לא תקבל טיפול ראוי ומיטיב, ובשנת 2007 לקחתי את הכדור לידיים שלי. מדי שבוע בשבוע נסעתי לביתה והזרקתי לה. היא חיכתה לבואי ולא פסחה על הזרקות, גם במקרה הבודד בו נבצר ממני להגיע והיא הלכה באופן חד פעמי לקופת החולים.
שגרה זאת נמשכה עד תחילת השנה הנוכחית. יום אחד בתה של ג', היום כבר נערה מתבגרת, שאלה את אמה "למה להטריח את עינת? אולי אלמד להזריק ואטפל בך בעצמי?" ג' הבינה את היתרונות שטמונים בעצמאות שהסיוע של הבת מקנה ובשבועות הבאים המשכתי להגיע מדי שבוע, כשלשגרת ההזרקות הצטרפה גם שגרת הדרכות. לימדתי את בתה של ג' להזריק וכעבור שבועות ספורים היא התמקצעה ולמדה להזריק בצורה יוצאת מן הכלל.
ביוני סיימנו את ההדרכה ותקופה נגמרה. חסל סדר תלות, ויכוחים, שכנועים ותירוצים: הבת מכריחה את ג' להזריק ובזכות הקרבה והגמישות בזמנים, הטיפול מותאם ללוח הזמנים של ג' ושלה בלבד: כיום היא מוזרקת בלילה, לפני השינה, כפי שהיא מעדיפה.

ג' חשה בטוב ושומרת איתי על קשר חם וחף מעימותים.

על ידי עינת זמיר רוזן
אחות חב' מדיסון