שאלה:  האם תהליך של בקשה לגמלת שירותים מיוחדים יכולה לפגוע בגמלה של נכות כללית או פטור ממס הכנסה במקרה שבו בעת הדיון לבקשה בגמלה לשירותים מיוחדים מחליטים “שאין בעיה והחולה לא סובל מנכויות” ואז כמו בבקשה של נכות כללית להחמרת מצב פותחים לדיון את הנכות מחדש באפיקים השונים? ומה הקריטריונים לגמלה של שירותים מיוחדים? האם נכות קוגנטיבית גם נחשבת?

תשובה: נשאלו פה מספר רב של שאלות, אענה בחלקים:

א. לרוב הליך של בחינת זכאות לשירותים מיוחדים אינו משפיע על הליכים אחרים אך כמובן שאין דרך לצפות מראש, רעיונית יכול להתקיים מצב שבו תהיה הפחתה של אחוזי נכות רפואית בהליך בחינת זכאות לשירותים מיוחדים אשר ישליכו הפחתה זו גם על נכות כללית למשל. אבל בפרקטיקה, אני לא רואה את זה מתקיים.

ב. הקריטריונים לשירותים מיוחדים הם בראש ובראשונה תלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום , הפעולות שנבחנות הן : רחצה, הלבשה, שליטה על הסוגרים, אכילה והליכה בתוך הבית, רק לאחר שימצא שהתובע תלוי בעזרת הזולת במי מהפעולות הללו, תבחן גם רמת התלות בעזרת הזולת לניהול משק הבית כגון: נטילת תרופות, תכנון ארוחה, הפעלת מכשירים וכדומה. לפי רמת התלות בעזרת הזולת תקבע רמת הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים, קיימות 4 מדרגות המעניקות קצבה שנעה בין סך של 1,771 שח לחודש ועד לקצבה בסך 8,313 ₪ לחודש.

ג. בהחלט נכות קוגניטיבית נחשבת ובפרט כאשר קיים רכיב של מסוכנות, בו החולה אינו מודע לסכנות ועשוי להיות מסוכן לעצמו ו/או לסביבה.

שאלה:   מאובחנת משנת 1990 ומחששות לספר על המחלה במשפחה ובכלל לא מוכרת בביטוח לאומי, איך אפשר היום אחרי כל כך הרבה שנים לעדכן  את ביטוח לאומי ובמה זה כרוך מבחינת חשיפה.

תשובה: אני בהחלט מבינה את הרצון לשמור בקנאות על הפרטיות ושהסביבה לא תדע אודות המחלה. אך לצערי צריך לקחת בחשבון שבחירה כזו גובה מחיר של לעיתים הפסד קצבאות וזכויות. לא ניתן לתבוע כעת ב-2024 זכויות משנת 1990 ולכל תביעה יש את תקופת הרטרו המקסימלית שניתן לקבל.

למשל קצבת נכות כללית – ניתן לקבל עד שנה אחרונה, בתנאי שאכן עומדים בתנאים הנדרשים שנה אחורה. קצבת שירותים מיוחדים ניתן לקבל עד חצי שנה אחורה.

את התביעות ניתן להגיש עד גיל הפרישה.

לשאלה במה זה כרוך, תלוי כיצד המחלה נוכחת ביום יום, כיצד היא משפיעה אם בכלל על אורח החיים, האם יש קושי בהשתכרות? האם יש קושי בהליכה למרחקים?

הזכויות במדינת ישראל אינן נקבעות רק על עצם האבחנה, אלא נקבעות על בסיס ההשפעה של המצב הרפואי על התפקודים השונים, כל פגיעה בתפקוד עשויה לייצר זכויות שונות

אדם אשר מתקשה להשתלב בשוק העבודה כך שהוא משתכר מתחת ל7,522 שח בחודש (נכון ל-2024) כתוצאה ממצב רפואי עשוי להיות זכאי לקצבת נכות כללית בשיעור 4,291 ₪ לחודש (נכון ל-2024) –

ההליך מתנהל ב2 שלבים:

• א. בודקים ממה התובע סובל וקובעים את אחוזי הנכות הרפואית, על התובע לעבור סף של 40% נכות רפואית משוקללת כאשר מדובר בכמה ליקויים ואחד מהם לפחות בשיעור של 25%, בהעדר ליקוי בשיעור 25% אז קיימת חובה להגיע לסף רפואי של 60% נכות רפואית משוקללת.
• ב. לאחר שהתובע עבר את הסף הרפואי הנדרש בודקים בעצם כיצד אותה נכות רפואית משפיעה על היכולת של החולה לקום בבוקר ולצאת לעבוד, האם כתוצאה ממצבו הרפואי הוא איבד לפחות 50% מהיכולת להשתלב בשוק העבודה.

קצבת נכות כללית מקסימלית נכון ל2024 הינה בסך של 4,291 ₪ לחודש, וישנן הטבות נלוות וכן מדרגות ביניים..

בעניין פגיעה ביכולת ההשתכרות בהחלט כדאי לבחון גם את זכאותו של החולה לקצבת נכות מקרן הפנסיה או אובדן כושר עבודה בביטוח מנהלים מהם ניתן לקבל קצבה חודשית של עד 75% מהשכר המבוטח – לעיתים מדובר בקצבאות גבוהות שאנשים כלל לא מודעים להן.

אם החולה מתקשה בביצוע פעולות היום יום ממליצה לעיין בתשובה לשאלה מספר 1 בעניין קצבת שירותים מיוחדים. וכן לבחון האם קיים ביטוח סיעודי באחת מחברת הביטוח.

אם החולה מתקשה בהליכה למרחקים ומוגבל בהליכתו ניתן לשקול להגיש תביעה לניידות, ניידות זהו הסכם שנחתם בין משרד האוצר לביטוח לאומי לפיו חולים מסוימים עשויים להיות זכאים לסל של הטבות על פי הסכם הניידות, ההטבות הן : קצבה חודשית (המקסימלית בשיעור 2,400 שח, השתתפות של המדינה בקניית רכב חדש לפי שיעור מוגבלות בניידות שנקבע ולפי גודל הרכב המעוגן בהסכם, תו נכה לרכב ואגרת רישוי מופחתת לרכב הרשום על שם החולה – את 2 ההטבות האחרונות ניתן לקבל גם ללא זכאות לגמלת ניידות ועל ידי פנייה עצמאית למשרד התחבורה). ועדת ניידות מקיימת במשרד הבריאות ולא במוסד לביטוח לאומי, שיעור המוגבלות בניידות אינו קשור בשום צורה לגובה אחוזי הנכות של החולה.

לצד כל אלו קיימת אפשרות לבחון זכאות לפטור ממס הכנסה מסיבה רפואית – לפטור זה זכאי כל אדם שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 89.2%   ומעלה כאשר אחד מהליקויים הוא בשיעור של 40% לפחות וכאשר הנכות כולה נקבעה לתקופה העולה על חצי שנה לפחות.

אלו בגדול ההליכים המרכזיים להם עשוי להיות זכאי חולה טרשת נפוצה, לעניין שאלת החשיפה, ההליכים הינם דיסקרטיים לחלוטין ואף גורם בחייו של החולה לא חייב להיות מעורב למעט בהליך של שירותים מיוחדים, אנו לעיתים מקשים לטעון שאדם תלוי בעזרת הזולת כאשר החולה מסרב להכניס לחייו ולמצוקתו אדם נוסף.

שאלה:  האם אני יכולה לקבל הקלות בעבודה? עובדת סייעת בגני ילדים.   

תשובה: לצערי זוהי שאלה לדיני עבודה.

שאלה: באיזה שלב של המחלה כדאי להתחיל את ההליך מול הרשויות? מתי. לפנות ולאיזה גופים  האם יש מדריך כתוב/סרטוני הסבר להתנהלות מול הרשויות בתביעה לאובדן אי כושר? לאחוזי נכות כללית? מול משרד התחבורה-הוצאת תו נכה, משרד הרישוי וכדומה. 

תשובה: אלו הן שאלות מאד כלליות, המועד הנכון הוא המועד שבו המחלה משפיעה ופוגעת באיכות החיים, כאשר המחלה משפיעה ומובילה את החולה בבחירות השונות בחיים, לדוג’ – אדם שהיה רגיל לעבוד 10 שעות ביום, אבל לאור החמרה של מחלתו כעת מסוגל לעבוד רק במקסימום 5 שעות, עשוי להיות זכאי לקצבת אובדן כושר עבודה מקרן הפנסיה בשיעור של 75%   מהשכר שהופחת (בהנחה וכל שכרו מבוטח בקרן הפנסיה) וכן יתכן והחולה (שהפחית משרתו) יוכל להגיש גם תביעה לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי.

כדי הלבין יותר לעומק אני מציעה לקרוא בעיון את התשובה לשאלה מספר

שאלה:  אני חולת ט.נ. מקבלת קצבה מלאה מביטוח לאומי. צרציתי לשאול האם אני זכאית לעזרה לניקיון בבית?

תשובה: עזרה בניקיון הבית, כלומר בניהול משק הבית היא חלק מבחינת הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים, כפי שהשבתי בהרחבה בשאלה מספר 1 – רק לחולה אשר נמצא תלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום (רחצה, הלבשה, שליטה על הסוגרים, אכילה, הליכה בתוך הבית) תיבחן רק התלות בניהול משק הבית, בין השאר הצורך בעזרה בניקיון הבית.

אין טעם להגיש תביעה לשירותים מיוחדים רק בגין צורך בעזרה בניקיון הבית.

שאלה:  בן אדם חולה טרשת נפוצה פרימרי פרוגרסיב (primary progressive) מקבל קצבת נכות של 82% + שירותים מיוחדים 110% בזמן האחרון המצב הדרדר משמעותית והוא מתגורר בבית אבות באופן פרטי. שאלה האם אפשר להגיש בקשה להחמרת המצב לביטוח לאומי? פשוט אמרו לי שבמקרה שחולה עובר ל בית אבות זה  בלתי אפשרי. 

תשובה: חולה השוהה במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום אינו זכאי לקצבת שירותים מיוחדים.

שאלה:   מאיזה שלב כדאי להיות מוכרת בביטוח לאומי? האם זה מתבצע אוטומטית.

תשובה: אף אחת מהזכויות אינן ניתנות באופן אוטומטי, לשם קבלת כל אחת מהזכויות יש צורך לבצע פעולה אקטיבית של הגשת תביעה בצירוף מסמכים רפואיים רלוונטיים לכל תביעה ותביעה. מציעה לקרוא את התשובה לשאלה 2 על מנת להבין את אפיקי התביעה האפשריים.

אך אציין בקצרה, הזכויות נקבעות על פי הפגיעה בתפקודים השונים,

ככל שקיימת פגיעה בהשתלבות בשוק העבודה – מומלץ לבחון זכאות לקצבת נכות כללית ו/או פנסיית נכות.

ככל וקיימת פגיעה בהליכה – מומלץ לבחון זכאות לניידות

ככל וקיימת פגיעה בפקודי היום יום – מומלץ לבחון זכאות לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי ואם קיים גם ביטוח סיעודי.

לעניין השאלה מהו המועד הנכון, אזי המועד הנכון הוא המועד שבו המחלה נוכחת ומשפיעה על אורח החיים כך שהבחירות מתבצעות מתוך התחשבות במחלה, כמו למשל, אני לא אלך לסיבוב בקניון כי יש הליכה ממושכת.

שאלה:  כיצד בודקים זכויות מול מס הכנסה, מתי יש כפל קצבה של וניידות?

תשובה: פטור ממס הכנסה ניתן למי שנקבעה לו נכות רפואית משוקללת בשיעור 89.2% ומעלה כאשר אחד מהליקויים הוא בשיעור של 40% לפחות והנכות נקבעה לתקופה של חצי שנה לפחות. אין קשר בין ניידות לפטור ממס הכנסה, ניתן לקבל את שניהם יחד.

 

שאלה:  אני מאובחן וחולה בטרשת נפוצה ממרץ 2018, רציתי לדעת מה הזכויות שאני יכול לקבל.

תשובה: אני מציעה לקרוא את התשובה לשאלה מספר 2.

אך אציין בקצרה, הזכויות נקבעות על פי הפגיעה בתפקודים השונים,

ככל שקיימת פגיעה בהשתלבות בשוק העבודה – מומלץ לבחון זכאות לקצבת נכות כללית ו/או פנסיית נכות.

ככל וקיימת פגיעה בהליכה – מומלץ לבחון זכאות לניידות

ככל וקיימת פגיעה בפקודי היום יום – מומלץ לבחון זכאות לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי ואם קיים גם ביטוח סיעודי.

ולצד כל אלו בהנחה וקיימת הכנסה חייבת במס ניתן לשקול להגיש תביעה לפטור ממס הכנסה מסיבות רפואיות, הניתן לחולה שנכותו הרפואית נקבעה בשיעור 89.2% ומעלה לתקופה העולה על חצי שנה.

שאלה:  בוועדה של ביטוח לאומי מעט אחרי שאובחנתי, הוכרתי ב-100% אובדן כושר עבודה ו55% נכות רפואית. אחוזים אלו לא מקנים זכאות לתו נכה לרכב. לאחרונה מרגישה ירידה ביכולת התנועה שלי. האם ניתן שוב לפנות לוועדה של ביטוח לאומי והאם יש בכך סיכון (הורדה של האחוזים שנקבעו בעבר והתאם קצבה שאני מקבלת).

תשובה: לאור הנתונים שציינת אני מציעה לפנות להליך של תביעה לניידות, ועדת הניידות מתקיימת במשרד הבריאות ולא בביטוח הלאומי, הגורם המשלם הוא המוסד לביטוח לאומי.

את התביעה לניידות ניתן להגיש גברים ונשים כאחד עד גיל 67.

ועדת ניידות בעצם בוחנת האם המצב הרפואי , מחלת הטרשת נפוצה, משפיעה על יכולתו של התובע ללכת למרחקים.

שאלה:  כשאני נזקקת לאביזר הליכה (מקלות) מה אחוזי הנכות שביטוח לאומי אמור לתת לי שאני סובלת בנוסף HERNIATED CERVICAL DISC WITH MYELOPATHY

תשובה: בגין ההזקקות למקלות הליכה לצרכי התניידות הייתי מציעה להגיש תביעה לניידות, ועדת ניידות בעצם בוחנת האם המצב הרפואי , מחלת הטרשת נפוצה, משפיעה על יכולתו של התובע ללכת למרחקים ואת רמת התלות והצורך באביזר עזר לצרכי הליכה.  סל ההטבות על פי הסכם הניידות הוא: קצבה חודשית (המקסימלית בשיעור 2,400 שח, השתתפות של המדינה בקניית רכב חדש לפי שיעור מוגבלות בניידות שנקבע ולפי גודל הרכב המעוגן בהסכם, תו נכה לרכב ואגרת רישוי מופחתת לרכב הרשום על שם החולה – את 2 ההטבות האחרונות ניתן לקבל גם ללא זכאות לגמלת ניידות ועל ידי פנייה עצמאית למשרד התחבורה). ועדת ניידות מקיימת במשרד הבריאות ולא במוסד לביטוח לאומי, שיעור המוגבלות בניידות אינו קשור בשום צורה לגובה אחוזי הנכות של החולה.

לשאלתך בעניין אחוזי הנכות – אני משערת שכוונתך במסגרת תביעה לנכות כללית – בהנחה וצורפו לתביעתך מסמכים בדבר מחלת הטרשת נפוצה אזי תוזמני לוועדת נוירולוג שיקבע את אחוזי הנכות בתחומו על פי חומרת מחלתך ובהנחה וצורפו מסמכים בגין פריצת הדיסק אז תוזמני לוועדת אורתופד שגם הוא יקבע את אחוזי הנכות בתחומו, בסוף יאספו את כלל האחוזים שיקבעו לך לכדי נכות רפואית משוקללת . דוג’ לחישוב משוקלל , אם למשל נקבעו לחולה 10% נכות בגין יתר לחץ דם ועוד 10% בגין ירידה בשמיעה – אזי החישוב הוא 10 + 10/90  =  19%.