שאלה:  מאיזה שלב כדאי להיות מוכרת בביטוח לאומי? האם זה מתבצע אוטומטית?

תשובה:  הכרה בביטוח הלאומי יכולה להיות רלוונטית כבר משלב האבחון הראשוני של המחלה. ברגע שהתקבלה אבחנה של מחלת הטרשת הנפוצה, ניתן להתחיל בהליך הגשת התביעה לביטוח לאומי.

משמעות ההכרה בביטוח לאומי עשויה להיות שונה מאדם לאדם ותלויה במכלול נתונים אישיים, אך כוללת בתוכה זכאות לקצבת נכות, לעיתים סיוע במימון אמצעי ניידות, סיוע במימון עזרה לטיפול אישי, כרטיס נכה שמסייע בחנייה, בציוד רפואי מסובסד, טיפולי פיזיותרפיה ועוד. כאמור, אפשרויות המענה הן בהתאם למצב הרפואי והתפקודי של החולה.

בכל שלב, לאורך הדרך האישית שלך עם המחלה, ניתן להגיש תביעה להכרה בביטוח הלאומי.

ההכרה אינה אוטומטית, יש צורך בפעולה יוזמת של האדם בעל האבחנה או מיופה כוח מטעמו. חשוב לצרף לטופס התביעה את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, כולל אבחונים, דו”חות רפואיים ותוצאות בדיקות. זה עשוי לסייע בהכרה מהירה יותר.

ניתן להיעזר בשירות ייעוץ משפטי שניתן בתיאום מראש, ע”י עו”ד לינוי אולניק. שיחת הייעוץ הראשונית הינה ללא עלות עבור חברי האגודה. בנוסף, ניתן להיעזר בשירותי ‘יד מכוונת’ של הביטוח הלאומי, הכוללים רופאים, עבור סיוע וייעוץ בתיק התביעה המוגש לביטוח הלאומי.

שאלה: המחלה משפיעה על ההתנהגות שלי מה לעשות?

תשובה:  מחלת הטרשת הנפוצה משפיעה באופנים שונים על האדם, בהם גם השפעה על ההתנהגות. לעיתים האדם עצמו מזהה שינוי ולעיתים זו הסביבה הקרובה שמזהה.  במצב כזה, יש מספר פעולות שניתן לעשות:

• התייעצות עם הרופא המטפל – חשוב לשתף את הרופא בשינויים ההתנהגותיים שנצפים, כדי שיוכל להעריך האם הם קשורים למחלה ולהתאים את הטיפול בהתאם.
• טיפול פסיכולוגי – טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לחולה ולמשפחתו להתמודד עם השינויים ההתנהגותיים, לקבל תמיכה, ייעוץ וכלים להתמודדות. אחד הכלים המסייעים יכול להיות עיבוד השינוי והיכולת לשתף בו אחרים בסביבתך.
• תמיכה משפחתית – המשפחה והסביבה הקרובה יכולות לתרום רבות בהבנת השינויים, בהתאמת הסביבה וההתנהגות כלפי החולה ובסיוע כולל.
• התאמת הסביבה – לעיתים יש צורך להתאים את הסביבה הביתית והתעסוקתית כדי להקל על החולה ולמנוע מצבים מאתגרים.
• תרופות – במקרים מסוימים, תרופות פסיכיאטריות יכולות לסייע בהתמודדות עם השינויים התנהגותיים הנובעים מהמחלה.

החשוב הוא לא להתמודד לבד, לשתף את הצוות הרפואי ולהיעזר בתמיכה משפחתית וטיפולית. כך ניתן להתמודד טוב יותר עם ההשפעות ההתנהגותיות של המחלה.

שאלה:  מה השירות שעו“ס נותן לחולי טרשת נפוצה?

תשובה:  עובד/ת סוציאלי/ת פוגש אנשים שמתמודדים עם טרשת נפוצה (וכלל מצבים רפואיים) במספר שירותים, בהם האגודה לטרשת נפוצה, קופת החולים, השירותים החברתיים, אגף השיקום בביטוח לאומי ועוד. העובד הסוציאלי מהווה גורם מרכזי בסיוע לחולים בטרשת נפוצה ולמשפחותיהם, הן ברמה המעשית והן ברמה הרגשית-נפשית.

הסיוע שיכול להעניק עובד/ת סוציאלי/ת רב ומגוון:

• הערכת צרכים ותכנון טיפול – העובד הסוציאלי מבצע הערכה מקיפה של צרכי החולה תוך התייחסות להיבטים הרפואיים, התפקודיים, הנפשיים והחברתיים של החולה, בחינת מערכות תמיכה הקיימות והבנה מה נדרש למטופל להמשך.
• סיוע בקבלת זכויות והטבות – העובד הסוציאלי יכול לסייע בתיווך להגשת תביעות לביטוח לאומי, לקבלת ציוד רפואי, הנחות, הנגשת מידע אודות זכויות נוספות להן עשוי להיות זכאי החולה.
• תמיכה נפשית והדרכה – העובד הסוציאלי הינו איש מקצוע טיפולי וככזה מהווה כתובת לתמיכה נפשית לחולה ולמשפחתו. בתהליך זה, נעשית עבודה מסייעת להתמודדות עם השינויים והאתגרים הנובעים מהמחלה.
• תיאום שירותים – העובד הסוציאלי, בחלק מהשירותים, יכול לסייע בתיאום בין הצוות הרפואי, שירותי הקהילה והמשפחה, כדי להבטיח טיפול כולל ומענה מקיף לכלל צרכי החולה.
• סיוע בתעסוקה והשמה – ישנם שירותים המסייעים בהתאמת השמה ונגישות בתעסוקה, בהם העובד הסוציאלי יסייע בהתאמת מקום העבודה או בהשמה לעבודה מתאימה.
• הפניה לקבוצות תמיכה – העובד הסוציאלי יוכל להוות כתובת מכוונת עבור החולה וקרוביו לקבוצות תמיכה, כדי לספק הזדמנות להתמודדות משותפת ותמיכה הדדית, כמו כן עובדים/ות סוציאליים/ות מנחים פעמים רבות בקבוצת התמיכה עצמה.

שאלה: מהן קבוצות התמיכה של האגודה ומדוע הן חשובות?

תשובה:  האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, מפעילה קבוצות תמיכה רבות ומגוונות למתמודדים/ות עם טרשת נפוצה ולבני משפחתם. הקבוצות מונחות ע”י אנשי מקצוע מיומנים – עובדים סוציאליים, בעלי תואר שני ומעלה.  הקבוצות מורכבות מנשים וגברים, דתיים וחילוניים, דוברי עברית, ערבית, רוסית ואנגלית  שמתמודדים עם מחלת הטרשת הנפוצה.  חלק מקבוצות התמיכה מתקיימות באופן פרונטלי בערים השונות וחלק מתקיימות בזום.

במסגרת הקבוצה עולות שאלות שקשורות למחלה, החברים מחליפים ביניהם מידע חשוב על דרכי ההתמודדות עם המחלה, על טיפולים רפואיים ואלטרנטיביים ובעיקר, תומכים זה בזה ברגעי קושי ומשבר. במשך הזמן הופכות הקבוצות ל”משפחה” חמה ומתפתחים בה יחסים נעימים ותומכים.  חשוב לציין, כי חברי הקבוצה שומרים על עקרון הסודיות וכל המידע שעולה בקבוצה נשמר בקפדנות.

השתתפות בקבוצות תמיכה חשובה עבור חולים בטרשת נפוצה ממספר סיבות עיקריות:

1. שיתוף והבנה הדדית – בקבוצה, החולים יכולים לשתף את חוויותיהם, קשייהם והתמודדויותיהם יחד עם אנשים שעוברים דברים דומים, מעצם השותפות באבחנה ובהתמודדות עם המחלה מתקיימת הבנה הדדית ותחושת הזדהות שמסייעת רבות.
2. למידה מניסיון האחרים – חברי הקבוצה מתייעצים בקבוצה בנושאים שונים שקשורים להתמודדותם עם המחלה, נעזרים בניסיון של אחרים ובנקודת מבט שונה על הדברים, מחליפים טיפים ומקבלים הצעות מעשיות להתמודדות עם האתגרים היומיומיים של המחלה מתוך ניסיון אישי של שותפים למסע.
3. תמיכה רגשית – השיתוף והדיאלוג בקבוצה מעניקים תמיכה רגשית חשובה, שעוזרת להתמודד עם המצבים הקשים והמאתגרים, תמיכה כזו מסייעת לא לחוש לבד ומשמעותית עבור הרווחה האישית.
4. הרגשת שייכות – השתתפות בקבוצה יוצרת תחושת שייכות וקהילה, שחשובה מאוד כאשר ניצבים בפני אתגרים בריאותיים ותפקודיים.
5. העצמה ותקווה – השיתוף בקבוצה והתמיכה ההדדית מעצימים עבור המשתתפים/ות בה, מעניקים תקווה והשראה להמשך ההתמודדות, מעניקים יכולת להיעזר כמו גם לעזור.