שאלה: מיגרנות כרוניות עשיתי את כל הבדיקות האפשריות וטרם זכיתי לתשובה קונקרטית ומספקת האם יש מידע אמין בנוגע לקשר ישיר בין המחלה למיגרנה? אציין שהנגעים של הטרשת נמצאים במח בלבד, וישנם גם סימפטומים של  מיגרנה אופטלמית מאובחנת.

תשובה: קיימות סדרות מקרים המצביעות  על קשר אפשרי בין נגעים של טרשת נפוצה בגזע המוח להתקפי מגרנה תכופים. באחד המחקרים נמצא כי נגעים של טרשת נפוצה באיזור הMIDBRAIN מעלים את הסיכון למגרנה פי 4. קיימים היום טיפולים יעילים מאוד לקיצור משך התקפי המיגרנה ולמניעתם, ולכן הפחתת הסבל ממיגרנה הוא בהחלט אפשרי.

שאלה:  מאובחנת בשנים 2012 . נוטלת טקפידרה ומוגדרת עדין כ msrr – יחד עם זאת לא היו התקפים בשנים האחרונות לצד הדרדרות איטית המתבטאת בעיקר drop foot מתגבר וקושי גובר בהליכה. שאלתי היא האם נכון יהיה לעבור לטיפול תרופתי המותאם לפרוגרסיבי שניוני. מהי המשמעות מבחינת עתיד פרמקולוגי והגדרתי כפרוגרסיבית מול קופת החולים וכיו”ב. לציין כי אני חיובית ל jc וירוס.

תשובה: טרשת נפוצה פרוגרסיבית שניונית מתבטאת בהחמרה הדרגתית של הסימנים הנוירולוגיים, בצורה הדרגתית ואיטית, ללא התקפים (שבהם ההחמרה בסימנים הנוירולוגיים היא מהירה ולאחר ההחמרה מגיע שיפור).

את הטרשת הפרוגרסיבית השניונית מחלקים לפעילה ולא-פעילה. כשהיא פעילה זה אומר שבנוסף להחמרה ההדרגתית והאיטית יש נגעים חדשים ב MRI או גדילה בנגעים קיימים או התקפים קליניים על גבי ההחמרה האיטית. כשהיא לא פעילה זה אומר ש ה MRI יציב בהיבט נגעים,  ושאין בכלל התקפים שנים רבות, למרות אותה החמרה הדרגתית ואיטית. במקרה של טרשת נפוצה פרוגרסיבית שניונית פעילה או במקרה של החמרה מהירה בסימנים הנוירולוגיים, החלפת הטיפול האימונולוגי מומלצת , ויש עדויות שההחלפה אכן תביא להתייצבות במצב הנוירולוגי. כאשר הטרשת הפרוגרסיבית השניונית אינה פעילה וההחמרה איטית מאוד על פני שנים, הסיכויים שהחלפת הטיפול האימונולוגי תביא לשינוי מהותי במצב נמוכים למדי. כך לפי המחקרים, וכך לפי הניסיון בשטח. כדאי לשקול בכובד ראש גם היבטים של בטיחות ותופעות לוואי כשעושים החלפות טיפול בטרשת נפוצה פרוגרסיבית שניונית לא פעילה.  נכון להיום, הטיפול בטרשת נפוצה פרוגרסיבית שניונית לא פעילה הוא צורך ללא מענה מספיק. נערכים כל העת מחקרים בתכשירים חדשים כדי לתת לו מענה טוב יותר מזה הקיים היום, אולם מאמצים אלו תרם הבשילו. קופות החולים מאשרות החלפת טיפול במקרה של טרשת פרוגרסיבית שניונית פעילה, אך לא מאשרות טיפול בטרשת פרוגרסיבית שניונית לא פעילה,  מהטעמים שהוסברו קודם.

שאלה:  לפני 20+ שנים היה לי התקף גדול וכל צד שמאל היה משותק, אפילו יכולת הדיבור נפגעה.

אני עובר כל שנה MRI מוח ואין לי נגעים \ דלקות חדשות ולא התפתחויות, אך למרות זאת יש לי בריחת שתן (עצירת שתן) עברתי בדיקת אורודינמיקה, ואני עושה צנתורים עצמיים, יש לי ירידה בקוגניציה , זרמים ברגלים ובכפות הידיים מספר פעמים ביום, חוסר שיווי משקל \ ורטיגו, עייפות ניכרת (קשה לי להחזיק מעמד מספר שעות) ועוד. השאלה שלי למה יש תופעות למרות שאין נגעים חדשים או פעילים?

תשובה: בטרשת נפוצה וגם במחלות דמילינטיביות אחרות, יכול להיוותר נזק קבוע מהתקפי עבר, גם כשהמחלה ללא פעילות עכשווית. אפשר לדמות זאת למצב שבו יש שריפה ביער. גם לאחר שהכבאים כיבו את האש, והיא אינה קיימת עוד בכלל, נותרות ביער קרחות שבהן העצים נפגעו באופן בלתי הפיך מהאש שהיתה, ולמרות שהיא כבר כבויה כעת.

שאלה: בהמשך לשאלה 1 האם יש תרופה שיכולה לרפא את הבעיות הנלוות למחלה או רק לדכא את המחלה כמו רוב התרופות?

תשובה: המענה לסימפטומים קבועים הוא טיפול סימפטומתי. קיימים טיפולים תרופתיים להקלה על תשישות ועל כאב. פיזיותרפיה וסטיבולרית יכולה להקל על קשיים בשיווי המשקל, שיקום ותרגול קוגניטיבי יכולים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי.

שאלה: האם היו מחקרים לגבי חולי טרשת נפוצה והעברת המחלה לילדיו? שמעתי מחברים בקהילה שיש הורה חולה בטרשת ונמצא גם אחד הילדים עם המחלה והשאלה כמה הדבר נפוץ והאם היו מחקרים בנושא בקבוצת החולים?

תשובה: טרשת נפוצה היא מחלה רב-גורמית. בין הגורמים הרבים (חלקם לא ידועים)  יש גם מרכיב גנטי. לכן, רוב הסיכויים שהמחלה לא תעבור מהורה לילד, אבל הסיכון בצאצאים של אנשים עם טרשת נפוצה מוגבר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית . כדי לתת מושג לרמת הסיכון – לפי סיכום מחקרים בתחום – אם הסיכון הגלובאלי לטרשת נפוצה באוכלוסייה הכללית עומד על 0.1%, הרי שהסיכון בצאצא לאדם עם טרשת נפוצה יכול להגיע עד כדי 1-2%.  כלומר, הסיכון בצאצא יכול להיות פי 10-20 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אך עדין אבסולוטית זהו סיכון נמוך מאוד.