.M.S ראשיתו של מסע

ע.כ.

ספטמבר 2001 אסון התאומים אמריקה בערה, כך תחילתה של m.s בראשית דרכה חולת טרשת אם לשני ילדים מקסימים בן 19.5 וילדה בת 14.5 מתמודדת ושורדת ורוצה לחיות לכייף וליהנות מהחיים עם הm.s… ראשיתה של הm.s החלה בגופי ביום בו קרסו מגדלי התאומים שלב אחר שלב כמו קריסתו של מגדל החל מהאגן אשר נדם ועד פלג גוף שמאלי… לא הבנתי איך למה מה מתחולל בגופי האם זהו באמת פרי דמיוני כמו שרופאת משפחה החלה לומר לי אבל יום למחרת איני יכולה ללכת הנה לפתע אני גם מועדת ורופאת משפחה צועקת לעברי את שקרנית בגלל שאחיך סובל מקרישות יתר את משדרת שגם לך יש אותו הדבר… כולי בסערת רגשות הן נפשית פיזית גופנית משו בתוכי מתחולל ואיני מסוגלת ללכת איני מרגישה את פלג גופי גם הפנים הבזקי ראיה נוראים… שואלת את עצמי??? האם זה נכון?? אולי זו האמת מה שרופאת המשפחה אמרה לי אבל איני מסוגלת ללכת, איני מרגישה את רגלי חצי גופי הפנים… פניתי לרופאת משפחה בסניף אחר הפנתה אותי דחוף למיון אסף הרופא ומכאן ועד mri בינואר 2002 אבחנתי כחולת m.s ואז מצבי החל להתדרדר והייתי הריון בסיכון גבהה עם בתי אבל ללא התקפים עד אחרי הלידה בשלושה חודשים המצב החל להידרדר השמטתי את הילדה מידי אפסו כוחותיי והגעתי לכיסא גלגלים במשך שנתיים נשואים לא קלים משברים במשפחה עם האחים וההורים אבל לא ויתרתי 16 שנות נישואין קשות מאוד וביום בהיר החלטתי שאני רוצה לחיות לקום ולהמשיך ולהתמודד עם הבאות ב בינואר 2011 התגרשתי והחלטתי להמשיך להיאבק נגד כל הסיכויים עם המחלה הגרוש האחים ההורים ושאר בני המשפחה לגדל שני ילדים ולחיות וההתמודדות לא הייתה קלה אבל הייתה שווה לצאת מכיסא גלגלים אומנם עדין בקשיי הליכה אבל לפחות עשיתי מאמץ כה רב לצאת מכיסא הגלגלים.. הוצאתי רישיון נהיגה התמודדתי נגד כל הסובב אותי ואפשר לומר כיום שניצחתי הודות לתמיכה של האחות רביף מעיין היקרה שלא הרפתה, תמכה עודדה והאמינה בהצלחתי וכן לילדי המקסימים על ההבנה אהבה והתמיכה הורי שלמרות הקושי אבא בן 84 דמנציה ואמא חולת פרקינסון בדרך שלהם תמכו בי ומודה לבורא עולם על מי ומה שאני כיום לעומת לפני כמה שנים בתחילת המשא של הm.s