טרשת נפוצה: היבטים פסיכו-סוציולוגיים

בריאות פסיכו-סוציולוגית

הסימפטומים הפסיכו-סוציולוגיים של הטרשת הנפוצה כוללים בעיות קוגניטיביות ורגשיות. כדי למצוא פתרונות שישנו את חייהם של אנשים הסובלים מטרשת נפוצה, בעיקר מבחינת הסימפטומים הפסיכו-סוציולוגיים, יש לקיים מחקר.

קוגניציה: בעשור האחרון עברו החוקרים כברת דרך אדירה בכל הנוגע להבנת התפתחות הטרשת הנפוצה בבני אדם ובפיתוח דרכים להפחתת המושפעות מן המחלה. השינויים הקוגניטיביים בטרשת נפוצה שונים מאוד מאלה המופיעים במחלת האלצהיימר. באופן עקרוני, טרשת נפוצה משפיעה על כמה פונקציות ספציפיות ולא מחוללת נזק גלובלי ליכולות האינטלקטואליות כולן. הפונקציות הניזוקות הן הזיכרון, תשומת הלב המורכבת, מהירות עיבוד המידע, יכולת התכנון והתעדוף, יכולת התפיסה הוויזואלית ומציאת מילים. מאחר שטרשת נפוצה גורמת לבעיות קוגניטיביות ספציפיות, ניסו חוקרים למצוא את הקשר בין פגמים קוגניטיביים ייחודים ובין אנומליות באזורים מסוימים במוח. בעשור האחרון התקיימו שפע של מחקרים כאלה, ורובם השתמשו בדימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI) – טכנולוגיית דימות המודדת את כמות החמצן שצורכים חלקים שונים במוח. החוקרים עורכים סריקות בזמן שהנחקרים מבצעים משימות מסוימות, כדי להכריע אילו אזורים במוח פעילים יותר ואילו פעילים פחות בעת הביצוע של כל משימה ומשימה.

האגודה האמריקנית שיחקה תפקיד מרכזי בהבאת הסוגיות הקוגניטיביות לחזית המחקרית בתחום הטרשת הנפוצה בילדים. קיים מעט מאוד תיעוד לגבי היווצרות פגיעות קוגניטיביות בקרב ילדים עם טרשת נפוצה. מרכזי המצוינות הפדיאטריים ל-MS (Pediatric MS Centers of Excellence), שייסדה האגודה הלאומית לטרשת נפוצה, לקחו על עצמם למלא את החסר הזה. הם יצרו סוללה סטנדרטית של מבחנים קוגניטיביים להערכת תפקוד, והם יוזמים מחקרים ותומכים בהורים ובילדים.

רגשות: נוסף על התגובות הרגשיות למחלה, הנזקים הנגרמים לרקמות מסוימות במוח כתוצאה מהטרשת הנפוצה עשויים לגרום גם הם לשינויים רגשיים. על אנשים עם טרשת נפוצה ועל קרוביהם לדעת כי דיכאון על תצורותיו השונות הוא תופעה נפוצה במהלך התמודדות עם טרשת נפוצה. צוות שהוקם על ידי האגודה מצא הוכחות לקשר בין דיכאון לירידה בנפח המוח בתת-אזורים מסוימים של אזור במוח הנקרא "היפוקמפוס", הידוע בשל חשיבותו לזיכרון.

אנחנו מוצאים פתרונות

האם פעילות אירובית יכולה להפחית נזקים קוגניטיביים? צוות של חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל חבר לחוקרים מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין ומאוניברסיטת מדינת ניו יורק בבאפלו כדי לערוך ניסוי קליני מבוקר – במימון האגודה הלאומית לטרשת נפוצה – כדי להעריך את השפעתן של שתי צורות של אימוני כושר (אימונים אירוביים לעומת אימוני מתיחות וחיטוב) על המצב הקוגניטיבי של אנשים החולים במחלה.

הוכחות חזקות לכך ששיקום קוגניטיבי משפר את יכולות הלמידה והזיכרון:

חוקרים מארגון קסלר בניו ג'רזי מדווחים על תוצאות ניסוי קליני המראות כי סוג מסוים של אימון זיכרון משפר את הלמידה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה לטווח של שישה חודשים לפחות מתום האימון, וכמו כן מועיל להיבטים אחרים של איכות החיים. ניסוי מבוקר זה, הממומן על ידי מוסד הבריאות הלאומי, מספק תוצאות חשובות שאמורות לעזור בקידום היתרונות של שיקום קוגניטיבי ולשפר את כיסויו על ידי חברות הביטוח.

להאיר את הדיכאון באור חדש: מתוקף מחויבותה להנהיג מחקר ותוכניות בריאות ורווחה (Wellness), אגודת הטרשת הנפוצה הלאומית כינסה מפגש שבו הואר זרקור על נושא הדיכאון בחולי טרשת נפוצה. במפגש נכחו אנשי מקצוע מתחום הבריאות, חוקרים, מטפלים, מנהלי תוכניות (Program providers), אנשים שחיים עם טרשת נפוצה ובני משפחותיהם, שדנו בכנות בסימפטום האפל ביותר של המחלה ובהשפעותיו על חייהם של בני אדם.